הסטודנטית פוחדת

[הסטודנטית_פוחדת*]

אני הסטודנטית הפוחדת מהדף אישה מאוהבת באישה

[הסטודנטית_פוחדת*]

הי כולם, הי לכל מי שנכנס לכאן רק כי אין היום הישרדות... סליחה על הציניות, זה מכעס, מאכזבה, מז**, השם יודע ממה זה.

אז אני הפוחדת, ואני באמת מאוד פוחדת רוב שעות היממה, למשל שאתנהג כמו משוגעת, למשל שאתבטא בגזענות, למשל שיכניסו אותי לכלא. ולא שיש ממש סיבה אבל בכל זאת. עד כאן להיום. Stoody (מלשון סטודנטית)

[הסטודנטית_פוחדת*]

הי כולם, כאן stoody. כמו שהבנתם התחלתי לכתוב כאן מעין בלוג. הועפתי מקבוצת מרשתת, לא ניכנס לסיבות. רציתי לספר פאדיחה טריה: התקשרה אלי מישהי בכירה מהעבודה בשביל שטות גמורה, וממש גיליתי כלפיה חוסר סבלנות.

אבל with all due respect, (ויש כבוד) היא התקשרה שלא בשעות העבודה, אני לא מקבלת כסף על השיחה איתה, ומדובר בשטות שהיה ניתן לפתור בשעות העבודה או בהודעת ווטס. אני עובדת בתחום החינוך טיפול. ולא מרוויחה הרבה כלל.

[הסטודנטית_פוחדת*]

לא שמרתי על השיניים וכואב לי מאוד.

[פלוני_אלמוני*]

מקווה שאת לא פוחדת מטיפולי שיניים כפי שאת מגידרה את עצמך הסטודנטית הפוחדת- האם את פוחדת מהכל, האם הפחד מנהל לך את כל החיים? למה את פוחדת בכלל? אין לך אמון בעולם ?

[הסטודנטית_פוחדת*]

אני התרגלתי להיות שק החבטות של הסביבה על אף שזה כבר לא כך... אז אני חובטת בעצמי. stoody.

[הסטודנטית_פוחדת*]

היוש, כאן סטודי. מחר יום התנסות בעבודה חדשה. נקווה לטוב. אני לא פוחדת מטיפולי שיניים.

[פלוני_אלמוני*]

למה את חובטת בעצמך? למה את מחמירה וכל כך ביקורתית כלפי עצמך?

[הסטודנטית_פוחדת*]

הי, ממש תודה על התגובות והשאלות. יש לי בעיות נפשיות מגיל רך בשנים. מה לעשות. מכאן באה החביטה וההלקאה.

[פלונית_אלמונית*]

תודה על הכנות.
את כבר מוכנה נפשית להתקדם הלאה. מה שהיה - היה.
בוודאות יש לך את הכוחות להשאיר את זה מאחורה. תאמיני שמה שהיה צריך לקרות קרה כדי שתוכלי ללמוד, להתפתח ולהתקדם הלאה לחיים טובים ומלאי משמעות. מי יודע, אולי תוכלי לבעתיד לעזור לאחרים לאור הרגישות שלך וניסיון החיים שצברת

[הסטודנטית_פוחדת*]

ממש תודה על תגובתך ועל החיזוקים הרבים. אני כבר עכשיו במצב שאני יכולה לסייע לאחרים ואני עושה זאת גם בהתנדבות.

היה לי יום ממש נחמד ועוד מעט מתחילה את היום מחדש יש לי עבודה אחרי הצהריים. צפוי להיות נחמד , אני לא פוחדת מהעבודה היום.

יש לי מזל גדול שאני עובדת במקצוע שלומדת ואוהבת מאוד את העבודה. ובתקופה המטורפת הזו מזל שיש לי בכלל איזשהי עבודה....

