באופן טבעי

<t>יעל - פשוט ישבתי כאן והתגלגלתי מצחוק. גדולה מהחיים את! אישה - אולי לא כדאי שתקראי את כל הדפים האלו על אמהות עם מלאנטלפים קטנים על הידיים שמנסות לשרוד. אלו הם דברים שעדיף לדעת רק אחרי שכבר יש את כל הפיצים. הרבה אחרי. אבל זה יפה שאת לא מתייאשת ומנסה לשכנע את כל האמהות להפסיק לעשות דב...

<r><s>[u]</s>מה הקונוטציות שיש לך ל"להיות עקרת בית"?<e>[/u]</e> חמותי, תוכניות טלויזיה למינהם, ברור שלא דברים חיוביים. <s>[u]</s>למה אם תעשי את הדברים האלו בשמחה תהי עקרת בית? את בטוחה שזה האמת? ואם תעשי את זה באומללות, אז לא תהיי עקרת בית? לדעתי ניתוק הקשר הזה יכול לעזור. ...

<r>הי עירית תודה על הכתיבה המדוייקת, וסליחה על הזמן שלוקח לי להגיב. אני כל הזמן חושבת על מה שאת כותבת. <s>[u]</s>ואם הכיוון הזה נכון, אם ההסבר הזה מתאים למה שמתרחש בתוכך – אז מה שנדרש על מנת להסכים להיפרד מעמדת הקורבנות זה לוותר על השימוש הזה. אבל - אי אפשר סתם לוותר על משהו. על מ...

<r><s>[u]</s>ממש תדמייני שזה קורה מרגע זה ואילך ואת צריכה להמשיך להתנהל היום עם מטלות הבית, ומחר ומחרתיים - ללא קורבנות. מה את מרגישה? מה את חושבת?<e>[/u]</e> ניסיתי לדמיין את זה, המחשבה הראשונה שעלתה היא שאז בטח יהיה לי ממש כיף, ממש שחרור. אבל אז כן הפריע לי שם משהו, לא יודעת עד כמ...

<t>זה בדיוק זה, איך ידעת? לא עולה לי כלום מהבטן, גם לא מהראש האמת. אין לי מושג איך לשנות את העמדה. אם ננסה להתמקד רגע במטלות הבית לדוגמא, שאני מרגישה קורבנות לגביהן. הרי המטלות שם, ויותר נעים לכולם כשהם נעשות (גם לי). התחלתי בזמן האחרון להאציל קצת מטלות על הבנים,...

<t>או.קי. בעצם מה שניסיתי לכתוב היה מה שיוליקו כתבה. אז אם זה יתאים לך גם אני אנסה לענות על השאלות. קודם - אני לא חושבת שכילדה הייתה בי פראיות שאילפתי, המילים האלו לא מרגישות לי מדוייקות לגבי. הייתי ילדה טובה שעשתה כל מה שאמרו לה, ילדה שלא קיבלה שום דבר בחזרה. לפעמים, ...

רוב ההודעה שלי נמחקה.
טוענת רק לבדיקה שהפעם עובד.

הדף בהחלט פתוח לכולם/ן.
יופי, תודה על השיתוף יוליקו

_כאמור, יש לאן להמשיך מכאן. רק ששלב ה

קוראת בעניין...
זו בדיוק הבעיה שלי.
איך לקבל את עצמי עם הזעם.

אין לי עצות.
מכיוון שאני בדיוק ההפך, וההערה של חני בונה התאימה לך, אני שואלת - זה קשור באמת לדעתך למשהו בילדות שלך? המצב הזה?

התבלבלתי בזמנים, גם בשנה שעברה היינו צריכים להיות בחוץ מוקדם ואז הכנו את הספר, אז זה תהליך שהתחיל כבר שנה שעברה. היישום לא היה מיידי

<t>את כל מה שרשמתי אני גיליתי במקרה, זה לא שהוא בכה כל הזמן, ואמרתי לעצמי אולי סדר יום יעזור וניסיתי וזה עזר. לא. אני הייתי ממש שמחה, בטח בשנתיים שהוא היה בבית ולא מיהרתי לשום מקום בבוקר שאוכל להתנהל בנחת, בלי סדר יום, שאוכל לתת לו להחליט מה הוא רוצה לעשות ואיך ומתי, מה ללבוש, מה לאכול וכ...

<r>אתחיל ואומר שכל התקפת קיטור ובכי לחצה לי על כפתור, עד היום זה כך. אני מניחה שאם זה לא היה המצב, או אולי אם הייתי מקבלת אז עצות כמו שקיבלת כאן, זה לא היה נמשך כל כך הרבה זמן. בדיעבד הבנתי שמה שהבן שלי צריך כדי לעבור יממה ללא בכי הוא - אוכל זמין כל הזמן תעסוקה כל הזמן ...

