האם אפשר ללמד תינוק בן חודשיים לינוק

התינוק שלנו נולד לפני חודשיים בלידה נהדרת.
כבר בהריון פינטזתי להניק אותו ולהיות מהמניקות למרחקים ארוכים

קצת חששתי אם זה יהיה אפשרי כי יש לי פטמות מאוד שקועות, אחת מהן יותר קל להוציא אבל השנייה נוראית.

בכל אופן התינוק נולד קטן ובימים הראשונים בבי"ח ישן כל הזמן. לא היתה שום סיטואציה של יניקה כי כלום לא ענין אותו והוא בכלל לא הראה רעב. למחרת בערב הרופא אמר לי שנצטרך להאכיל אותו מטרנה איכשהו כי במשקל כזה לא מחכים שהוא יהיה רעב. גם את הבקבוק הוא לא הסכים לינוק והאחות האכילה אותו קצת במזרק.

אני שאבתי קולסטרום ונתתי לו . התחלתי שאיבות בבי"ח כי לא ממש הגיע החלב וכמובן הביטחון העצמי שלי ירד לריצפה כי בנות שילדו אחרי כבר הניקו בקלות, כך לפחות נראה.

מהלחץ קניתי בקבוקים ומטרנה אבל גם השאלתי משאבת חלב.

אני יודעת שהייתי צריכה לראות יועצת הנקה כבר אז אלא שהכי קרובה נמצאת שעה וחצי נסיעה ואת השבועות הראשונים "בילינו" במעקבים בבי"ח , גדודי אורחים (איזו טעות !!) התעסקות עם הברית בגיל שבועיים שהיתה עבורי חוויה נוראית ושבוע אח"כ לא הפסקתי לבכות .

בכל אופן רק בגיל 4 שבועות הגענו ליועצת כשכל הזמן הזה אני שואבת את כל ארוחותיו והוא מקבל ארוחת מטרנה אחת בלילה כי לא יצא לי מספיק חלב לארוחה הזו. הוא התחזק מאוד והארוחות גדלו ואני שואבת מסביב לשעון כדי לעמוד בקצב.

הביקור אצל היועצת היה מייאש, היא חרצה אחרי 2 דקות נסיונות שהוא כבר מאוד רגיל לבקבוק וגם הפטמות השקועות שלי לא עוזרות ... ניסינו גם פטמות סיליקון ולא הלך ולי נראה שהיא ויתרה ממש מהר מדי.
הרגשתי שהביטחון שלי יורד עוד יותר למטה והייתי בוכה בכל פעם שהאכלתי אותו בבקבוק- למרות שזה היה חלב שלי. מאוד קשה לי להשלים עם רוע הגזירה ואני גם לא יודעת כמה אחזיק מעמד בטירוף השאיבות.

בינתיים ראתה אותנו גם מדריכת הנקה שלא כ"כ ידעה מה לעשות ולא ידעה לעזור.

לא ציינתי שהיו תקופות בחודשיים האלה שעלתה לי המוטיבציה ושמתי אותו המון עלי עור לעור ונתתי לו אפילו לגשש לציצים. היו פעמים שהוא סירב ובכה ולאחרונה הוא תופס את הפיטמה (רק אם זה ממש אחרי שאיבה והפיטמה בחוץ וקצת רטובה עם חלב) ומוצץ אותה בכוח אבל לא יונק, לא פותח פה גדולה ועושה את פעולת היניקה.
אני מנתקת אותו אחרי חצי דקה כי זה מאוד כואב לי.

אני לא בטוחה שטכנית וכלכלית אנחנו יכולים להגיע לאחת מהיועצות הנחשבות. אני תוהה אם בכלל יש סיכוי לתינוק בן חודשיים שרגיל ללוקסוס של הבקבוק.
מה אפשר לעשות אם בכלל, רצוי באמצעים ביתיים ?
שמעתי טובות על הקורס המוקלט של אסתר גרוניס בHOT אבל אין לנו HOT ואולי זה גם לתינוקות קטנים.
מה עם "חלב של אמא" ??

כל עצה ועזרה תתקבל. אולי נפלתי על השכל אבל אני עוד מפנטזת.

חגית יקרה, ראי נא את הדף איך לחזור להניק אחרי הפסקה

רק הערה אחת:
אני לא בטוחה שטכנית וכלכלית אנחנו יכולים להגיע לאחת מהיועצות הנחשבות
לא יודעת כבר כמה יועצת נחשבת גובה (400 שקל?), אבל זה פחות מעוד שנה לפחות של האכלה בתמ"ל.

מכירה את הדף ההוא אבל זה לא אותו מקרה, שם היתה הפסקה ואצלנו כלל לא היתה יניקה, הוא לא יודע מה זה ומה עושים.

תמ"ל זו לא האופציה, האופציה היא להמשיך לשאוב.

שליחה על ידי ...* » 28 פברואר 2008, 10:45

אני לא בטוחה שטכנית וכלכלית אנחנו יכולים להגיע לאחת מהיועצות הנחשבות.
הכי כדאי: מירה לייבוביץ. 450 ש"ח. שווה כל שקל, אל תתני לזה לרפות את ידדיך, זה שווה!
דברי איתה בטלפון - זה בחינם - ותראי מה היא אומרת לגבי הסיכוי להצליח.
ותתקשרי לקו החם של ליגת לה לצ'ה. זה גם בחינם והעונות שם הן מדריכות הנקה או יועצות!

תמ"ל זו לא האופציה, האופציה היא להמשיך לשאוב
נכון, סליחה, רפרפתי על זה.

למרות שדיברנו...ריגשת אותי מאוד ואת כותבת כל כך יפה. מקווה שמאיזה שהוא מקום תבוא הישועה...תעדכני.

מצטרפת להמלצות לפגוש את מירי ליבוביץ ומחזקת את ידייך עם השאיבות, זה לא קל בפני עצמו והשילוב בין התעקשות על חלב אם לבין קושי עם ההנקה עצמה הוא שילוב מתסכל (מהנסיון שלי).
כהקדמה אומר שלא תמיד אפשר להניק. אנחנו עושות כמיטב יכולתנו ובכל זאת יש דברים שלא נצליח לשנות. האם תצליחי תלוי בהרבה מזל וקשה לדעת האם זה מאוחר מדי או לא. אם את רוצה לנסות השתדלתי לפרט את הדברים שיכולים לעזור אבל עדיין קשה לעשות את זה לבד, ללא יועצת עם נסיון שתעזור לבנות את התוכנית המתאימה ביותר לכם ולמצבכם.
מה אפשר לעשות בינתיים:
כדי לעודד אותו לנסות לינוק-

להמשיך לתת הזדמנויות של עור לעור
לנסות להניק כשעושים אמבטיה משותפת במים נעימים כשהמים מגיעים מתחת לגובה החזה שלך כך שאין סכנה אבל שהתינוק כן חצי במים - זה מדמה את המצב הראשוני ברחם ועוזר לפעמים "לנקות" את כל הנסיונות שהצטברו עד עכשיו ו"להתחיל מחדש"
לקראת סוף ההאכלה בבקבוק, כשהוא כבר לא ממש רעב אבל עדיין מוכן להמשיך לאכול לתת לו לנסות להתחבר. גם אם הוא יינק הוא לא ימצוץ כל כך חזק כמו בהתחלה וזה אולי פחות יכאב. הוא גם יהיה יותר סבלן לנסיונות ויחפש פחות את הזרם המהיר של הבקבוק.
להאכיל מבקבוק שדומה יחסית למאפיינים של הנקה: פטמה שתופסים בה עם פה רחב ולא רק את הפטמה הדקה, פטמה רכה יחסית, זרימה כמה שיותר איטית.
להאכיל מבקבוק כשהבקבוק מאוזן כמעט כך שהחלב זורם יותר לאט וגם לעשות הפסקות כל 5-10 לגימות (להטות את הבקבוק כך שלא יגיע חלב או ממש להוציא מהפה).

הההאכלה הזאת מבקבוק אולי תעזור בכך שההבדל בין ההנקה להאכלה מבקבוק יפחת וכשינסה לינוק יהיה פחות מתוסכל.