שמעתי דרך פייסבוק על משפחה במצוקה גדולה עשיתי להם משלוח אוכל ושילמתי עליו....
סטודי

[פלונית_אלמונית*]

סטודי,
נשמע שאת מודעת לעצמך. לחולשות וגם לחוזקות.
את מזכירה את הפחד בהקשר של העבודה. מעניין למה מופיעה המילה פחד בכלל.
יש לך נפש שמחפשת נתינה. נתינה לאחרים. האם את נותנת גם לעצמך?
תהיי עם אצבע על הדופק ותבררי באמת מתי את עושה מתוך נתינה ומתי מתוך ריצוי והגברת התחושה הטובה (כלומר, משהו כואב לך בפנים ואת משתיקה אותו על ידי נתינה)

[הסטודנטית_פוחדת*]

הי כולם. היומן שלי מתחיל להתמלא בעבודה. מצד אחד מאוד משמח. מצד שני לצד העבודה מתווספת גם אחריות לא קטנה לחיים של צעירים שזקוקים להכוונה. מנסה להתחבר לכל אחד ממקום תומך ומכיל ולא לנסות לנהל חיים של אחרים כי לא בשביל זה אני כאן ודעתי האישית על בחירות של אחרים לא תמיד רלוונטית.

לגבי יום ההתנסות שדיברתי עליו - מחכה לי יום התנסות נוסף. אז עוד לא קיבלו אותי באופן סופי למשרה נוספת. סטודי

[הסטודנטית_פוחדת*]

הי כולם, היומן ממשיך להתמלא בעבודה.
המנהלת ביקשה לדבר איתי היום וכמובן פחדתי. בסוף התברר שמדובר בעוד לקוחות שביקשו דווקא אותי.

[הסטודנטית_פוחדת*]

אחרי שהפכנו ונברנו במשך סופש שלם בסיבות בגללן לקחנו את ההלוואה שלקחנו, הגענו למסקנה שעומק המינוס עכשיו הוא כזה שהסיכוי לצאת ממנו ללא שישה תארים לשנינו יחד שווה לתחת. נו טוב, כולנו עושים דברים נמהרים לפעמים.

[פלוני_אלמוני*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

התקופה, תקופת אי וודאות לכולם.
הלקח אם כך הוא לא לקבל החלטות נמהרות גם הפעם. לשקול חלופות.
תארים כבר ממזמן לא מתכון בטוח להכנסות גבוהות

[הסטודנטית_פוחדת*]

תודה רבה רבה על התגובה. אכן, זהו הלקח.

[הסטודנטית_פוחדת*]

מנסה להיות אופטימית לגבי העתיד למרות שזה מאוד קשה.

[הסטודנטית_פוחדת*]

אחותי באה עם האחיינית לסופ"ש.... עוד הוצאות. נו טוב, השקעה באחיינית מניבה פירות שכסף לא קונה.

[הסטודנטית_פוחדת*]

איזה פחד זאת שיש לי רגשות אליה שלחה לי הודעה. מתעלמת ממנה. פוחדת. היא לא יודעת ששבועיים היתה חסומה אצלי.

יש דברים שאין לי שליטה עליהם. צריך להשלים...

[הסטודנטית_פוחדת*]

זהו יום ורגע של חולשה ועצב פוחדת להיות איתה שוב בקשר
פוחדת מלחסום אותה ופוחדת מלא לחסום אותה פוחדת מלחיות

[הסטודנטית_פוחדת*]

זהו יום הרבה יותר רגוע מאתמול, עם הצלחה משמעותית בהתנהלות בעבודה, מתוך קור רוח ואמונה בעצמי. לקוחה שלי כל כך התקדמה לאחרונה ונכון שיש עוד צוות מטפל וזה לא רק אני, אבל זה בהחלט גם בזכותי. ישר רציתי לכתוב לחברה הכי טובה.... אבל היא בתקופה עמוסה וצריך שאכבד את זה, לצערי הרב. סטודי.

[פלוני_אלמוני*]

תנסי להעמיק קצת בהבנה של פיתוח תלותיות באחרים. סיבות, סימפטומים, דרך טיפול - אולי לאט לאט זה ישפיע גם על הפחדיםמהסוג הזה שיש לך

[הסטודנטית_פוחדת*]

הסיבות - כואב לי וכאב לי מגיל גן אבל השאירו אותי לבד שעות גם כשהייתי חולה ולא היה למי לספר.

