באופן טבעי

הי.
יש לי מסך ישן למסירה - אני חושב 16 אינץ'.
אני בחיפה 054-6393662

"שמועות" היא מלה מתאימה.
דברו איתי שיש אצלכם צורך ושאלו אותי עם אני מעוניין.
עניתי בחיוב ועכשיו הכדור בידיים שלהם (קופ"ח).
נראה.

<t>עכשיו רק נותר לי למצוא את הדרך לכיוון זה, להיות יכול להתבוננן באופן חסר שיפוט, באופן אמיתי. למרות שאני מבין שהחיפוש בעצמו הוא כבר התרחקות. החיפוש חייב להרחיק אותי ממה שקיים ממילא. החיפוש מתעסק בעתיד, החיפוש הוא בהכרך בעל מטרה. בהיותו בעל מטרה הוא מטשטש את ההווה, מסיט את מחשבתי מכאן ועכש...

<r>אתמול גילו לאבא שלי מפרצת באבי העורקים, מצב המסכן את חייו. היום, כעת, הוא נמצא בחדר ניתוח, עובר ניתוח קשה וארוך. פתאום הבנתי שאין לי בעיה עם המערכת הרפואית, שהתהליך האישי שאני עובר והאמונות הפרטיות שלי אינן מתנגשות עם המדע או מערכת הבריאות. פתאום הבנתי שהתהליך שלי הולך לכיוון חסר שיפוטי...

<t>היום הייתי ביום עיון ביוזמת המרכז הישראלי לחינוך ללידה ושעסק במהות הכאב. היה ממש מענין ובמיוחד שתי הרצאות: הראשונה, נתנה על ידי רופא משפחה, ועסקה בצד הנפשי - רוחני של הכאב. ארחיב על כך מיד. השניה, נתנה על ידי אנדראה רוברטסון שהיא מיילדת בריטית הנחשבת לשם דבר בתחומה. היא דברה על הצורך בחוסר ה...

<t>מתוך freedom from the known, של קרישנמורטי: death & life You cannot be frightened of the unknown because you do not know what the unknown is and so there is nothing to be afraid of. Death is a word, and it is the word, the image, that creates fear. So can you look at death without the im...

<t>מגיל 11 או 12 אני עם משקפיים, בהתחלה רק לטלוויזיה או לקריאה מהלוח, אבל מהר מאוד המספר גדל ואמרו לי שאני צריך אותם כל הזמן. לא פקפקתי. וכבר במשך כ 20 שנה הדבר הראשון שאני עושה בבוקר והאחרון שאני עושה בערב הוא להרכיב ולהוריד את המשקפיים. היום פתאום הכתה בי המחשבה - למה? האם אני באמת זקוק למשקפ...

<t>רוצה להוסיף עוד. מסתבר שאני מאלה שמאמינים שהכל קורה בתואם מושלם, שאין משהו שלא היה צריך לקרות, ולכל דבר סיבה וכל דבר קורה כחלק מהתיקון שאנו זקוקים לו בחיינו. כך מחלה, מוות, נכות, דכאון או אלימות אינם נקרים בדרכינו ללא סיבה. הם ניצבים בדרכינו כמורי דרך, כאופציה לבחון מחדש את חיינו, דרכינו ולא...

<t>רוצה להוסיף. חוסר האחריות בעיני נובע מהטלת האחריות על חוקים או על מטפלים, גננות וכו'. משהו בסגנון אני צייתתי לכל חוקי הבטיחות והזהירות, אין זו אשמתי שקרה דבר מה זה או אחר. בעוד שהציות לחוקי הבטיחות יכול להשרות מעין שאננות, אם אני מציית לחוקי הבטיחות אז הכל יהיה בסדר ואין צורך בהשגחה. כך למשל...

<t>היום בשיעור "אלימות במשפחה" נשאלנו אם יש מצבים בהם אנו כהורים חשים שאולי אנחנו מזניחים את ילדינו, או אולי מזניחים היא מלה קשה מדי , אבל לא לגמרי שלמים אם החלטות כאלו או אחרות. החלטתי לשתף את האנשים בכך שאני וליזה לא מוציאים מהפה של נטשה כלום, גם לא חתיכות לגו קטנות או מטבעות וכו' ושלא תמיד נטשה ח...

