דף 1 מתוך 1

אי גיון

נשלח: 14 אוגוסט 2001, 22:33
על ידי אנונימי
שימו לב:
תורה נסתרת זו היא רק עבור זקני הארקנום
ומה עם הזקנות מה? ככה זה יפה, ככה? הפגמהנשמעביושלישבחצראחורית. וזהו זם.

אי גיון

נשלח: 14 אוגוסט 2001, 22:33
על ידי שלומית*
סתם כך שירי שטות.

על צלע ההר
טיילה איילה.
דגדגה
הוא צחק,
היא כמעט שנפלה.

לרגלי ההר
נעלו נעליים
אך ראשו הקרח
נשאר בשמיים.


סונטה לאוגים זרישים

חם באוגוסט, חם כל כך,
מתי יגיע כבר יום לח?
מחכים ליום קריר,
אוגים זרישים תלויים על קיר.

אוגים זרישים
כל כך גמישים.
מזרשים דרכם לאט,
מאגים להם סלט.

סלט גדול
סלט ירוק
עשוי סמיון וגם מעוק.

סמיון מעוק
מן הגינה,
קטוף טרי, ממש פנינה.

אי גיון

נשלח: 15 אוגוסט 2001, 00:03
על ידי צפריר*
זה לא פשוט,
וזו לא שטות,
זה לא עיקר,
ולא תפל,
אין זה מחר
או מתפתל.

זה כך וככה,
מה מוצלחה,
השיטה שפרחה,
והפרח ששיטה,
וההוא שישב מונח,
גבו על עץ,
מוכרח
להתלוצץ.

נו.. נו.. שרקה לה חרש,
הרוח והופיעה אמש
נרטב כולו והצטנן
ענן שחור-לבן שלם.

ובצבצה חמניה,
בקשה ביצה
ולחמניה
ברום רקיע אז חייכה
חמה שודפת כל פנכה

ואז מילות הפכו מילים
והזכרות נותרו זכרים
החלונות לחלונים
ונקבות לנקבים

כך יד ביד ולא אחרת
השובינסטית הגברברת
ופמיניסט חתיך נורא
חורזים ביחד עוד שורה

ומי יגמור החריזה
המשונה והמיותרת
הרי מעבר לפינה
שלומית אורבת ומשחררת
עוד רעיון ועוד דמיון
כאילו זה קורה היום.

לכן נקוד קדה יפנית,
נשיר שירי עם קולומביינית,
ונהלל ונשבח
שלומית שלומות רבות גם לך.

אי גיון

נשלח: 16 אוגוסט 2001, 16:20
על ידי רועי_שרון*
קראתי באיזשהו מקום שאוגים זרישים רבים הואשמו בעבר בהרקלות צחופיות. יש לי כמה שאלות:
  • האם זה נכון שזרישות גורמת לצחופיות?
  • זרישות היא תכונה מולדת אצל אוגים, או שהיא תוצאה של עגפיות מינית?
  • האם אוגים מעגפים עם אנשים?
  • חבר שלי לאחרונה עגף עם חרלול, ורציתי לדעת האם כשאני -- סליחה הוא -- משגיט הוא יכול להרקל צחופית?
מהנסיון שלי קשה מאד לאוגים זרישים שעגפו עם חרלולים להשגיט בלי הרקלה צחופית.

אי גיון

נשלח: 16 אוגוסט 2001, 18:12
על ידי צפריר_שפרון*
אין ששח מתפשות להגיטיפ האלה.
אבל אם תביט היטם היטם תוכל לשרוח את כל המתפריוש האלורוק.
אז תגלה שהאוגים לא זרישים אלא כמישות בחוף היום של החנה המחוננת.
ניפוף אלורוק יניח לחבר שלך לנגף חרלולים אחר הצהריפ. בבוקר זה כבר ספור של צחופיות עקשניות.
מתי פריוש מושרח במבט שלך?
ואיך הוא לא משלם גבום גבום?
לי ממש אין נסיון עם אוגים זרישים, אבל פעם פגשתי זרש מאוגם.

אי גיון

נשלח: 16 אוגוסט 2001, 22:55
על ידי רועי_שרון*
למה בהעלבות, למה? אז מה אם האוג שלי עגף? כשצף הגשם הוא לא מהרקל? כשמגשיטים אותו הוא לא מזרש? כשמאגים לו הוא לא מחרלל?

אני מבקש, קצת נימוס. אתה באוגיה שלך ואני בצחופיה שלי. כל אחד יזרש את עצמו.

אי גיון

נשלח: 16 אוגוסט 2001, 23:09
על ידי צפריר_שפרון*
זה לא מיטה ככה איך שאתה מזרזש את החופיצים שלי.
וזהום זה עד לגבי הזרשים המאוגמים.
ואם אתה באמת באמת מבקש,
אז תודמרצה, צחופית נפלה לי פה מתחת למיטה
ואין לי מרדגוש לשלוף לך צפפה.
צור מה? ואייים אתה?
דותה ברה לך והתחלפו לי מותיות. זמ לא סיבם לצחום עלי?
או לחרלל את כל הסביבה. זהום כזם נורא.