כשדיברתי על אובדנות בגיל ילדות מוקדמת אמרו לי "החיים יפים" . מעבר לזה לא התייחסו.

אז התחילה התלות באחרים.

[הסטודנטית_פוחדת*]

מעניין מי אני. מעניין מי אני לא. אני יודעת שההורים שלי מספרים לעצמם כל מיני סיפורים עלי, וגם לחברים ומשפחה הם מספרים. אני יודעת שרואים אותי בתור פח אשפה מהלך, אני יודעת שגם פרופסורה לא תגרום לאמא שלי להגיד "טעיתי כשהתייחסתי אליך כאל כלום ושום דבר, פשוט לקח לך זמן לפרוח ולא הבנתי את זה, שאת עוד תפרחי."

אני יודעת שיש שיגידו שאני מתעסקת בעצמי כל הזמן, ויש שיגידו שאני מאשימה ותולה בהורים אחריות על בעיות שאינן קשורות אליהם.

שיגידו.

[פלוני_אלמוני*]

הרבה דברים נכונים כתבת.
יש כמה תובנות לחיים ( בלי קשר למה אמרו, יאמרו, ואומרים הסובבים אותך)
באמת זה נכון שאדם יותר מידי מרוכז בעצמו - זה לא בריא לו. ככל שאנחנו מתבגרים בחיים אנו מבינים שאנו חשובים ואנו באמת צריכים לדאוג לעצמנו אבל צריך לאזן את זה עם הרבה מחשבות ומעשים לטובת אנשים אחרים. זה ידוע שמי שהכי מרוויח בנתינה עבור אחרים זה האדם הנותן עצמו. אז כן, הרבה פעמים אנחנו יותר מיד פעמים עסוקים בעצמנו וצריך לאזן את זה.
זו לא סתם סיסמא שמה שאתה חושב על עצמך- אחרים יחשבו עליך. איזה כובע שתחליט לשים על הראש- זה מה שאתה משדר וכך בהתאם יחשבו עליך. טוב, זה לא מספיק סתם באופן חיצוני להשתנות, צריך שינוי פנימי ואת כנראה כבר עושה אותו כמה זמן.
אגלה לך סוד- אמא שלך פחות חשובה. את התהליך שלך את צריכה לעשות ובתוך תוכך את יודעת שאין מה לכעוס עליה כי זה לא יעזור. בשבילך את פשוט צריכה לקחת אחריות. מהסיבות שלה ובגלל הבעיות שלה היא התנהגה אלייך ככה. באופן מוזר שלא תצליחי בהכרח להבין זה היה מתוך אהבה ודאגה לילדה שלה.
שורה תחתונה, אחרי שתצליחי להיפטר מכל הכעס עליה את תביני שכל השינוי תלוי בך. אבל לא סתם באמירות חיצוניות כאלה אלא באמת בתהליך התקדמות פנימי שתעשי.
לכן, בסוף אין מה לחפש אשמים כי זה נעים וכיף לפרקים אלא יש לחפש את מי שיכול לקחת אחריות ולהוציא אותך- וזו רק את. ובטוח שיש לך את היכולת

[הסטודנטית_פוחדת*]

תודה לכל המגיבים

נורא מבולבלת. סיימתי עבודה להיום, ונפגשתי עם לקוחה שממש בלבלה אותי, כי למרות שנורא קשה לה בחיים, היא שנונה, מצחיקה, ובמצב רוח טוב.

היא אמרה שממש עזרתי לה. מה יש לי לעזור למישהי שמסתדרת לבד? אבל היא אומרת לא פעם שאני עוזרת לה.

אחיינית שלי צלצלה וביקשה להתארח שוב עוד שבוע וחצי. ופאדיחה לי לומר לה שאין לי כסף לארח אותה. גיסי , אביה, חושב שההורים עוזרים לי כלכלית כמה שאני רק רוצה וזה ממש לא כך.