דבר נוסף שאפשר לנסות הוא שימוש ב -s.n.s (של מדלה - page]הנה תמונה id[/po]=124 ), בקבוק שמדלה מוכרים עם צינוריות. את הצינורית שמים על הפטמה וכך כשהוא יונק הוא מקבל חלב. זה יכול לעזור מפני שאז יש לו הצלחה מידית עם ההנקה, הזרימה יותר מהירה גם אם לא תופסים הכי טוב בגלל שרק צריך לעשות ואקום(כמו בבקבוק). אם זה מצליח אז פשוט מפחיתים בהדרגה את הכמות מה - s.n.s. אפשר לעשות אותו הדבר גם באמצעים יותר פשוטים - משיגים בעזרת אחות בית חולים צינוריות דקה מאוד (שנקראת French oral gastric tube בגודל 5,6 או 8) ומכניסים אותה דרך פטמה פשוטה לבקבוק עם החלב וכך התינוק שואב משם תוך כדי הנקה.
אני מניקה עם הs.n.s את בני מאז גיל חודש (הוא בן 4 חודשים) ואחרת הוא לא מוכן לינוק (מתעצבן או נרדם) כי לא זורם אצלי מספיק חלב.

אפשר לנסות שוב עם פטמת סיליקון ולתת לו לינוק רק אחרי שאת באופן ידני מתחילה להזרים חלב כך שברגע שתחברי אותו ויתחיל למצוץ מיד יצא חלב ולהמשיך ללחוץ על השד בזמן שהוא מוצץ כדי שהחלב יצא יותר מהר ובקלות ויעודד אותו להמשיך ולא להיות מתוסכל.

בכל אופן, את כל הנסיונות של הנקה חייבים לעשות כשאת יודעת איך להצמיד אותו latch]נכון on[/po].aspx ואם את לא בטוחה שאת יודעת לעשות את זה פרפקט חשוב מאוד שמישהי שיש לה נסיון בהדרכת הנקה תהיה שם כדי לעזור לך. לפעמים ההבדל הוא בזה שמצליחים לחבר באמת טוב לעומת כמעט טוב.

בהצלחה ועדכני בבקשה אם יש התפתחויות טובות וגם רעות

סיפורים כאלה כל כך מקוממים אותי !
ואני ממש לא מתכוונת שאת, חגית, מעצבנת אותי, אלא שמי שמעצבן אותי אלו ה"יועצים" שעמדו בדרכך, והיוו מכשול, בנוסף לכל המכשולים הטבעיים (תינוק קטן וכנראה חלש, גדודי מבקרים, אמא עייפה אחרי לידה ועוד).
אין לי ספק שהרופא והיועצת גרמו לך נזק שאת ערכו אי אפשר לאמוד (הרופא אמר לי שנצטרך להאכיל אותו מטרנה איכשהו כי במשקל כזה לא מחכים שהוא יהיה רעב_, _הביקור אצל היועצת היה מייאש)
אגב, אני בעיקר כותבת את זה למען מי שעדיין לא אמא, שתבין שההתנהלות הזו אינה תקינה.

אין לי מושג עד כמה הדברים הפיכים.
אני מניחה שבמידה מסוימת ניתן לתקן את שנעשה, ושאת לא מפנטזת לחלוטין.
הרי יש סיפורים על אמהות מאמצות שהצליחו להניק ואפילו שלא חוו לידה לפני כן.
אני בטוחה שאם יש רצון, יש גם מה לעשות.
ועושים את זה בסיוע מומחה.
עלות פגישה עם אחת מהיועצת הטובות היא כ- 450 ש"ח כמו שכתבו לך פה למעלה.
קשה לי להבין למה את כותבת ש :
אני לא בטוחה שטכנית וכלכלית אנחנו יכולים להגיע לאחת מהיועצות הנחשבות.

אני הייתי במקומך שמה משקפיים שאומרות : עברנו (אני והתינוק) סוג של תאונה, שיש לה השלכות שצריך להתמודד איתן.
אם היית עוברת, חלילה, תאונת דרכים, ואיבר מאיבריך (או של ילדיך) היה נפגע - לא היית הולכת למומחה בארץ (ואולי אף בחו"ל) ומתגברת על המכשולים הטכניים והכלכליים ?

אפשר. השאלה אם הוא ירצה ללמוד ואת זה אף אחד לא יכול לדעת מראש.
אני מאוד מעריכה את כל המאמצים שלך אבל יש מקרים שצריך להגיד 'עד כאן אני יכול לבד - כדי להתקדם אני זקוק לעזרה מקצועית'. את עשית המון המון וכולנו יודעות כמה זה קשה ובאמת כל הכבוד אבל עד עכשיו התקדמת מעט. עשית יותר ממה שרוב הנשים שאני מכירה היו מוכנות לעשות אבל זה קצת 'פול גז בניוטרל'. המומחית בארץ היא דר' ליבוביץ והיא עזרה להרבה נשים שהיו אצל כמה וכמה יועצות אחרות ללא שיפור והיא הצליחה. השאלה היא מה היא הצלחה עבורך? הנקה מלאה? הנקה חלקית + שאוב? לפחות בקבוק אחד שאוב שלך ?... את צריכה לשבת עם עצמך ועם אישך ולהגיד מה המטרה שלך, לאן את רוצה להגיע ומה המחיר שאת מוכנה לשלם עבור זה ואלו החלטות שאף אחד לא יכול לעשות במקומך.
ככל שעובר הזמן, הסיכוי שהוא יחזור לינוק קטֵן וככל שהוא גדל וידרוש יותר תשומת לב יהיה יותר קשה להתמיד בשאיבה. אם את רוצה לתת להנקה הישירה סיכוי - נסי למצוא דרך להגיע למרפאה של דר' ליבוביץ. לא בטוח שהיא תוכל לעזור אבל היא הסיכוי הטוב ביותר שלך ואם היא לא תעזור אז תוכלי להיות בטוחה שמיצית את כל האפשרויות.
אני מצטערת שלא יכולה להיות יותר מעודדת כמו שאני מעדיפה אבל זה מצב לא שיגרתי שזקוק לטיפול מיומן ממישהו שמבין בהנקה ובהיבטים הרפואיים שלה - חפשי את סיפור ההנקה של דנה ה, לדוגמה.
בהצלחה(())

חגית יקרה,
אני מכירה מאד מקרוב ומזדהה לגמרי עם התסכול הזה שאת חווה.
את בתי הבכורה לא הצלחתי להניק גם בגלל פטמות שקועות/ שטוחות והיא גם נולדה 2 קילו בקושי.
יועצת ראשונה שביקרה אצלי בערך בגיל חודש, ריפתה את ידי ולא נתנה שום קמצוץ של תקווה וכוח לנסות אפילו.
במשך חודש וחצי שאבתי כל 3 שעות ונתתי בבקבוק.
בגיל זה הלכתי ליועצת מקסימה בשם אלן שיין(בת"א) שעזרה ותמכה בי במשך שבועיים, תוך הדרכתי בכלמיני פטנטים להאכלה(במקום בקבוק), עד שהצלחתי ללמד אותה לינוק לראשונה בגיל חודשיים.
אז אני מאמינה, ולמרות שאתם עדיין לא על מסלול מעבר שכזה, שיש סיכוי טוב שזה עדיין לא מאוחר מדי.
אני זוכרת שבתחילת התהליך שאלתי את היועצת מה הסיכויים שנצליח ללמד את הקטנה לינוק והיא ענתה לי - אין סטטיסטיקות. זה הכל תלוי בכוח הרצון של האמא.
(כמובן בהנחה שאין כל בעייה מבנית בפה התינוק בגללה הוא לא מצליח לינוק. האם בדקו זאת?)

גם עם ד"ר לייבוביץ המעולה יש לי נסיון טוב ממקרים אחרים בהם הייתי זקוקה לייעוץ הנקה.

אז אני מבינה שיש בעייה טכנית שלקבל עזרה צמודה, אבל אם זה פתיר לזמן מוגבל ויש לך אפשרות ללכת לקבל את העזרה הכי טובה שיש, מאחר ונשמע שזה חשוב לך, אני הייתי נותנת לזה צ'אנס.
בכל מקרה אני מציעה שתדברי טלפונית עם אחת היועצות המוזכרות רק כדי לא להסתמך על דברי הבלתי-מקצועיים.
@}

טוב, אני שמחה לראות שעד שאני כתבתי

כבר הספיקו לכתוב לך עוד דברים חכמים וחשובים. מצטרפת גם לעצות הנוספות הללו@}

יקירתי, כתבתי לך גם שם וכותבת גם פה - סעי מייד לקבל ייעוץ אצל ד"ר ליבוביץ'.
לא רוצה להשמע קשה ולא תומכת ואת יודעת שזה לא כך - חבל על כל שניה וכל שמץ של תסכול, אם יש לך סיכוי זה זה, ואת חייבת למצות את זה.
אני כנראה מגיעה לארץ באמצע מרץ, אם את צריכה SNS או אביזרים אחרים שלחי לי מייל, אני אביא לך כל מה שאת צריכה.
רוצי למרפאה שלה, טוסי לשם, חבל על כל שניה, חבל עלייך וחבל עליו.
אוהבת אותך נורא.

