יעל
תודה רבה על הקישור לכתבה. היא מעניינת מאוד ורלוונטית לדיון
בשמת
נו, צריך להסביר את זה?
מפנה את המשפט הזה כלפיי. אני מכירה את הבעייתיות של מחקר ממומן. אני חשבתי שליצרני המנורות למיניהן יש אינטרס להוכיח את השפעתן החיובית, מצד שני, יש להן פחות כסף מלחברת תרופות.
אבל כששאלתי על זה חשבתי לא על בעיות מימון, אלא לכך שהחוקרים לא יחשבו לחקור על ההסתגלות של בני אדם למחזור טבעי שונה, ועל האפשרות להסתגלות מלאכותית לסביבה המודרנית.
יכול להיות ששבדיה ונורבגיה כן מימנו מחקרים כאלה
רושמת לעצמי לזכור ולחפש. לא באנגלית, אני כנראה לא אתמיד מספיק זמן כדי למצוא משהו מעניין, אבל גם ברוסיה יש מקומות צפוניים למדי, אולי אני אמצא משהו מדעי <מודעות לשעות שינה מוקדמות יש משמעותית יותר מבישראל, אבל מתוך מסורת ולא בגלל מחקרים מדעיים>
ובמקרה שלי זה מידע קריטי
אז זו המוטיבציה שלך? הילד שלך, לא את? <את אומנם יודעת אבל מזכירה שוב - אני לא אמא. חשבתי שהמידע הזה מכוון לך בתור מישהי שכדאי לה ללכת לישון מוקדם יותר. וכך גם הקוראות שלך, אמהות בחוסר שינה כרוני. לא חשבתי בכלל על הילדים שלך>
אני חושבת על עצמי, ועל הקצב הטבעי שלי. בילדותי השכיבו אותי לישון מוקדם, ובכפייה.
וכדי להסיק מסקנות על עצמי המידע שיש לי פשוט לא מספיק.
לפי הכתבה אפשר באמצעות אור באורך גל מסויים לגרום למוח לחשוב שעכשיו יום/לילה. למדתי שמחשב <הכסילפון שלי לא נחשב בהקשר הזה, אני חושבת. אני משתמשת בו כדי לראות מה השעה, לשלוח מסרונים ולדבר, ולא כדי לשחק במשחקים, לגלוש באינטרנט, ושאר פעולות שניתן לבצע באמצעות סמארטפון> מעורר, ועדיף להימנע ממנו בשעות מאוחרות.
לעשות דברים אחרים - לא לגלוש באינטרנט - בשעות מאוחרות זה שינוי שהוא יחסית לא מסובך ובהחלט בר ביצוע בשבילי.
בנוגע לירח ומחזור - בהקשר הזה, התכוונתי מתועד מדעית. למיטב ידיעתי אין תיעוד כזה, וחבל. כי למרות שנשים רבות דיווחו על הניסוי, אין מסקנות חד משמעיות.
למשל, אני ערכתי את הניסוי בלי להאריך את זמן שהותי בחוץ. עצרתי בדרך מחדר האוכל למשרד, או מהמשרד למגורים, ו{{}}
ציירתי את הירח. הארכתי את זמן שהייתי בחות בדקות ספורות, אם בכלל, אך ההשפעה על זמן המחזור ברורה. הוא התקצר והתקרב יותר למחזור ירח של 28 ימים.
לעומת זאת בתקופה בתיכון ואחריו בה שהייתי בחוץ שעות רבות, לפחות רבע משעות העירות, והייתי תחת הירח בברור יותר זמן, לא הייתה השפעה כזו.
אז המסקנה שלי היא שבמקרה שלי תשומת הלב היא זו שמשפיעה. בששביל להשלים את הניסוי עלי לערוך אותו שוב, אבל הפעם להסתכל לא על הירח, אלא על לוח-ירח אינטרנטי, כמו שיש באתר של כרמית למשל <תמונות של אלות מניקות באתר שלה:
http://www.witchcraft.co.il/?p=1029> ולראות אם תהיה השפעה. אם כן, אז תשומת הלב היא הקובעת. אם לא, אז נחוצה תשומת לב + חשיפה אמיתית.
אנחנו יודעים על לא מעט תרבויות שבהן הלידות התקיימו בחודשים מסויימים בשנה בלבד
וואלה? אני לא ידעתי <ופה המקום להצטער על כך שיש רק "אנחנו" אחד בעברית ולא שניים, אנחנו שמי שאני מדברת איתה נכללת בו וכזה שלא, כמו שכתב דיימונד>
מנורת-אור-הבוקר
בחדר שלי בבית מאז ומעולם התריסים היו פתוחים. ובבקרי ראשון שבהם אני קמה לפני עלות השחר <עכשיו זה כבר על הגבול - כבר יש קצת אור כשאני קמה, אבל כל החורף זה היה לחלוטין לפני הזריחה> אני יכולה לראות איך במהלך ההתארגנות הבית נהיה מואר יותר. בחורף כמובן הדלקתי אור.