אמא מודאגת - גם לי יש ילד כזה, וזה המשיך אצלו עד גיל 4 בערך, ובאופן מופחת משמעותית ממשיך עד היום.
אם הבעיה ממשיכה אשמח לשתף במה שעשיתי.

ו...
תמיד מפעים לראות כמה אפשר לכתוב על כוס שוקו

רקמה - בהחלט קשה ליישם, אבל בהחלט חומר למחשבה.

אישה - נדמה לי שהבנתי. עוד חומר למחשבה...

תודה!

<r><s>[u]</s>שינויים מתוך קבלה עצמית נחמדים יותר וקלים יותר<e>[/u]</e> למה הכוונה? נניח לצורך העניין שכשהילדים לא עושים משהו שביקשתי אני מתרגזת ומדברת אליהם לא יפה. אז לדעתי זה לא תקין, ואני צריכה ללמוד את הדרך לא להתרגז בגלל כאלו דברים, ואיך כן להגיב. אז איך במצב כזה אפשר לקבל...

<t>אני נמצאת כמה ימים בהתלבטות. ז"א, אני מחזיקה בדיעה משלי אבל בעלי חושב אחרת, זה כבר כמה זמן, ועכשיו גם המטפלת שלי הצטרפה לדעתו פתאום. רציתי להתייעץ גם איתכן/ם. אני כבר כמה שנים נמצאת בתהליך של שינוי, כלומר, אני מנסה לשנות את עצמי, את דרך ההתנהלות שלי מול הילדים בעיקר, אבל לא ר...

<t>היום אגב ניסיתי להרדים אותו במיטה, פחחח... הצחקתי אותו, הוא מייד גילה שהוא יכול להיעמד שם חופשי ולהתבונן על העולם מ"גבוה", הוא גילה שיש מראה באיזור, והוא לא גילה שום רצון לשים ראש ולהתחיל הירדמות. אחרי כמה דקות כאלו (ברור שכבר ניצלתי לצלם אותו מיליון פעם!) פשוט שמתי אותו במנשא ואחרי דקה הוא ישן ע...

<r>תמרוש - <s>[u]</s>יכול להיות שמתקרב השלב שבו הוא לא יוכל יותר להירדם במנשא,<e>[/u]</e> מקווה שלא יקרה אף פעם! <s>[u]</s>ובשקט-יחסי (כלומר, בלי אחים גדולים שקופצים סביבו).<e>[/u]</e> לזה כבר הגענו <s>[u]</s>את פשוט תשני את השגרה שלך כך שת...

<r>הי, טלי - אני מסכימה, הופך להיות מייגע. הוא לא נרדם בהנקה כבר די מזמן, אבל המנשא תוך כדי פעילות שוטפת עם קצת נדנוד - עבד. היום זה דורש יותר זמן ובשקט, צריכהלהיות לבד במקום שקט ולא בחוץ. או לדבר רצוף בקול מונוטוני. ולעיתים יותר נדנוד. לפעמים הוא בוכה לשנייה וזה אומר לנדנד יותר חזק ולהגיד...

<r>תשאירי את זה לילדים... טלי - תודה. הירדמות לבד - נראה לי מופרך כרגע, באמת בעוד שנתיים, וצריכה למצוא זמן ל - <PO><s>[po]</s>לגדל ילדים בלי להרדים<e>[/po]</e></PO> . גם כל כך נעים לי שהוא נרדם עלי... שיתפתי את הבכור בהתמודות החדשה עם התינוק והוא אומר לי - מה את רוצה? הוא גדל!<b...

תפילה לאם - כן, כולם משחקים, גם הקטנים. תנסי פעם אחת ותביני ההוראות הופכות אותו למסובך, נראה לי שהגדולים/ות שלך יבינו אותו ברגע
זוכרת שלב כזה אצל ילדיך?

<t>חוזרת עם משהו לא כל כך קשור אבל בדיעבד משפיע התינוק כבר בן 8 חודשים, והוא משתנה פתאום, בעיקר בסוגיית השינה. הוא פחות נרדם בקלות. בוכה במנשא ומתנער ממנו. לא נרדם בהנקה. והוא ממש עייף - מקטר, משפשף עיניים, רוצה ידיים. אני מרגישה כאילו לא מבינה אותו יותר. הוא התחיל...