<r>הלילה הייתי בתורנות לילה בחדר מיון ילדים. בסביבות 9 בערב חשבתי לעצמי שאני שונא את המקום הזה ואת העבודה הזו. זה היה אחרי מספר ילדים שראיתי ושחשבתי לעצמי שללא ספק הם יצאו מופסדים מהמפגש איתי ובית החולים. אולי מופסדים אינה המילה המתאימה מכיוון שאין בידיעתי אן מובילים רצף הארועים אצל כל אחד מהם, אבל ...

חוסר שביעות הרצון הוא אמיתי ובר קיימא, ואף ראוי שיהיה לו מקום בתוכי כמו שיש מקום לשביעות הרצון.
התלונה, היא חוסר שביעות רצון מחוסר שביעות הרצון ולכן היא ממרכזת אותי ודוחקת הצידה את התוכן האמיתי, הוא חוסר שביעות הרצון.

<t>שלשום עלתה בי המחשבה שלהתלונן זו הדרך הכי טובה כדי לקבע את המצב. לא מצליח להזכר בדיוק ברצף האסוציאציות שהובילו למחשבה הזאת. אני מוצא שיש הבדל בין להביע את מורת רוחך ממשהו לבין להתלונן עליו, שכן התלונה מגיעה ממקום של חשיבות עצמית, ממקום המדגיש את חוסר הצדק ובהכרח בהיותה כזו מדגישה ומקבעת את ה...

<t>אני נזכר בעוד מחשבה מדכאת. רוב הילדים מובאים לבית החולים בניגוד לרצונם. לא מכיר ילדים שרוצים לבוא לבית החולים כדי להבדק. לבטח הם מחפשים נחמה ואהבה ואולי אינם מחפשים דבר אלא רק חווים את הכאב והסבל של המחלה עד תום. חווים את החיים. כך שיוצא שאיך שלא נהפוך את הדבר, ואין בכוונתי לבקר זאת, אנ...

<t>עבר כבר חודש מאז שכתבתי. היום עלתה בי המחשבה שבעצם חלק גדול מהחולים המאושפזים במחלקה יכולים קרוב לודאי להסתדר גם מחוץ למחלקה. לקבל טיפול הולם אמבולטורי, במידה וטיפול נדרש בכלל. עברה בי המחשבה שיש מגוון רחב לשיקולי האישפוז מעבר לשיקול הרפואי. כגון, תפוסת מיטות גבוהה, קרי, כסף לבית החולים, איז...

<r>לא מזמן התגלגל לידי חזר המנהל הכללי של מדינת ישראל ומשרד הבריאות בנושא - הנחיות לשימוש בייפוי כוח לפי חוק זכויות החולה. במסמך זה יש אפשרות של כל אדם להסמיך אדם אחר כבא כוחו ולהסכים או לסרב לכל טיפול רפואי שיוצע. רק לשם מידע. ניתן למצוא את המסמך הזה באתר של משרד הבריאות <URL url="http://...

<r>פנדה. גם אני לא נכנסתי הרבה זמן לאתר ולא ראיתי את תגובתך. תודה שאת משפת אותי. זה עוזר לדעת שאני לא היחידי. אנחנו. בענין הבלינט, לפני חודשיים בעזרתם האדיבה של יונת ורועי שרון, פתחתי פורום לרופאים במתכונת של האתר הזה, בשביל בלינט. משום מה זה לא ממש תופס בינתיים. אם זה מענין...

היחידה להמשך טיפול נכנסים לתמונה רק אם יש עילה לטיפול תוך ורידי בבית.
למשל אם יהיה כתוב במכתב השחרור מבית חולים שהיא צריכה זריקה פעמיים בשבוע אז היחידה תשלח רופא פעמיים בשבוע לבית.

אני מזדהה איתך חגית ושולח לך ולמשפחתך דרך צלחה. אולי הכל באמת לטובה בסופו של דבר?

ספר הדרכה זה רעיון גדול.
ספר סיפורי מוות זה גם רעיון גדול.
יש לי כמה סיפורים מהצד של הרופא, אני אשפח לשתף אותך, דנה.