אני שוקלת להדליק ביום רביעי בבוקר נר במקום אור אם יהיה חשוך.
וגם - בצבא אנחנו ישנות עם סוג-של-תריס מוגף. לא ברור בשביל מה, האור או היתושים שממתינים בגדודים צמאי דם לעוקצנו.
חיפשתי בעברית ומצאתי קישור רלוונטי אחד בלבד:
http://www.nrg.co.il/online/29/ART1/881/679.html
ועוד נושא שכנראה קשור - ארצות הכפור הוכח שטיפול באור עוזר במקרי דיכאון. וידוע שיש יותר דכאון בחורף, כשיש פחות אור.
משפיע, לרעה
חשיפה לאור מלאכותי רגיל. אבל נורות אור בוקר מלאכותיות עוזרות. מה אם לשים נורות זריחה בשעה מאוחרת יותר מהזריחה? זה משבש את מנגנון השינה בצורה די אפקטיבית - יש אור עד שעות מאוחרות יותר מהשקיעה האמיתית - בגלל האורות המלאכותיים בבית. ויש זריחה בשעות מאוחרות יותר. האם במקרה כזה <ובהנחה שהתריסים סגורים ואור הבוקר הטבעי לא משפיע> יופרש הורמון גדילה לפי שעות הלילה האמיתיות או המדומות?
ומה עם טמפרטורה, היא גם משפיעה איכשהו?
מגניב? hilarious
נו, הבנת למה אני מתכוונת.
לא ציפיתי מהחוקרים לכאלו שאלות, וברור שכרגיל נפגע מי שפגיע יותר מלכתחילה. אבל מעניין אותי אם במקרה של אותם תנאים, יפגע יותר מי שהולך לישון עם השקיעה וקם עם הזריחה פחות או יותר <אבא שלי, למשל> או מי שהולכת לישון מאוחר ממש וקמה לפעמים מאוחר ממש ולפעמים מוקדם לעבודה <אמא שלי, למשל>.
אה, ועוד משהו לגבי הכתבה שהביאה יעל
"ועליך לזכור עוד משהו, והוא שיש שונות רבה בין המחזורים הצירקדיים הטבעיים של בני אדם. יש אפילו שתי הפרעות נדירות והפוכות זו לזו שנובעות ממוטציה גנטית: ASPD, שגורמת לסובלים ממנה ללכת לישון בשש־שמונה בערב ולהתעורר לפני חמש לפנות בוקר, ו־DSPD, שממנה סובלים שלושה אנשים מכל 2,000, שגורמת לסובלים ממנה להירדם רק בארבע בבוקר ולהתעורר בצהריים. בשני המקרים, אם מאפשרים לאותם אנשים לנהל את חייהם לפי הקצב הצירקדי שלהם, הם ינהלו חיים מלאים ונורמליים. והגנטיקה של יתר האנשים נעה על הציר בין שני הקצוות האלה. זו הסיבה שאצל כמה אנשים השעות הקטנות של הלילה הן שעות השיא, ושאצל אחרים ההבנה ושיקול הדעת מתערפלים עם רשת החשיכה. למעשה, כולנו היינו חיים טוב יותר אם פשוט לא היינו מוקפים בלילה אור בוהק, מכל סוג שהוא, וכל אחד היה מסתנכרן עם הקצב הצירקדי שלו ללא הפרעות".
ללכת לישון בשמונה בערב ולקום בחמש זו הפרעה? זו הייתה הנורמה <והיא עדיין קיימת במקומות מסויימים>. היו קמים עם הזריחה והולכים לישון אחרי השקיעה. למה הפרעה? ולמה לקרוא הפרעה גם לתופעה ההפוכה אם היא לא גורמת נזק? <הטרמינולוגיה הפסיכיאטרית הזו לדעתי מזיקה>
בכל מקרה, המידע הנוסף שכבר גילתי בדיון הזה נותן לי מלא מידע חדש והכי חשוב - מאפשר לי לפעול. לא ללכת לישון כשאני לא עייפה, אלא לשנות דברים בסביבה שלי כך שבאופן טבעי מחזור השינה שלי יסתנכרן עם העולם. ולעשות את זה בקצב המתאים לי. מה שרק גורם לי לרצות ללמוד עוד!
משתמשת רשומה לא צריכה לחכות לאישור ההודעות 
משתמשת רשומה לא צריכה לחכות לאישור ההודעות