SNS - אביזר יקר שניתן למצוא לו תחליף לא רע בכלל ובזול: צינורית כמו שהסבירה נעמה, אאל"ט זו זונדה של פגים, בתוך בקבוק רגיל (מהפושטים של 3 ב-10) ואם צריך - להרחיב את הפיטמה שיהיה נוח להשחיל את הצינורית אבל לא גדול מדי. כמובן שזה משמש רק להאכלה עם הצינורית ולא כבקבוק רגיל.
בהצלחה

שלום חגית
מבינה לליבך
עברתי חוויה דומה
הבן שלי לא ינק והמשכתי לנסות עד שהיה בן 4 חודשים - ללא הצלחה. סחבתי את המטען הכבד הזה 3 שנים
הבת שלי התחילה לינוק בגיל 3 חודשים. בחודש הראשון ינקה מעט. בחודש השני לא ינקה בכלל ובחודש השלישי התחילה ללמוד לינוק שוב בסבלנות רבה. כשהגיעה לגיל 3 חודשים התחילה לינוק באופן מלא. כתבתי את הסיפור שלנו בפירוט בדף איך לחזור להניק אחרי הפסקה תחת השם "אמא" ב10/08/2007 . היה לא פשוט בכלל אבל הרבה יותר קל מאשר להמשיך לסחוב את המטען הכבד על הלב.היא היום בת 11 חודשים כפרה עליה ועדיין יונקת פעמיים ביום וגם יותר כשבא לה. אמא שלה לא מצליחה להיגמל.
בזמנו... כשהיא הייתה בת חודשיים וזה נראה אבוד לגמרי...דיברתי עם אמא אחרת שהתחילה להניק "מאפס" בגיל 3 חודשים. היא שאבה כל הזמן כך שלא היתה בעיית חלב וכשתינוקה היה בן 3 חודשים הוא הצליח לינוק. אני בטוחה שהיא תשמח לדבר איתך ולעזור - אני יכולה להעביר לך את הטלפון שלה אם תרצי
את מוזמנת לכתוב לי ל rahavlev ב gmail נקודה com (למדתי מהאתר שעדיף לא לכתוב כתובת מפורשת, לא ממש הבנתי למה אבל גם לא התעקשתי להבין כי הייתי עסוקה בדברים קצת יותר חשובים ומעניינים כמו ללמד את הבת שלי לינוק...)
אשמח מאוד לעזור

חיממתם את לבי במילים טובות ועידוד.

רוצה להגיב ולענות, פשוט הרוסה מעייפות אז זה יידחה טיפה.

צלצלתי למרפאה של ליבוביץ והתור הקרוב ב-10 במרץ (!!!) אז מחר אני אנסה לדבר איתה ישירות ולהשתחל איכשהו.

דר' ליבוביץ - תבדקי שוב. התורים אצלה בד"כ תוך יומיים שלושה.
מצטרפת לעצות שקיבלת ומתוכם את צריכה לבחור מה שמתאים ונכון לך ולמשפחתך.
בהצלחה

לגבי ד"ר ליבוביץ - אני יודעת שהיא היתה חולה כל השבוע, כך שזאת כנראה הסיבה לבעיה עם תורים. תנסי להתקשר ביום ראשון בבוקר לדבר עם המזכירה שלה - יתכן מאד שהיא תוכל לעזור לך.

יש למישהי את הטלפון של חגית?
אפשר בבקשה להתקשר ולמסור לה להכנס למע' תפוז.
שלחתי לה שם מסרים לגבי התור אצל ליבוביץ.

תודה,
27חומד.

רק הערה לפרוטוקול:
ב-SNS לא משתמשים לבד בבית. זו מערכת שצריכה לימוד בעזרת יועצת שיודעת מה היא עושה.

עוד הערה:
אפשר גם ללכת לאלן שיין שהוזכרה כאן. יש לה מרפאת הנקה בממ"ש בשיכון דן, ת"א במחיר מסובסד. צריך לברר.

האתר של עמותת מ.מ.ש (יש שם פרטי התקשרות של אלן שיין)

יש יועצות מצויינות וברוב המקרים, גם מדריכה יכולה לסייע אבל כאשר מגיעה אישה עם בעיה מתמשכת ועושה דרך כ"כ ארוכה - כדאי שתלך למי שיש את הסיכוי הגדול ביותר שתעזור לה ובזמן הקצר ביותר. דר' ליבוביץ היא המומחית בארץ ותוכל להגיד גם אם יש בעיה רפואית אחרת שאף אחד לא שם לב אליה (וכבר היו מקרים מעולם). ראו את הסיפור של לשון]דנהה קשורה[/po] ויש עוד מקרים של נשים שזמנן בוזבז בסבל רב.
עוד יתרון באודים: עובדת שם גם קלינאית תקשורת שמומחית בתינוקות ויכולה לעזור אם יש קושי בכיוון הזה - כדאי לברר באיזה יום היא נמצאת.
יש קופ"ח חולים וביטוחים פרטיים שמחזירים על הייעוץ איתה.

שושי, קלינאית התקשורת, עובדת שם בד"כ בימי ב'.
בהצלחה

עידכון: בעזרתה היקרה מפז של חומד27 יש לנו תור לד"ר ליבוביץ ליום שלישי !!

בתנועה מתמדת יקרה, וואו !!!
אני לא מצלצלת אלייך עכשיו כי שישי בערב ולא נראה לי מתאים אבל אם יש לך סבלנות לספר לי אם יש לדעתך צעדים שאפשר לעשות עד שאנחנו מגיעים לד"ר ליבוביץ.
תהיה לו בעיה גדולה בלפתוח פה גדול, הרי יניקה מבקבוק לא מצריכה מאמץ כזה ... להתאמן איתו כבר מעכשיו ? ואיך ?? יש עוד רעיונות איך להכין אותנו קצת ??

לב שמח , אני אנסה לחפש את הסיפור שלכם בדף ההוא . הכנת ללב שלי הרבה תקווה והפכת גם אותו ללב שמח

נעמה סלע , יקירתי, תודה על התשובות המושקעות פה וגם בפורום השני .
הוא שותה כרגע מבקבוק אוונט עם הפיטמה האיטית ביותר ואנחנו עושים לפעמים הפסקות . אם אני מוציאה לו לגמרי את הבקבוק הוא ממש מתעצבן אז אני משאירה את הבקבוק אבל מפסיקה מדי פעם את זרם החלב.

פיטמת סיליקון היתה די מתסכלת עבורי (וגם עבורו אני מניחה) גם כי טכנית היא לא יושבת במקום, היא תמיד זזה ונופלת ואולי כי לא קיבלתי הדרכה מתאימה מהיועצת הנקה.

הי חגית
לא קראתי תגובות קודמות

אפשר ואפשר אבל זה לא פשוט בכלל
להמשיך לנסות ולא לוותר בסוף הוא ילמד...
והנה שלל עצותי מנסיוני (בדיוק אחרי חודשיים התחיל לינוק )
שאיבות:לשאוב כל זמן שאת יכולה, מול סדרה בטלויזיה, מול המחשב, מול כל דבר שיעזור לך לשכוח שאת שואבת ויאפשר לך להמשיך לשאוב ולא להתיאש אני שאבתי מול אנשים שבאו לבקר (יד אחת שלי היתה מתחת לחולצה מחזיקה בקבוק) כמעט כל הזמן אני שאבתי מצד אחד כל פעם כי זה עזר לי לשכוח שאני שואבת חיברתי את המשאבה לכבל מאריך והסתובבתי איתה בבית....
לשאוב על ריק קצת ולהגדיל כמויות כדי להתגבר על קפיצות גדילה ולייצר סטוק שיעזור לך בכל מקרה בהמשך.
האכלה: להקפיד לא לאפשר לו לינוק מהבקבוק בצורה קלה אלא בתנוחה עומדת כשהבקבוק מאוזן.
להמשיך לנסות להניק אישישיר פעם ביום פעמיים ביום להשתדל לא להגיע למצב שהוא רק רואה את השד ומתעצבן זה קרה אצלנו והייתי צריכה להניח לו לכמה ימים...ואם הוא מתחיל להתעצבן לחזור לתת בקבוק.
לנסות להניק בחברת אמהות מניקות אם יש באזורך אצלנו תנוחת פוטבול עבדה בהתחלה ואח"כ עברתי לכל צורה אחרת..
את יכולה לשים קצת חלב שאוב בפטמת סיליקון ולתת לו ואז הוא מקבל איזה התחלה של שלוק ... אצלנו ככה היתה ההתחלה...ואח"כ דיי מהר העפתי את הפטמה הזו כי זה היה דיי מעיק וגם הצליח.
כשאת ישנה לידו אז עם חולצה מלאה בריח חלב זה מצויין.
וגם להיות טכנוקרטית של חלב שאוב, להכין בבוקר 3-4מנות (אם יש לך סטוק) וכשהן נגמרות להכין שוב 3-4 מנות ולחטא את הבקבוקים מקודם ולא להתעסק בזה כל הזמן אלא פעמיים שלוש ביום.