[פלוני_אלמוני*]

יש אנשים, הרבה מאוד אנשים, שכלפי חוץ משדרים משהו אחד אבל בפנים יש להם חיים אחרים לגמרי. מוכר לך? בדיוק.
אם היא אומרת שאת עוזרת לה- תאמיני לה. לא בהכרח היא אומרת את זה כדי שתרגישי טוב, היא אמרה את זה כבר כמה פעמים, ייתכן והיא סומכת עלייך ועל מה שיש לך להציע- היית מאמינה ? מוזר שתופסים אותך אחרת ממה שאת תופסת את עצמך.
לגבי האחיינית- תמצאי את דרך האמצע. תארחי אותה בצנעה. לא חייבת להוציא עליה כספים ולדאוג לבדר אותה ביג-טיים. אם נעים לה והיא מקבלת ממך אירוח חם ואוהב אז לא צריך להשקיע הרבה. אם זה מסתכם בעוד קצת קניות לבית- ייתכן ותעמדי בהוצאות כאלה. שוב לא לרצות אותה ובטח לא את הגיס/סבא ברמה של פינוקים כספיים. על עצמך את יודעת שזה חארטה וזה לא מה שילד באמת מחפש. הוא מחפש חום
בהצלחה

[פלוני_אלמוני*]

נכון אין צורך להיות קצינת בידור ראשית ולעשות לה אגדו בבריכה
תארחי אותה לפי יכולותיך , אני בטוחה שהיא מעריכה את זה. תזכרי שהיא ביקשה להתארח משמע טוב לה איתך.
בהצלחה

[הסטודנטית_פוחדת*]

ממש תודה על התגובות המחזקות. עושה נורא טוב על הלב. מי כמוני יודעת שיש לא מעט שמרגישים משהו אחד ומשדרים משהו הפוך לגמרי שכל קשר בינו לבין המציאות מקרי בהחלט. או שאולי זה העוגן של אנשים, להראות שהם יכולים להיות שמחים גם כשקשה להם. גם כך אפשר להסתכל על הדברים.
האחיינית תבוא, ואחותי תשלח איתה חומרי יצירה שלא אצטרך לקנות בעצמי. stoody

[הסטודנטית_פוחדת*]

I don't know who I am. They say I'm not normal. What is normal? Are psychologists normal? Is a psychologist who commits a crime normal? If my dad hates me but makes a lot of money is he normal? If my mom doesn't take care of me is she normal? And if my parents weren't normal what does it makes me? If smart succeful people love me does it make me normal?
Who am I?

[הסטודנטית_פוחדת*]

חשבתי שאת לא אוהבת אותי ואת דווקא כן. אני לא מאוהבת בך, אני מאוהבת בקשר החם שהיה יכול להיות לנו אם היית אמא שלי.
כמה רוך וליטופים היית נותנת לי.
אם את אוהבת אותי כמו שאמרת, אני חיה בשלום עם זה שאת לא אמא שלי ולא תלטפי לי את הלחי.

[הסטודנטית_פוחדת*]

אני יודעת ששום קשר הוא לא לנצח אבל אני שמחה שיש לי אותך

[נעמ_ה*]

[הסטודנטית_פוחדת*]

וואו, קבלתי לב. כיף כיף כיף. האם אני ילדותית? עברתי את גיל 30 מזמן

[הסטודנטית_פוחדת*]

התלוננתי על מלצר מגעיל ויש לי מלא שיחות מחסום. לא עונה. פוחדת.

[פלוני_אלמוני*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ואולי ישנה אפשרות אחרת? תמיד יש אפשרות אחרת.
שהטלפונים הם ממוסדות התרמה כלשהם, מחברות ביטוח טורדניות, ממכוני סקרים, ועוד הרבה אפשרויות.
מקסימום תעני, לא מתאים לך- תנתקי ותרגישי מעולה

[הסטודנטית_פוחדת*]

ממש תודה על התגובה!
אם אענה לא אהיה חזקה מספיק כדי לא להתערער נפשית מהמטריד/ים. מעדיפה לא לענות. נקווה שיתייאשו.

[פלוני_אלמוני*]

יש אפליקציות שמראות מי התקשר ואפשר לחסום שיחות ממוסדות התרמה כאלה ואחרים.

[הסטודנטית_פוחדת*]

אתה מתכוון ל true caller? מה יש חוץ מזה?

