סיפור ההפלה של העצובה

[אנונימי]

דף סיפור הפלה

[העצובה*]

אנחנו עכשיו בהריון 3 לא תקין בשנה האחרונה. פעם היה דופק איטי ולאחר שבוע לא היה, פעם לא היה בכלל עובר ועכשיו אנחנו בשבוע 8 עם דופק גבולי ועובר שמתאים לאמצע שבוע 7. כמןבן שהרופא אמר שיש סיכוי, ואולי הביוץ היה קצת יותר מאוחר ובלה בלה בלה, אבל אני יודעת שילד לא יצא מזה. ואני לא יכולה להפסיק לבכות. יש לנו את הילד המקסים שלנו בן 4 וזה המזל שלנו כי הוא מקור הכח המועט שיש לי. והכי קשה זה תחושת חוסר האונים. איך יודעים מה הבעיה אצלנו, מה קרה ב-3 השנים מאז נולד שהפך את זה לבעייתי.

אני לא יודעת למי לפנות כי אני רוצה מישהו שיקשיב לכל מה שאני מרגישה שהשתנה מבחינה פיזית, ומה שתחושות הבטן שלי אמרות ויתייחס לכל זה יחד עם הידע הרפואי שיש לו ואין לנו. והמתח הזה מרגע גילוי ההריון ועד לבדיקת הדופק הראשונה מוציא אותי מדעתי, והכל היה בסדר הפעם - לא דימומים, בחילות, גודש וכו'. סתם בא לי לשפוך את הלב כי אני משתגעת.

[מרים*]

נכנסת לדף הריונות נפל?
בכל אופן

[מיכל*]

זאת הפעם הראשונה שאני נכנסת לאתר. את האתר מצאתי מאחר שחיפשתי את זמני הביוץ אם המחזור ממשיך מעבר לזמן הרגיל.הסיפור שלי הוא כזה בתחילת השנה קודמתי לתפקיד בכיר יותר בחברה אם האחראית שאותה הערצתי לאחר חודשיים נכנסתי להריון, הריון מתוכנן על הפעם הראשונה זה הצליח כמו בהריון הראשון רציתי שנתיים הפרש. הכול נפלא אין לי בחילות חוץ מעיפות לא מרגישה כלום.

זה היה ביום שבת ישבתי בבית היה גשום היו לי תחושות לא טובות כל היום. באחת הפעמים שנכנסתי לשירותים ראיתי דימום כמובן שלקחתי את ביתי ובעלי ונסענו מייד למוקד, לצערי שם התבשרתי בפעם הראשונה על אובדן, בעובר אין דופק. כעבור כמה ימים עברתי גרידה זאת היתה תחושה נוראית.

רופאת הנשים שלי אמרה יש לחכות חודש ואחר כך לנסות שוב. אחרי חודש חזרתי לרופא שוב בהריון ומקווה לטוב נשלחתי ע"י הרופאה לבדיקת דופק. יש לציין שגם לי בהריון הקודם אמרו לי שגודל העובר קטן ולבוא עוד שבוע וכן הלאה, ולכן בפעם הזאת הגעתי שבוע מאוחר יותר ושם הטכנאית אמרה שהיא לא רואה עובר. אני חשבתי שעולמי קורס עליי. כמובן שבערב הלכתי לרופא באופן פרטי והוא אמר לי שהכול בסדר, יש עובר, יש דופק ולהירגע.

שבועיים לאחר מכן הלכתי לבדיקה שיגרתית שוב, אבל במקום אחר ושם התבשרתי על מצבו של העובר אין דופק, קפאתי במיטה. זאת הרגשה נוראית המזל שלי שיש לי את בתי שהיא מקור כוחי. כמו כן בנוסף לכול אחרי שבועיים מיום הגרידה השנייה פוטרתי מעבודתי. היום אני חייה מחודש לחודש ומחכה להריון (הבעיה היתה הדבקויות אני מקווה ) בחודש הקודם עשיתי בדיקה ביתית והתשובה היתה חיובית אך כשעשיתי בדיקת דם התשובה הייתה שלילית.

זה טוב שאפשר לספר מיקרה כזה לבנות שעברו את זה. הקשה מכל זה לראות בנות שעוברות הפלה מרצונן החופשי בחורה כזאת שכבה ליד מיטתי בהפלה השנייה.

