הילדים שלי מפחדים לישון בתוך הבית (בעיקרון, הם מעדיפים שאני אשאר ערה כל הלילה ואז הם ישנים הכי טוב ואם לא אז לפחות שכל הבית יהיה מוגף ושני ההורים בבית) - לישון מחוץ לבית לא בא בחשבון .

אבל תודה על הרעיון, נשמע נחמד, אולי בכל זאת זה ילך, נראה.
בכל מקרה לא נראה לי שזה חוסך בלאגן

בינתיים נאמץ את זה (-8 - עד לימים רגועים יותר

_מצד שני ,לפעמים ממש נראה לי שעינין ההתארחות שמתארכת מוציא את כולנו מאיפוס -אז צריך לחתוך.ועדיף לפני ארוחת ערב.
שכל אחד ילך לביתו ._

אולי יש אפשרות לעשות אוהל בחצר?עכשיו קיץ.
זה קצת כמו קמפינג בלי הטירחה של אמא בכל העינין והנסיעה.כמובן שהילדים מקימים אוהל ומוציאים את המזרונים וכ'.

מצד שני ,לפעמים ממש נראה לי שעינין ההתארחות שמתארכת מוציא את כולנו מאיפוס -אז צריך לחתוך.ועדיף לפני ארוחת ערב.
שכל אחד ילך לביתו .

את חייבת דחוף עוד שישה!
מכירה את משל העז ?

ונחת אתמול לא היה בסוף, צעקות כן ופעם הבאה שלא מתאים לי משהו אז לא מתאים לי.
האמת, עד שלא נרחיב סוף סוף את הבית , ממש לא מתאים לי לארח בכלל, הם חמישה ילדים בחדר אחד (יש שני חדרי שינה - לנו ולילדים), עוד ילד ממש אין מקום

אם בתור אמא לשישה ילדים עוד לא פתחת את היכולת לאטום אוזניים לפטפוטים, את חייבת דחוף עוד שישה!

בהצלחה עם שלל המשימות שלך ללילה...

מה דורש ממך אירוח של חברה של הילדות ללילה?
פטפוטים עד חצות
ודי אני כבר חצי שעה מתמרחת, נדבר!

אבישג- כל קודם- געגוע
אבלחוץ מזה- מה דורש ממך אירוח של חברה של הילדות ללילה? עוד ביצה לחביתה? בנחת, בנחת אמרנו!

ימים לחוצים, והבנות רוצות שחברה תישן אצלן. אני עושה שיקול שממש לא מתאים לי עכשיו לארח, בפרט ע"פ הכלל המקובל במשפחה שלנו (ואצל ספרדים בכלל) : "ארחת ולא מתת תוך כדי כאילו לא אירחת" - אמנם מדובר בדרך כלל באירוח רציני של שבת עם כל המשפחה אבל גם חברה בסתם ערב של חול כשאני באחד הימים היותר לחוצים שלי... לא מתאים בקיצור
אבל הבנות מאוד מבקשות, מה עושים ? איך מרצים את כולם ?
אני מתנה בהסכמה לאירוח שהן עוזרות לי בתמורה לארגן את הבית, מספרות סיפורים לילדים ושומרות על שיבת בלי שאחשיב להן את זה כשעות ביביסיטר, הן מסכימות וכולנו מרוצות - אני מקבלת עזרה חינם והן זוכות בלילה כיפי עם חברה.
אמנם בכך סטיתי ממנהג אמי שתמיד הקפידה לתת לנו את הנשמה כולל הנשמה עצמה אבל יש מצבים שאני לא ממש מקפידה על המסורת...

עוד משהו שבדקתי לאחרונה (ונוסה בהצלחה מסחררת) זה אלרגיות למזונות שונים. בלי קשר למה שבריא או לא בריא באופן כללי. למשל אלרגיה לחומר שנמצא בבננות שיכול לגרום לרגזנות וזעפנות. וכשמורידים את זה מהתפריט: חינוך בנחת הוא התוצאה

לגמרי. פעם בשבוע בערך, כשהם רעבים ואני סחוטה.

לשלוח אותם למכולת לקנות שוקו ולחמניה - שחיתות אני יודעת, וממש לא בריא
אבל פעם ב זה נורא נחמד (פינוק שלי אחרי לידה או בתקופות מיוחדות אחרות) - הם מרוצים עד הגג ולי יש שקט וזמן לעצמי (ואין בלגן של ארוחה וכלים ושולחן לנקות).

זהו, בנקודה הזו העסקה נסגרה, והמטלה תתבצע ללא ויכוחים
איזה כיף

האמת שעכשיו כשהם גדלו אני פתאום נזכרת שזה קיבל ורסיה אחרת:

"תשטוף כלים בבקשה, טוב?"
"לא, אני עסוק"
"אז מתי זה יהיה בסדר? עשר דקות? עשרים דקות?"
"עשרים דקות"

זהו, בנקודה הזו העסקה נסגרה, והמטלה תתבצע ללא ויכוחים. ("חמודי, עברו עשרים דקות. אתה שוטף?")