[פלוני_אלמוני*]

כן טרו קולר

[הסטודנטית_פוחדת*]

אז לא חשוב נעזוב

[הסטודנטית_פוחדת*]

היוש וזה שמחה לעדכן שכיף לי וטוב לי בזכות עוד שעות עבודה עקב סיום החופש הגדול

[פלוני_אלמוני*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תעסוקה בריאה אכן מסיחה את הדעת מדברים מטרידים

[הסטודנטית_פוחדת*]

כן ממש ככה. ואני גם אוהבת את העבודה. מקבלת שכר על נתינת אהבה.
כל העולם נותן לי אהבה בחזרה ואני המאושרת באדם.

היום קצת מתקשה להיות בבית לבד.... בעלי יחזור מאוחר.

[הסטודנטית_פוחדת*]

קראתי כאן בלוג שמח של אמא מאושרת עד הגג שלבת שלה יש איזה מאה תארים אקדמיים עם ממוצע של 95.5, ואני ברגשי נחיתות. אוי.

[הסטודנטית_פוחדת*]

החברה הכי טובה שלי אמרה לי שכיף איתי.
אני מתלבטת איך אגיב אליה כשניפגש. אני נורא מתביישת. ייקח חצי שנה - שנה לפחות עד שניפגש כי זה באוניברסיטה.
לא חיבקתי אותה הרבה לפני שמישהו חלם על קורונה כי אני מאוד מבולבלת ומפחדת ההורים שלי לימדו אותי שאהבה זה אך ורק מין, מאז אני מבולבלת, נקשרת לחברות ואז מתחילה מאוד להתבייש.
התחתנתי עם איש מדהים יש לנו קשר מדהים אבל עם חברות קרובות אני מבולבלת ומפוחדת ההורים שלי שונאים אותי אני מפחדת שאם אחבק את החברה היא תפסיק לאהוב אותי כי זה בדיוק מה שקרה אינספור פעמים עם ההורים.

אנחנו לקראת סגר במערכת החינוך בלית ברירה כדי לא להתחרפן אתנדב באופן חלקי במקום העבודה שלי, אין לי ברירה אין אופציה אחרת ואני אתחרפן ללא תעסוקה.

[פלוני_אלמוני*]

חחח. מצחיק שכאילו זה מה שעושה אמא מאושרת. חארטה בארטה. האמא לא מאושרת ובטח לא הבת שלה!
נשמע כל כך חיצוני. בטח אף פעם לא מרוצה מעצמה וחושבת שרק התואר הבא יביא לה קצת שלווה ורוגע ומשום מה זה לא קורה. הזוי ממה אנשים חושבים שיקבלו אושר. רחמנות עליהם

[הסטודנטית_פוחדת*]

ממש תודה על התגובה הזו. צודק לגמרי. אמא שלי כרגע לא לוקחת חלק פעיל בחיים שלי. אולי זה עוד ישתנה. אבל אני מעדיפה בשנה האחרונה להתגונן מפניה. אני לא צריכה שופטת של בית משפט עליון על הכתפיים. *ין מה שאנשים יחשבו על זה.

[הסטודנטית_פוחדת*]

אני עובדת חלקית ונמצאת יחסית הרבה שעות בבית ונורא משתעממת. האחיינית לא ממש רוצה לדבר, היא רוצה לבוא, וזה לא אפשרי בגלל הסגר. גם פיתויי וידאו ויצירה בוידאו לא עוזרים. אולי אף אחד בעולם הזה לא צריך אותי?
stoody

[פלוני_אלמוני*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בטח שצריכים אותך!
אחרת לא היית פה.
הכי קל להימשך למקום הקורבני במקרה הזה. זה הטבע כנראה.
יותר קשה ודורש מאמץ להשקיע חשיבה ועבודה מי כן צריך אותך? ויש מספיק. תתחילי ללקט ותופתעי לגלות כמה צריך אותך במעגל הראשון של החיים שלך, תמשיכי משם לחברים/עבודה תשימי לב ותיזכרי במה שכתבת למעלה כמה את משפיעה ועושה טוב לאנשים. השאלה למה את לא רואה את זה בבירור ולמה את לא מרגישה ככה. את יודעת את התשובה כבר?!
אבל האם צריך אותך? כן
איך להרגיש את זה בפועל? יאללה לעבודה

[הסטודנטית_פוחדת*]

תודה רבה פלוני!!!!

