על ידי פלוני_אלמונית* » 08 יוני 2020, 12:55
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
אתמול חגגנו לבני בכורי שנתיים. ופתאום נפלו עלי השמיים.
הוא עוד לא מדבר. הוא מוציא כל מיני הברות ובאבאבא ומאמאמא, אבל מילה שלמה מעולם לא שמעתי אותו אומר. הוא מתחנך בבית יחד עם שנינו (אנחנו עצמאים שעובדים מעט מאוד שעות ביום, דרך הבית) ואנחנו נותנים לו ולאחותו התינוקת את מירב האהבה ותשומת הלב. אבל זה התפספס לי בענק.
זה התחיל אתמול, כשהורדתי שאלון של קופת החולים כדי לקבל הפנייה להתפתחות הילד, לבקשתי. הייתה שם שאלה שהפחידה אותי: "האם הוא מנפנף בידיים?" כן. הוא מנפנף בידיים כשהוא שמח, כשהוא מתרגש.
ואז כתבתי ניפנוף ידיים בחיפוש בגוגל, וראיתי מאמרים על התסמינים של אוטיזם. הסעיפים שהיו שם הפחידו אותי, כאילו כמעט הכל נכתב עליו.
הוא אף פעם לא מצביע, הוא אף פעם לא מסתכל למקום שאליו אני מצביעה, הוא מנפנף בידיים כשהוא מתרגש/ שמח, הוא עדיין לא מדבר, וכשאני מתחילה לשיר לו הוא בדרך כלל נלחץ ורץ אליי כדי להרגיש בטוח (ואז נהנה מהשיר). לפעמים הוא מסדר קוביות בשורה. כשהיה קטן אמרו שהיקף הראש שלו גדול. בנוסף, הוא לא מוחא כפיים (פעם ב.. הוא מוחא) והוא לא מרים ידיים למעלה או מראה לי איפה איברים מסויימים למשל, כשאני מבקשת.
לא חשדנו שמשהו לא כשורה, כי הרגשנו שהוא פשוט לא רוצה לעשות את כל זה. הרי כמה פעמים הוא כן מחא כפייים. ולמראית העין הוא ילד באמת רגיל, הוא מרכיב איתי פאזלים, הוא עושה איתי "עוגה עוגה", משחקים תופסת, הוא אוהב שאני מקריאה לו סיפורים, המבט שלו רגיל, הכל היה רגיל... עד שהכל נהיה לא רגיל. ואני כל כך מפחדת. מפחדת מהעתיד שלו. מיליון מחשבות רצות לי בראש. . עד אתמול לא חשדתי בזה בכלל!!!!! עבר עליי לילה קשה, של בכי, של שיטוט באינטרנט, חיפשתי משהו שירגיע אותי, חיפשתי תקווה. אין לנו היסטוריה במשפחה (רק אחי לא דיבר עד גיל 3, אבל שאר התסמינים לא היו לו).
השאלה שלי היא האם יש כאן אימהות שכל הסתסמינים האלה היו אצל הילד/ה שלהם והם בכל זאת לא אובחנו עם אוטיזם? האם יש תקווה שזה "סתם" עיכוב התפתחותי?
יש כאלה שאומרים שהילד שלהם דיבר בגיל 3.. אין בעיה
אבל מה עם נפנוף הידיים? ולא להצביע? ולא להסתכל לאן שאני מצביעה? ושאר הדברים שציינתי- מה איתם? גם זה יכול להיות "סתם"? בבקשה עזרו לי. תודה רבה.
[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]
אתמול חגגנו לבני בכורי שנתיים. ופתאום נפלו עלי השמיים.
הוא עוד לא מדבר. הוא מוציא כל מיני הברות ובאבאבא ומאמאמא, אבל מילה שלמה מעולם לא שמעתי אותו אומר. הוא מתחנך בבית יחד עם שנינו (אנחנו עצמאים שעובדים מעט מאוד שעות ביום, דרך הבית) ואנחנו נותנים לו ולאחותו התינוקת את מירב האהבה ותשומת הלב. אבל זה התפספס לי בענק.
זה התחיל אתמול, כשהורדתי שאלון של קופת החולים כדי לקבל הפנייה להתפתחות הילד, לבקשתי. הייתה שם שאלה שהפחידה אותי: "האם הוא מנפנף בידיים?" כן. הוא מנפנף בידיים כשהוא שמח, כשהוא מתרגש.
ואז כתבתי ניפנוף ידיים בחיפוש בגוגל, וראיתי מאמרים על התסמינים של אוטיזם. הסעיפים שהיו שם הפחידו אותי, כאילו כמעט הכל נכתב עליו.
הוא אף פעם לא מצביע, הוא אף פעם לא מסתכל למקום שאליו אני מצביעה, הוא מנפנף בידיים כשהוא מתרגש/ שמח, הוא עדיין לא מדבר, וכשאני מתחילה לשיר לו הוא בדרך כלל נלחץ ורץ אליי כדי להרגיש בטוח (ואז נהנה מהשיר). לפעמים הוא מסדר קוביות בשורה. כשהיה קטן אמרו שהיקף הראש שלו גדול. בנוסף, הוא לא מוחא כפיים (פעם ב.. הוא מוחא) והוא לא מרים ידיים למעלה או מראה לי איפה איברים מסויימים למשל, כשאני מבקשת.
לא חשדנו שמשהו לא כשורה, כי הרגשנו שהוא פשוט לא רוצה לעשות את כל זה. הרי כמה פעמים הוא כן מחא כפייים. ולמראית העין הוא ילד באמת רגיל, הוא מרכיב איתי פאזלים, הוא עושה איתי "עוגה עוגה", משחקים תופסת, הוא אוהב שאני מקריאה לו סיפורים, המבט שלו רגיל, הכל היה רגיל... עד שהכל נהיה לא רגיל. ואני כל כך מפחדת. מפחדת מהעתיד שלו. מיליון מחשבות רצות לי בראש. . עד אתמול לא חשדתי בזה בכלל!!!!! עבר עליי לילה קשה, של בכי, של שיטוט באינטרנט, חיפשתי משהו שירגיע אותי, חיפשתי תקווה. אין לנו היסטוריה במשפחה (רק אחי לא דיבר עד גיל 3, אבל שאר התסמינים לא היו לו).
השאלה שלי היא האם יש כאן אימהות שכל הסתסמינים האלה היו אצל הילד/ה שלהם והם בכל זאת [b]לא[/b] אובחנו עם אוטיזם? האם יש תקווה שזה "סתם" עיכוב התפתחותי?
יש כאלה שאומרים שהילד שלהם דיבר בגיל 3.. אין בעיה
אבל מה עם נפנוף הידיים? ולא להצביע? ולא להסתכל לאן שאני מצביעה? ושאר הדברים שציינתי- מה איתם? גם זה יכול להיות "סתם"? בבקשה עזרו לי. תודה רבה.