רעיון משלי: להודיע תמיד כמה דקות מראש מה הולך לקרות. למשל בגן ציבורי: "עוד 5 דקות הולכים הביתה, טוב?" עכשיו הילדים שלי גדלו וכבר אין כל כך צורך במה שעוד מעט אגיד, אבל עד גיל 6 או 7 היה מאד חשוב לסיים את המשפט בשאלה "טוב?" ולוודא שהם עונים "טוב". ואז כשהגיעו החמש דקות האלה, "העסקה כבר היתה סגורה", והם היו באים הביתה מיד ובלי ויכוחים. כי הם הרי הסכימו.

גם אצלנו היתה תקופה שהילדים רצו לעבוד בשביל כסף, ושמירטפו זה את זה. (כמובן ששניהם קיבלו תשלום)
מגניב, אצלי אין מצב שמבשר יסכים שאחישלום ישמרטף עליו

אחלה רעיון לבחור עונשים

עוד משהו בעניין, אם ילד משתעמם או רב עם אחים שלו אני מייד מציעה להם עבודות בית, אני אומרת להם שאני נורא עמוסה ואם אין להם מה לעשות אני אשמח לעזרה ואז או שהם עוזרים או שהם מייד מוצאים תעסוקה.

יונת אלה רעיונות ממש גדולים לעונשים. ינוסה מהיום!!!

הסיפור של יונת על העונש מזכיר לי סיפור משפחתי מצחיק. לא אומרת על מי אבל לא ילד שלי ולא בחינוך ביתי.

כשהיה קטן, כל פעם היו מענישים אותו בהוראה ללכת לקרוא ספרון באנגלית.
יום אחד בא לאמא שלו בתלונה: "מה יהיה? כבר מזמן לא נתתם לי עונש! מתי תתנו לי עונש לקרוא ספר באנגלית?"
אחרי שהוריו גמרו להתפקע מצחוק, הם הסבירו לו שהוא יכול לקרוא להנאתו כמה ספרים באנגלית שהוא רוצה גם בלי עונש...

גם אצלנו היתה תקופה שהילדים רצו לעבוד בשביל כסף, ושמירטפו זה את זה. (כמובן ששניהם קיבלו תשלום)

עוד דבר דומה שצץ אצלנו זה עונשים. בעקרון לא היה אצלי דבר כזה, אבל הם מכירים את זה מחברים ומהטלביזיה אז זה יושב אצלם וברור להם. היו פעמים שנתתי להם לבחור לעצמם עונשים (וזה היה מאוד מעניין, ממליצה לנסות) והיו פעמים שאני בחרתי עונש והם רק היו צריכים להסכים. דוגמאות לעונש: לשחק עם האח הקטן במשהו שהוא רוצה, להתאמן בנגינה (לזה שלא עושה את זה מעצמו אבל כן נהנה מזה), לבוא למפגשים (לזה שבוחר להישאר בבית אבל כן נהנה כשהוא מגיע) וכדומה.

מרכזת דף עם רעיונות טובים לחינוך בנחת
למה הכוונה ? לפתרונות פשוטים לעניינים מעצבנים, במקום להשתגע אתה משתמש בפתרון שהוא לא שלילי ונותן לנו נחת

יש פתרונות שנותנים לנו שקט אבל הם לא טובים
למשל : לשקר לילד כדי שיעשה מה שאתה רוצה
או לצרוח על הילד - לצערי לי זה קורה לפעמים (אני יודעת, אני חריגה כאן בבאופן) ואז כל הילדים מפסיקים לריב, עוברים להצדעה וממלאים בשקט כל משימה. אז זה נותן לי שקט אבל זה פתרון מאוד גרוע מבחינתי.

אבל יש פתרונות שהם אולי לא מאוד חינוכיים אבל אם הם משיגים את המטרה אני בעד.
למשל : מבשר לא רוצה לשחק עם אחישלום, כי הוא גדול ורוצה להיות רק עם גדולים, אז סגרתי איתו שכמו שאחיות שלו עושות עליו ביביסיטר גם הוא מחויב לשמור על אחיו שעתיים וחצי בשבוע, מעבר לכך אני משלמת לו והוא מאושר עד הגג, וגם אחישלום מרוצה כי מבשר עושה מה שהוא אומר (זה הרי ביביסיטר אז הוא צריך לוותר לו) ואם אחישלום לא מרוצה אני משלמת גם לו (הוא רוצה לשמור על שיבת).
בכלל כסף זה אחלה דבר לפתרון בעיות : אחישלום שבר לעינה משהו ? אני משלמת לה על מה שהוא שבר והיא מייד מרוצה.
הכסף יענה על הכל מסתבר, אז אני לא תמיד מציעה ולא בכל זמן ולא על כל נושא אבל הוא בהחלט עוזר לי לשמור על שפיות, ואם כולם מרוצים ולי יש זמן אז למה לא בעצם ?

עוד רעיונות ?