מִיכַל יָרְדָה לְדַבֵּר עִם הַשָּׂדוֹת / זְאֵב

מִיכַל יָרְדָה לְדַבֵּר עִם הַשָּׂדוֹת
וְשָׁתְקָה.

הַשָּׂדֶה הָיָה צָעִיר.
רֵיח גֶּשֶׁם שֶׁחָלַף,
אוֹר מֻפְלָא שֶלִּפְנֵי גֶּשֶׁם יָבוֹא
נִתְלוּ בָּאֲוִיר.
רוּחַ בְּרֵאשִׁית רִחֲפָה בַּחוּץ,
וְהִיא
עָמְדָה מוּל הַשָּׂדֶה בִּמְלֹא מָתְקָהּ –
וְשָׁתְקָה.

הִיא חָפְצָה לְהַגִּיד:
"הַשָּׂדֶה, אֵיך פִּתְאֹם נָבַטְתָּ,
אֵיךְ צָמַחְתָּ וְגָדַלְתָּ
וּמִבַּעַד לַחַלּוֹן אֵלַי נִבַּטְתָּ.
אֵיךְ אַתָּה מְפָאֵר אֶת הַחוּץ בְּזֶה הָיָּרֹק הָרָטֹב,
הַגָּשׁוּם,
הַמַּזְהִיר – "

אַךְ הַדְּבָרִים נִשְׁאֲרוּ בְּלִבָּהּ כְּמוֹ שִׁיר.
וְכַאֲשֶׁר תַּרְעִיד אֶת הַיָּד
מֵעַל לִשְׂעָרוֹ הָרַךְ של הָאָח שֶׁנּוֹלַד,
רֶגַע,
רַק רֶגַע אֶחָד,
מֵעַל לַעֲלֵי הָעֵשֶׂב יָדָהּ הִרְעִידָה
וּמְאוּם לֹא הִגִּידָה.

בֵּין עָנָן לְעָנָן אֶל הַשָּׂדוֹת הִתְכּוֹפְפוּ הַשָּׁמַיִם,
כְּאִמָּא שֶׁלָּהּ, הַמִּתְכּוֹפֶפֶת אֶל הַתִּינוֹק פְּקוּחַ הָעֵינַיִם
להשקותו.
וְהִיא
כְּמוֹ בְּבוֹאָהּ לִרְאוֹתוֹ –
נִמְלֵאת רֹך, כְּפוּפַת כְּתֵפַיִם,

כִּמְעַט רוֹעֶדֶת,
אֶל שְׁנֵיהֶם נִצְמֶדֶת –
נִצְמְדָה אֶל עִשְּׂבֵי הַשָּׂדוֹת מִתַּחַת הֶעָנָן הַיּוֹרֵד
פִּנְּקָה שְׂעָרָה בְּרוּחַ נוֹשֶׁבֶת –
וְלֹא אָמְרָה:
"אֲנִי אוֹהֶבֶת..."

רַק בְּבוֹאָהּ אֶל הָאֵם, כְּשֶהִבְרִיק הַבָּרָק וְהָרַעַם הִרְעִים,
וּבֵין עָנָן לְעָנָן נִסְגַּר הַשְּׁבִיל הַכָּחֹל,
אָמְרָה:
"דִּבַּרְתִּי בִּלְשׁוֹן הַשָּׂדוֹת הַנּוֹבְטִים
בְּאֵין קוֹל".

דף בית אישי @}