אי גיון

נשלח: 17 אוגוסט 2001, 02:06
על ידי אביב_חדש*
ממממה ????

אי גיון

נשלח: 17 אוגוסט 2001, 02:55
על ידי נאוה_פרנס*
חחחחחחחחחחחחח

אי גיון

נשלח: 17 אוגוסט 2001, 10:55
על ידי נעה_גל*
תסלחו לי שאני סוטה מהנושא, כי זה לא קשור לזרישים וצחופיות אבל זו תשובה שקיבלתי מאורן כששאלתי אותה משהו:
"פלקטינוזאורוס הוא לימבון שכופף מעל השלבלבים".
וזהו לכם או שבעצם זהום לכם

אי גיון

נשלח: 17 אוגוסט 2001, 11:40
על ידי צפריר_שפרון*
אי מפרש למבין שן כלום דבר.

אי גיון

נשלח: 17 אוגוסט 2001, 13:08
על ידי צפריר_שפרון*
חשבתי לי למה לא להדגיש את זכויות הרגש המחונך, או להרגיש את זכויות החינוך המודגש, או אולי לזכות את הדגשת החינוך ברגש נאמר נאצל.
אז מיד הופיעו מולי מילים כדרבנות והכו לי בצידי הגוף.
התחלתי לצהול ותחושה עמומה של רצון לחציר עלתה בחיכי.
בראי ראיתי שהפכתי לסוס.
והגדשתי את הסאה.
כך יצא,
ועם הקוראים סליחה.
אולי מחר אני אחזור (לא בתשובה) להיות מה שהייתי פעם.
ומי שיודע מה הייתי פעם, בבקשה
יגיד כאן, כי עכשיו
בתור סוס אני לא ממש זוכר, מה הייתי, ומי היה ובכלל האם כדאי או מה השעה.
בבקשה,
מעט עזרה...

אי גיון

נשלח: 18 אוגוסט 2001, 16:42
על ידי אחיק*
אין לי ברירה אלא לתקן טעויות קשות שהופיעו בדף זה:
  1. אוגים זרישים הם תת מין של אוגים צחופיים לכן אין סיכוי להרקלות צחופיות במיוחד לאור העובדה שהחרמשיות והקרבנטיבות נעלמו זה מכבר מהעולם.
  2. אוגים זרישים מבקשים הפניה לאליס בארץ הפלאות, במיוחד לעת בשליל.
  3. אני מציע לפתוח כאן מדור שידוכים לאוגים, שלחופיות, צחופים ודקנים.
אוג זריש 1.60/45, לא מעשן ולא מחרצף, במתאימה, רצוי שומרת מסורת וש.ג.

אי גיון

נשלח: 18 אוגוסט 2001, 17:02
על ידי אביה*
יאפא-פא יאפא-פא שנטן שני
נשיקה רוקדת היא קיסו (סוג של דג) בים.
יאפא-פא יאפא-פא שנטן שני.
מקרל האהבה הוא המרכיב הסודי.

לא זה לא מתכון לארוחת הערב.
זהו שיר ביפנית שנקרא "ראנמה וחצי".
כך שלא מתבצעת איזו גניבה ספרותית (אההם.) מאיזשהו מקום (אליס- תוך כדי שיעול).

אי גיון

נשלח: 18 אוגוסט 2001, 18:53
על ידי רועי_שרון*
שלחופית 90/40/90, נגפומנית, מוכנה לכל סוגי העגיפה, כולל חרצוף וקאדו/ראסו. מחפשת אוג אמיתי.

אי גיון

נשלח: 18 אוגוסט 2001, 19:50
על ידי צפריר_שפרון*
אם זריש מתנגף אחר הצהרים,
מה ישרוקו חרלולי הפנים?

אי גיון

נשלח: 18 אוגוסט 2001, 23:21
על ידי שלומית*
צפריר, צפריר,
אתה אדיר.
אפילו כסוס
בעודך אוכל חציר
תזמר ותשיר.


הזריש מתנגף
המגריף מתגפף.
החרול מקרקש
הוא נפל וחושש
חושש מדרדק
המושך בפוזמק
מטשטש, מגלשש
מה יגמוד וימשמש?

אי גיון

נשלח: 18 אוגוסט 2001, 23:36
על ידי נעה_גל*
תסלחו לי, אבל אתם מחרללים כאן בושטיות שזה פשוט לא יבולבן!