[העצובה*]

כן. זה נורא קשה וזה עוזר מעט לכתוב על זה. ביום ה' עברתי גרידה וזה היה נורא קשה. אני מזדהה מאד עם מה שכתבת שמקור הכח והנחמה הוא בילד שכבר יש לי. אבל הפעם אני ממש באבל. נראה לי גם על הפעמיים הקודמות. והמייאש מכל שאין כל כך מה לבדוק, למה זה קורה ואיפה משתבש התהליך. לדעת הרופא שלי העוברים פגומים (הם תמיד מפסיקים להתפתח באותו שלב) אבל לא ברור למה. הפעם הוא לקח אותו למכון הגנטי לנסות לבדוק אבל אמר שהסיכוי מעובר כל ך קטן הוא אפסי. בכל זאת נקווה. האובדן כל כך גדול, ותחושת חוסר האונים. הייתי רק רוצה שימצאו איזו בעיה, נפתור אותה וזהו. אבל לדעת שכנראה נצטרך לנסות שוב ורק לקוות לטוב מאוד קשה . כמובן שננסה להתייעץ עם עוד רופאים ונבדוק לפחות איכות זרע. אני הולכת כל הזמן בתחושה של ללכת בלי ולהרגיש עם. להרגיש עדיין את סממני ההריון ולדעת שזה לא. ולראות כל הזמן הריונות ולידות מסביבי. ואי אפשר להפסיק לבכות.

[העצובה*]

מישהי יודעת על מומחה בנושא או על בדיקות שבכל זאת ניתן לעשות?

[רסיסים_של_אור*]

עצובה יקרה, בהמשך למה כתבתי לך בדף על הפלה בכל אופן. לי המליצו על רופא אנושי ומקצועי בשם ד"ר (או אולי פרופ') יגל מירושלים.

[מיכל_שץ*]

עצובה יקרה, אחרי 3 הפלות רצופות מאוד כדאי לבדוק את כל נושא הקרישה / טרומבופיליה.

[ההולכת_בדרכים*]

עצובה,שמת לב שבזמן האחרון נפתחו הרבה דפים על הפלות?אני מאמינה שתוכלי לקרוא בהם ולמצוא כיוונים למחשבה,
וגם מקום לשפוך את הלב ולקבל תמיכה.בדף הריון תקין עם חששות מהעבר כתבתי משהו על רפואה אלטרנטיבית.
בהריונות נפל רבים הרופאים לא מוצאים סיבה,על אף כל הבדיקות הקיימות.
לעומת זאת לרפואה סינית למשל יש דרך אחרת להסתכל על חוסרי איזון בגוף ולקשר אותם להפלות חוזרות
אני מכירה אישית כמה בנות שפניה לתחום האלטרנטיבי עזרה להן לפתור בעיה,שכמובן לא היתה להן כל דרך אחרת
לאבחן,כי הן בריאות לגמרי בסך הכל (מדובר בחוסרי איזון שיכולים להשתנות גם מעצמם,לא באיזו "מחלה")
לפעמים יש סיבות נסתרות עוד יותר מהעין להפלה.לפעמים זו לגמרי בחירה של העובר.איני יודעת אם הנושא של נשמות
ועולמות שאינם פיזיים מדבר אלייך,כך שכרגע לא אפרט.ראיתי גם התייחסות של צפריר שפרון לעניין באחד מהדפים
על הפלות.
ואת לא צריכה להפסיק לבכות .עכשיו עצוב,תלכי עם מה שיש.אני בטוחה שבעתיד תהיה לך גם סיבה לשמוח,
ושתצליחי להגשים את חלומך.

[העצובה*]

תודה לכולן. עשינו כבר בדיקות קרישה וגם כרומוזומים והכל תקין. ועשיתי דיקור לפני ההריון הזה וזה מאוד עזר לי נפשית ונתן לי כח. כמובן שאמשיך בדיקור וגם בן זוגי ילך הפעם לחזק את עצמו והדיקור שלי עובד הרבה גם על הצד הרגשי נפשי מה שמאוד חשוב אצלי. ואני כל הזמן נוברת בנפש לבדוק האם יש שהו שחוסם אותי וגורם לי לא לתת להם לגדול ומה המשמעות של כל זה מבחינתי וכמובן שאני מגיעה לכל מיני מחשבות ודברים אבל... ובהקשר הזה אני לא ממש מתחברת לכל הקטע של נשמות וכל זה אבל חושבת גם על זה והאמת זה לא מוסיף לי כי אם 3 עוברים בחרו שלא לגדול בתוכי אז מה זה אומר? שאני אמא לא טובה? שאני לא ראויה?

[רסיסים_של_אור*]

חס וחלילה. חס וחלילה. אולי שלוש נשמות שיהו זקוקות לתיקון הכי הכי קטן שיש הרגישו שבתוכך הם יוכלו לחוות את אותו תיקון גם אם הדבר כרוך בכאב עצום עבורך ??

