^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מצאתי פתרון נפלא לקלוע לאסלה איתו. יד שמאל מחזיקה את הירך כרגיל. פרק יד ימין מושחל מתחת לברך הפעוט ועם כף היד אני עושה מעין "בית" (כמו
שעושים למצית או גפרור כדי שלא יכבה מהרוח.) כך שהזרם של הפיפי נתקע לי ביד ונופל הישר לאסלה. זה פתרון נפלא לשירותיפ ציבוריים. האמת שבבית אני נהנית
בכל פעם לראות את הזרם יוצא אז אני לא עושה את זה חח...

אצלנו הפיפי זורם שמאלה... בד״כ שאני בבית אנו מפשפשים בגינה. זה הכי כיף! אם הזרם לא נעצר מהירך שלו או שלי אז הוא מגיע שמאלה מטר וחצי... אני חייבת להתחיל לכוון עם האצבע.

שאני מתעצלת להרים ולפשפש אני שמה חיתול טטרה המקופל לאורך בין הרגליים על הטוסיק והבולבול והוא עושה בחיתול.

הכי "קל" להחזיק לבנים תבולבול עם שתי האצבעות כמו שהם מחזיקים זה גם לא מלכלך וזה קל תנסו ?!

בהחזקה מעל סיר/מיכל/אסלה אני דווקא מכוונת עם האצבע האמצעית (איך קוראים לה? ברח לי השכל בעקבות ההריון וההנקה) ולא עם הזרת. יותר נוח לי עם אצבע ארוכה...
וכמובן שהכי קל פשוט לקחת למקלחון/אמבטיה וזהו (בעיקר באמצע הלילה כלשגדול אין סבלנות גם ככה להשתין, שלא לומר שמישהו יכוון לו...)

כשהגדול למד להשתין בעמידה, מהר מאוד הבנו שעדיף לא להוריד את מכנסיו אל הקרסוליים אלא רק להחזיק את החלק העליון-קדמי מונמך. דבר נוסף שאישי לימד אותי זה להטות לילדון את האגן קדימה (בגו קעור). בין שני הטריקים אלה גם הטפטופים של הסוף לא מגיעים למכנסיים/נעליים.

לאחרונה עברנו מהכיור לפשפושים בסיר (אחרת הגב שלי היה נגמר סופית). הסטארטאפ שייסדתי בהקשר זה:
אני יושבת על דופן האמבט, מחזיקה אותו לקקי מעל סיר על הרצפה, וכל זה מול סל הכביסה המלוכלכת. אם יש גם פיפי הוא מושפרץ ישר לתוך הסל, ונספג, בדרך למכונה הבאה

כתוב כאן למעלה:
_עם הזרת הפנויה לכוון את הפין.
עניין של תרגול_
פשוט להתחיל להתאמן, תוך יומיים שלושה, גג שבוע, את אלופת הקליעה למטרה!

צריך להחזיק את האצבע גם כדי לקלוע לבית השימוש שנבחר
איך קולעים לאסלה? (ציבורית)

אמרת שהפיפי זורם אל הטוסיק שלה, וממנו אל הבטן שלך, נכון?
אם תחזיקי אותה באותו מקום, אבל תתמכי ברגליים שלה ככה שהברכיים נמוכות יותר, כלומר הזוית בין הגוף (בטן) ובין הירכיים גדולה יותר, כלומר הירכיים לא כ"כ צמודות לבטן, אז האגן יהיה בכזו זוית, שהפיפי לא יזרום אל הטוסיק, אלא ירד כלפי מטה או לפנים.

סליחה על הקצרנות מקודם. עכשיו זה מובן?

צריך קצת להנמיך את הרגליים
תבשיל - מה זא?
אתמול ושלשום עשינו טיול במהלכו פישפשנו וקייקנו כשאני במצב קריעה והגורה מוחזקת באוויר, בין הרגליים שלי, כמו בבית, פשוט לא צמודה לי לבטן, היה מוצלח מאוד!
בבית אכן יש קערה גדולה שאני משתדלת לעשות בה, אבל הגורה דווקא מעדיפה את הכיור... ושם התנוחה מחייבת או להיות צמודה אלי לבטן (בגבה), או כשראשה נתמך על אמתי והיד השניה אוחזת ברגליים - ואז הבעיה היא עם הקקי שטס לו לצד הכיור (על מברשת שער שאבא שכח שם, את מברשות השיניים דאגנו להרחיק...).
אני מניחה שבמהרה נגלה עוד וריאציות נוחות, אבל אם יש עוד עצות שאולי לא חשבתי עליהן אז אשמח לשמוע.

צריך קצת להנמיך את הרגליים.

במצב כזה - הכי טוב להשתמש בגיגית גדולה, שלידה יושבים על הרצפה ומחזיקים את הקטנה כשכל התוסיק שלה בפנים. ככה או ככה, הכל ייכנס לתוך הגיגית...