אם הוא מצליח קחי בחשבון שבערך שבועיים את תניקי כל היום כי יקח לו המון זמן להוציא כמות וזה יעייף אותו ואותך (ממליצה על דלי של אגוזים וצימוקים לידך ובקבוקי מים כי את פשוט לא תקומי...)
אצלנו בהתחלה הוא ינק לפעמים שעה וחצי ואז חיסל גם מנה ששאבתי... לאט לאט ירדו כמויות המבוקבקות ועלו כמויות היניקה וזו התקופה הכי קשה כי את לא רוצה לשאוב כדי שיהיה לו קל לינוק ומצד שני בלחץ שאם לא תשאבי לו יהיה לו... ולכן חשוב ממש ליצור סטוק קטן...וגם כמובן שמרוב שהוא יינק הפטמות שלך יבערו אבל זה ממש עובר...אני מבטיחה!
אני השתמשתי בסטוק קצת כדי לנוח מהרצף המטורף הזה ובימים הראשונים שכן הצלחתי להניק נתתי לו בקבוק אחד שאוב כדי שזה יקח רק חצי שעה ולא שעה וחצי ושאוכל לעשות משהו נוסף. וכמובן ששאבתי את מה שנתתי בבקבוק מהלחץ שאני לא אקטין את כמויות החלב שהגוף מייצר. (חייבת לגחך כאן לעצמי כי אחרי שנה וחודש אני עדיין נוזלת ואיך אז הייתי בהיסטריה שתקטן כמות החלב ...)

ממש ממש מקווה שתצליחו ושהנחישות שלך תשתלם.

אה עוד משהו בפורום לידה פעילה היתה מישהי שהצליחה אחרי שלושה חודשים (אני בקשר איתה-היא כבר לא כותבת שם) אבל היא הצליחה באמבטיה משותפת עם התינוקת שלה , הקטנה פתאום התחברה.

צעדים שאפשר לעשות עד שאנחנו מגיעים לד"ר ליבוביץ.

את תהינוק תחזיקי בחצי ישיבה. את הבקבוק, אוונט מס' 1 (לא מצב 1 ברב שלבי), תחזיקי במצב כמעט אופקי כך שלמעשה הוא ייכנס לפה בכיוון החיך העליון. לא כל הפטמה צריכה להיות מלאה בחלב אלא רק החלק הצר כדי שלא ייכנס אויר. כאשר הבקבוק מתרוקן אז לאט לאט אין ברירה ו'הופכים' את הבקבוק. הרעיון הוא שהחלב לא יטפטף מעצמו אלא שהוא יצטרך להתאמץ וגם מאפשר לגרום לו לפתוח מעט יותר את הפה ואם את מצליחה שקצת מהחלק הרחב של הפיטמה ייכנס בחלק התחתון של הפה - זה מצויין. כשהבקבוק יותר ריק, אז גם כשהופים זה פחות מטפטף.

אחרי שהוא אוכל, תחזיר אותו לשד, בנחת, בשקט. זה יכול לעזור לשמור לו חוויה חיובית מהשד. לפעמים תינוקות מתנגדים כשרק מקרבים אותם וזה בד"כ בגלל נסיונות לחבר אותם 'בכוח' ואילו ככה השד נשאר לו כזכרון נעים והוא יישאר 'ידידותי' לשד.

נסי לשאוב כמה שיותר אבל אל תשכחי שביום אחד יש 24 שעות שבהם את צריכה לאכול ולנוח. נסי לא לפתוח פער של יותר 4-5 שעות בלילה ובמשך היום לשאוב לעיתים יותר קרובות. אם את לא שואבת בלילה והחלב 'עומד' בשד 6-7 שעות, הגוף עלול להבין שיש יותר חלב ממה שצריך ולהוריד את הייצור.
שאבי גם 2-3 דקות אחרי שלא יוצא כלום כדי לגרות את המנגנון להגביר את הייצור.
אם את רואה שלא יוצא לך לשאוב הרבה, תשאירי את המשאבה ב'היכון' וכל פעם שאת עוברת לידה תתחברי לכמה דקות ותשאבי קצת. זה טוב בימים שבהם הוא זקוק ליותר תשומת לב שלא משאירה לך זמן לשאוב בנחת ומונע מתב שבו עובר יותר כמעט ללא שאיבות - עדיף הרבה פעמים קצת על פני קצת פעמים הרבה.
כשאת שואבת, אל תסתכלי על הבקבוק. עצמי עיניים ודמייני את החלב זורם החוצה. זה עוזר.
שאבי מס' דקות מכל צד, תעשי הפוגת עיסוי ושוב כמה דקות שאיבה, עיסוי ושאיבה. הפסקות העיסוי מחדשות את שחרור החלב. גם עיסוי לפני השאיבה הראשונה וקומפרס חמים יכולים לעזור.

בקשי מבן זוגך, או מישהו אחר שיכול לעזור לך, שיכין לך בבוקר מגש קטן עם אוכל וחטיפים מזינים שאת יכולה לנשנש ביד אחת. זה יכול להיות כריכים קטנים, קרקרים, ירקות חתוכים, פירות יבשים וגם קצת goodies. זה יכול למנוע מצב שבו את מגיעה לערב ומגלה שבמשך כל היום אכלת שתי קוביות של שוקולד וחצי כוס מים.

את מדהימה בנחישות ובהתמדה שלך. אשרי הילד שזכה לאמא כמוך.

בהצלחה(())

את מדהימה בנחישות ובהתמדה שלך.
כל הכבוד. סקרנית לדעת איך מתפתח אז אל תשכחי לעדכן.

שליחה על ידי חגית* » 01 מרץ 2008, 04:56

(קמתי לשאיבת לילה והתרגשתי).

(חגית פ) .

שולחת לך בהצלחה, קצת חלב מהעודפים שלי, ו"תחזיק חזק" מהיונק הפרטי שלי לשלך. מחזזיקים לך אצבעות...

@}@}@}

את מדהימה בנחישות ובהתמדה שלך
המון הצלחה!!

שליחה על ידי חגית* » 02 מרץ 2008, 18:23

מתמודדת כרגע עם דלקת נוראית בשד ...

תחזיקו לי אצבעות להחלמה זריזה עד יום שלישי ...

מחזיקים חזק חזק

כל הכבוד. כל הכבוד. כל הכבוד.
קיבלת המון עצות מועילות- אז לא אעוץ.
כל הכבוד!!!!!!!!!!!!!

מתמודדת כרגע עם דלקת נוראית בשד ...
אוי

כמה שיותר לרוקן לרוקן לרוקן! עם משאבה טובה, דו צידית מקצועית (אפשר לשאול ביד שרה, לפעמים צריך אישור מרופא/ה ואם זה מה שהם מבקשים אז אפשר גם דרך מדריכות לה לצ'ה).
בהצלחה!

_את מדהימה בנחישות ובהתמדה שלך.
כל הכבוד. סקרנית לדעת איך מתפתח אז אל תשכחי לעדכן._
כתבתי לך, וגיליתי שזה לא נכנס.... (או שמחקו??? קשה לי להאמין)
אז קודם כל, יש לי חברה, שהיתה חייבת להפסיק להניק מסיבה בריאותית, לשלושה שבועות, ואח"כ הצליחה לחזור להניק.
אני, הייתי עם פטמות שקועות, ולא ויתרתי, התחלתי עם פטמות סיליקון, ואחרי שלושה שבועות, כשראיתי שהפטמות מתחילות לצאת (ז"א להשאר איזה דקה "בחוץ" אחרי שאני מניקה, ולא חוזרות ישר פנימה), התחלתי להוריד לו את הסיליקון כמה דקות אחרי תחילת ההנקה, ואח"כ הוא כבר התעצבן אם היתה שם הסיליקון....
בקיצור- היום הפטמות "בחוץ", אני עדיין מניקה, ואני מאמינה שגם את תצליחי.....
מחזיקה אצבעות @}
מחכה לעדכון....