<t>חגית. נוגע ללב הסיפור שאת מספרת. לסבתא שלך יש הרבה מזל עם משפחה כזו. "הוספיס בית" מיועד רק לחולי סרטן סופניים. לאנשים רגילים ללא מחלה כל כך אטרקטיבית אין פתרונות טובים ולצערי המערכת לא יודעת לתת להם מענה. מלבד כמובן רופא המשפחה שלכם שכנאה מבין ענין או שניים. הייתי רוצה לחזק את...

<t>אתמול בסוף היום, העברת מחלקה, הרופא הבכיר, פולמונולוג, "ירד" על רפואת משפחה. לא זוכר איך הגענו לשם, אבל הוא אמר משהו בסגנון - לא מלמדים אתכם ליילד בהתמחות לרפואת משפחה? אתם הרי צריכים לדעת הכל לא? חשבתי לנסות להסביר לו שנשים יודעות ללדת בעצמן אבל כמובן התאפקתי. אני צריך לבלות שם עוד חצי שנה ...

<r>ואם כבר אז הנה עוד כמה דברים: <LIST type="decimal"><s>[list=1]</s> <LI><s>[*]</s> אני מאמין בעקרון הרצף. ספר מדהים.</LI> <LI><s>[*]</s> אני לא מוציא לנטשה כלום מהפה - מטבעות, אבנים קטנות, אדמה, עלים. הכל הולך. הכוונה לדברים קטנים שכולם בהיסטריה לגביהם.</LI> <LI><s>[*]</s> נטשה ישנה במיטתנו מאז שה...

<t>שוב מול המחשב. מתלבט אם לחשוף עוד פן מפני הרבים. מפחד. מתבייש. אולי נחכה עוד קצת. הרי בשביל זה אני כותב יומן, לא? ממה אני מפחד. ברור שזה רק מעצמי. מה יש לי לפחד מדמיות וירטואליות? אז בכל זאת. לא חיסנו את נטשה בכלל. ליזה אמרה שזו ההחלטה שלי. ואני החלטתי שאני לא רוצה לחסן אותה כ...

<t>היום ליזה שאלה אותי איך אני רואה את עצמי בעתיד. רופא מן השורה? לומד עוד משהו אלטרנטיבי ומשלב? אמרתי לה שכרגע המקום בו אני רואה את עצמי הוא ברפואה פליאטיבית. לא ברפואה קורטיבית. משום מה יש לי משיכה למוות. יש לי חלום להקים את "היחידה למיתת בית" . לתת לאנשים את הליגיטימציה למות בצורה שלווה ורגו...

עדכון.
חלפו מספר ימים. הילדה החלימה וחזרה לעצמה. היום בביקור היא ישבה במיטה מציירת עם עפרון . מדברת. מחייכת. פתאום הכל נראה לי אחרת. החיים חזקים.

<t>היום הייתה לי חוויה מעשירה במיוחד. לקראת סיום יום העבודה בקשו ממני ללכת לעשות ביקור על ילדה בת חמש וחצי שאף אחד עדיין לא ראה אותה . הלכתי. גיליתי ילדה בת חמש וחצי שמבחינת ההתפתחות הייתה בערך בגיל 3 ומבחינה מנטלית אני לא יודע, כי לא ממש דברנו. דברתי בעיקר עם אמא שלה, שהייתה נרא...

<t>כתבתי בתחילת הדף שהבחירה ברפואת משפחה הייתה בשבילי הבחירה הראשונה שעשיתי בחיי. אני רוצה לכתוב על זה כי חשבתי על זה המון. ראיתי לא מזמן את הסרט "אנשים חופשיים". ראיתי איך הילדים היותר גדולים עזבו את הבית בגיל די צעיר, כל אחד לדרך שהוא בחר. ראיתי איך העדר מסגרת מגוננת (בית ספר למשל) גרם ל...

