על ידי צפריר_שפרון* » 23 אוגוסט 2002, 09:04
מיכל,
אין מרשם בדוק. אין רצפט, תרופה ופתרון. בפועל הרי הכל נכון!
אינני יודע האם ההגדרה של מסגרת מגוננת ומאפשרת היא ההגדרה הנכונה.
גם מסגרת הבית והמשפחה, לא תמיד מאפשרת, לא תמיד מגוננת, יש תקופות כאלה ויש תקופות כאלה. יש משפחות כאלה ויש משפחות כאלה.
עם זאת, לעניין יחסי מין וקשר זוגי משמעותי של הילדים בעתידם, ניתן לומר כי בסיס טוב לכך (כמו בתחומים אחרים) יהיה המודל הניתן על ידי ההורים. מודל לחיקוי או לבחינה ושינוי.
המודל הניתן על ידי ההורים ניתן בכל מקרה ובכל אורח חיים. לכן, הדברים הבאים נכונים לכל מסגרת חיים, גם לחינוך הביתי וגם לדרך החיים הקונבנציונלית.
בתמצית, קשר זוגי משמעותי נובע מתוך בחירה מודעת של מכנה משותף בין ההורים, כפי שמעשה היצירה המשותף בין ההורים מניב את מעשה הבריאה - ילד, כך גם החיים עצמם עשויים להניב מכנים משותפים נוספים בין בני הזוג, חלקם או רובם קשורים בהורות משותפת, אבל לא רק ההורות, יש משימות נוספות, תחומים נוספים שלנושא דיון זה אינם נדרשים, ברמיזה תחומים אלו עשויים לבוא לידי ביטוי גם בביטוי עצמי של כל אחד מבני הזוג וגיבוי מלא הניתן על ידי בן/ת הזוג השני.
מכנה משותף שעומד בפני עצמו ורלוונטי במיוחד לנושא כאן, הוא יחסי מין. שוב, יחסי מין משוחררים ממוראות העבר, אותן סטיגמות הנובעות מהעבר הרחוק ומוטמעות א-פריורי בכל תחומי החיים, אותן אמונות המייצגות ומייצרות קונפליקט תמידי בין הצורך לבטא מין והצורך לדכא מין, אשר מחלחלות מתוך אורח החיים הדתי והאמונות התיאולוגיות אל תוך החיים החילוניים (בהרבה מקרים החילוני או האתאיסט למעשה מתרגמים את אושיות אורח החיים הדתי לאידאות "הגיוניות" - אבל על כך אולי בפעם אחרת), ובכן אמונות אלו, ראוי להן לעלות לברור מעמיק עד שיעלה פתרון מוסכם לנושא מורכב זה. פתרון שמניח את דעת שני בני הזוג, פתרון שמשחרר את יחסי המין ליחסים המניבים סיפוק רגשי ופיזי, שמחה ועניין.
יש להדגיש כי מערכת יחסים זוגית בריאה כוללת "נפילות", יחסי המין בריאים גם הם כוללים "נפילות", בדיוק כפי שבריאות פיזית כוללת מחלות. תפקיד אותן נפילות בתוך מערכת היחסים הזוגית, המינית או כל מערכת יחסים שהיא, הוא לשבח את היחסים, להרחיב את הקשר, לברר את הנושאים העולים מתחת לפני השטח.
נראה כי בעניין יחסי המין והקשר הזוגי יהיה נכון להגיע לשקיפות מירבית.
כאשר יש "נפילה" ובני הזוג נדרשים למאבק ומריבה - יהיו מאבקים וריבים אלה גלויים לפני הילדים - אין צורך לזרוק צלחות אחד על השניה בנוכחות הילד מחד, מאידך לא יהיה זה נכון לנסות להסתיר מהילדים את עצם חילוקי הדעות או המריבה. זה גם לא אפשרי, ילדים חשים את האוירה וכשהם מרומים הם בהכרח יפנימו בושה במקומות בהם באמת אין מה להתבייש ויפתחו אשמה על דברים שאינם באחריותם.
מצד שני ביטויי אהבה - יחסי מין כוללים הרבה יותר מחדירה או הגעה לסיפוק אורגזמי כזה או אחר. יחסי מין כוללים גילויי חיבה, ליטוף, נשיקה חטופה, קריצה מרמזת, פירגון, פלירטוט, מחמאות והבעת תשוקה ונחשקוּת, דיבור חופשי וביטוי חופשי בנושא. כשאלה שקופים וגלויים בפני הילדים, בהכרח יקבלו יחסי המין את הגושפנקא הראויה למקומם ביחסי הזוג.
כאן, לאחר שנרשם כאן בכל זאת איזשהו מרשם לדוגמא או למודל "נכון". יהיה ראוי להדגיש כי כאשר מודל זה איננו קיים לא בהכרח העניין אבוד. יש רבים שגדלו בבתים בהם הקשר הזוגי מתנהל אחרת לחלוטין, ניכור, הסתרה ופוריטניות היו לחם חוק. בבגרותם ילדים אלה עשויים "למרוד" במודל בו גדלו ולהגיע (אם כי בדרך כלל תוך קשיים) ליחסים טובים ומספקים. שהרי מטבע האדם לשבח ולפאר את מורשתו.
ניתן להגיע לחיי זוגיות מודעים. לטובת הזוג עצמו וחייו בהווה וכמצע נכון לנביטת דור ההמשך. כולם יוצאים נשכרים.
