היי לכולם אני בת 21 ילדתי לפני שנה וחודשיים בלידה טבעית, כשאני עושה תנועה מסוימת עם הבטן אני רואה מין גוש כזה ולפעמים כשמרימה כבד כואב זה בקע טבורי?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

גם לי יש בקע טבורי כנראה כתוצאה מהריונות וניתוחים קיסריים. גם לי הומלץ ניתוח. האם אפשר להימנע מניתוח בלי שהמצב יחמיר? האם פילאטיס יכל באמת לסייע? לתומי חשבתי שכפיפות בטן יכולות לעזור כי הן מחזקות את השרירים. זה לא כואב, אך זה ממש לא אסטטי והפחד הוא שהזנחה או הימנעות מניתוח רק תחמיר את המצב. בקיצור האם אפשר לטפל גם בלי ניתוח??? אשמח לתגובה / תשובה. מקווה שהפורום עוד פעיל.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני בת 19 ושלוש חודשים 18 ימים ולא היה לי בקע אבל הבעיה שלי היא שאני סובלת מהתקפים של אסתמה כל 15 דקות מה עליי לעשות?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

כל הכבוד על המסר העידוד והתמיכה בנשים

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

גם לי יש שאלה האם מישהי שמעה על בקע במעיים? קצת לפני ההריון התחלתי את הבירור שלא הסתיים כי ב"ה אני בהריון אבל ככל הנראה מדובר בבקע במעיים, הכאבים במותן של צד ימין מלווים אותי כבר הרבה זמן (מדובר בהריון שישי), הייתי בפילאטיס שנראה לי לא עשה לי טוב בסיבוב האחרון (אחרי הלידה האחרונה) יש מי שמכירה ויודעת לתת לי כיוון?

האם פילאטיס יכול לעזור במצב של בקע טבורי בהריון? ואשמח גם להמלצה על מטפלת בשיטת פאולה מאזור הגליל העליון. תודה!

אין לי ידע מקצועי, אבל בהריון האחרון הרגשתי שמתחיל לי בקע בטבור. עשיתי תרגילי פאולה, בעיקר התרגיל של הוצאת 'ששש..' עם שפתיים עליונות מופשלות שמאד עזר לי. הבקע פשוט נסגר תוך כמה ימים.
או במילים אחרות - ממליצה על שיטת פאולה.
בהצלחה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום בנות, מקווה שהפורום עדיין פתוח. יש לי שאלה שמאוד מטרידה אותי והיא כמעט גורלית. אני בת 39 ויש לי שני ילדים גדולים אחד בן 9 והשני בן 15 .
אני ובעלי וילדיי מאוד רוצים להביא לעולם ילד נוסף ואולי הפעם זו תיהיה ילדה . והבעיה: יש לי כנראה שבר בטבור בעצם לא כנראה זה כבר אובחן ע"י כירורג, הוא המליץ לי על ניתוח ואח"כ להרות או לחילופין להרות ואח"כ לעשות ניתוח.
אציין שאני מאוד מאוד פוחדת מניתוח ומצד שני מאוד רוצה עוד ילד ומרגישה שהרכבת בורחת לי עקב גילי הלא צעיר.
מה אתן מציעות:? כדאי לקחת סיכון ולהכינס להריון במצבי? האם יש מישהי שמכירה טיפול טבעי, אולי יוה וכו'? יש מישהי שעברה תהליך דומה? אני מרגישה לבד עם בעיה כ"כ גדולה וגורלית?
מחכה לתשובתך ולייעוץ שלכן. בברכה, ענת

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני קוראת כאן לראשונה
האם עדיין פעיל הפורום היום? אשמח להתייעץ לגבי הנושא של הבקע במפשעה, בחודש שישי תיכף ודי מבוהלת וכואבת והרופא אמרה לי שום דבר ואין מה לעשות אבל הכאב לא נרגע מהעיצה הזו לרות שהכל בסדר עם ההריון יש עם מי לדבר פה??