אני עייפה כל כך וחסרת שביעות רצון מאנשים בכללי למרות שיש בעולם לא מעט אנשים טובים!

חברה שלי לא עונה לי להודעה אני כל כך בחרדות...

נורא נמאס לי להיות עייפה ולחשוב מחשבות שליליות....

אני עובדת וגם מתנדבת אבל קשה לי....

[פלוני_אלמוני*]

ייתכן והציפיות שלך מאנשים הן כפי שאת מצפה ודורשת מעצמך. שכולם יראו, שכולם יבינו ובעיקר שכולם יהיו רגישים ומתחשבים- אבל לא כולם כאלה ובוודאי שלא מתוך רוע לב. כל אחד ואחת בנויים אחרת.
חברה שלך לא עונה לך - סבבה. אולי יש סיבה מוצדקת, אולי היא שכחה לענות מה שלא אומר בהכרח שאת לא חשובה לה, אולי אין לה פנאי נפשי לענות. תנסי לחשוב שיש סיבה מספיק טובה ומוצדקת שבגללה היא לא עונה וכבר יהיה לך יותר קל.
העייפות היא נפשית יותר ממה שהיא פיזית. מי שמתעסק בדברים שהוא אוהב שקשורים לפנימיות שלו - לא מתעייף ברמת התשישות. הוא שמח בעייפות שנובעת מסיפוק אדיר.
יש מצב שאת צריכה לבדוק בדיקה שורשית למה את מתנדבת בכלל? זה נכון שמי שמרוויח הכי מכל התנדבות זה האדם עצמו אבל אולי את מתנדבת לא בגלל שאת באמת חושבת שזה נכון אלא סתם כדי להגדיל את הערך העצמי שלך, סתם כדי להשקיט איזה קול פנימי ולהוכיח שאת אדם טוב ( כמובן רק אם את מתנדבת) ושאת בעצם מרצה את כל העולם. כמה אנרגיות את משקיעה בהתנדבות שאולי אין לך באמת שום סיפוק. את מסוגלת בכלל להגיד לא?

[הסטודנטית_פוחדת*]

ממש תודה על התגובה המושקעת!!!

היום היה יום טוב!!!

החברה כנראה בתקופה מאוד עמוסה ואין ממש מה לעשות בעניין חוץ מלסמוך עליה שכשהיא תוכל היא תיצור קשר. והיא ממש מקסימה וממש רגישה וממש מתחשבת.


יש לי בושה לכתוב מעבר לכך ותודה על השאלות ששאלת....

[הסטודנטית_פוחדת*]

עוד יום טוב!!!! איזה כיף.
מצאתי תחומי עניין חדשים ואנשים עם ידע שמוכנים לחלוק אותו איתי.

[הסטודנטית_פוחדת*]

אני שואלת את עצמי למה בקהילות במרשתת יורד לי הביטחון מכל שטות, ובחיים שמחוץ למסך צריך מאוד מאוד להתאמץ כדי להצליח לשכנע אותי שמשהו בי לא בסדר.

לפני כשנה ניסו להפיץ עלי במקום העבודה שמועה מאוד מאוד לא מחמיאה, ואפילו מזה לא נפגעתי כהוא זה.

[הסטודנטית_פוחדת*]

עבדתי עכשיו שעתיים דרך זום והלקוחה כל כך התלהבה והעריכה שממש כבר לא אכפת לי משום טרדה שהיתה לי קודם

[פלוני_אלמוני*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

למה באמת יורד לך הביטחון מכל שטות בקהילות ברשת?

[פלוני_אלמוני*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פעם הייתי בהרצאה של מאמן אישי
שאמר לקהל שלו: תגידו לי דברים טובים על עצמי ואמרו לו 'אתה תותח' 'אתה מלך' 'אתה מדהים'!!
והוא אמר אני לא שומע, אני לא שומע אתכם, לא מזיז לי זה לא מעניין אותי.... התגובות הטובות לא מזיזות לי. תגידו מה שבא לכם.
ולכן! גם כל התגובות השליליות כלפיי לא מענינות אותי.
וכששמעתי את זה זה נשמע מוזר אבל אחרי מחשבה הבנתי שהוא צודק.