מיכל,
אין מרשם בדוק. אין רצפט, תרופה ופתרון. בפועל הרי [b]הכל נכון![/b]
אינני יודע האם ההגדרה של מסגרת מגוננת ומאפשרת היא ההגדרה הנכונה.
גם מסגרת הבית והמשפחה, לא תמיד מאפשרת, לא תמיד מגוננת, יש תקופות כאלה ויש תקופות כאלה. יש משפחות כאלה ויש משפחות כאלה.
עם זאת, לעניין יחסי מין וקשר זוגי משמעותי של הילדים בעתידם, ניתן לומר כי בסיס טוב לכך (כמו בתחומים אחרים) יהיה המודל הניתן על ידי ההורים. מודל לחיקוי או לבחינה ושינוי.
המודל הניתן על ידי ההורים ניתן בכל מקרה ובכל אורח חיים. לכן, הדברים הבאים נכונים לכל מסגרת חיים, גם לחינוך הביתי וגם לדרך החיים הקונבנציונלית.
בתמצית, קשר זוגי משמעותי נובע מתוך בחירה מודעת של מכנה משותף בין ההורים, כפי שמעשה היצירה המשותף בין ההורים מניב את מעשה הבריאה - ילד, כך גם החיים עצמם עשויים להניב מכנים משותפים נוספים בין בני הזוג, חלקם או רובם קשורים בהורות משותפת, אבל לא רק ההורות, יש משימות נוספות, תחומים נוספים שלנושא דיון זה אינם נדרשים, ברמיזה תחומים אלו עשויים לבוא לידי ביטוי גם בביטוי עצמי של כל אחד מבני הזוג וגיבוי מלא הניתן על ידי בן/ת הזוג השני.
מכנה משותף שעומד בפני עצמו ורלוונטי במיוחד לנושא כאן, הוא יחסי מין. שוב, יחסי מין משוחררים ממוראות העבר, אותן סטיגמות הנובעות מהעבר הרחוק ומוטמעות א-פריורי בכל תחומי החיים, אותן אמונות המייצגות ומייצרות קונפליקט תמידי בין הצורך לבטא מין והצורך לדכא מין, אשר מחלחלות מתוך אורח החיים הדתי והאמונות התיאולוגיות אל תוך החיים החילוניים (בהרבה מקרים החילוני או האתאיסט למעשה מתרגמים את אושיות אורח החיים הדתי לאידאות "הגיוניות" - אבל על כך אולי בפעם אחרת), ובכן אמונות אלו, ראוי להן לעלות לברור מעמיק עד שיעלה פתרון מוסכם לנושא מורכב זה. פתרון שמניח את דעת שני בני הזוג, פתרון שמשחרר את יחסי המין ליחסים המניבים סיפוק רגשי ופיזי, שמחה ועניין.
יש להדגיש כי מערכת יחסים זוגית בריאה כוללת "נפילות", יחסי המין בריאים גם הם כוללים "נפילות", בדיוק כפי שבריאות פיזית כוללת מחלות. תפקיד אותן נפילות בתוך מערכת היחסים הזוגית, המינית או כל מערכת יחסים שהיא, הוא לשבח את היחסים, להרחיב את הקשר, לברר את הנושאים העולים מתחת לפני השטח.
נראה כי בעניין יחסי המין והקשר הזוגי יהיה נכון להגיע לשקיפות מירבית.
כאשר יש "נפילה" ובני הזוג נדרשים למאבק ומריבה - יהיו מאבקים וריבים אלה גלויים לפני הילדים - אין צורך לזרוק צלחות אחד על השניה בנוכחות הילד מחד, מאידך לא יהיה זה נכון לנסות להסתיר מהילדים את עצם חילוקי הדעות או המריבה. זה גם לא אפשרי, ילדים חשים את האוירה וכשהם מרומים הם בהכרח יפנימו בושה במקומות בהם באמת אין מה להתבייש ויפתחו אשמה על דברים שאינם באחריותם.
מצד שני ביטויי אהבה - יחסי מין כוללים הרבה יותר מחדירה או הגעה לסיפוק אורגזמי כזה או אחר. יחסי מין כוללים גילויי חיבה, ליטוף, נשיקה חטופה, קריצה מרמזת, פירגון, פלירטוט, מחמאות והבעת תשוקה ונחשקוּת, דיבור חופשי וביטוי חופשי בנושא. כשאלה שקופים וגלויים בפני הילדים, בהכרח יקבלו יחסי המין את הגושפנקא הראויה למקומם ביחסי הזוג.
כאן, לאחר שנרשם כאן בכל זאת איזשהו מרשם לדוגמא או למודל "נכון". יהיה ראוי להדגיש כי כאשר מודל זה איננו קיים לא בהכרח העניין אבוד. יש רבים שגדלו בבתים בהם הקשר הזוגי מתנהל אחרת לחלוטין, ניכור, הסתרה ופוריטניות היו לחם חוק. בבגרותם ילדים אלה עשויים "למרוד" במודל בו גדלו ולהגיע (אם כי בדרך כלל תוך קשיים) ליחסים טובים ומספקים. שהרי מטבע האדם לשבח ולפאר את מורשתו.
ניתן להגיע לחיי זוגיות מודעים. לטובת הזוג עצמו וחייו בהווה וכמצע נכון לנביטת דור ההמשך. כולם יוצאים נשכרים.
משתמשת רשומה לא צריכה לחכות לאישור ההודעות 
משתמשת רשומה לא צריכה לחכות לאישור ההודעות