נסתרות הם דרכי האל, אנחנו עוברים אינסוף דברים גדולים וקטנים בחיינו ויכולים לבחור אם לצמוח מהם או להתמוטט. את מסוגלת לצמוח, גם אם יש רגעים שבא לך לשקוע בתהום חסרת תחתית.

[ההולכת_בדרכים*]

נהפוך הוא!!! 3 עוברים בחרו בך בתור זו שיכולה וראויה להכיל אותם גם אם הם פגועים.אומרים שלפעמים נשמה זקוקה
לפרק זמן קצר מאוד בעולם הגשמי,כדי לסיים איזה שהוא תהליך עם עצמה או פשוט כדי לחוות למשך הזמן הזה את כל
הרכות האהבה והמקום שאמא כמוך מסוגלת להעניק.אם את בוחרת לבחון את הנושא דרך ההסתכלות בעולם הרוח,לעולם
אל תרגישי שנענשת או אשמת במשהו.לפעמים הנשמה שלנו מזמנת משהו שנחווה ככאב גדול כדי לפתור משהו עם
עצמה,משהו שנסתר מהעין,שלא קשור לדברים שאת עושה או לא עושה.בבקשה אל תרגישי אשמה.
אם זה היה מעניין אותך,היה ראוי לבדוק דבר כזה עם אדם מקצועי,לבדוק סיפור אישי ולא רק לזרוק תאוריות.
אני מוצאת שבתחום הזה יש דווקא הרבה נחמה וחסד.אבל אם זה לא מדבר אלייך אז אולי זה לא הזמן הנכון.
את יכולה לשתף במחשבות שעולות בך מתוך הנבירה העצמית.אולי נוכל להקל במשהו,נראה שאת נושאת עלייך
משא כבד מאוד...שולחת לך .

[מיכל*]

עצובה יש בדיקה שאני עברתי שהיא ניקראת הסטוסטוקופיה (צילום רחם פנימי)דרך הצילום רואים הכול. אצלי למשל ראו חצוצרה אחת כמעט סתומה מהדבוקיות ובנוסף ראו הדבקויות ברחם מה שמונע מהעובר להתפתח. לי הרופא אמר שסטטיסטי זה לא מאחר שהיה עובר והיה דופק ורק איזו שהיא בעיה אצלי (הדבקיות,מחיצה ברחם או בעיה בזרימת הדם) הדבקויות הם בדרך כלל אחרי לידה או גרידה שלא מנקים טוב את הרחם גם אצלי זה קרה בשבועות הראשונים 7-9. אני באמת מציעה לך לשמוע עוד חוות דעת של רופאים ואם ישנה קצת אפשרות אפילו ללכת לרופא פרטי

[העצובה*]

מיכל, אם לא אכפת לך לכתוב אצל מי עשית את הבדיקה (אם הוא/היא מומלצים). תודה

[העצובה*]

תודה לכן. אני כבר קצת פחות בהלם והתאוששתי קצת. עדיין עצוב ויש רגעים של "נפילות מתח" נורא כואבים אבל גם אני מאמינה שבעוד זמן מה אולי אראה מה כל החוויות הקשות האלה תרמו לי ושאמצא איך לצמוח ןללמוד מהן. השאלה שלי לגבי הנשמות נבעה באמת מתוך בורות בנושא. כפי שאמרתי זה לא כל כך מדבר אלי אבל מאד מסקרן אותי מהםהתיקונים האלה שהנשמות צריכות? ואיך הם נעשים? באמת באמת שאני שואלת מתוך עניין וסקרנות.

[מיכל*]

עצובה לרופא שלי קוראים ד"ר באום מיכה והוא מקסים.

[שרון_ג*]

הסטוסטוקופיה
היסְטֵרוֹסְקוֹפְּיָה. היסטרו - רחם (יוונית?).

[העצובה*]

מיכל, תודה. יש לך את הטלפון שלו? מצאתי בר"ג ד"ר מיכה באום- זה הוא?

[מיכל*]

03-5221496-5235395 ד"ר באום בהצלחה

[פלוני_אלמונית*]

(העצובה): מיכל, אמנם עבר כבר כמעט חודש אבל תודה תודה תודה שהפנית אותי לד"ר באום, רופא ואדם מקסים.

[השבורה*]

אתמול נודע לי שלעובר שלי נדם הלב אין שבורה ממני בעולם כולו.לא מובן לי למה זה קרה הוא התפתח כל כך יפה.אולי כי שתיתי קפה אחד כל בוקר?

[אמא_בלילה*]

אולי כי שתיתי קפה אחד כל בוקר?

ממש לא. לפעמים פשוט אין סיבה. אל תנסי להבין ואל תאשימי את עצמך