חינוך זה לא מתכון לעוגה
וואוו! איזה דף, תודה על ההפנייה אליו.
שמה כאן לעצמי את הקישור כי כל מילה שם חקוקה בסלע.
גם רלוונטי לדעתי לגדולים יותר ולא רק לפעוטות.

<r><s>[u]</s>אולי מי שאין לו בגדים - לא צריך להתלבש. חוסך זמן<e>[/u]</e> <E>:-P</E> תמי - <s>[u]</s>כשאני קוראת אותך נדמה לי שאת מאוד מתרגשת מהתגובות של הילדים<e>[/u]</e> ממש כך. לפעמים כשהם מקטרים ואני לא פנויה כרגע פיזית/רגשית ללכת לחבק ולהכיל, אני ממש מרגיש...

כן, ככה סיימתי להגיב על הכל, אם היו נכנסות תגובות באמצע התגובות שלי...
הקטן דווקא העיר אותי בזמן היום! מתוק! אמא - איך אני אתלבש לבד אם אין לי בגדים?

איזה יופי שלא הספקתן לכתוב שום דבר בנתיים!
בטח אתן ישנות.
הולכת לארגן תיקים למחר, כי לפי השעה הנוכחית אני בספק שאספיק להתעורר בזמן.
תודה על השיח הפורה הזה.

<t>טלי - אני ממש אוהבת לקרוא את מה שאת כותבת! ומאוד מסכימה עם הכל. יהיה נחמד לשחרר את הציפיה הזו, ולדרוש מהם לעשות גם אם זה עם רטינה. הבעיה שלי היא שזה לא מסתדר לי עם החינוך ללא כפייה הזה, שמאוד נמשכתי אליו. ז"א, כשאני מבקשת מהם משהו, והם עושים אותו אבל עם רטינה אז אני מרגישה שהרגע כפיתי ע...

<r>בשמת, קראתי את מה שאת כותבת, והלכתי וקראתי שוב את חינוך ללא כפייה (לישון... לישון... נעצמות לי העיניים כבר!) ייתכן שכל הדף ההוא נכתב על פעוטות? והוא לא מתאים לילדים גדולים יותר? כי שם בהחלט רשום שבשום ורסיה של המצב לא דורשים משהו מילד, ולא מצפים שהוא יגיד כן על דרישה. כן עושים...

<r>טוב חברות יקרות, נעלמתי כי קראתי שוב את <PO><s>[po]</s>חינוך ללא כפייה<e>[/po]</e></PO>, אבל קודם. אני חייבת תשובה לאישה (חזרת מוקדם מהצבא?) <s>[u]</s>הגישה החינוכית שלך. מה היא?<e>[/u]</e> הגישה שלי היא לתת להם כמה שיותר חום ואהבה, לחבק ולנשק ולהקשיב ולהיות שם בשבילם, להשק...

<t>אבל גם לגבי המטלות הקבועות הם מקטרים, האם זה לא ישניא את המטלות האלו עליהם? וזה ששמתי את המטלות ברשימה עוד יותר המאיס אותם עליהם, כך לפחות הרגשתי. הם לא עושים אותם אוטומטית, אלא אחרי המוווון תזכורות ואז היה כבר יותר קל לעשות בעצמי וגם אני יוצאת האמא הנודניקית זה לא איך שמספרו...

<r>אני מסכימה לגמרי עם התיאור שלך טלי וכך אני מרגישה, אבל רוב הפעמים הם אומרים אוף ולא רוצים לעשות. או אומרים טוב ולא עושים או לא מתייחסים בכלל. וכנראה בגלל שזה קשה להגדיר במילים אז זה מבלבל וגם קשה להגיד את זה לילד באופן שהוא יבין שזה שנדרש ממנו לעזור בבית לא קשור לזה שאמא ואבא עושים בבית ועבו...

<r>אישה - שאלות טובות. הגישה החינוכית שלי נקודתית בעניין המדובר כרגע היא - <s>[u]</s>אני אמא שלו ומעצם כך אני עושה בשבילו דברים, ולו אמורה להיות לו שום תגובה אוטומטית של להגיד לי כן בגלל זה, זכותו להביע דיעה לא להסכים ולכעוס על כל דבר ואני צריכה לדון בכל עניין לגופו, או לא לדון ול...

<r>הא ועוד משהו... בגלל שאצלי הבכור הוא זה שהוא יותר דומה לשני שלך, אז אני יכולה לעדכן אותך שהעניינים נרגעו רק כשהשני גדל מספיק כדי להיות גם קצת כזה, וגם השלישי גדל מספיק כדי לשחק איתם ולהשתולל איתם (באופי הוא נולד די כמו הבכור). והיום הם פשוט משתוללים ביחד הרבה, ומפילים אחד את השני הרבה (...