אי גיון

נשלח: 19 אוגוסט 2001, 15:21
על ידי רועי_שרון*
פתגמי סוסים ידועים:
  • כל סוס ביג'י יומו (פתגם ערבי עתיק)
  • אדם לאדם סוס
  • עדיף להיות בריא וסוס מחולה וחמור
  • אין הסוסים בוכים
  • חרצוף וסוס לו

אי גיון

נשלח: 19 אוגוסט 2001, 16:26
על ידי צפריר_שפרון*
ובכן,
נעים לי לצטט ילד אחד, כלומר היום הוא כבר לא ילד אבל פעם הוא היה.
ששמע מישהו שואל: מה זה שייך?
ומיד ענה:
שייך זה שוש קטן.

אי גיון

נשלח: 19 אוגוסט 2001, 22:52
על ידי פלוני_אלמונית*
סוס
אני יודע שקשה לך
ובדיוק עכשיו אין לך כוח לדבר
ואתה רוצה להיות לבד ולנוח.

סוס
מתנות אני אקנה לך
וכל מה שתרצה, חבר, אני אתן לך
בלי שום ויכוח

סוס
אני אקח אותך לשוק
אתה תבחר דברים ותבקש
על תעשה לי כאלה פנים (?)
כי היום בדיוק,
בדיוק היום
אתה בן שש
וגם אני....

(נמרוד מדבר עם חבר של הסוסה יעל / יהונתן גפן / שירים וסיפורים שענת אוהבת במיוחד)

אי גיון

נשלח: 21 אוגוסט 2001, 01:30
על ידי רועי_שרון*
מורי, לאן נעלם השיר הנחמד שלך? להחזיר בבקשה.

אי גיון

נשלח: 21 אוגוסט 2001, 14:44
על ידי צפריר_שפרון*
מורי,
ורבי?
או שאני,
כבר איני.

תחזיר, את השיר
אחרת נאלץ
את ראשנו לדפוק בקיר.
כך איני מתלוצץ.

אני רציני מורי
ורבי.

אי גיון

נשלח: 21 אוגוסט 2001, 15:27
על ידי מורי*
סיבוב פרסה

מתוך מיאוס
ללא היסוס
גנזתי את השיר
למרות המחאה אותו
ספק באם אחזיר

אכן מורה אני ורב
עם כולם כמעט
אך צר לי צר
השיר הזה פשוט
היה סלט

אך כסוס לסוס
אשלח כאן שוב
את תמצית השיר
ענוד על חח
תמצית של מאך
וקצף לא תגיר

אי גיון

נשלח: 21 אוגוסט 2001, 16:20
על ידי צפריר_שפרון*
מתוך הנסיון המר,
לא אחכה עוד למחר,
כבר העתקתי, כעת, עכשיו,
את מילות השיר הזה של מורי
וכך באופן מחושב
לפני שינהג מעשה חמורי
ויגנוז מילותיו
שנית, ללא היסוס
מסתירם מעיני ידידו הסוס.

אי גיון

נשלח: 21 אוגוסט 2001, 20:53
על ידי צפריר_שפרון*
באה המנוחה...

ומרגוע.

אי גיון

נשלח: 25 פברואר 2003, 21:41
על ידי ענת_שן_לוי*
אני לא זוכרת איך עליתי על הדף הזה אתמול, אבל היום נזכרתי בו בנוסטלגיה. אז אני מעלה אותו בחזרה לאוויר.

אי גיון

נשלח: 26 פברואר 2003, 07:38
על ידי שירי_בן_דב*
אכן חרציץ העף!
עד מתי יעלוגו רפידים?
עד שבל רסיקים יענודו?
פלש מים מדרור קילוף
יבצבץ לו ויבן.
חשק מיפתני ברומו של עולם.
נראה אם תעזו!!!

אי גיון

נשלח: 26 פברואר 2003, 18:28
על ידי ענת_גיגר*
אווזתי גם עגל
אווזתי גם עוף
אך אותך אווזתי- ביף סטרוגונוף!

אי גיון

נשלח: 08 יוני 2004, 17:50
על ידי קלא_אילן*
<אך, עידן התמימות>

טורים שבורי ראש
ושורות רצוצות
בפני כר חלומי
רצים ורצות.

והוא, בכורסת גולגולתי
בעצלתיים שרוע,
מננשלנט מבט וחוזר
לנמנם.

אי גיון

נשלח: 17 יוני 2004, 23:53
על ידי נגה_שפרון*
יא, יש פה את פרשת השייכות!
_ובכן,
נעים לי לצטט ילד אחד, כלומר היום הוא כבר לא ילד אבל פעם הוא היה.
ששמע מישהו שואל: מה זה שייך?
ומיד ענה:
שייך זה שוש קטן._

אי גיון

נשלח: 18 יוני 2004, 10:58
על ידי ברונית_ב*
מננשלנט

יפה אמרת!

אי גיון

נשלח: 15 מאי 2005, 15:35
על ידי פלוני_אלמונית*
חידה: למה שפן כשהוא רץ?

אי גיון

נשלח: 16 אוגוסט 2006, 18:18
על ידי איזדרכת*
נשמה חורגלית
התחשמקה לזרניך
היא אותום נשנשה
ופתאום הוא ...