התקפי זעם
-
תבשיל_קדרה*
- הודעות: 8851
- הצטרפות: 10 נובמבר 2001, 08:15
- דף אישי: הדף האישי של תבשיל_קדרה*
התקפי זעם
מה שעבד אצלנו זה להימנע מאכילת סוכר.
-
בשמת_א*
- הודעות: 21563
- הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
- דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*
התקפי זעם
מה שעובד אצלנו (עכשיו שהוא צריך לאכול קמח וסוכר בשביל סידרת הבדיקות בבית החולים) זה:
- להמנע ממחשב.
- להמנע מטלביזיה.
- המון מגע פיזי, המון חיבוקים ונשיקות ומסאז'. בתדירות גבוהה במשך היום.
- לתת אוכל. אוכל טעים וגם מזין (ממתקים מייצרים את ההתנהגות הזאת).
- להקפיד על פעילות גופנית. יש מינימום ריצה/קפיצה/טיפוס/התגוששות שהוא צריך ליום.
-
אנונימי
התקפי זעם
What worked for us incredibly is doing the elimination diet http://www.sswahs.nsw.gov.au/rpa/allerg ... ndbook.cfm
and following the advices by Sue Dengate's book and website:
http://www.fedupwithfoodadditives.info/ ... actODD.htm
http://www.fedupwithfoodadditives.info/
http://www.fedupwithfoodadditives.info/ ... ymptom.htm
We have only recently found that our son’s aggressive, defiant and violent behaviour is attributed by intolerance to salicilytes. It was such an eye opener, mainly for my son who could live on complete raw diet as he was a real frugivore.
What is interesting that what is considered ‘healthy’ might not be healthy for everyone
and following the advices by Sue Dengate's book and website:
http://www.fedupwithfoodadditives.info/ ... actODD.htm
http://www.fedupwithfoodadditives.info/
http://www.fedupwithfoodadditives.info/ ... ymptom.htm
We have only recently found that our son’s aggressive, defiant and violent behaviour is attributed by intolerance to salicilytes. It was such an eye opener, mainly for my son who could live on complete raw diet as he was a real frugivore.
What is interesting that what is considered ‘healthy’ might not be healthy for everyone
התקפי זעם
מפשת המלצות לייעוץ משפחתי יש למישהי/ו המלצות??
-
פלוני_אלמונית*
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
התקפי זעם
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
אשמח לעצה, בתי בת 6 ילדה מדהימה ושקטה ולאחרונה יש לה התקפי זעם מדבר זעום שלא נראה זה הופך לכעס,תסכול, בכי ומשפטים קשים כמו לא אוהבת את החיים האלה, ואת המשפחה הזו, כעס על האחות הקטנה ולפעמים הרמת יד. מה לעשות!!!! איך להתנהג במצבים כאלו!! והאם להתייחס למשפטים הקשים הללו
אשמח לעצה, בתי בת 6 ילדה מדהימה ושקטה ולאחרונה יש לה התקפי זעם מדבר זעום שלא נראה זה הופך לכעס,תסכול, בכי ומשפטים קשים כמו לא אוהבת את החיים האלה, ואת המשפחה הזו, כעס על האחות הקטנה ולפעמים הרמת יד. מה לעשות!!!! איך להתנהג במצבים כאלו!! והאם להתייחס למשפטים הקשים הללו
-
פלוני_אלמונית*
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
התקפי זעם
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
אשמח לעצה, בתי בת 6 ילדה מדהימה ושקטה ולאחרונה יש לה התקפי זעם מדבר זעום שלא נראה זה הופך לכעס,תסכול, בכי ומשפטים קשים כמו לא אוהבת את החיים האלה, ואת המשפחה הזו, כעס על האחות הקטנה ולפעמים הרמת יד. מה לעשות!!!! איך להתנהג במצבים כאלו!! והאם להתייחס למשפטים הקשים הללו. חשוב לציין שבבית הספר ואצל חברות היא ילדה מדהימה ואין לה התקפי זעם ואני נמצאת איתה המון והחיים שלה טובים. לפעמים גם אנחנו צועקים ומתעצבנים על ההתנהגות שלה ואז גורם ליותר כעס ובכי ולא פותר כלום.