יש דף על שיטת ipec שמספר על השיטה. אני מטופלת בה כבר הרבה זמן להמון סוגים של דברים, אז זה היה המקום הכי טבעי בשבילי לפנות אליו.
נראה לי (דעה אישית) שהסיכוי שזה יפרוץ בלידה הוא קטן, במיוחד אם נותנים לרפלקס הוצאת התינוק לעבוד לבד ולא לוחצים (הערת שוליים - את הסוף סוף של הלידה לחצתי בכוח, אולי שתי לחיצות, יכול להיות שרק אחת, כי היו מים מיקוניאליים מאד סמיכים והמיילדת דחקה בי, ואפילו את המחיר של שתי הלחיצות האלה הגוף מרגיש היטב, גם ארבעה חודשים אח"כ. אבל על הבקע זה לא השפיע בכלל).

מכיוון שאת כבר בחודש שמיני, הייתי קודם כל נחה כמה שיותר ונמנעת לחלוטין מכל מאמץ או עומס על הבקע, ובמקביל מחפשת שיטת טיפול כלשהי שתוכל לעזור.
לא ילדתי בבית, אבל למיטב הבנתי גם אם קורה התסריט של פריצת הבקע וצריך לנתח מייד, זה מייד ברמה של כמה שעות ולא של דקות. כך שאם המיילדת שלך תהיה מוכנה לזהות מצב כזה, במידת הצורך תוכלי מייד אחרי הלידה לעבור את הניתוח (שוב, לא נשמע לי סביר שזה יקרה בכלל אבל לדעתי זה לא שולל לידת בית. ושוב, דעה אישית לגמרי).

אני עוד לא חזרתי לכירורגית מאז הלידה, אני מרגישה שעצמות האגן שלי עדיין בתנועה של לחזור למקום ושזה משפיע על הבקע. קשה לי לדמיין את עצמי עוברת ניתוח.

אמא ללי אשמח לשמוע עוד
ספרי על האייפק.
גם אצלי זה יצא אחרי כמה חודשים אינטנסיבים מאוד
ונראה לי שסביב חמישי(התעלמתי בהפגנתיות עד חודש שמיני)
ןבעצם- יכול להיות שכך זה גם החמיר כי ממש לא הורדתי הילוך.
קיבלתי את אותן הפחדות על ניתוח ועל הפריצה בלידה
אז אשמח לשמוע מנסיונך,תודה על השיתוף

היה לי בקע במפשעה במהלך ההריון האחרון. הוא יצא בערך בחודש חמישי, אחרי תקופה יחסית אינטנסיבית של מאמצים. התחזית של הרופאה ושל הכירורגית היתה שהוא רק יחמיר במהלך ההריון, ושאחרי הלידה תהיה חובה לנתח אותו.
עבדתי על זה בעזרת אייפק, והבקע קטן והפסיק לכאוב עוד במהלך ההריון. הכינו אותי לתסריט שבו במהלך הלידה הבקע "יפרוץ" החוצה מהלחיצות, אבל נראה לי שאם לא מפעילים לחץ כדי להוציא את התינוק זה לא אמור לקרות. אצלי בכל אופן זה היה בסדר גמור, והיום, ארבעה חודשים אחרי, הוא לא בולט בכלל וכואב באופן קל מאד רק מידי פעם. אשמח לענות מהניסיון שלי אם זה יוכל לעזור לך במשהו.

_פיזיותרפיסטית של ריצפת האגן
האם כדאי לדבר איתה לפני הלידה או אחרי?_
לדעתי גם וגם. אם את מרגישה צורך אדם מקצועי יעריך את מצבך כדאי כבר עכשיו.
אחרי הלידה- מומלץ כמעט לכל אשה ובטח למי שסובלת מבקע.
פיזוטרפיסטית כזו נותנת בדרך כלל תרגילים מאוד מפשוטים ומאוד משמעותיים.

אני כבר רגועה יותר וגם פחות כואבת אחרי יומיים מנוחה
יופי! @}

תודה לכולכן
אני כבר רגועה יותר וגם פחות כואבת אחרי יומיים מנוחה
מה אני רוצה? שאלה טובה- שיעבור....
האמת שפשוט רציתי תמיכה והרגעה ומידע , וקיבלתי.
אפנה לבדוק גם הומאופטיה וגם פיזיותרפיסטית של ריצפת האגן
האם כדאי לדבר איתה לפני הלידה או אחרי?
חדשות משמחות- אין חשש מהבקע בלידת בית, האווירה נרגעה.

