[u]הם כמובן מעוניינים לקחת את הצמר, את המסרגה[/u]
למה לא לתת להם פקעת צמר מיותרת? ומשהו דמוי מסרגה (בלי חוד)?

אני רק מתקרבת למחשב וישר שני הזאטוטים (בני שנה) רצים אליי. הם שניהם רוצים לתקתק על המחשב. אני הבנתי שכמעט ואין סיכוי להשלים עבודה מהבית על המחשב כשהם ערים.
סריגה אמורה להיות פעילות אפשרית לפי האמור לעיל. אז לא בדיוק. הם כמובן מעוניינים לקחת את הצמר, את המסרגה ואם אפשר גם את דף ההוראות. אני חייבת לציין שניסיתי לסרוג בזמן שבעלי היה בבית ושיחק איתם.

[u]ולדחות פעילויות כמו קריאה ומשחב ובטח שיחות טלפון לשעות שבהם יש לי יותר שקט[/u]

אני דווקא גיליתי ששיחות טלפון של עבודה "עוברות" טוב יותר (בהנחה שהתינוק רגוע יחסית, לא כשהוא עצבני מלכתחילה) מאשר שיחות סתמיות עם חברות. אולי בגלל הטון הענייני, אולי בגלל שאני משדרת ש"השיחה הזו עושה משהו", והיא לא סתם פטפוט. אני איתו על הידיים, סוגרת עניינים, אפילו שיחות לכל מיני רשויות בירוקרטיות הוא יכול לקבל בתנאים כאלה.

[u]בגיל הזה, תנצלי את ההנקות הארוכות ואת השינה שלה לקריאה או למחשב.[/u]

הוא אומנם שונא-שונא את המחשב, אפילו את החדר של המחשב הוא שונא :-) אבל כן הצלחתי כמה פעמים לשבת לידו על הרצפה, לשתות קפה ולקרוא מגזין או עיתון. כנראה, שוב, שזו היתה יותר "פעילות של קריאה", פחות מרוכזת ופחות מופנמת, מאשר קריאה מעמיקה בספר או שקיעה ובהייה באתר אינטרנט.

אבל למה נכנסתי לדף הזה? כי הערב הוא התרכז במשחק במשך חצי שעה שלמה, בזמן שאני ישבתי וצפיתי בסרט בדי.וי.די :-)

בזמן האחרון (שבועיים) לליבי יש מנהג קבוע. בסביבות השעה 21:00 היא נכנסת לערנות יתר.
אני דווקא בעניין של לקרוא דברים במחשב והיא רוצה שידברו אליה ויתעסקו איתה.
אז זה הזמן שלה עם אבא שלה. הבכורים ישנים לרוב, או לקראת שינה.
שביט שוכב מולה על השטיח, היא על השמיכה שלה, מסביב כמה דברים מעניינים וה [b]מטרונום[/b] !!! המכשיר משמיע תקתוקים בקצב קבוע, לפי מה שמחליטים.
פעם שמעתי שכדאי לעשות בקצב הלב, לכן שביט מכוון את המכשיר על 70 פעימות לדקה, וזה מדהים אותה, ומרגיע אותה. מכניס אותה לקצב אחר ולאט לאט היא נרגעת מההיסטריה של לעשות משהו כשאנחנו ממוטטים.

משהו מענין:
להפתעתי הרבה, אם אני מצליחה לנמנם כשהם ערים - הם הופכים את הבית הרבה פחות מאם אני ערה ועושה משהו אחר.
(או אולי - הרבה יותר, ואין לי מושג: לא מזמן שילמנו לאינסטלטור 150ש"ח בגלל משהו שהם זרקו לאסלה, ואפילו לא הבחנו בחסרונו P-:)

אכן, גילה - לישון, לישון, לישון.
הבת שלי דווקא מאוד אוהבת, כשהיא לא ישנה, להפוך את הבית כשאני מנמנמת.

להקליט לה או לקנות סיפורים בקלטות אודיו ואז את יכולה לנמנם והיא להקשיב באוזניות.....
כשהייתי קטנה זה מה שאימי עשתה: האזנתי "לבת ולבן ולמי שמתעניין" ו"לחתול בשק" והיא ישנה לה שעתיים.

בכל פעם שאני רואה את הכותרת של הדף, עולה לי בראש "ישנים".

> גילה עייפה קבוע <

להחשיך את החדר ,להכנס למיטה ביחד ולהמציא שיר מהראש בחיבוק מתחת לשמיכה .תשירו בלחש .ככה תרדמו .דוגמא לשיר מהראש :(ממש לא חייבים חרוזים)-
ילדה אחת מתוקה מאד חזרה יום אחד מהגן
אמא שלה שאוהבת מאד חכתה לה בבית כאן
נכנסה ילדה עם אמא שלה אל המטה הרכה
והילדה את אמא שלה באצבעות סירקה
סירקה סירקה ליטפה וליטפה
את אמא העייפה
וגם אמא ליטפה אותה ונתנה לה נשיקה
ראו הדובים כמה זה נעים
הצטרפו לליטופים
ועכשיו כולם ישנים
וזה באמת מאד נעים .