<r>כמובן ששכחתי משהו. בסוף החודש אני מציג את העבודה שלי על לידות בית בכנס שבתאי מאיר, כך שאת שעות הערב אחרי שנטשה נרדמת אני מבלה מול המחשב בהכנת המצגת לכנס. וכמובן שאני רוצה תמיד לקרוא עוד רפואה כי אני בעצם לא זוכר כלום אף פעם ותמיד אפשר להוסיף לידע ולעשות רפואה טובה יותר ולהרגיש יותר בטוח...

<r>עכשיו 8 בערב. נכנסתי לביתי לפני שעה וחצי שעה אחרי שבתי נטשה כבר הלכה לישון. כך שהספקתי לראות אותה חצי שעה בבוקר וחצי שעה בערב. <s>[b]</s>וזה לא מקובל עלי<e>[/b]</e> כל זה בגלל שהסכמתי לקבל אישפוז בית (מנסיון עבר אישפוזי בית עושים לי טוב). אבל הפעם מסתבר שמדובר במטופל שצריך ש...

<r>לפני מספר חודשים הייתה לי שיחה עם אחי על הדברים הנ"ל. לאחר מכן רשמתי לי כך: " אתמול דברתי עם אחי, הוא אמר לי שבגלל שאני מעסיק את עצמי במחשבות על מהות, יעילות וטיב המערכת הרפואית ושהגישה שלי היא תמיד בקורתית יתכן שאני נמנע מלהעריך את הסיטואציה הספציפית באוביקטיביות. לאחר שהרהרתי בדבריו, נראה ...

<t>ובכן החלטתי לכתוב יומן אישי. לאחרונה אני מרגיש צורך לחשוף את עצמי, את רגשותי, מחשבותי וכו'. הצורך נובע בעיקר ובאופן לא מפתיע בכלל מכך שאני מרגיש שאני מסתיר את עצמי על מנת להיות "מקובל". ובכן, אני מתמחה ברפואת משפחה (החלטה שאני גאה בה במיוחד עקב העובדה שאני מרגיש שזו הייתה ההחלטה הראשונה...

<t>שחר. דפלפט היא תרופה למחלה דו קוטבית, קרי, מניה-דפרסיה. מעבר להיותה תרופה לאפילפסיה. היא אינה תרופה לדכאון. יתכן כי הפסיכיאטר שלך חושב שיש לך מניה דפרסיה ושאתה כרגע בשלב הדכאון. לידיעתך. תופעות לוואי - יכול לגרום לבעיות קרישה, הפרעה בתפקודי הכבד, נשירת שער, עליה במשקל, ישנוניו...

<t>שלום שחר. למיטב ידיעתי דפלפט היא לא תרופה לדכאון אלא לאפילפסיה. לגבי האבחנה של דכאון - שאל את עצמך שתי שאלות פשוטות - אחת, האם את מדוכא רוב שעות היום, מרגיש חוסר תקווה, יאוש. והשניה - האם אינך מסוגל להנות מכלום, האם אין דברים מהנים יותר? אלה שני המאפיינים של דכאון. היום יש נטיה להת...

לידת בית היא דרך חיים, היא אמת, וביטוח או העדרו לא יכול לה. ברמה פנימית אין ביטוח כלל. יש אמון.
ברק מתוך הפסקת ביטוח למיילדות בית

<t>דעתי על הגדרת הרופא הידידותי: בראש מעלות הרופא הידידותי הינה ההכרה באוטונומיה המוחלטת של מטופליו, קרי בזכותם לבחירה עצמאית. שנית, חוסר שיפוטיות על ההחלטות של מטופליו (נכון או לא נכון) , שהיא הטמעה הלכה למעשה של ההכרה באוטונומיה, תחשב בעיני לאקט ידידותי ומעורר אמון. הרופא הידידותי לא ישק...

<t>עוד כמה זכרונות: דיסקוטק האוניברסיטה - כל שישי, מליון אנשים ברחבת הבנין הרב-תכליתי, מכות רצח כל פעם. בערך מסוף שנות השמונים. לי יש עוד כמה זכרונות. למשל שהייתי יורד לים לגלוש עם חבר ושם תמיד היו חבורות של ערסים מרמת דוד ועין הים וכו', היו לוקחים לי את הגלשן, גולשים כמה שמתחשק להם ולבסוף...

פנדה.
אני אשמח עם תאריכי.