<r>הי ניק, קודם כל חייבת להרגיע אותך. גם אני לא התייחסתי בכלל לשני, והבכור היה בן 3 כשהוא נולד! בדיוק מאותה סיבה אגב - כדי לא לקחת לבכור את העולם. והוא לא גדל פרא, אלא להפך, המלאך. פעם שמעתי תיאוריה שהשני תמיד יהיה ההפך מהראשון, כך שזה לא קשור בכלל בכלל לאיך שגידלת אותו!<br/...

<r>קראתי אתכן, אבל לא יכולה להגיב לכולכן. אז אומרת מראש תודה על הרצון לעזור! מחמם את הלב! (ותוספת פרח כאן) _לא כל-כך פשוט, מניסיוני, <PO><s>[po]</s>לי אורה<e>[/po]</e></PO>. כשאני עשיתי את השינוי_ נכון, ויש לי בכלל בעיה עם הנושא, כי (ושוב חוזר לנושא הלעוס עד מיאוס בעיני), ...

<r>הם לא נכונים כי הם פרדיגמות, <LIST><s>[list]</s> <LI><s>[*]</s> אני אמא שלו ומעצם כך אני עושה בשבילו דברים, ולו אמורה להיות לו שום תגובה אוטומטית של להגיד לי כן בגלל זה, זכותו להביע דיעה לא להסכים ולכעוס על כל דבר ואני צריכה לדון בכל עניין לגופו, או לא לדון ולהנחית במקרים נדירים שאין זמן נגיד</LI...

<t>אישה - תודה על המחשבות. את צודקת - הפסקה הזו היא באמת לא הסגנון שלי, והיא גם לא הרגשות שלי ולא הכאב שלי. הכאב מתחת לכעס במקרה ההוא היה - אני עושה בשבילך כל כך הרבה, וכשאני צריכה שאתה תעשה משהו בשבילי, משהו שאתה לא מרוויח ממנו - לבוא איתי לספריה כדי להחזיר ספרים נגיד, אז אתה אומר לא, זה ...

<t>כנראה לא הבהרתי את עצמי. כל העניין היה כדי להיפטר מהספריה ההיא, היו לי 30 ספרים שלה בבית החלטתי שהיא מיותרת לי אבל לא יכולתי להישאר עם הספרים. ואגב כולנו קוראים, הספרים היו לכולם. פשוט עכשיו החלטתי שאין לי זמן לקרוא אם אני רוצה גם לתפקד וגם להיות כאן, ולכן הספריה נהיית מיותרת מבחינתי. ל...

<r>ושוב אני כאן במקום לישון... זה הכל נשמע כל כך נכון בתיאוריה. מה שקורה לי בפועל הוא פשוט אחר. ניקח לדוגמא את ההתפרצות האחרונה (היום לא התפרצתי! ) אז הרקע הוא לחץ, צריך לעשות משהו בדקות הקרובות. הטריגר זה שלא עושים את מה שאני אומרת, כלומר מתעלמים ממני או מזלזלים בי. אני כנראה יכולה ל...

וההרגשה של ילד הגן שיושב במפגש ואמא לא הכינה לו את השיעורים...

שחרית - אני מתכוונת לטבלה של אם מי הם משחקים כל יום.

ולכן נראה לי שאין טעם להשקיע אנרגיה ומאמצים להתאפק ולא לומר את מה שעל קצה הלשון. עדיף להשקיע המון אנרגיה ומאמצים כדי לשנות את הטקסט הפנימי...
וואלה! תודה על זה

<t>תודה בשמת, כל כך צודקת, להורים שלי דווקא כן היה אוטו, חיפושית... הם באמת לא התאמצו בכלל בשבילנו - הכל עשינו לבד וברגל, אני הלכתי קילומטר וחצי ללימודים, ולא הסיעו אותי אף פעם אם הם הסיעו לאנשהו - קראתי לזה טרמפ. אני פשוט לא מקבלת את זה שזה תירוץ למילים שיוצאות לי מהפה, ואני לא יודעת...

<t>עוד התקפה, מהרגע ממש. אוף!!! סיכמנו אתמול שהיום הולכים לספריה רק אני והבכור בזמן שהקטן בחוג והאמצעי מלווה אותו. כמו כן החלטתי שאני רק מחזירה כי לא נוח לנו להגיע לשם יותר ויש לנו ספריה יותר קרובה. הבכור התבאס כי הוא מקבל שם 15 ספרים (והוא גומר אותם ב3 ימים), אבל הסברתי לו את כל הנימ...

