?אני יעל, בת 37, גרה בגבעתיים, מגדלת ילדה בת שנה וארבעה, עובדת במחשבים, מה עוד?
משוטטת פה הרבה , לומדת פה המון, רוצה לקחת חלק פעיל,
לא יודעת איך להתחיל, אז שולחת הרהור:
אייך יש ימים כאלה, שהכל מסתדר לו כמו טטריס, הכל מוצא את מקומו, יש הרבה צחוק, קבלה של האחר, התרגשות, אהבה.
ומצד שני יש יום כמו היום, יום בלי כוכב, הכל קשה , השורה שכתובה פה מעל נתפסת כקיטש בהתגלמותו...
הרי כבר הבנתי מזמן שאני זאת שיוצרת את המציאות לעצמי, אז למה צריך לייצר זאת כל פעם מחדש?
מצאתי דימוי טוב:
לפעמים אני העכביש ששולט בחוטים, מניע אותם, רוקד בתוכם.
לפעמים אני העכביש שכלוא בחוטים, מוגבל ומסורבל.
כל תובנה תתקבל ברכה @ } הצלחתי פרח ?
)
![:-]](./images/smilies/blush.gif ":]"){kind=small}
משתמשת