במבי, אחלה טיפ! אני מאמצת!

תבשילה, כל הכבוד על הסיכום!

דבר נוסף שנזכרתי והוא טיפ מצויין ממדריכת הפאולה שלי -

כשאני מתעטשת יש לי האפצ'י נורא קטן כזה, שנשמע כמו טשששש... (או משהו כזה). חבר שלי אפילו רצה להקליט אותו בתור אפקט, כי הוא כזה לא האפצ'י טיפוסי ומתאים כאפקט מד"ב. ולענייננו - הפאוליסטית אמרה לי שאני חייבת בהאפצ'ים להוציא הרבה מהלחץ (שבדרך כלל מתרכז בבטן) דרך הפה. אז ממש השתדלתי לעשות האפצ'ים יותר קולניים, עם יותר אוויר שיוצא החוצה. זה טוב גם לטיפ לשמירה על רצפת אגן, להוריד לחץ תוך בטני ולהוציא דרך הפה.

לא כדאי לסחוב משאות כבדים

זה נכון לכל בקע, שייך גם ללחץ תוך בטני

בקע בהריון,
אם את מרשה לי להתערב,
ראשית, אני אאסוף לך את העצות המעשיות שנכתבו עד כה בדף:

_בעזרת יוגה וזהירות עבר. אבל צריך ממש להקפיד לא להרים משאות ולא לעשות תרגילי בטן.
המדקרת גם אמרה שתוכל לעזור אבל לא היה צורך._

_חזקי את שרירי קרקעית האגן והם בתמורה יחזקו לך את שרירי הבטן הרוחביים ויעודדו את סגירת הבקע.
ממליצה מאוד על יוגה להריוניות .
כמו שכתבה ג'ונו מעלי, לא להרים משאות כבדים ולא!!! לעבוד על שרירי הבטן ._

, ללכת לבדיקה אצל פיזיוטרפיסטית של רצפת אגן, אם כבר מדברים על מקצועיות אז הן בטופ.

שתי העצות הבאות התיחסו לשבר באיזור הטבור, ואולי לא רלבנטיות לגביך:
_ריקודי בטן, יוגה , שחייה או תנועה במים ומנוחה.
לא כדאי לסחוב משאות כבדים , לקשור את הילד הגדול על מנשא גב._
_שכיבה על הגב עם ברכיים לכיוון התקרה וכרסוליים צמודים לטוסיק. והרמה של האגן כ2 -1 ס"מ מהרצפה תוך כדי נשיפה.בשאיפה חזרה לגב נורמלי.
טיפוס במעלה חוליות הגב התחתון בכל נשימה חולייה נוספת._

והבנתי שזה משהו שניתן לטפל בו באמצעות פאולה, אבל לא במובהק ואין אחוזי הצלחה מרשימים. דבר נוסף - הלכתי ל טיפול הומאופתי

שנית, אני אחזור על השאלה של סיפורי פוגית:
מה את רוצה? איזו סוג של עזרה את רוצה?
אילו סוגים של טיפולים מדברים אליך? לאן לכוון בעצות?

רוב בריאות

בנות יקרות
אני מודה על הרצון לעזור אך אם יש רצון צריך להיות גם רגישים.
אם לא הגדרתי טוב, חזרתי והגדרתי שוב.
אם מישהי מבקשת עזרה זה לא נראה לי זמן טוב להוכיח אותה על הטון או בחירת המילים.
כנראה שזקוקה עכשיו לתמיכה
ואין לי אנרגיות להתעסק עם בחירה מדוקדקת
אז בבקשה- מי שפנויה לתת שתתן, ומי שלא אני מאוד מאוד מודה על כניסתכן לדף
ועל העניין והרצון
כנראה שאני לא מדוייקת מספיק עבורכן (בלי טיפת ציניות) ואני לא יכולה להיות יותר מזה כרגע.