[הסטודנטית_פוחדת*]

כי ברשת יודעים שיש לי נכות פסיכיאטרית, כי אני משתפת בזה. וברשת רואים את הבעיות שזה גורם. למשל להגיב לאנשים בצורה שגורמת להם להילחץ, גם אם התכוונתי להיפך.

מחוץ למסך אני יותר בשליטה, הרבה יותר, ורוב האנשים גם לא יודעים על הבעיות הפסיכיאטריות.

[פלוני_אלמוני*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

נו אז? ונניח שאנשים יודעים כי את מוצאת שם הזדמנות לשתף בזה וקצת להקל על עצמך- למה זה משפיע עלייך ככה?
את הרי בוודאות לא מתכוונת לפגוע באנשים בדרך כלשהי. את הכוונות שלך האמיתיות את יודעת, אם מישהו בחר להבין אותן אחרת ובגלל זה לפגוע בך- זו לא בעיה שלך. הרבה אנשים מנצלים את הרשת בגלל האנונימיות לפגוע במזיד באחרים ובכך לשפר את ההרגשה שלהם ואת בוחרת לקחת ללב תגובות כאלה מאנשים שאת בכלל לא מקרה שמאחוריהן לפעמים מסתתררים אנשים לא הכי הוגנים.
הבעיה היא בבטחון העצמי שגורמת לזה לקחת תגובות מאנשים שאת לא מכירה ולא מכירים אותך כל כך ללב.
ובלי קשר, את כותבת פה קצת זמן ואת נשמעת נורמלאית לגמרי. אולי אפשר להתחיל לוותר על המושג "נכות פסיכיאטרית"?!

[הסטודנטית_פוחדת*]

אבל אני הולכת לפסיכולוגית שעולה הון עתק (יותר משכר הלימוד לתואר הראשון שלי) כבר שנים ואת הטיפול הזה מממנת קצבת הנכות שאני מקבלת, וברור לי כשמש שללא הטיפול הזה אפסיק לעבוד ואבכה 24/7 מרוב חרדות ודיכאון....

[פלוני_אלמוני*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אי אפשר להחליט בשבילך ויכול להיות שיש מין שיטה כזו שאדם כבול לנצח לפסיכולוגית שלו. בוודאות ישנן גישות שבסוף מחזירות את השליטה ואת החיים לאדם עצמו. מחזקות אצלו את דרכי ההתמודדות ובשלב כשלהו הוא הולך על שתי רגליים ללא עזרים, יש קשיים ויהיו קשיים אבל הוא כבר מסוגל ללכת לבד ויש לו את האמונה והכלים שהוא יסתדר

[הסטודנטית_פוחדת*]

מחשבות צריכות מקום. מחשבות צריכות מרחב. מחשבות צריכות כבוד. הכל בסדר עם לעבוד 18 שעות ביממה. אבל אל תגידו לי שעבודה ולימודים פותרים כל חולי.

[פלוני_אלמונית*]

סטודי, אני ממש מעריכה ומודה לך על הדברים בדף של הילדה המקסימה והאמיצה הזאת.
אני כל הזמן חושבת עליה ):
אבל לא מצליחה לכתוב שם כי נשבר נשבר נשבר לי הלב.

<אמא אחת>

[הסטודנטית_פוחדת*]

אנחנו נעזור לה.

סטודי

[הסטודנטית_פוחדת*]

ממש תודה על מה שכתבת לי, פלונית, אני מאוד צריכה לשמוע שמעריכים אותי.

ואם הנערה המתוסכלת קוראת אז תודה גם לך, נערה יקרה, על זה שאמרת לי תודה אתמול (-: . מאוד מחמם את הלב שלי. (-: . כיף להסתובב עם התודה במחשבות.

סטודי

[הסטודנטית_פוחדת*]

כשאני מוכנה לשנות ומשנה בפועל את עצמי את המחשבות שלי ואת התגובות שלי בהתאם לצרכים של מישהו אחר זה הדבר הכי קרוב מבחינתי ללגדל ילד משלי.