אשמח לעצה, בתי בת 6 ילדה מדהימה ושקטה ולאחרונה יש לה התקפי זעם מדבר זעום שלא נראה זה הופך לכעס,תסכול, בכי ומשפטים קשים כמו לא אוהבת את החיים האלה, ואת המשפחה הזו, כעס על האחות הקטנה ולפעמים הרמת יד. מה לעשות!!!! איך להתנהג במצבים כאלו!! והאם להתייחס למשפטים הקשים הללו. חשוב לציין שבבית הספר ואצל חברות היא ילדה מדהימה ואין לה התקפי זעם ואני נמצאת איתה המון והחיים שלה טובים. לפעמים גם אנחנו צועקים ומתעצבנים על ההתנהגות שלה ואז גורם ליותר כעס ובכי ולא פותר כלום.
התקפי זעם
בני בן השנתיים עם התקפי בכי ,לאחר הגיעו מהגן לדוגמא אנו רוצה לצאת מהמקלחת עם עזרה כשסוף סוף הוצאתי אותי ממשך לבכות 45 דקות ,בנוסף לאחרונה התחיל לגמגם מה לעשות ואך להתנהג במצב כזה ,תודה
-
השור_הזועם*
- הודעות: 2
- הצטרפות: 03 אוגוסט 2012, 20:21
התקפי זעם
חשוב לציין שבבית הספר ואצל חברות היא ילדה מדהימה ואין לה התקפי זעם
יש ילדים שקשה להם בבית הספר או בכלל, ואת הזעם והתסכול הם מוציאים בבית, כי הם מפחדים או מתביישים להוציא אותו בחוץ.
אם את יכולה, תנסי לדבר איתה ולברר למה היא לא אוהבת את החיים האלה. אולי יש דברים בחייה שגורמים לה סבל רב ואת לא מודעת אליהם (אולי קשה לה בבית הספר, אולי קושי חברתי, אולי היא מרגישה שאוהבים אותה פחות מאשר את אחותה, אולי מישהו לא מתייחס אליה יפה, אולי לא מעריכים אותה...).
אם היא לא משתפת אותך, את יכולה לנסות לגשש ולחפש בעצמך למשל לעשות מעקב ולשים לב מה הדברים שגורמים לה סבל ומה גורם לה להתקפי הזעם. ברגע שתגלי את הגורמים יהיה לך יותר קל למצוא פתרונות.
אין טעם לכעוס עליה, זה רק יגביר את התסכול וחוסר האונים שלה. כשתגלי מה גורם לה לא לאהוב את החיים/התקפי זעם, מומלץ להיות יצירתי ועם ראש פתוח לפתרונות שונים, לא להיות מקובע ולא לבוא בגישה של "אבל ככה זה, ככה זה בחיים והיא צריכה להשלים עם זה ואין מה לעשות" וגם חשוב להתחשב בדעתה ובהעדפות שלה.
יש ילדים שקשה להם בבית הספר או בכלל, ואת הזעם והתסכול הם מוציאים בבית, כי הם מפחדים או מתביישים להוציא אותו בחוץ.
אם את יכולה, תנסי לדבר איתה ולברר למה היא לא אוהבת את החיים האלה. אולי יש דברים בחייה שגורמים לה סבל רב ואת לא מודעת אליהם (אולי קשה לה בבית הספר, אולי קושי חברתי, אולי היא מרגישה שאוהבים אותה פחות מאשר את אחותה, אולי מישהו לא מתייחס אליה יפה, אולי לא מעריכים אותה...).
אם היא לא משתפת אותך, את יכולה לנסות לגשש ולחפש בעצמך למשל לעשות מעקב ולשים לב מה הדברים שגורמים לה סבל ומה גורם לה להתקפי הזעם. ברגע שתגלי את הגורמים יהיה לך יותר קל למצוא פתרונות.