גם לי צרם הטון, בסך הכל מנסים לעזור ולא הגדרת טוב מה הבעיה.

מיילדת בית תוכל לתת תשובה לגבי לידת בית.

בלי דיבורי פילוספיה או תיאוריות
איפה היו פה דיבורים כאלה?
יקירתי קיבלת עצות נהדרות ומעשיות משתי מורות ליוגה ומיילדת אחת.
מה את רוצה? איזו סוג של עזרה את רוצה? אם את לא מספיק ברורה אנשים נותנים מה שיש להם ומה שהם יכולים.
דיברת עם מיילדת-בית?

אני אעשה קצת סדר-
הבקע הוא לא בפופיק אלא ממש למטה
באזור הבטן התחתונה מצד שמאל.
זה בקע קטנטן של פחות מס"מ ואני מרגישה אותו כבר זמן מה ומתעלמת בהתאם.
אני מאוד רוצה לידת בית וחוששת מהאם תהיה לזה השפעה על הלידה ואחרי.
אז אנא-
בלי דיבורי פילוספיה או תיאוריות כי זו לא הסיסה שביקשתי עזרה.
ספרו לי אם היה לכן, מה עשיתן ואיך זה בלידה.
תודה ץודה תודה

דבר נוסף - הפסקתי להרים דברים כבדים (ילדים, כביסה רטובה וכאלה) בערך מחודש חמישי, וחבל שלא קודם.

לי בטוח יש בקע, ולדעתי יש לי מההריון הראשון (עכשיו הריון שלישי). בכל הריון זה מחמיר. הפעם - זה כבר היה ממש מוגזם, אלא שהבנתי שאין מה לעשות כל זמן שההריון נמשך. אני גם לא מבינה איך ניתן למדוד את הבקע בזמן ההריון, לפי מה שהבנתי הזמן להעריך את הנזק הוא אחרי ההריון. אצלי הפופיק יצא הפעם בצורה כ"כ קיצונית, שממש לא יכולתי לסבול שהחולצה נוגעת בו (וזה כבר כבר בחודשי ההריון הראשונים). בנוסף, זה הפך להיות ממש לא אסתטי - ממש בלט כזה שרואים דרך הבגדים. אז מה שעשיתי, גם בגלל התחושה הלא נעימה של הבגד שנוגע וגם בגלל המראה - שמתי פלסטר ככה שיכניס את הפופיק פנימה. בעדינות דחפתי את הפופיק פנימה, ושמתי עליו פלסטר בצורת X של כמה ס"מ לכל צד. זה עזר לי לתחושת בטחון מסויימת, כי בכל האפצ'י הרגשתי שכל תכולת הבטן עפה לי החוצה, וככה היתה לי פחות אשליה של משהו שמגן עלי.

הסתובבתי עם פלסטרים כמה חודשים. בינתיים, הלכתי לעשות קצת פאולה והבנתי שזה משהו שניתן לטפל בו באמצעות פאולה, אבל לא במובהק ואין אחוזי הצלחה מרשימים. דבר נוסף - הלכתי לטיפול הומאופתי. חודש אחרי שלקחתי רמדי ההומאופת שאל אותי מה עם ההרניה, ואמרתי שאני לא יודעת כי אני כל הזמן עם פלסטרים ולא מעיזה ללכת בלי. אבל היתה לי תחושה שהרגישות קצת ירדה. בינתיים, בגלל שהעור נהיה ממש מתוח, בכל פעם שהחלפתי פלסטרים זה ממש פצע לי את העור, ככה שנהיו לי כמה פצעים סביב הפופיק. לפני שבוע וחצי חזרנו מקמפינג והפלסטר ירד באופן עצמאי והחלטתי קצת לאוורר את האזור. להפתעתי - הרגישות מאוד פחתה, אין לי בעיה שהבגד נוגע בפופיק. הנפיחות של הפופיק הבולט גם פחתה מאוד.וגם אני לא מרגישה בסכנה (האפצ'ים וכאלה). ומאז אני בלי פלסטרים. אני בחודש תשיעי ומרגישה שהמצב שם הרבה יותר טוב. אחרי הלידה אלך לפיזיותרפיסטית לבדוק מה המצב ומה מומלץ לעשות.

