על ידי אמא_בהתחלה* » 11 יולי 2006, 08:24
טוב....אז זהו....לאחר המון בירבורים...נו...טוב.....בכלל לא המון בירבורים אלא פשוט הרגשה שהגיע הזמן (הגיע??!!!)
לעשות סדר בבלגאן ולפתוח דף בלוג אישי.
אף פעם לא אהבתי לספר על עצמי, אני אוהבת שמכירים אותי ככה לאט, בקצב הייחודי שלי ושל מי שמולי וגם כאן
אין לי כוונה לספר בכותרות על עצמי אלא פשוט להוציא דברים שמתערבלים לי בראש (אמרנו כבר לעשות סדר, לא?!)
ולארח ולשמוע דעות נוספות ומחשבות נוספות כי תמיד אני אוהבת לפתוח חלון נוסף בבית המחשבות שלי לכיוונים שאפילו
לא חשבתי אליהם. אז כווווולם מוזמנים.
היום בדרך מהמשפחתון לעבודה, הנסיעה כל כך נעימה לי: מוסיקה שאני אוהבת, קרני השמש שבדיוק מציצות מאחורי
בית כנסת שעומד על הגבעה מעלות חיוך רחב על שפתי, כל העולם מתעורר לו לאט לאט ליום חדש ואז.....המחשבות
מתחילות......היום חשבתי על זה שבשעות הערב יש לי שיעור ניסיון לריקודי בטן...מה הקשר ביני לבין זה....אממ.....
(גם החצי השני שלי שאל בהבעת פנים מאוד מתאפקת לא להראות את הרמת הגבה)...אז קודם אני מאוד.....מאוד...
אוהבת מוסיקה וכמו האופי שלי כך גם המוסיקה שאני אוהבת (אני יכולה לשמוע מים תיכוני ועד קלאסיקות ובאמצע עוד
סאבלימינל, יורם גאון, עברי לידר עוד ועוד ועוד) אז בריקודי בטן יש מוסיקה וזה כבר טוב, שנית רציתי להתחבר לרצון
שלי לרדת בעזרת ספורט אבל הפעם לקחת את זה לכיוון הכיפי...לא עוד מכונות עינויים (כיאלו שהלכתי (-;) ודיאטות כאסח
אז בריקודי בטן מנענעים כל מה שמוכן ולא מוכן שינענו אותו, תוסיפו לזה עוד חברת נשים, קרוב לבית, שעה סבירה, מחיר סביר ו.....אני שם !!!!! אז זהו - שלא !!!!! פתאום בנסיעת הבוקר שלי התחילו התירוצים (שלום לכם!!!!) לבוא: "מה נראה
לך באמת שזה ישנה משהו לגזרה שלך?" , "אולי בכלל היום אני אעשה משהו עם נסיכה שיגזול את כל זמני ואני לא אספיק"
(איך עושים סמילי עם לשון בחוץ...) "איזה מביך לנענע את כל השומנים מצד לצד מול המראה, אני באמת רוצה לראות את זה" ואז אמרתי: "עצרי!!!" (כמו ששמתם לב אני מנהלת שיחות בוקר מאוד ארוכות עם עצמי, אנחנו די מחוברות, אני ועצמי (-; ) למה כל ההתנגדויות האלו ??? (תופים בבקשה....) זהו שאני לא יודעת, לא מצליחה לנבור במעמקי נפשי ולהגיע לתשובה
למה תמיד אבל תמיד אני דוחה לעשות דברים שהם חשובים לי באמת ושאני יודעת שיעשו לי טוב....
אשמח לשמוע רעיונות......ולבנתיים אמשיך לחשוב......
בדרך למעלה, שלום לך יקרה....אחרי הקדמה כל כך ארוכה (מצטערת אם נאלצת לקרוא את כולה רק כדי להגיע לכאן)
אשמח מאוד מאוד להיפגש וללכת ביחד למפגשים...לבנתיים חוץ מהליכות בערב פה ושם ומזעור נזקים בעניני מה שנכנס לפה שלי לא קורה שום דבר חדש ....אה.....כן.....והיום.....ללכת או לא ללכת לריקודי בטן...בטח שאלך IישI
טוב....אז זהו....לאחר המון בירבורים...נו...טוב.....בכלל לא המון בירבורים אלא פשוט הרגשה שהגיע הזמן (הגיע??!!!)
