<t>שלום בובה, זו אני מלמעלה שכתבתי לך אז. אז הייתיעוד עם החבר, קשר עצוב, מדכא, מתוח. נגעו לליבי דברים שכתבת, הרגשתי יחד איתך את הכמיהה לתושקה אמיתית ולאהבה. כששמתי לב שגם לנו היו שתיקות ארוכות במכונית והכובד הכביד עליי יותר מדי, עד שפזלתי לצדדים... נפרדתי ממנו לפני כשלושה חודשים. איזה כיף לי היום!<b...

<t>בובה, יש לי קצת להוסיף בכל זאת,<br/> אני חושבת שלא היית צריכה להתחתן עם בעלך בכלל. לי די ברור שיש ביניכם חוסר התאמה די בסיסי. חייך איתו מצערים וקשים ואל תחשבי שעדיף לילד דווקא עם אביו הביולוגי, אם זה תמורת אמא עצובה שהמפרסים שלה מורדים. אך כעת - תשארי עם הטעות כל חייך? תמשיכי בטעות כי התחלת אותה?...

<t>בובה היקרה, רק רוצה לומר לך עד כמה אני מבינה אוך ואוחזת בידך כאחות. אולי גם מתוך פחדי האישיים שאם אשאר עם בן זוגי ואתחתן איתו (כעת אנחנו חיים יחד לפני נישואים) אני עלולה לחפש יום אחד ריגושים במקום אחר. גם בן זוגי לא חברותי, שקט מדי והחיים איתו מעט מתסכלים לעיתים. אני מבינה את הצורך שלך לחיות קצת,...