עוד המלצה, אולי אפילו לפני הכל, ללכת לבדיקה אצל פיזיוטרפיסטית של רצפת אגן, אם כבר מדברים על מקצועיות אז הן בטופ.
מסכימה במיליון אחוז

בקע של הטבור בגודל שתיארת הוא פיזיולוגי . כמובן תלוי בגיל ההריון , מספר ההריונות הקודמים וגודל הבטן.
השרירים הארוכים של הבטן עוברים מתיחה והסיבים האלסטיים מתגמשים בהשפעה ההורמונלית.
מה לעשות?
ריקודי בטן, יוגה , שחייה או תנועה במים ומנוחה.
לא כדאי לסחוב משאות כבדים , לקשור את הילד הגדול על מנשא גב.
לגבי רובוזו- זה צעיף מבד גמיש שאפשר לקשור אותו כחגורה סביב למותניים.
מחמם באיזור הכליות גב תחתון ותומך את הבטן התחתונה.כדאי ,כאשר יוצאים מהבית להליכה אבל לא ממלצה להתרגל לתמיכה במשך כל היום.
תרגיל פשוט לחיזוק שרירי הבטן התחתונה .
שכיבה על הגב עם ברכיים לכיוון התקרה וכרסוליים צמודים לטוסיק. והרמה של האגן כ2 -1 ס"מ מהרצפה תוך כדי נשיפה.בשאיפה חזרה לגב נורמלי.
טיפוס במעלה חוליות הגב התחתון בכל נשימה חולייה נוספת.
בהצלחה

גבירה יקרה ואהובה, מסכימה עם כל מילה שכתבת, יכול להיות שלא הייתי צריכה לכתוב כך או אולי לפחות לנסח טוב יותר.
הסיבה שמצאתי לנכון לכתוב את אותו משפט שבהחלט יכול להיות צורם (גם לי בסיטואציות מסויימות) היא הרגישות של הנושא, את יודעת שלך הידע והכלים להדריך בצורה נכונה ובלתי פוגענית בעליל את אותה ההריונית או כל אחת אחרת עם בקע, אני יודעת (וגם את בוודאי) שיש לא מעט אנשים שרלטנים, גם בעולם היוגה, גם אם הם לא יודעים שהם כאלה.
מכיוון שעבודה עם שרירי קרקעית האגן היא משהו שמאוד מעניין אותי (-; ואני מאוד מחוברת ומאמינה בכוח המרפא שלהם בעיקר במקרים כאלה, ומכיוון שאני יודעת שלא כולם יודעים להדריך לתרגול נכון איתם יש חשיבות בעיני ללמוד מאדם מקצועי ומי שלמד עם המורה המדוברת הוא לרוב מקצועי.
עוד המלצה, אולי אפילו לפני הכל, ללכת לבדיקה אצל פיזיוטרפיסטית של רצפת אגן, אם כבר מדברים על מקצועיות אז הן בטופ.
עכשיו הולכת למחוק את המשפט המדובר ונשארת עם ההמלצות שלי לעבודה עם קרקעית האגן אצל אדם מקצועי. @}

