באופן טבעי

יעל, תינוקות מבינים בני אדם, לא משנה איזו שפה מדברים אליהם.
אם היא מדברת אליו באהבה - הא ירגיש אהוב.
הבעיה מתחילה אחר כך, כשהוא יקשר אהבה עם מילים פוגעניות.

כשאנחנו בטוב וביטחון בדרכנו, המקרים הללו הם הזדמנות להראות לו איך להתמודד עם דיבור כזה, בעיני.

אפילו בגיל ינקות את יכולה אולי לומר לו משהו נעים יותר, ולהשאיר לסובבים חוויה נעימה גם כן, לא מתעמתת
(יעני, לתקן מולו ולא מולה)

כשהבת שלי בת השנתיים אומרת לאחותה הקטנטנה ״אין סיבה לבכות״ כניחומים (שמעה את זה לא ממני ... ) - אנחנו מפתחות את זה לשיחה:
אולי יש לה סיבה לבכות? איך תינוק אומר שמציק לו משהו? מה לדעתך יעזור לה?
ולפעמים זה גם ממשיך אליה: למה בוכים וכו. שנתיים וחצי זה גיל מאוד פילוסופי :-d