אין טעם לכעוס עליה, זה רק יגביר את התסכול וחוסר האונים שלה. כשתגלי מה גורם לה לא לאהוב את החיים/התקפי זעם, מומלץ להיות יצירתי ועם ראש פתוח לפתרונות שונים, לא להיות מקובע ולא לבוא בגישה של "אבל ככה זה, ככה זה בחיים והיא צריכה להשלים עם זה ואין מה לעשות" וגם חשוב להתחשב בדעתה ובהעדפות שלה.
-
השור_הזועם*
- הודעות: 2
- הצטרפות: 03 אוגוסט 2012, 20:21
התקפי זעם
בני בן השנתיים עם התקפי בכי ,לאחר הגיעו מהגן לדוגמא אנו רוצה לצאת מהמקלחת עם עזרה כשסוף סוף הוצאתי אותי ממשך לבכות 45 דקות ,בנוסף לאחרונה התחיל לגמגם מה לעשות ואך להתנהג במצב כזה ,תודה
יש שממליצים ללכת להתייעץ עם איש מקצוע. יש מי שאומרים שגיל שנתיים הוא גיל של מרד והתקפי זעם. אני חושבת שכדאי בנוסף לכל אלה גם לבדוק אולי יש בעיה עם הגן. מתי התחיל ללכת לגן הזה? מה היה לפני כן (היה בבית? מטפלת? מסגרת אחרת?) אולי יש בעיה עם הגן. יש ילדים שחינוך ביתי עושה להם טוב ומסגרת עושה להם רע (יש כאן באתר הרבה חומר על חינוך ביתי, מומלץ). יש ילדים שהם רגישים מאוד ולכן מסגרת גן בגיל כזה גורמת להם לחץ נפשי, מה שאולי (עם דגש על המילה אולי) יכול להיות הגורם להתקפי הזעם ולגמגום.
ובנוסף, את יכולה לנסות הרבה יחס חם, חיבוקים וסביבה רגועה ולבדוק אם יש שיפור. אם לא יועיל זה בטוח לא יזיק.
יש שממליצים ללכת להתייעץ עם איש מקצוע. יש מי שאומרים שגיל שנתיים הוא גיל של מרד והתקפי זעם. אני חושבת שכדאי בנוסף לכל אלה גם לבדוק אולי יש בעיה עם הגן. מתי התחיל ללכת לגן הזה? מה היה לפני כן (היה בבית? מטפלת? מסגרת אחרת?) אולי יש בעיה עם הגן. יש ילדים שחינוך ביתי עושה להם טוב ומסגרת עושה להם רע (יש כאן באתר הרבה חומר על חינוך ביתי, מומלץ). יש ילדים שהם רגישים מאוד ולכן מסגרת גן בגיל כזה גורמת להם לחץ נפשי, מה שאולי (עם דגש על המילה אולי) יכול להיות הגורם להתקפי הזעם ולגמגום.
ובנוסף, את יכולה לנסות הרבה יחס חם, חיבוקים וסביבה רגועה ולבדוק אם יש שיפור. אם לא יועיל זה בטוח לא יזיק.
התקפי זעם
קראתי את רוב העצות בדף, תודה!
בימים אלו מתחבטת בשאלה איך להתמודד עם התקפי זעם של ביתי בת ה-3 וקצת,
ההתקפים נובעים מתסכול (הולדת אחות קטנה הוסיפה למצוקה שלה)
טיפול הומיאופטי לא שינה כלום,
עכשיו אני בטוחה שהמפתח לשינוי ביד שלי ועובדת על עצמי ליישם טיפול באהבה ללא תנאי
בהצלחה לי ולכל מי שמתמודדת עם מצב דומה!
בימים אלו מתחבטת בשאלה איך להתמודד עם התקפי זעם של ביתי בת ה-3 וקצת,
ההתקפים נובעים מתסכול (הולדת אחות קטנה הוסיפה למצוקה שלה)
טיפול הומיאופטי לא שינה כלום,
עכשיו אני בטוחה שהמפתח לשינוי ביד שלי ועובדת על עצמי ליישם טיפול באהבה ללא תנאי
בהצלחה לי ולכל מי שמתמודדת עם מצב דומה!