[תמרוש_רוש]

מצטרפת לפלוני - את עושה עבודה ממש יפה בדף הזה. שאפו!
אבל... לא הייתי משאירה שם את מספר הטלפון שלך. זה כבר מידע פרטי ועדיף לך שלא יסתובב חופשי.

(אני פתחתי אימייל מיוחד לצרכי "באופן" כך שאנשים יכולים לפנות אלי באופן פרטי, ואני שומרת על הפרטיות של עצמי במקביל. עובד טוב)

[פלוני_אלמונית*]

סטודי, האם את יודעת יותר מאיתנו על הילדה האמיצה והמיוחדת? היא בסדר? האם היא לא מתכוונת לחזור לכתוב פה יותר?
)-:

[טובת_הציבור*]

וברור לי כשמש שללא הטיפול הזה אפסיק לעבוד ואבכה 24/7 מרוב חרדות ודיכאון
הסטודנטית פוחדת זו הנקודה הראשונה שהייתי לוקח לטיפול, אסור שנהייה תלויים או תלותיים בטיפול, הכלי הראשון שהייתי רוצה מטיפול הוא הכוח האמונה בעצמי וההבנה שהכלים לריפוי נמצאים בתוכי ומטרת המטפל לחשוף אותך לאותם כלים שבתוכך, לוקח זמן אבל אחרי שנים של טיפול אסור לצאת בהצהרות כאלו שמובילות למציאות כזו.
אגב יכול להיות שזה באמת מה שהייה ללא הטיפול אבל "להפסיד" לפני שהתחלת זו בעיה.

[יולי_קו]

שלום סטודי,
אני מאוד מעריכה את התמיכה שלך בדף המדובר, ובעיקר את התמיכה המתמשכת. האיכפתיות הזאת יכולה לשנות לאדם את היום, לפזר עננים, לשנות דברים מהשורש, כי אדם שרואים אותו מתחזק. לא מצליחה להאט כל כך טוב מה שאני מתכוונת. אולי שנראה שהיא מרגישה יקרה לך, ולכן תחושת הערך שלה עולה. יש הרגשה שטיפונת יותר קל לה, למרות שהמצב החיצוני אולי נשאר דומה.
תודה!

[אי_ננה*]

מה שלומך?
(חשבתי עליך כמה פעמים השבוע, והחלטתי לעבור כאן ולשאול במקום להישאר עם זה אצלי)

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

סטודי מה שלומך?
את מאד חסרה בדף ההוא, ובכלל באתר כולו.
אשמח מאד שתחזרי בכל מרצך, את מאד תורמת.
@}

[מתוסכלת*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

כתבתי לך מייל ונראה לי שנשלח..

[מתוסכלת*]

היי...
לפני כמה ימים המכשיר ההוא שגלשתי ממנו נשרט ונשבר מסיבה כלשהי, ומאז אני לא יכולה להשתמש בו בכלל. אני לא חושבת שניתן לתקן אותו אפילו.
לכן לא עניתי למייל\ים ששלחת (אם שלחת..).
כנראה שלא נוכל לדבר יותר..
כרגע אני גולשת מהמחשב, ורק עכשיו התאפשר לי.
סליחה שלא עניתי (אם שלחת..)...

אם תרצי לכתוב לי משהו מתישהו מסיבה כלשהי, לפני כמה חודשים התכתבנו בטלפון, אם את זוכרת.
אז...
זהו.
מקווה שאת מציצה כן לפעמים.

[הסטודנטית_פוחדת*]

החלטתי להסתכל כאן דאגתי מאוד שלחתי

[הסטודנטית_פוחדת*]

הי מתוסכלת.... אשמח לשמוע ממך לא דברנו הרבה זמן.... כן שלחתי לך מייל אולי יותר מאחד והתחלתי לדאוג כשלא ענית וטוב שכתבת פה שזה רק בגלל שנשבר הטלפון...

מחכה לשמוע ממך... בכיליון עיניים....

[הסטודנטית_פוחדת*]

נעלמת מתוסכלת האם הכל בסדר?

[הסטודנטית_פוחדת*]

מתוסכלת?

[פיזיקה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הי