הי חגית, לא הייתי כאן כמה ימים וראיתי רק עכשיו שכתבת לי.....מתנצלת על השתיקה הרועמת....
בכולופן אני מבינה שאת הולכת מחר לד"ר לייבוביץ, אז מאחלת שתהיה לכם פגישה מוצלחת איתה ושולחת לך מחשבות מחזקות שתעלו במהרה על דרך המלך להנקה.
אשמח אם תעדכני מה קורה איתכם. אני ממשיכה לעקוב כאן.@}

ואת עדיין מוזמנת מאד להשתמש במספר שהשארתי לך כאן, אם בא לך לשמוע קצת יותר על הנסיון שלי עם הפטמות הלא מושלמות האלו (-: פשוט זמן המחשב שלי קצוב מאד ואין לי אפשרות לכתוב פה ארוך מדי. אשמח אם תתקשרי!!! @}

משאבה טובה
בשמת, יש לחגית מדלה לקטינה.

בהצלחה מחר(())

מה קורה? יש חדש? מה היה?

שליחה על ידי חגית* » 06 מרץ 2008, 19:40

מעדכנת כאן ממש בקצרה, מקווה להתפנות יותר מאוחר ולהגיב ולפרט ...

התינוק שלי התחיל לינוק !!

הפגישה אצל ד"ר ליבוביץ היה מאוד מוצלח ואנחנו "רק" מתמודדים עכשיו עם תפיסה לא כ"כ מוצלחת שגורמת לכאבים מזעזעים בפיטמה ... אבל הוא יונק כבר יומיים והחלטתי לעשות את זה הכי דרסטי שאפשר- העלמתי את כל הבקבוקים ואת החלב שאני שואבת כרגע מהשד עם הדלקת, אני מקפיאה.

רוצה עוד לספר שהסיפורים ששמעתי כאן על תינוקות שהתחילו לינוק מאוחר וזה הצליח, ממש ממש עודדו אותי להבין שזה אפשרי ... וגם לנו החלום הזה התגשם !!

כמה דברים שאנחנו מתמודדים איתם כרגע ואשמח לעצות:
איך אפשר להקל על הפיטמה הסובלת ?
אני מנסה לתקן לו את התפיסה ולא כל כך מצליח... האם זה "רק" יכאב לי או שאני גם עלולה להיפצע? הוא תופס את הפיטמה וסביבתה הקרובה ולא את כל העטרה שהוא אמור ... זה ענין נורמלי של זמן ??

לא מוצאת תנוחת הנקה נוחה לי !! כואב לי נורא הגב. כרגע אני על הספה והבחור הקטן על כרית שינה. אצל ד"ר ליבוביץ משום מה זה היה ממש נוח אבל בבית לא !! איך נוח להתארגן ?? צריכה רעיונות !!

דבר אחרון- הדלקת קרתה לי כי לא רוקנתי לגמרי את השד בשאיבות ובאופן טבעי אני מפחדת שזה יקרה שוב ... לכן בסוף יניקה שלו אני גם שואבת כדי להיות בטוחה שמרוקן ... זה בכלל רעיון טוב ? לפעמים כשהוא מסיים אני נשארת בתחושה של מלאות ומפחדת שזה יהפוך לגודש ...

זהו, את החדשות הגדולות סיפרתי !! אני מתרגשת ומאושרת !!

וואו, חגית, איזה חדשות נפלאות!!!@}@}@}
אני לא יכולה להאריך כרגע בכתיבה, מקווה שיכנסו עוד לענות על שאלותייך, אשתדל לכתוב יותר אח"כ.
כל הכבוד לך על הנחישות. אני ממש מתרגשת בשבילכם(())

שליחה על ידי ...* » 06 מרץ 2008, 21:29

וואו איזו התרגשות!!!
מדהים!!!
(מחכה שבשמת תגיע לתת עצות. אולי כדאי לקרוא לה?)

טוב בינתיים אומר לך לגבי התנוחה שהיא קריטית להצלחת ההנקה בהתחלה - חשוב שתשבי זקוף אבל נשענת(מקווה שברור) עם תמיכה נוחה של כריות או ספה, בצורה שתאפשר לך ישיבה ממושכת מבלי להתעייף.

לי היה נוח בשלב הזה לשבת על הספה כשהרגליים שלי ב-90 מעלות(ירך ושוק), כף הרגל על הרצפה, וכל הרווח בין הטוסיק שלי לגב הספה- מילאתי בכריות עד שהייתה לי משענת נוחה.

התינוק אמור להתמך ע"י יותר מכרית אחת, כמה שיידרש כדי שהוא והפה שלו יגיעו בנוחות אל הפטמה, מבלי שתצטרכי לאמץ את הזרועות בכלל. במידת הצורך את יכולה גם לשים כרית מתחת לזרוע. ממה שזכור לי טוב שהידיים שלך תהיינה פנויות כדי לאחוז את השד(ביד הקרובה לשד המניק) ואת ראש התינוק ברגע שהוא פותח פה גדול(ביד השנייה). אם היד שלך תפוסה בתמיכה בו, לא תוכלי לעשות זאת.
<אני מקווה שאני מצליחה לשחזר זאת בדמיון בצורה מספיק ברורה ומדוייקת>.

בקשר לפטמה הדואבת- רק תפיסה נכונה ומלאה של הפטמה תוריד ממך את עניין הכאב. זה עניין של תרגול שלך ושלו יחד. אני מכירה את התחושה של הצלחה אצל היועצת בקליניקה ובבית- חוסר יכולת לשחזר את ההצלחה הזו.
האם יש מישהי שיכולה גם להגיע אלייך הביתה להמשך תמיכה והדרכה? או שאת חייבת להגיע לד"ר לייבוביץ לכל תמיכה קטנה?
אולי יש לך מניקה או שתיים או שלוש שאת יכולה לשבת איתן ולהניק, אולי תראי איך התינוקות שלהן נתפסים ותקבלי מהן איזה טיפ? איזו תנועה קטנה אבל משמעותית שתעזור?

יש משחות שמקלות על פטמות כואבות, אבל אם התפיסה לא טובה, אני לא חושבת שהן יפתרו את הבעייה.
המשך יבוא.

וואו, חגית, איזה חדשות נפלאות!!! כל הכבוד.

אני מנסה לתקן לו את התפיסה ולא כל כך מצליח...
מעבר לכל מה ש בתנועה מתמדת כתבה: הלא גם תינוק קטנטן מבין הכל. יעזור אם תגידי לו "לפתוח פה גדול, אהההה" בכל פעם שאת מתקנת את התפיסה. בסוף האסימון יירד לו

אני לא בטוחה לגבי השאיבות כמצב תמידי - כדאי שתתקשרי ליועצת שוב לשאול.
לגבי הדלקת - חשוב מאוד שתנוחי כדי שלא יתפתחו נוספות. הדרך מסתימה פשוטה (שבד"כ נפתחת בקלות ע"י עיסוי) ל דלקת בשד עוברת במתח, לחץ וחוסר מנוחה.

איזה כייף להכנס היום לדף הזה
בהצלחה לך ולבחורצ'יק הקטן

איזה שמח
כל הכבוד לשניכם
אני אמנע מלתת עצות "מקצועיות" / פרקטיות כי אני מרגישה לא מספיק כשירה לזה
רק חשוב לי לשתף אותך מנסיוני שבמשך תקופה ארוכה ההנקה שלנו היתה מלווה בכאב. לפני כל הנקה היה זמן התארגנות - בקבוק מים נגיש מימין, ספר נגיש משמאל, כרית לרוחב, כרית לגב, שרפרף לרגליים וכו' כי ברגע שהתחלתי להניק לא יכולתי לזוז. ובהמשך היו תקופות שהנקתי תוך כדי הליכה, בעמידה על רגל אחת ואם היה צריך יכולתי להניק גם בעמידת ראש. ה-כ-ל א-פ-ש-ר-י . תזכרי שהחלק הקשה כבר מאחורייך.
עוד חשוב לי להגיד שזה הזמן לשיעור "אני ראויה להכי טוב שהעולם יכול להציע"
אל תסתפקי במצב הנוכחי. אמנם הצלחתם לינוק אבל כואב לך אז יכול להיות יותר טוב. תמשיכי להתקדם כי אתם ראויים למנוחה ולנחלה. מיותר לסבול
זה טוב שאת מבקשת להיעזר בעצות כאן אבל שימי לב שאת לא מתבלבלת מהן
אני מציעה שתפני שוב לד"ר ליבוביץ' ותדבקי בעצתה. היא מכירה את המקרה הספציפי והצליחה עד כה לקדם אתכם
גאה בכם מאוד
לילה טוב

וואו, חגית, איזה חדשות נפלאות!!! @} @} @} @}

רק חשוב לי לשתף אותך מנסיוני שבמשך תקופה ארוכה ההנקה שלנו היתה מלווה בכאב. לפני כל הנקה היה זמן התארגנות - בקבוק מים נגיש מימין, ספר נגיש משמאל, כרית לרוחב, כרית לגב, שרפרף לרגליים וכו' כי ברגע שהתחלתי להניק לא יכולתי לזוז. ובהמשך היו תקופות שהנקתי תוך כדי הליכה, בעמידה על רגל אחת ואם היה צריך יכולתי להניק גם בעמידת ראש. ה-כ-ל א-פ-ש-ר-י . תזכרי שהחלק הקשה כבר מאחורייך.
אוי מזדהה המון...
קיסרי והפרדה של שבועיים לאשפוזים, ואחריהם ארבעה חודשים של הנקה מסוייטת שהפכו להנקה "כואבת רק קצת"...
אז הכל אפשרי בהחלט!