גם אני מסכימה עם דבריה של אום שלום למעט המשפט הזה:
בעדיפות למישהי שהיא גם מורה ליוגה נשית (תלמידה של מירה ארצי פדן ולא סתם מישהי שמגדירה עצמה כך- חשוב מאוד מבחינה מקצועית).
אני מוכרחה להודות שזה קצת קצת צורם לי (סליחה אום יקירתי) מבלי לפגוע חלילה בכבודה של מירה ארצי פדן שכבודה במקומה מונח על כל הניסיון והידע שיש לה בנושא גוף האישה, אברי הרביה והריון, אני לא חושבת שלאף אחד יש מונופול על הידע המופלא הזה והכוח שקיים בנו לרפא את עצמנו. בסופו של דבר אין ממש דבר כזה יוגה נשית, כמו שאין דבר כזה יוגה לאנשים עם בעיות גב, יוגה לאנשים עם בעיות ברכיים. יש דבר כזה יוגה. והיא צריכה להיות מתורגלת ומותאמת לאדם שמתרגל אותה באשר הוא. ואני לא חושבת שזה מאוד חשוב מבחינה מקצועית שזו תלמידה של מירה ארצי פדן וכן חושבת שזה חשוב מבחינה מקצועית שזו תהיה מורה שמבינה מה שהיא עושה, שמבינה איך הגוף הנשי עובד, שמבינה את היוגה. יתכן שזו גם תהיה באמת תלמידה של מירה ארצי פדן.
אני לא תלמידה של מירה (למרות שאני מכירה אותה, לומדת ממנה ורוחשת לה הרבה מאוד כבוד וחיבה) ואני לא מגדירה את עצמי כמורה ליוגה כזו ובכל זאת במהלך הניסיון שאני צוברת עם השנים והידע שאני מלקטת אודות היוגה והפתרונות השונים שיש בכוחה לתת, אני מפתחת הבנה כיצד לעזור לאנשים עם סיטואציות מיוחדות. כיצד להתאים את תרגול היוגה בכל הרמות (גם הפיסית וגם האנרגטית) לאדם שעומד מולי, יהיה אישה בהריון עם בקע, או גבר עם פריצת דיסק...
לכל שאר הדברים שנכתבו כאן אני מצטרפת בפה מלא
_{יכול להיות שהדברים שכתבתי לא מתאימים לדף הזה אלא לאחד הדפים על היוגה, ואפשר כמובן להעבירם}

יקירה, חזקי את שרירי קרקעית האגן והם בתמורה יחזקו לך את שרירי הבטן הרוחביים ויעודדו את סגירת הבקע.
ממליצה מאוד על יוגה להריוניות .
כמו שכתבה ג'ונו מעלי, לא להרים משאות כבדים ולא!!! לעבוד על שרירי הבטן.
@}

לי היה לאורך ההריון. אמרו לי שיעבור מייד אחרי. בעזרת יוגה וזהירות עבר. אבל צריך ממש להקפיד לא להרים משאות ולא לעשות תרגילי בטן.
המדקרת גם אמרה שתוכל לעזור אבל לא היה צורך.
לעומת זאת יש לי חברה שאמרו לה שתצטרך ניתוח....
אם זה עדין רק זהירות נראה לי

איפה הבקע? בפופיק?

אז מדובר על בקע קטנטן של פחות מס"מ אבל היום הוא העציב אותי מאוד
ועלו פחדים וכעסים
אני כלכך רוצה להמשיך את התנועה הטובה הזו שיש לי בהריון וכל כך רוצה בריאות ולידה מחזקת
ולא יודעת מה לעשות עם זה.
מישהו???????????

היה לי גם וזה החלים מעצמו. הרמתי תינוק ואחות בכורה בלי הרבה חשבון... גם אם זה חוזר, אני ממליצה לך ללכת לשמוע עוד כמה רופאים בעניין ובעיקר רופאים של הרפואה האלטרנטיבית, הם נוטים להיות חכמים יותא:-]

במהלך ההריון הפופיק שלי יצא החוצה ונהיה מאד בולט
חשבתי שהוא יחזור אחרי הלידה אבל זה לא הסתדר לגמרי
אחרי ביקור אצל כירורג התברר שיש לי בקע בטבור
ושכדי לתקן צריך ניתוח שגם לא יוסיף לי יופי כי תהיה צלקת
ואני רציתי שיחזור למקום מסיבות של אסתטיקה
גם אמר הרופא שלא אוכל להרים משקל במשך 3 חודשים
והתינוק שלי די כבד ואין מצב שלא ארים אותו
איך אפשר שלא?
בכל אופן אין איזה סיכון במצבי ואני מתלבטת ורוצה לשמוע אם יש למישהי כאן ניסיון
האם הניתוח וההתאוששות מסובכים,כמה זמן חופשת מחלה,מה אפשר/אי אפשר לעשות
האם הבקע יכול לחזור בהריון הבא
וכל מה שאפשר לספר בעניין בבקשה ספרו

ראו גם שבר הרניה