לגמרי... אני כל הזמן קוראת את הדף ההוא. באמת מרתק. ככה זה חוסך לך לכתוב בשני דפים במקביל

<t>ננסה עכשיו... אז מה שקרה אח"כ היה שכל אחד בחר מה הוא מעדיף לעשות, אבל בפועל הם הלכו לעניינים שלהם ולא עשו כלום גם אחרי שהזכרתי פעמיים, ואז התפרצתי התפרצות שלמה שמעכשיו אני אעשה הכל ולא אבקש כלום ולא יהיה לי זמן בשבילהם וכו'. יעני ברגע אחד ניסיתי לשנות להם את כל הגישה שלי, והם, מה כבר אפ...

אין זמן... אמשיך בקצרה
אחרי השיחה איתו החלטתי שאהי מרגילה אותם לסדר.
אגב תפילה - הרעיון של הדף עם המשימות עבד בדיוק שבוע וזה רק הרגיז אותי יותר שהם לא עשו - כי הם כבר היו אמורים, לא?
אז ישבתי איתם והקראתי מרשימה שהכנתי לאורך הבוקר שצריך לעשות
אמשיך אחכ

<t>מגיעה לעדכונים רק בקצוות, חשבתי שאספיק לעדכן על בסיס קבוע יותר וזה לא הלך, והנה שוב נפלתי... אתמול שוב התפרצתי על ילדי, ומה שמעצבן זה ששוב לא סחבתי איתי רגשי אשמה על זה, אפילו קצת הצדקתי את עצמי. ו... שכחתי מזה לגמרי עד הבוקר, כשבעלי סיפר לי שהאמצעי סיפר לו אתמול בערב שגם המורה כע...

<t>אני בעצמי ממש לא מוצלחת בלהסתדר עם המשימות ועם בני אדם וכל הדברים האלו, כך שאני לא בטוחה שאני מכינה אותם נכון. בזה דווקא בעלי ממש מצליח, וגם מצליח להכין אותם לחיים. אני פשוט מצליחה ליישם את מה שאת מסבירה לי נקודתית על אותו נושא. אני בטוחה שגם בנושאים אחרים העניין הזה עולה, אבל אז אני בכלל לא...

וואוו איך הצלחת לנסח את זה כל כך טוב! נראה לי רק שבעלי מתכנן שהוא יהיה עצמאי...

<r>לרוב אין לו, הוא איכשהוא מסיים עם זה במהלך השיעורים בכיתה.. והוא גם הולך לישון אחרי כולם אז אם יש הוא מכין בערב, בנתיים הרוב לוקח לו דקה ואם הוא צריך עזרה זה בתורה וכו' שזה בכל מקרה באחריות אבא ואז גם הוא בבית. המשימות - להוריד כביסה, לרוקן מדיח, לפנתצ צלחות מהשולחן, להוציא קופסאות אוכל...

<t>מצאתי יומנים ופתקים מימי התיכון, ודיברתי עם אימי ועם חברה מאז ועם המטפלת מסתבר שבילדותי הייתי הטובה מבין שלושת הילדים לזוג הורים אינטלקטואלים, אז הם תלו עלי את התפקיד של המצטיינת, ממשיכת שושלת האינטליגנציה, מצליחה בהכל, ילדה טובה, בניגוד לשני האחרים =המרדנים ומתקשים בלימודים. בפועל היית...

<t>ועוד שני דברים. הייתה פעילות לילדים בספריה. הילדים רצו ללכת. ברגע הפעילות הם היו עסוקים כל אחד בענייניו. ואני חשבתי ככה, למה ללכת, מיותרץ אבל הם רצו, שעת סיפור, קצת תרבות שתהיה. אבל אמרתי לעצמי, די, שחררי, ברוגע. ושאלתי אותם, אולי נוותר, שניהם הסכימו בשמחה. נשארנו בבית עד...

<r>עוד שני דברים (אוף! הכביסה, הבית, האוכל...) אחד הוא שהמשחק הזה האי הנעלם, יצר כאן מעין עלייה לרגל, בכל יום בשבוע בשעה 6 וחצי מתכנסים כאן כל החברה של הבכור למשחק משותף. הם מתים על המשחק הזה, כי אף אחד לא מפסיד. כולם יוצאים מעולה וצוות מהעניין. שמישהו ימציא ומהר עוד משחקים כאלו. ...

