על ידי גם_אמא_של_אורי* » 02 מאי 2012, 09:59
ציטוט של
אורנה שפרון מתוך הדף סקס בין ילדים צריכה עזרה
זו באמת שאלה גדולה, מתי להתערב, והרי היא יכולה לעלות בכל מחלה של ילד - האם לטפל או להניח לו להבריא/ או לא בדרכו.
אני מרגישה שבדיעבד זו גישה שמאד מועילה לחיי. זאת אומרת - עוולות/קשיים שכבר נעשו, לקבל כבעלי תפקיד בהתפתחות שלנו.
לגבי ילדינו ומניעת עוולות עתידיים -
ראשית אין ביכולתנו למנוע הכל. זה ברור. נסיון לשלוט בכך יהיה עוול בפני עצמו.
שנית - הנוכחות שלנו כאדם שלם מול ילדינו - אדם בעל רצון, הרגשות, אמונות, היסטוריה, חולשות, היא החשובה בעיני. כל השאר נגזר מזה, היכן נתערב, במה נטפל.
יש לי הרגשה שהרבה הורים נמנעים היום מלעמוד מול ילדיהם מרוב בלבול כי הם לא יודעים בדיוק מה "נכון" והם נענים ככל יכולתם לתנועה שהילד מוביל. אני למדתי שהכי חשוב זה להיות אדם אל מול הילד. כמובן עם התחשבות בגיל, ביכולת ובצרכים של הילד - מתוך כך שאנחנו החזקים. אבל חלק מהכבוד שאנו רוכשים לילדינו מתבטא בכך שאנו מתיחסים אליו כאל אדם שיכול לשאת את הפגישה עם אדם אחר שבמקרה או שלא במקרה הוא ההורה שלו.
ציטוט של [po]אורנה שפרון[/po] מתוך הדף סקס בין ילדים צריכה עזרה
זו באמת שאלה גדולה, מתי להתערב, והרי היא יכולה לעלות בכל מחלה של ילד - האם לטפל או להניח לו להבריא/ או לא בדרכו.
אני מרגישה שבדיעבד זו גישה שמאד מועילה לחיי. זאת אומרת - עוולות/קשיים שכבר נעשו, לקבל כבעלי תפקיד בהתפתחות שלנו.
לגבי ילדינו ומניעת עוולות עתידיים -
ראשית אין ביכולתנו למנוע הכל. זה ברור. נסיון לשלוט בכך יהיה עוול בפני עצמו.
שנית - הנוכחות שלנו כאדם שלם מול ילדינו - אדם בעל רצון, הרגשות, אמונות, היסטוריה, חולשות, היא החשובה בעיני. כל השאר נגזר מזה, היכן נתערב, במה נטפל.
יש לי הרגשה שהרבה הורים נמנעים היום מלעמוד מול ילדיהם מרוב בלבול כי הם לא יודעים בדיוק מה "נכון" והם נענים ככל יכולתם לתנועה שהילד מוביל. אני למדתי שהכי חשוב זה להיות אדם אל מול הילד. כמובן עם התחשבות בגיל, ביכולת ובצרכים של הילד - מתוך כך שאנחנו החזקים. אבל חלק מהכבוד שאנו רוכשים לילדינו מתבטא בכך שאנו מתיחסים אליו כאל אדם שיכול לשאת את הפגישה עם אדם אחר שבמקרה או שלא במקרה הוא ההורה שלו.