_גאה בכם מאוד
לילה טוב_

פשוט כיף כיף לשמוע!
@}

איזה עדכון נהדר:-)

גם אצלנו לאחר שהצלחנו להתחבר (כמוך אחרי חודשיים) היתה תקופה ארוכה שהפטמות היו ממש רגישות ושורפות אבל עברנו את זה:-)
ושוב כל הכבוד .

כל הכבוד לשניכם

איזה יופי!!!!!!!!!!
כמה עצות:
ראשית, לצלצל לד"ר ליבוביץ, באמת. היא הכתובת הראשונה לשאלות, במיוחד בעניין תפיסה וכו'. תמיד שוכחים את רוב מה שהראו לנו בפגישה, ורק היא תוכל לרענן את זכרונך לגבי כמה דברים.
שנית, כריות וכריות, והכי טוב הנקה בשכיבה. נוח יותר, מנוחה לשניכם, וגם לרוב קל יותר לתקן את התפיסה בשכיבה.

חדשות נפלאות. צלצלי לדר' ליבוביץ להתייעץ איתה. אם יש עדין פטמה שקועה (או שטוחה? או בגלל הגודש?) אז את צריכה במיוחד להקפיד על ישיבה נוחה והצמדה טובה. חכי עם הנקה בשכיבה עד שהמצב יהיה תקין ואדם יהיה מספיק גדול כדי לתפוס בלי עזרה.
כל הכבוד לך (ולאדם גם)

שליחה על ידי חגית* » 08 מרץ 2008, 19:51

תודה לכולן !!
אצלצל מחר למרפאה, אך בינתיים המון חששות ...

הקטנצ'יק עם חיתולים כמעט יבשים. הייתי מחליפה לו כל שלוש שעות חיתול ספוג וכבד ועכשיו יש שם פיפי קטן אחד, החיתול כמעט יבש...

בסוף ההנקה הציצי כל כך מלא כאילו הילד לא הוציא כלום ואני שואבת כדי שלא יתפתח גודש.

התפיסה עדיין לא כ"כ טובה, אולי הוא לא מוצי יעיל ?

לעומת זאת הוא רגוע ושמח, לא בוכה מרעב או בכלל ...

אשמח לרעיונות !!

קחי בחשבון גם את מזג האוויר החם. כולנו התייבשנו טיפ-טיפה..
מה שקובע (אחרי גיל 6 שבועות) זה לא רק כמות הפיפי אלא גם הצבע שלו (שקוף, לבן או צהוב) - בחיתול חד פעמי אולי קשה להבחין בצבע.

יש עוד מידע ועצות בדף חשש להתייבשות בהנקה

זה לא נשמע טוב. מה זה לא בוכה בכלל? ממש בכלל? את צריכה להעיר אותו כדי לאכול?
חיתול קצת יבש יכול להיות בגלל מזג אויר (למרות שצריך להניק יותר) אבל אם השד נשאר מלא אז אולי הוא לא אוכל מספיק. תני לו את השאוב ותראי מה קורה. לדעתי, אחרי כ"כ הרבה זמן שהוא קיבל בקבוק, הסיכון שבבקבוק קטן מהסיכון שבהתייבשות.

שליחה על ידי טארו* » 08 מרץ 2008, 21:26

הי חגית
לראשונה קראתי עכשיו את הדף ואני שמחה ומחזקת אותך בדרך הקשה אך המשתלמת!!!
גם בני החל לינוק ממש מהציצי ללא עזרים רק לאחר חודשיים והייתי מספר פעמים אצל ד"ר ליבוביץ'.
עכשיו הוא בן 10 חודשים ואנחנו מניקים ויונקים מסביב לשעון.... נראה לי שהוא משלים את החוסר מהחודשיים הראשונים (בצחוק)...

אני לא בטוחה שיש לי מידע בנוגע לשאלה האחרונה שלך אבל כדאי לך להתקשר למרפאה של ד"ר ליבוביץ' ולהשאיר הודעה מפורטת כך שכבר מחר דלית תחזור אליך וכמובן שתוכלי לדבר עם ד"ר ליבוביץ בטלפון. אל תהססי לפנות אליה בכל שאלה! כשזה עניין מהותי היא מקדישה את הזמן הנחוץ להסביר לך בטלפון או להסביר לדלית והיא תחזור אליך. דלית תמיד זמינה לעודד ולתמוך , אני ממליצה!

בקשר לגודש- כדאי לך לשאול את הרופאה אבל לפי נסיוני- כל שינוי בקצב ההנקה או בתדירות השאיבות יוצר גודש שמסתדר מעצמו. לי היו כמה אפיזודות של גודש ובאמת בחלק מהמקרים נוצרו גושים שטיפלתי בהם בעזרת עיסוי במקלחת חמה. נושא הגושים הוא עולם ומלואו אך כוונתי לומר שאולי את ממהרת לשאוב ולכן לא נוצר איזון במצב החדש שבו בנך יונק. אולי תפחיתי את הכמויות שאת שואבת באופן הדרגתי?

עוד רעיון אם קשה לו לינוק- לנסות שוב את פטמת הסיליקון שמקלה על התפיסה. לוקח כמה ימין לתפעל אותה בנוחות, אבל זו מיומנות נרכשת... לי הפטמה עזרה מאד והגמילה ממנה היתה קלה אחרי שבני התרגל לינוק.

מחכה לשמוע.... בהצלחה!!!!!!

_וואו, חגית, איזה חדשות נפלאות!!!
כל הכבוד לך על הנחישות. אני ממש מתרגשת בשבילכם_
|| ||

איך אני שמחה!
אני רואה שענו לך.
רציתי, לגבי ההנקה- להציע כרית מספוג קשיח (כמו זאת של המשענת של ספת נוער) אני חושבת שיש משהו כזה באיקאה, וגם אם לא, נראה לי שאפשר איפשהו לקנות ספוג קשיח, ופשוט להדק אליו עם שדכן חתיכת בד-
שתהיה בגובה של המרחק בין התוסיק שלך למרפק כשהוא נמצא בתנוחת הנקה.
אם צריך שתים, או שלוש, אל תתקמצני.
עד שאת יושבת זקוף בצורה נוחה ולא קשיחה מדי ושעונה עם שתי הידיים על הכריות. זה מונע ממך להשען על עצמך- על הברכיים, או באויר....

לא יודעת אם ד"ר לייבוביץ' אמרה לך להחזיק את התינוק, לפחות עד שיתרגל- עם היד הנגדית לצד שאת מניקה- ואז עם היד הקרובה להחזיק את השד, ואת התינוק ממש לקרב לגמרי אל הגוף.
וכדאי שלפחות בהתחלה בתקופה הראשונית, תחזיקי את הראש שלו עם היד הנגדית, אח"כ הוא ילמד להשען על המרפק של היד הקרובה.

אה- לגבי הגודש- אם את מגיעה שוב למצב כזה- שמן זית, ולעסות כלפי חוץ.
ועוד משהו, לי עזר שכשהוא ינק, פשוט עיסיתי לכיוון שלו, והוא בלע יותר, וכאילו נפתח לו התיאבון, והוא התחיל להשתדל יותר "להוציא", ואחרי כמה ימים הוא ינק הרבה יותר, והיה הרבה יותר שבע....
לגבי שהוא לא בוכה- כמו ששאלו, שימי לב- אם צריך להעיר אותו כדי לינוק? או שהוא פשוט רגוע.
אגב, לגבי הגודש- יכול להיות שהיית שואבת יותר ממה שהיה צריך, ובבקבוק הם שותים לפעמים יותר מדי, כי זה זורם יותר מהנקה, ואז ההנקה בעצם מהווה כמות טובה, והגוף מייצר בהתאם לכמות השאיבה....? ואז יש לך מלאות, שאת ממשיכה לדרוש מהגוף- כי את ממשיכה לשאוב אחרי שהוא כבר קיבל את המנה שלו.
תבדקי גם על זה...
(תשמרי על המנות השאובות, בקרוב תרצי להתאוורר קצת, ויהיה לך נגיש-עד 6 חודשים אחרי השאיבה.