<r>כמה זמן רציתי לכתוב! אני לא מגיעה לזה! אז הנה עכשיו! יש לי עדכונים טובים... לפני כמה זמן שוב נוצר רגע של פנאי לכולם, ושוב הבכור התחיל להציק לאמצעי באמצע משחק. אני הייתי באמצע שיחת טלפון תוך כדי הרדמת התינוק במנשא. אולי בגלל המצב הזה, שלא יכולתי לדבר בקול באותו רגע כי הקשב...

הכל נכון, יש לך רעיונות איך ללמד אותו את כל הדברים החשובים האלו?

<t>הבכור שוב ניסה לרמות והאמצעי התלונן. אז הצעתי שוב את הרעיון להמציא חוקים וכולם פרט לבכוור העלו רעיונות, הוא לא רצה לשנות. בסוף שכנעתי גם את הבכור לשחק לפי כללים חדשים שהמצאתי שהמשחק מסתיים בניצחון או הפסד של כולם. זה היה מוצלח וכולם נהנו. אבל בעלי לא סגור על העניין הזה, העולם ...

כן, זה מה שהוא כותב שם, אז אני בדיוק הסוג השני. רוב הזמן שותקת.

איזה כיף בשבת, אי אפשר ללכת ולעשות כלום ואז אני כן מצליחה סתם לשבת איתם

האמצעי והגדול משחקים יותר ביחד, ושוב התחיל הקטע של הבאסה ןלהפסיד אצל שניהם.
אמשיך אחכ

אגב הצצתי בדף שלך על הספר, ולא נראה לי מהצד שקורא אותך שאת מינימליסטית בהכרח
למה?

אף פעם לא היו לי פרייקטים בבית. בעלי דווקא ממש ישמח... אחשוב על זה.
לפעמים אני דווקא חושבת שלצאת גורם לי להפסיק לעבוד בבית

<t>מארגן בצורה מופרזת קשרים עם חברים של הילד, חונק ילדים מחיבה כדי לספק צרכים שלו, חרד ומשתף ילדיו בחרדות, כועס מתפרץ ומתנצל, מתערב, מייעץ מתערב, חוקר. יש עוד. אישה - לא יודעת, לפי הספר גם את תהיי הורה כזה. לי החלק הראשון לא תרם דבר, החלק השני מעניין, אבל ללא פתרונות מוצעים, לגבי השיטה של...

ממשיכה מקסימליסט - משליך על ההילד צרכים, מרעיף תשומת לב עד חנק , מתרחק כשיש דרישות, מגן בהגזמה

<t>מינימליסט - שותק ומדבר רק כדי להחדיר משמעת , מנותק, לא זמין נפשית ורגשית, לא מדריך או מנחה, שקוע בעצמו, קר, שומר רגשות לעצמו, תחת לחץ מגיב באימפולסיביות עונשים ודרישות, לא יודע לשתף ברגשות וליצור קרבה, ילדיו אינם חשים אליו קרבה, אף מפחדים ולא מטרידים מקסימליסט - לעיתים חם ומזמין ולעיתי...

כן, אבל אצלי בפנים זה כנראה עדיין לא מלא, ז"א הנקודה ההיא לא מלאה ואין איך להגיע לשם.

אישה - תודה...
ליאורה - צודקת, אני כאילו חייבת להיות עם תכנון, שלא יהיה ריק.
היומנים שלי מהתיכון כאלו, מלאים בלו"ז יומי, והריק היה אז ברור - בבית היה ריק, בלי תשומת לב או יחס שלא לדבר על אהבה ומגע.
אז אולי זה עדיין אותו דבר למרות שאין כבר ריק.
צריכה לחשוב על זה.

<t>בעלי נשאר בלי ספר קריאה בישיבת שירותים אחת אז קרא את הספר הזה ומאז אנחנו נשפכים מצחוק כל היום, על כל דבר שאנחנו אומרים, יעני תביא לי מלח הוא אומר במבטא בריטי ובשפה גבוהה - אני מבין שאתה רוצה את המלח, הבנתי נכון? ואז הילדים צוחקים די אבא, אני מבין שאתה רוצה שאני אפסיק, נכון? אתה צודק, הרבה אנשים ר...

<t>התחלתי לקרוא את הספר הזה של ד"ר הארוויל הנדריקס והלן האנט, ורציתי לשתף אתכן בדיעותי עליו עד עכשיו, מכיוון שזה לא ממש קשור לבלוג שלי החלטתי לפתוח דף חדש בנושא. אשמח לשמוע גם מאחרים שקראו את הספר ולשמוע את דעתם. אני כרגע באמצע הספר, אבל החלק האחרון שלו מיועד להסבר על שלבי ההתפ...

