הדיכאון...זו המלחמה הכי קשה, יום יומית...

<t>קראתי את האלכימאי לפני הרבה שנים, קראתי כל כך הרבה בשנה האחרונה...<br/> נמאס לי כבר לקרוא, לדבר ולכתוב, פשוט התעייפתי מהכל...<br/> <br/> אני רוצה לפקוח את עיני<br/> לצמוח לאיטי.<br/> הרביתי לחלום<br/> החלומות טרפו אותי,<br/> רציתי לנחם -<br/> אבל מרדה בי תשוקתי.<br/> היה מיקסם ילדות, היתה גם סערה...

כמו צמח בר...

הלוואי והיתה לי את היכולת הזו...
בעיקר מנסה לחפש את האושר בדברים הקטנים, וכן, הייתי מאוד רוצה להתנתק אפילו לשבוע, אבל אין לי את היכולת לא מבחינת העבודה ולא מבחינה כספית...
תודה

<t>אל תשכחי שאמרתי לך<br/> אל תשכחי<br/> שהכל כבר ידוע מראש<br/> אנו כאן להעביר את הזמן<br/> <br/> אל תכעסי שאהבת אותי<br/> אל תכעסי<br/> שירים שטבולים בשקרים<br/> הענקתי לך כמו שושנים...<br/> <br/> הגיע ה1 בספטמבר בשעה טובה...<br/> הקטנים עלו לכיתה א׳, הגדולים לכיתות שלהם ולי עכשיו יש את הזמן בשביל...

<t>טיול בנים, כל שנה אנחנו סוגרים את החופש הגדול בטיול שלנו, רק הבנים, יוצאים לטבע ישנים בבית ספר שדה או אכסניית נוער ופשוט נהנים להיות רק הבנים לבד, בעיקר לעשות את מה שאנחנו רוצים בלי להרגיש לא בסדר עם עצמנו.<br/> סיטואציה הזויה...אני עם הבנים בחדר של 18 מ״ר בקושי, הם ישנים, אני מסתכל עליהם ולא מצל...

<t>עברה כמעט שנה מאז, בטיפול של פסיכולוג ועדיין לא מצליח להביא את עצמי למקום שלהגיד לעצמי היה עבר...<br/> כל כך רוצה להיות במקום הזה של היה עבר ולמרות כל המאמצים שלי לא מצליח...<br/> לא פשוטים החיים, ממש לא פשוטים ולא קלים.<br/> עומד יציב?<br/> נלחם. כמעט כל יום מחדש לעמוד יציב בשביל הבנים, יש ימים ...

<t>החופש מתקרב לסופו וה1 בספטמבר מתקרב.<br/> מחכה ללוות את הקטנים לכיתה א׳, לגמור את השבוע ואז אלוהים גדול.<br/> הייסורים כל כך רבים והזיכרונות שבים ומציפים מכל מקום אפשרי.<br/> מנסה להילחם בתחושות הקשות ולשדר שהכל בסדר ובעיקר לא להתפרק...<br/> זרקתי אתמול מהבית חולצות שהזכירו לי את הבגידה שלה, את ה...

לפחות הימים עוברים...התחיל חודש חדש, בקרוב יום ההולדת שלי. שיותר מכל לא הייתי רוצה לחגוג אותו השנה...
מחפש כוחות להתחזק ולהגיע לספטמבר...
ה1 בספטמבר - יום עם כל כך הרבה משמעויות עבורי...

<t>החיים מזמנים מצבים הזויים, עד שאני מצליח לעשות צעד אחד קדימה, פתאום היא גוררת אותי שלושה אחורה...<br/> עד שחשבתי שאני מתקדם ומצליח להתרחק מהטראומה, היא באה ומציבה לי מהלומה חדשה שמלכוד 22 נראה כמו בדיחה עצובה לעומתה...<br/> <br/> איך לעזאזל יוצאים מהמלכוד הזה? מה שלא אעשה, אני בבעייה...<br/> החיי...

חודש עבר והייסורים לא נרגעים...
וכאילו הדברים לא נלמדו והיא חוזרת על אותן ההתנהגויות הכואבות...
ושוב חוזרות המחשבות האובדניות, ושוב המלחמה להיאחז בחיים...

לא ידעתי שאפשר למות מלב שבור...

<r><SUP><s>[sup]</s>+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+<e>[/sup]</e></SUP><br/> <br/> עוד מעט שנה מאז שגיליתי שהיא בגדה בי...<br/> עברתי הרבה דברים בדרך כולל נסיון אובדני שאני עוד לא יודע להגיד לעצמי האם אני מצטער שנכשל או שמח שהצילו את חיי...<br/> מתמודד עם פסיכולוג טוב כבר חודשיים (בעקבות הנסיון הא...