<t>גם בחיפה יש מערכת הוספיס בית. אפילו יצא לי להיות רופא בהוספיס בית. בעיה בהוספיס בית היא שזה מיועד רק לחולים סופניים, רובם ככולם חולי סרטן. כאשר אבדו כל הסיכויים להאריך את החיים ע"י טיפולים. זו באמת מערכת מבורכת. הקושי שאני נתקל בו בעבודה היומיומית במחלקה הפנימית הוא של קשישים ...

הוא ממש עמד על כך שאגיד שוב שזה קריטי לאנושות שאנשים ימותו בבית,
מאמין בזה.

10 דקות מול המסך ולא יוצא לי כלום.
נורא רוצה לכתוב, להוציא החוצה, אבל כנראה שעדיין לא מוכן להחשף.
אולי פעם אחרת.

שלום אמא.
רציתי לשאול אם עבדת כרופאה במשך השנה שהיית ביו זילנד.
ואם כן, אז האם את יודעת אילו פרוצדורות צריך לעבור על מנת לעבוד כרופא שם.
אני ואישתי חושבים לנסוע לשנה לעבוד ולראות קצת מקום אחר.
אני באמצע התמחות רפואת משפחה.
תודה.

<t>הממלכה, אכן על שם הסדרה של פון טרייר. יש מנהג בבית החולים, כל פעם שמגיע רגע האמת, רגעיו האחרונים של אדם, מוציאים את המשפחה מהחדר, סוגרים את הוילון והדלת ורק לאחר שהאיש/ה נפטרים יוצאים, מספרים ונותנים למשפחה להכנס. אפילו כאשר יודעים מראש שלא יבצעו שום פעולות החייאה עושים את זה כך.<...

<r><s>[u]</s>בתי החולים משמשים כפתח כניסה לעולם וכפתח יציאה מהעולם לרוב האוכלוסיה, וכפי שיש כיום יותר ויותר כניסות לעולם הזה בבית (לידה בבית), כך מן הראוי שיותר ויותר אנשים ימותו בביתם.<e>[/u]</e> והפתח לא ראוי ואף מכוער ומנוכר. ובאמת מן הראוי שיותר אנשים ימותו בביתם (מיתת בית).<br/...

<t>ביום שישי החלטתי שאני לא נותן לעבודה לגמור אותי. חשבתי לעצמי שלא משנה מה יקרה וכמה עבודה תהיה ועד מתי אני אצטרך להשאר, אני לא אתן לזה להוציא אותי משווי משקל. כל היום חזרתי לעצמי על המנטרה הזו... זה לא יותר חשוב ממני.... זה לא יותר חשוב ממני ... אח"כ חזרתי הביתה וקראתי את מה שליזה ליזה כ...

נמשיך.
אבל לאן?
רשימת המחלות היא ארוכה מאוד.
ואני מעונין בעצמי ולא במחלות.
אז...

תודה צפריר.
זה עוזר.

<t>אורית. תודה על הקישור, אתר מקסים. מאוד מעניין אותי מי מאחוריו, יש לי תחושה שאני מכיר. הפגישה עם צפריר הייתה קצרה, כמעט לא דברנו כלל. רק אני הצגתי את עצמי, הוא לא היה צריך. ועד מספר פרטים קצרים הוא נתן לי לנסות על עצמי חותם. היה לי יום ממש טוב וחשבתי לקנות לעצמי אבל...

<t>טוב. אז החלטתי לפתוח דף בית ולהתחיל לחלוק. מאיפה מתחילים? אני בן 34. לצדי אישה מקסימה, אהובתי, ותנוקת בת 8 חדשים, שכמובן גם היא מקסימה. האהבה הגדולה שלי היא גלישת גלים ולמרות שמאז שנולדה לי תנוקת אני כמעט ולא גולש בכלל, עדיין אני חולם על גלישה. התחלתי לגלוש בגיל 15 ומאז אני מכ...

זה לא שם סניאסי, אבל זה שאול מהסלנג הזה.
סתם נשמע לי מתאים.

תודה לכולם.

שלום לכולם.
זהו דף בית אישי .

החיפוש הניב 52 תוצאות