אצלנו באמת מצחיק,
הפיפי מעדיף לזרום לכיוון הטוסיק, ומשם כמו משפך על הבטן של אמא...
ואילו הקקי - בהפגזה לפנים, ישר קדימה בסילון זרנוקי.
עם הבכור באמת היה הרבה יותר פשוט לכוון.
עכשיו מנסים ללמוד איך מכוונים עם בת, אם זה בכלל אפשרי, או לפחות למצוא איזו זווית שבה לא יזלוג כל הפיפי על הבטן שלי...

כשמדובר בקליעה לאסלה של שירותים
אני מחזיקה את הקטנה כך שהטוסיק שלה שקוע קצת מתחת לקו האסלה. ככה יש הרבה פחות השפרצות.

אגב, ללמוד לכוון בנות זה לא קל.
התברר לי להפתעתי (להפתעתי כי חשבתי ההיפך) שקל יותר "לקלוע" עם הבן - במיוחד מפני שאפשר לכוון את הפין שלו בעצמי - מאשר עם הבת. כשהייתי לוקחת את בתי לשירותים ציבוריים ומחזיקה אותה באוויר כדי לפשפש אותה (נגיד בגיל 4-6, כשהייתה כבר גדולה מכדי לפשפש על איזה עץ, אם בכלל היה, ועדיין מספיק קטנה כדי שאוכל להחזיק אותה), זה היה סיפור מההפטרה. ממש קשה לכוון, לא פעם פישלתי, אי אפשר לדעת מראש אם הזרם ייצא הפעם ישר קדימה (במקום באלכסון לאסלה), או באלכסון בדיוק לאסלה, או פתאום לגמרי למטה, על הרצפה ואולי גם על הרגליים שלי P-: כשמדובר בקליעה לאסלה של שירותים, להבדיל מכיוון כללי לעץ בחיק הטבע, זה ממש משנה! הקטע הזה של פספוסי הקליעה הוא ששיכנע אותי שאין מה לעשות וצריך לעבור לריפוד מאסיבי של המושב בנייר טואלט, עד שהיא תהיה מספיק גדולה להחזיק את עצמה באוויר מעל האסלה, כמו שאני, אחותי וחברותי עושות.

מה עם קערה יותר עמוקה ורחבה? אצלינו הפיפי משפריץ כשזה פיפי רציני, נגיד של הבוקר. ואני מאלה שלא איכפת להם שמשפריץ קצת על הרצפה/עלי/עליה.

כיצד אפשר לכוון לתוך סיר , הקשת מגיעה רחוק למדי ?
את יכולה לנסות להטות את כל הגוף שלו לכיוון הקערה. בנוסף, עם הזרת הפנויה לכוון את הפין.
עניין של תרגול

בזכות הינוקא אני למדתי לכוון (-; כשאני מחזיקה אותו מעל מיכל, אני מקפידה לשים אצבע (בדרך כלל הזרת, שהרי שתי הידיים מחזיקות לו את שתי הרגליים, והאצבע הכי פחות נחוצה היא הזרת) על הפין בצורה שתכוון אותו ישירות למיכל. אני גם מתאימה אותו בגובה, כי זה משפריץ. לכן היה לי הכי נוח בחודשים הראשונים לקחת לכיור, וגם לאמבטיה, והכי הכי - חיק הטבע.

אם הוא לובש מכנסיים שאני רק מפשילה, זה מוסיף סיבוך (בגיל צעיר הייתי תמיד מורידה הכל) - צריך להחזיק את האצבע גם כדי לקלוע לבית השימוש שנבחר (אסלה או מיכל או לא משנה מה) וגם כדי שזה לא יעלה למעלה וירטיב את כל המכנסיים מלמטה P-: , אז אני מתעקמת ככה כדי להסתכל מהצד אם אני מכוונת נכון (אפשר לנחש איך למדתי לעשות את זה, נכון? (-; ).

הלוגיסטיקה שלי - בלילה - גיגית גדולה ליד המיטה עם חיתולים מסביב
ביום - או בכיור ואכן לפעמים זה משפריץ או שאני יושבת איתו על האסלה ומכונת לו פנימה או שמה אצבע בזרם מה ששובר את השפריץ.

אני מחזיקה את הסיר בין הירכיים שלי, קצת באלכסון כלפי מעלה, ויש לו "עוצר פיפי" לבנים בקצה שממול. את הינוקא אני מחזיקה קצת בהטיה כלפי מטה, קשה להסביר את זה אבל אני מתמרנת... הוא לא מסכים שאגע בפין שלו בזמן הפישפוש כדי להטות אותו עם האצבע, כמו שקראתי בספרים. בהחלט פספסתי כמה פעמים.

את הפיפי של הבוקר - האחד או השניים הראשונים - אני לוקחת לאמבטיה. לא מנסה אפילו לתפוס זרם כזה חזק לסיר. לא יודעת מה יהיה כשהילד יתחיל לעשות באסלה... בעלי אומר שלומדים לתמרן - לא עומדים במקום אחד ומשתינים, כי אז זה באמת משפריץ ישר אל הקיר D-:

הבן שלי כבר "גדול", אבל גילינו בצורה משעשעת שהזווית משתנה כשלוחצים לו קצת על הטוסיק כלפי מעלה...

מדור בלי חיתולים

איך מצליחים לקלוע את הפיפי לסיר או האסלה?