)

@}
בהצלחה
(מחכה לשמוע התפתחויות)

שמן זית, ולעסות כלפי חוץ
כמובן לא על הפטמה, שלא יגיע לפה של התינוק (-:

_שמן זית, ולעסות כלפי חוץ
כמובן לא על הפטמה, שלא יגיע לפה של התינוק_
מה שהיא אמרה....

@}

חגית? מזמן לא כתבת....
נכנסתי להגיד שאני חושבת עליכם ותוהה - מה שלומכם?
@}

תודה על ההתענינות !!

הולך לנו ממש חלק וטבעי ונפלא, בשבועיים הראשונים עוד היה בקבוק חלב שאוב פה ושם ואח"כ הפסקתי את זה והגור יונק בלבד.

מה שקצת מעיב על המצב זה העלייה הממש מתונה שלו במשקל מאז שעברנו להנקה. הוא עוה כ-60 גרם בשבוע ... אבל זה בא אחרי חודשיים של עלייה מאוד רצינית וד"ר ליבוביץ אמרה שזה הגיוני כרגע אבל להמשיך ולבדוק.

חגית, לא יאומן! גיבורה ממש! שוב הוכח שאין דבר בעומד בפני הרצון. כנראה שאת בחורה מאוד אסרטיבית ובטוחה בעצמך. אני רואה מסביבי בחורות שברגע שההנקה מתחילה ברגל שמאל יש הדרדרות מהירה במדרון, לא משנה כמה יועצות רואים ואיזה. ברשותך אשתמש בסיפורך כדי לעודד אחרות.

הולך לנו ממש חלק וטבעי ונפלא

איזה יופי!!
|אייקון לב מתרחב משמחה....|
בהצלחה בהמשך.
@} @} @}

אני רואה מסביבי בחורות שברגע שההנקה מתחילה ברגל שמאל יש הדרדרות מהירה במדרון, לא משנה כמה יועצות רואים ואיזה
אני רואה סביבי בחורות שברגע שההנקה מתחילה ברגל שמאל יש הדרדרות מהירה במדרון, עוברות לבקבוק, וזהו... בלי יועצות, ובלי ש"יבלבלו להן ת'שכל" על כמה זה חשוב, והוא הרי יגדל גם עם בקבוק, לא? ....
בקיצור-
גיבורה ממש! שוב הוכח שאין דבר בעומד בפני הרצון. כנראה שאת בחורה מאוד אסרטיבית ובטוחה בעצמך
>מה שהיא אמרה...<

איזה יופי לשמוע! סיפורים כאלו כל כך משמחים ונותנים תקווה.
ברשותך אשתמש בסיפורך כדי לעודד אחרות.

קבלי חיבוק חזק
שמחת אותי מאוד מאוד
היום הבת שלי בת שנה - עדיין יונקת, כמה טריוויאלי... והבשורה שלך היא מתנה מצויינת ליומולדת
אני מרגישה שהיא שותפה לחיים, חברת צוות שאיתה אני יכולה לנצח הכל ואני מניחה שהתחושה הזו התבססה בעיקר בעקבות מסע ההנקה שלנו
מאחלת לכם להמשיך להיות צוות מנצח ולהנות מהמתנה המדהימה שהטבע ייעד לנו
לילה טוב

שלום לכל יושבי הפורום
ברצוני לשתף ולשאול לעצתכן על מקרה שלי...
המקרה שלי דומה לכמה מהמקרים פה,ולכן אנימרגישה שאחרי כל "עצות" שקיבלתי עד היום מאנשים שלדעתי אין להם מושג בשיט מה בדיוק ההרגשה,אני מוצאת את עצמי בפורום מקסים שאולי פה תהיה הגאולה.
אז סיפורי מתחיל לפני 3 וחצי חודשים,כאשר בתי הבכורה נולדה בניתוח קיסרי(עם מרדים אידיוט לחלוטין).
כעבור 6 או 7 שעות לאחר הלידה הביאו לי את התינוקת כמובן לנסיון הנקה ראשון,אך ללא הועיל,לא יכולתי לשבת בשום תנוחה שהיא מרוב כאבים.
וכך האחות לקחה אותה לארוחה הראשונה מבקבוק

ביום השני לאישפוז הכרחתי את עצמי לקום ולהתעקש על ההנקה,ושוב אחרי ישיבה של קרוב ל-5 שעות בחדר ההנקה,עם 3 יועצות,לא עבד שום דבר,הילדה פשוט לא מעוניינת בציצי.
אחרי עוד כמה התעקשויות היועצת פשוט אמרה לי "תני לה בקבוק,היא רעבה" וכך עשיתי.
כמובן שניסיתי שוב ושוב,אך שום דבר לא עזר פשוט ולמרות הכאב וההרגשה שהייתה לי,לא רציתי להרעיב את הילדה והתחלתי את מסע ההאכלה מהבקבוק.
לאחר שהשתחררתי ניסיתי שוב ושוב שעות על גביי שעות,בכל התנוחות,אחרי שינה,לפני שינה,כשהיא רעבה,כשהיא לא רעבה.פשוט הכל...
לאחר ימים של תסכולים והמון בכי פשוט וויתרתי...כאב לי עליה שהיא בוכה ככה וכל כך רעבה ולא מסוגלת לינוק.
חשבתי שאולי יש איזו בעיה איתי אולי,ואולי בעיה אצלה שאני לא מודעת אליה שבגלל זה היא לא מסוגלת לינוק,אז לקחתי אותה לרופא ולדעתו "אין לה שום דבר חריג",רופא אחר אמר שיש לה חיך גובה וזאת הסיבה שהיא לא מסוגלת להיתפס,אני כבר לא יודעת למי להקשיב ולמי לא ומה לעשות...
אז שוב חזרתי לנסות אך ללא תוצאות ולאחר כמה ימים עם גודש נוראי בחזה,חום גבוה וללא שינה(שלי ושלה)החלטתי שבקבוק זה מהשהיא רוצהזה מה שהיא תקבל.
כמובן שלא וויתרתי על החלב שלי באופן מלא ולכן הבאתי משאבה והתחלתי לשאוב,רק שהילדה פשוט לא יכולה בלי ידיים וכשאני מניחה אותה היא מתחילה לצרוח כמו מטורפת,ואני לא מסוגלת להמשיך לשאוב כשהיא בוכה ככה,ולכן אני מניחה את המשאבה בצד ולוקחת אותה לידיים ומפסיקה לשאוב עד שבעלי חוזר מהעבודה,ולכן בעצם יוצא לי במקרה הטוב לשאוב פעמיים ביום.
כמובן שהמשכתי לנסות,קניתי פטמות סיליקון את ה-SNS (רק אלוהים יודע מה עושים עם זה),ואני עד היום ממשיכה להץעקש,אבל היא פשוט לא מזהה מה זה פטמה בכלל.
כיום במקרה הטוב יוצא לי בכל שאיבה 20 CC וגם זה כשאני יכולה להניח אותה בלול או בכל מקום אחר ולשאוב.
אני פשוט רוצה לדעת אם יש לי סיכוי אפילו הקלוש ביותר להניק אותה...בכל פעם שאני נותנת לה בקבוק אני בוכה וכואב לי הלב שהדבר היחידי שחלמתי עליו בכל ההריון זה להניק אותה...אני מרגישה לפעמים שעצם זה שלא הנקתי אותה זו בעצם הסיבה שיש לה איזה חסך והיא לא מסוגלת להיות לבד לדקה,רק על הידיים שלי.אני כל כך רוצה לנסות ולדעת שבאמת עשיתי ככל יכולתי.
היא נורא סובלת מהפורמולות האלו,יש לה המון כאבי בטן,גזים ועצירות והיא בקושי עושה פיפי כמו שצריך.
כשהיא כן קיבלה את החלב לי הכל היה בסדר.וכל פעם שהיא בוכה אני מאשימה את עצמי...
בבקשה אם למישהי יש פתרון אני אשמח...

אדם אחד יכול לעזור לך:
ד"ר מירה ליבוביץ' - מרכז הנקה באודים (על כביש החוף, דרומית לנתניה) - טל' 09-8858256.

אל תוותרי על פגישה איתה. היא הכי מנוסה בארץ, היא זו שהיועצות שולחות אליה מקרים מסובכים ובלתי אפשריים.
אל תוותרי על פגישה איתה. התקשרי אליה.
זו העצה הכי טובה שאת יכולה לקבל.