<t>קראתי שוב את מה שכתבתי, וחשבתי שבעצם אחרי התקפות עצבים כאלו, אני חייבת שיחה גם לקטנים. ננסה מחר. אמא שלי כאן, אז לא יודעת אם אצליח. אם לא הייתי כותבת על הסיטואציה הזו, לא הייתי בחיים מצליחה לנתח אותה בצורה כזו, ואני חושבת שאחרי הניתוח הזה, אצליח להימנע מסיטואציה כזו בפעם הבאה. אמן...

<r><PO><s>[po]</s>תפילה לאם<e>[/po]</e></PO>, תודה. בשמת - אספר קצת על הספר בהמשך. חשבתי קצת על העניין הזה, ואולי זה שוב קשור לילדות, הפעם בקשר לא מסובך כל כך, אבא שלי כזה, כשהייתי ילדה בכל שבת בכל הזדמנות אפשרית עלינו על האוטו ונסענו ונסענו, אין אנדרטה או מוצג ארכיאולוגי בארץ שלא רא...

<t>טוב, נכנסת כאן לקרביים של עצמי. למה אני כל הזמן מנסה לעשות איתם פעילויות? התירוץ הראשון הוא שבבית הם רבים ובחוץ לא. למה תירוץ? כי זו לא באמת הסיבה, זה מן משהו שאני אומרת לעצמי כשבמהלך ההתארגנות לפעמים ערב קודם אני שואלת לעצמי למה אני צריכה את זה. זה יותר בגלל שיש לי קוצים בטוס...

וחוזרת על השאלה -
מישהי קראה את הורות מודעת ומיישמת? או לא מיישמת?

שכחתי לציין שהשיחה איתו מהרגע שהפיוז קפץ התנהלה בצעקות. או לפחות בטון כעוס מאוד מאוד.

<t>לא משחקים במחשב על הבוקר אני כן אשחק, אמר וניגש למחשב אז אני אכבה לך, אני לא מרשה והוא הלך לחדר לבכות (הוספתי גם איפשהו שאני הולכת לפארק בשבילם ולא בשבילי כי לי ולתינוק עדיף תמיד בבית, לא זוכרת באיזו שורה זה היה) ניגשתי אליו אחרי דקה שבמהלכה נרגע הפיוז, מספיק כדי לה...

<t>היום בבוקר החלטתי לנסוע לפארק. למה? לא יודעת. והם התלהבו. אמרתי שאם יעשו כמה דברים ויהיו מוכנים תוך חצי שעה בערך נוכל ללכת, והקטנים התחילו לעשות את זה. הבכור לא, הוא היה עסוק! הוא שיחק בפליימוביל, משהו שהוא חזר אליו בחופש. אז אמרתי בפעם השלישית שהוא צריך להספיק כך וכך לפנ...

<t>והצעתי לו את זה פעמיים, אבל בפועל הוא לא עשה את זה ברגע האמת. אז כמה פעמים ניסיתי להזכיר לו ברגע האמת את מה שהצעתי, אבל ראיתי שהוא לא מסוגל לשים את הכעס בצד ולבצע. אז בפעם הזאת אני עשיתי בעצמי את מה שהצעתי לו, בלי לערב אותו. ו2 דקות אח"כ, אחרי שהוא נרגע כנראה, הוא קלט שזה דווקא אול...

תודה...
הקרדיט לליאורה:
להציע לאמצעי שכאשר הוא עושה משהו והבכור מסתכל עליו, שיחייך אליו ויציע לו לעשות את אותו הדבר, או יציע לו לשחק איתו או סתם יתחיל לדבר איתו

<t>מישהי קראה את הורות מעצימה? מישהי מיישמת? הוא ישב על הספה והסתכל על האמצעי משחק ואז חזר אחרי מילים שלו. אני כבר אמרתי לאמצעי פעמיים שינסה להגיב אחרת כשהבכור עושה את זה, אבל זה לא עזר, אז הפעם, כשאמצעי התחיל להתלונן, הגבתי אני כמו שהצעתי לאמצעי, שאלתי את הבכור עם חיוך אם גם הו...

אלמונית - לא הבנתי.
יש לי הרבה מה לכתוב, אבל אין זמן...
חג שמח גם לך תמרוש.

מצחיק
היום ארחנו אז לא היה לי זמן לבשל. בישלתי פסטה.
הקטן: מה, זה הכל? אבל אני לא אוהב פסטה.
אני מסבירה
הקטן מסתכל מסביב ומחפש ואז: יש רוטב?