אולי כדאי להזמין חברה שתשחק איתה בבובות?

זה גיל טוב להקריא ספרים עם פרקים. אולי את יכולה לחפש ספר שאת אוהבת או אהבת כשהיית ילדה, להתכרבל איתה יחד, ולהקריא.

אני אוהבת כל מיני עבודות יד קטנות. להכין מחרוזות, למשל.
בחנות מלאכת יד קנינו לפני כמה ימים צורות מקלקר (לב, קונכייה, יש מבחר גדול). יש סיכות פלסטיות קטנות, לא חדות, בצבעים שונים, שקונים בשקית, ואותן תוקעים בקלקר לפי דוגמה שמחליטים עליה מראש. (נורא לא אנתרופוסופי, החומרים האלה. אל תגלי בגן שלה (-; )
אבל צריך לראות מה היא אוהבת - ספרים, מוטוריקה גסה, עדינה, משחקי קופסה, משחקי מילים, איפור...

אז ככה, הם חוזרים בין 1:30 ל-14:00 בצהריים מהגן ומבית הספר. בדרך כלל מחכה להם ארוחת צהריים על השולחן. אנחנו אוכלים, משוחחים וזה חצי שעה טובה. אחר כך הגדולים שלי הולכים למחשב - לכל אחד יש שעה עליו, אולי קצת יותר מידי... והבת שלי בת 5 לא מוצאת את עצמה. פעם היא היתה פשוט נכנסת למשחק עם עצמה אם עם אחיה, עכשיו הוא לא שם עליה והיא רוצה שאני אשחק איתה בבובות. אני האמת די רוצה לתפוס תנומה קלה... (ואין לנו טלוויזיה), בטח לא לשחק בבובות. אני מבינה שהיא בעיקר רוצה להיות איתי ואני מחפשת רעיונות לפעילות נעימה איתה, משהו קטן שאנחנו יכולות לעשות ביחד. רעיונות יתקבלו בברכה

פעם קיבלתי הסבר לתופעה הזו (שדרך אגב ממשיכה גם כשהם גדלים): ילדים חווים את העולם דרך עשייה ופעילות. הם זקוקים לתנועה כדי ללמוד. כשאנחנו פסיביים (מחשב, טלוויזיה, קריאה, שיחה בטלפון), הם מפרשים זאת כאילו "נעלמנו" וישר מגיבים בחרדה והתנפלות. מאז ששמעתי את זה אני משתדלת להיות כל הזמן בתנועה (זה גם מרזה) ולדחות פעילויות כמו קריאה ומשחב ובטח שיחות טלפון לשעות שבהם יש לי יותר שקט. המון פעמים ראיתי איך עצם זה שאני קמה למתחילה לעשות משהו, גם אם אין לי בכלל כוח, מרגיעה מיידית את הבת שלי והיא גם מוצאת לה משהו לעשות. (אבסרודי, אבל עובד)

גילה - בדיוק. זה מה שגם אנחנו גילינו.
ותוסיפי: מדברת בטלפון... (מייד כולם צריכים אותך דחוף בהול מיידי!)

לגבי מחשב לעומת עבודות פיזיות -
בצורה חד משמעית, כשאני זזה - כביסה, סידור בלגן, אפילו פירוק/הרכבה של מכשירים (כשאני סטטית) - אני לא מרגישה את הילדים. כשאני על המישב - תוך 5-10 דקות, הם זורמים אלי. יושבת על המיטה עם ספר - תוך חצי דקה. (ד:"א - יושבת בחוץ עם ספר - יש סיכוי שהם יעסקו בשלהם).

חחח... גם אצלי קריאה היא הפעילות המועדפת בהא הידיעה, ואריגה ועבודה בחימר ממש לא חלק מחיי...
פשוט חשבתי על אותן חברות שבהן התינוקות גדלים עם הורים שיושבים כל היום, ובכל זאת הם שקטים ומאפשרים את העבודה. תמיד מדובר בעבודות שרואים, פיזיות, כמו גילוף פסלים, תפירה, סריגה, אריגת שטיחים, וכדומה. לעומת זאת, כל ההורים שהפעילות שהם רוצים לעשות עם תינוקות הרצף או עם התינוקות המקושרים שלהם (AP בעברית תורגמה ל"הורות מקושרת") היא קריאה או מחשב - גילו שזה פשוט לא הולך, ובגדול.