לעשות סדר בבלגאן ולפתוח דף בלוג אישי.
אף פעם לא אהבתי לספר על עצמי, אני אוהבת שמכירים אותי ככה לאט, בקצב הייחודי שלי ושל מי שמולי וגם כאן
אין לי כוונה לספר בכותרות על עצמי אלא פשוט להוציא דברים שמתערבלים לי בראש (אמרנו כבר לעשות סדר, לא?!)
ולארח ולשמוע דעות נוספות ומחשבות נוספות כי תמיד אני אוהבת לפתוח חלון נוסף בבית המחשבות שלי לכיוונים שאפילו
לא חשבתי אליהם. אז כווווולם מוזמנים.
היום בדרך מהמשפחתון לעבודה, הנסיעה כל כך נעימה לי: מוסיקה שאני אוהבת, קרני השמש שבדיוק מציצות מאחורי
בית כנסת שעומד על הגבעה מעלות חיוך רחב על שפתי, כל העולם מתעורר לו לאט לאט ליום חדש ואז.....המחשבות
מתחילות......היום חשבתי על זה שבשעות הערב יש לי שיעור ניסיון לריקודי בטן...מה הקשר ביני לבין זה....אממ.....
(גם החצי השני שלי שאל בהבעת פנים מאוד מתאפקת לא להראות את הרמת הגבה)...אז קודם אני מאוד.....מאוד...
אוהבת מוסיקה וכמו האופי שלי כך גם המוסיקה שאני אוהבת (אני יכולה לשמוע מים תיכוני ועד קלאסיקות ובאמצע עוד
סאבלימינל, יורם גאון, עברי לידר עוד ועוד ועוד) אז בריקודי בטן יש מוסיקה וזה כבר טוב, שנית רציתי להתחבר לרצון
שלי לרדת בעזרת ספורט אבל הפעם לקחת את זה לכיוון הכיפי...לא עוד מכונות עינויים (כיאלו שהלכתי (-;) ודיאטות כאסח
אז בריקודי בטן מנענעים כל מה שמוכן ולא מוכן שינענו אותו, תוסיפו לזה עוד חברת נשים, קרוב לבית, שעה סבירה, מחיר סביר ו.....אני שם !!!!! אז זהו - שלא !!!!! פתאום בנסיעת הבוקר שלי התחילו התירוצים (שלום לכם!!!!) לבוא: "מה נראה
לך באמת שזה ישנה משהו לגזרה שלך?" , "אולי בכלל היום אני אעשה משהו עם נסיכה שיגזול את כל זמני ואני לא אספיק"
(איך עושים סמילי עם לשון בחוץ...) "איזה מביך לנענע את כל השומנים מצד לצד מול המראה, אני באמת רוצה לראות את זה" ואז אמרתי: "עצרי!!!" (כמו ששמתם לב אני מנהלת שיחות בוקר מאוד ארוכות עם עצמי, אנחנו די מחוברות, אני ועצמי (-; ) למה כל ההתנגדויות האלו ??? (תופים בבקשה....) זהו שאני לא יודעת, לא מצליחה לנבור במעמקי נפשי ולהגיע לתשובה
למה תמיד אבל תמיד אני דוחה לעשות דברים שהם חשובים לי באמת ושאני יודעת שיעשו לי טוב....
אשמח לשמוע רעיונות......ולבנתיים אמשיך לחשוב......
בדרך למעלה, שלום לך יקרה....אחרי הקדמה כל כך ארוכה (מצטערת אם נאלצת לקרוא את כולה רק כדי להגיע לכאן)
אשמח מאוד מאוד להיפגש וללכת ביחד למפגשים...לבנתיים חוץ מהליכות בערב פה ושם ומזעור נזקים בעניני מה שנכנס לפה שלי לא קורה שום דבר חדש ....אה.....כן.....והיום.....ללכת או לא ללכת לריקודי בטן...בטח שאלך IישI