וקבלי חיבוק ענק!!!

אני רוצה טיפה לסייג.
ד"ר ליבוביץ היא אכן בין המומחיות בארץ ואני ממליצה עליה בחום.
רק לא הייתי רוצה שהקוראת או קוראות אחרות בעתיד יפתחו ציפיות גדולות מדי לקראת ביקור אצל יועצת הנקה זו או אחרת או כל איש מקצוע אחר.
המקרה שמתואר כאן, של תינוקת ששלושה וחצי חודשים לא מראה עניין בשד, הוא בכלל לא פשוט. בצירוף - לאמא יש מעט מאוד חלב, מאחר שהתנאים מנעו ממנה לשאוב באופן סדיר, וצריך לבנות את אספקת החלב כדי שגם אם התינוקת תתחיל לגלות עניין - יהיה שם משהו שבשבילו שווה לה להתאמץ...
בהחלט הייתי ממליצה על ייעוץ של ד"ר ליבוביץ - במקרה זה, גם מהסיבה שהיא יכולה לרשום מוטיליום - תרופה שיכולה להגביר את ייצור החלב - אבל זה בתנאי שמשולבות עוד שאיבות.
בנוסף הייתי ממליצה לך לקרוא על טיפולי קרניו-סקראל - CST. זה טיפול שעוזר במיוחד לילדים שנולדו בלידה קשה או לא שגרתית (קיסרי במקרה שלך). אופן הלידה יכול לגרום לקשיים בהנקה.
מתוסכלת, את עשית מה שיכולת, את הטוב ביותר שיכולת באותו רגע, בתנאים הלא פשוטים שנכפו עלייך. לא הכל בשליטה שלנו.
בהצלחה!

קבלי חיבוק ענק!!!

ואני אשמח לשמוע אם הלכת לד"ר ליבוביץ ואם כן מה היא אמרה ומה עשית. את יכולה להשתמש בדף הזה כדי לקבל תמיכה זמנית.
בהצלחה! @}

ממליצה בחום!
היא היחידה שהצליחה לעזור לי בסופו של דבר, והיה לי מקרה הנקה קשה מאד.
גם הגישה שלה מאד עוזרת- נותנת את התמיכה הנדרשת, אך לא לוחצת ולא יוצרת ציפיות בלתי אפשריות.

לפעמים קורים דברים שהם מעבר לשליטה שלנו. את רצית מאוד להניק ועדיין רוצה. אני קוראת בין השורות את הכמיהה שלך ואת התיסכול הנוראי שלך ואת האשמה שאולי לא עשית כמיטב יכולתך.
אז קודם כל אני רוצה לומר לך שאת אמא נהדרת. את אמא של תינוקת מקסימה ובריאה. ניסית לתת לה את המקסימום שאת יכולה. הגיע הזמן לשחרר.
הרבה פעמים תינוקות מגיבים לאמא, ואם האמא לא שלמה עם עצמה ולא רגועה, גם התינוק לא יכול להיות רגוע.
אני ממש מבינה את התיסכול שלך ואת זה שאת מאשימה את עצמך. יקירתי, את לא אשמה, את ניסית כמיטב יכולתך.
לגבי זה ש
היא נורא סובלת מהפורמולות האלו,יש לה המון כאבי בטן,גזים ועצירות והיא בקושי עושה פיפי כמו שצריך.[
זה דווקא נשמע מדאיג. אין לי ניסיון עם תינוקות שאינם יונקים אבל זה נשמע לא טוב שהיא לא עושה פיפי. לדעתי את צריכה להתייעץ עם רופא/אחות טיפת חלב.
המון תינוקות מתפתחים נפלא בלי הנקה. קבלי עצה מאמא שהייתה קנאית לגבי הנקה במשך המון המון שנים. לדעתי עדיף אמא רגועה ובטוחה בעצמה מאשר אמא מתוסכלת ומאשימה את עצמה. התינוקת שלך מרגישה את זה ולא יודעת למה אמא לא יכולה לקבל אותה כמו שהיא: תינוקת שאוכלת מבקבוק.
אז נכון שלהניק זה הכי בריא, הכי נוח והכי כיף, אבל אם זה לא קורה ולא חשוב מאיזו סיבה, הכי חשוב זו התינוקת. תני לה להרגיש שהיא התינוקת הכי נפלאה בעולם, הכי נהדרת כמו שהיא. ברגע שתהיי שלמה עם עצמך ורגועה, התינוקת תגיב אלייך ותהיה גם היא רגועה ומאושרת.
אהבי אותה. תשירי לה, תספרי לה כמה את שמחה שהיא הגיעה לעולם שלנו, כמה היא תינוקת מתוקה ויפה. שחקי איתה במשחקי-אצבעות או כל משחק אחר שתינוקות אוהבים. שימי אותה במנשא ולכי לטייל איתה עם הבקבוק בתיק במקום להניח אותה בלול ולנסות לשאוב. תהיי איתה, לא עם החלב שלך.

_בכל פעם שאני נותנת לה בקבוק אני בוכה וכואב לי הלב שהדבר היחידי שחלמתי עליו בכל ההריון זה להניק אותה...אני מרגישה לפעמים שעצם זה שלא הנקתי אותה זו בעצם הסיבה שיש לה איזה חסך והיא לא מסוגלת להיות לבד לדקה,רק על הידיים שלי.אני כל כך רוצה לנסות ולדעת שבאמת עשיתי ככל יכולתי.
היא נורא סובלת מהפורמולות האלו,יש לה המון כאבי בטן,גזים ועצירות והיא בקושי עושה פיפי כמו שצריך.
כשהיא כן קיבלה את החלב לי הכל היה בסדר.וכל פעם שהיא בוכה אני מאשימה את עצמי... קשה להיפרד מהחלומות שלנו - כשבמציאות הם לא בדיוק תואמים. עד שלא תשחררי את זה לא תוכלי לקבל את התינוקת שלך כתינוקת ששותה מבקבוק בשמחה. _את אמא של תינוקת מקסימה ובריאה. ניסית לתת לה את המקסימום שאת יכולה. הגיע הזמן לשחרר. הילדה שלך בריאה ושלמה. אם היא לא עושה פיפי כמו שצריך- זה מצריך בדיקה של רופא.
הייתה לי ילדה שרק ינקה, ובכל זאת ארבעה חודשים לא הפסיקה לבכות. גם לא על הידיים. אין לי מושג מה היה לה. אבל היא קיבלה הרבה חיבוקים וחום ואהבה - ובכל זאת, משהו הפריע לה והיא בכתה. תינוקות שבעים לא בוכים בגלל שהם מקבלים פורמולה ולא חלב אם. כאן לגמרי מדברת האשמה שלך. תעבדי על לשחרר את האשמה הזו. תהיי איתה, לא עם החלב שלך. וגם לא עם האשמה שלך. תחבקי אותה, תאהבי אותה - ותהני מהדברים שכן יש לך איתה. מהילדה הבריאה והמיוחדת שיש לך. מהיכולת שלה להירגע כשהיא על הידיים. (וואוו מה לא הייתי נותנת בשביל זה בתקופה מסויימת. והיום אגב, אותה ילדה עצמאית בטירוף - והיא הייתה על הידיים כמה שהייתה צריכה). התחושה מתוך איך שאני מבינה את דברייך הוא שהתינוקת שלך לא צריכה שתשאבי לה חלב, היא צריכה שתהיי איתה. שתחזיקי אותה על הידיים ושתהיי שם בשבילה בקבלה ובאהבה. בשביל זה חשוב שגם תסתכלי עלייך, על איזו אמא מדהימה את - וכמה את רוצה לתת לבת שלך. ותחמלי אותך על כך שלא הצלחת להניק. ותמשיכי הלאה. כן. אני יודעת שקל להגיד, ומתנצלת אם אני בוטה בשבילך (את מוזמנת למחוק את דברי אם לא מתאימים לך), אבל חושבת שחשוב שתסתכלי לעצמך בעיניים ותבדקי עם עצמך של מי הצורך הזה בהנקה, נכון להיום - שלך או של התינוקת, ומה הוא משרת.
חיבוק גדול.

הדבר הכי טוב שקרה מהפגישה שלי עם יועצת הנקה, כשתום עשה לי שביתת יניקה, היה שלמרות שהוא לא חזר לינוק, אני הרגשתי טוב יותר, והצלחתי לשחרר.
(נכון שהנקתי אותו שנה, אבל עדיין היה לי קשה מאד לוותר, ממש התבעסתי כשהוא הפסיק לינוק. הייתי ממשיכה להניק עוד שנה לפחות).