באמת בילד הראשון קראתי בהנקות הארוכות, אבל אצלה אין הנקות ארוכות, עכ"פ לא אם זה תלוי רק בה.
שינה? מה, תינוקות באמת ישנים? טוב, אני צוחקת, יחסית לאחיה היא ישנה יפה מאד (לא ככ קשה..), אבל השינות שלה כבר "תפוסות".
עכשיו היא גם מתחילה "לעזור" לי במה שאני עושה. זה בסדר כשמטאטאים או משהו כזה אבל קצת פחות בסדר בתפירה אכילה, ובישולים. בתיקתוק במחשב היא מאד שמחה לעזור.
האח הגדול שלה (בן 4) דווקה מעסיק אותה יפה (בהשגחה), אם כי לא לאורך הרבה זמן. אבל היא אוהבת להסתכל עליו.
בשמת, ברור שזה עניין של ציפיות. כל היופי בAP זה שאני עושה מה שבא לי, והיא פשוט עליי. מה לעשות שאריגה ועבודה בחימר לא ממש כלולות ב"מה שבא לי", וקריאה דווקה כן.
כרמית, סוף סוף "משתלם" לך שיש שניים שיכולים להעסיק אחד את השני :-) גם כבר העסיק את עצמו יפה לבד בגיל 3. כמו שתארת, הוא צריך "מנה" של תשומת לב מרוכזת, ומשם הוא ממשיך לשחק לבד.

הילה, פשוט צריך לתקן את הציפיות שלך, כמו שכבר עלה מדברי כרמית.
את זה יגיד לך אפילו שלמה גור, הפסיכולוג שתשובותיו ב"הורים וילדים" מרתיחות אותי...
בגיל הזה, תנצלי את ההנקות הארוכות ואת השינה שלה לקריאה או למחשב.

בשאר הזמן כדאי פשוט לקבל את העובדה שהיא זקוקה לתנועה שלך, או להיות שותפה למשהו שאפשר לראות (למשל, אריגה או עבודה בחימר הן גם עבודות נייחות, אבל התינוק רואה מה את עושה, בעוד שקריאה או מחשב ממש מנוגדת לכל אינסטינקט ויכולת הבנה של קטנים. בינינו, מהעובדה שפעילויות אלה מזיקות כל כך גם לנו אפשר להבין שהן לא תואמות גם את הציפיות האבולוציוניות שלנו...).

תודה כרמית :-). עכ"פ ניסיתי פשוט לשים אותה לידי ולתת לה צעצועים, ואני קראתי לידה, וזה עבד.
רק אח"כ פיספסתי את "שנית העיפות" והיא לא נרדמה בעצמה אלא בכתה והיה צריך להרגיע אותה. (ציצי, אלא מה. אבל זה לא היה חלק). עכ"פ אני ישמח לשמוע עוד רעיונות ודעות בנושא, כי אני זוכרת שעם הילד הראשון זה לא היה כ"כ פשוט.

אני חושבת שמרבית התינוקות בגיל 6 חודשים לא ממש מסכימים לשחק לבד, בלי קשר למה ש"מרגילים" אותם. הנסיון הקטן שלי מראה, שאם אני בפעילות שקטה שלא יכולה לשלב את התינוקות, והם דווקא רוצים יותר אמא, אני ממילא לא אצליח לקרוא/לעבוד על המחשב, אז הכי יעיל זה לוותר על הנסיון (ועל המתח והעצבנות שבאים יחד עם ה"הטרדות" של התינוקות) ולהיות איתם. לפעמים, אחרי קצת זמן שאת איתם, הם כן מתעניינים מספיק בשביל להיות קצת לבד - ואפשר לחזור לעיסוקי, או (יותר סביר) - כשהם ישנים... יש לך כבר ילד גדול, את כבר יודעת שעוד יבוא היום (והוא לא כל כך רחוק), שבו הילדים ישחקו בעצמם ואת רק תצטרכי להיות באיזור (כמו שאני כרגע, בעוד בני הכמעט שלוש שלי מעסיקים את עצמם באופן נפלא), אבל זה יקח עוד קצת זמן....

שאלה: מה אתן עושות אם אתן רוצות מחשב/ספר והתינוקת רוצה אקשן?
כל עד היא היתה קטנה היה לה מספיק להיות על אמא, מכסימום היתה מקבלת כמה ציצים מיותרים ונרדמת. אבל עכשיו היא בת 5 חודשים, כבר יש לה רצונות משלה אבל היא עדיין לא מתהפכת /יושבת /זוחלת. היא רגילה שהמקום ה"נכון" זה על אמא/אבא ולא ממש מסכימה לשבת לשחק לבד, כפי שהיא מן הסתם היתה עושה אם היו מרגילים אותה אחרת מגל אפס. היתה לי אותה בעיה עם הגדול, אבל אז פשוט וויתרתי על הרבה דברים.
תודה.

ראו גם: [po]נשיאת תינוקות[/po], [po]מדור תינוקות ופעוטות[/po].