<t>תודה~ רקמה - לא יודעת אם זה המקרה אצלינו, אחשוב על זה. שחקנו עכשיו מחבואים (רציתי משהו עם כולם ביחד ועל זה הם הסכימו) וכשהוא התחיל לבכות ולהתווכח כל פעם שהפסיד העליתי את ההצעה שלך. הם לא הסכימו לשמוע בכלל על לשנות משהו. רק טענו שלא אכפת להם להפסיד. ואז הקטן נתפס והתחיל ...

<t>רציתי לספר על מקרה קטן שהייתי גאה בעצמי. נסעתי לאסוף אותם מבית הספר, הקטן והתינוק כבר היו באוטו, הקטן היה מעוך כי לא הרגיש טוב. כשהגענו לבית הספר חניתי במקום שלא רואים בבירור מהמקום שהם עומדים, אז יצאתי וחיפשתי אותם ולא ראיתי, וחזרתי לרכב לחכות. האמצעי גילה אותי ונכנס ראשון, הוא אמ...

<r>ממשיכה אני אנסה לעשות את מה שאמרת, ואנסה לחשוב מראש על משחקים אחרים. לא <PO><s>[po]</s>מ המערכת<e>[/po]</e></PO> הארורה הזזאת שבה מישהו חייב להפסיד ולהתבאס._ _ועל זה צריך לעבוד. לא על צבירת נצחונות יומיים, שבהם האפקט של כל ניצחון כזה מתפוגגת תוך חמש דקות, וצריך להתחיל ...

<r><s>[u]</s>חייב להתנסות בהתרוקנות הזו של השעמום המתסכל בשביל לפעול מעצמו.<e>[/u]</e> הבעיה היא שבתהליך ההתרוקנות הוא פוגע באחיו. ואני מבינה היום שתחושת הכשלון היא זו שמונעת ממנו להתמלא. <s>[u]</s>לחבק אותו כשהוא עומד להציק, לדבר איתו בשקט, תוך מגע פיזי עדין אבל שומר, או ל...

<r><s>[u]</s>אני באמת לא שווה כלום.<e>[/u]</e> <E>:-(</E> זה נשמע נכון בגלל זה במקרה שלו הטיפול צריך להיות ייחודי, לא לתסכל אותו בכוונה כדי שידע להתמודד הוא לא ילד תחרותי יותר מכל ילד אחר בגילו אלא שהוא חייב להצליח כי אחרת הוא מרגיש כישלון, ותודה ענקית תמרוש ששמת לי מראה מ...

פלונית - תודה.
וואיי תמרוש רוש את גדולה
מסכימה לגמרי.

תודה לכולן על התשובות ( למרות ההצטננות תמר). חושבת.

אני מסכימה איתכן וכך נהגתי עד היום, העניין הוא שעכשיו ראיתי כמה חשובה לו חווית ההצלחה, ואני מבינה שכל אי הצלחה גורמת נזק. לכן ההתלבטות.

חשבתי השנה לגרד את הכיס ולמלא לו את הזמן בהרבה חוגים, מרגיש לי ככישלון שהגעתי למצב שאני צריכה לדאוג לילד שלי לתעסוקה כדי שיהיה רוגע בבית, אבל די, הוא בן 9 ואין סיבה שפתאום הוא יעסיק את עצמו.

<r><s>[u]</s>האי הנעלם<e>[/u]</e> קלטתי אותו בחנות תכננתי לבקש ליומהולדת קרב תודה על התזכורת... <s>[u]</s>כשהבן (הצעיר מהבת) היה מרמה אותה היא היתה מתעצבנת ומפסיקה לשחק איתו. תגובה אותנטית..<e>[/u]</e> זה מה שהחברים עושים... <s>[u]</s>אם את לא ר...

<t>אתמול ושלשום הוא לא רצה ללכת לחברים אחה"צ כי החבר שהפך להיות המוביל וכולם הולכים אליו העליב אותו, והוא עדיין לא שכח. אז חזרנו לענייני הצקות. אתמול שיחקתי איתו מהרגע שסיים לקרוא ספר ועד שהלכנו לטיול (שעתיים בערך), ויצא שדי התעלמתי מהאחרים בגלל זה. האמצעי ישב לידנו ועיין בספר והקטן חיכה ש...

<t>מצטטת - לשים לב, להסתכל. שוב ושוב ושוב. בכל פעם שאת גאה בהם על משהו או שמחה לראות צד חיובי ונפלא שלהם – תשאלי את עצמך האם השמחה שלך באה ממקום של חוסר אצלך או ממקום שלם. האם ההצלחה שלהם מפצה על משהו שממתין לפיצוי אצלך, או שלא. לאט לאט את תהיי מיומנת להבחין בין גאווה מסוג אחד לגאווה מהסוג השני...

החיפוש הניב 198 תוצאות