מצאתי גוזל פצוע כמובן שמייד פיניתי אותו למד"א
היא טפלו בו יפה הם חבשו אותו ואז הוא עף למרחקים

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מצאתי שני גוזלי עורב אפור במרפסת מקום עבודתי , את האם אני מאכילה כבר שנה , הגוזלים די גדולים כנפיים מפוארים ומסתובבים חופשי , המשכתי להאכיל את האם בכדי שתאכיל אותם הגברתי את קצב המזונות שנתתי לה , יום למחרת ראיתי שגוזל אחד נעלם , משום מה האם לא נמצאת ליד הגוזל כמעט , מגיעה להאכיל ולא כל שעתיים הוא צווח ממש ... אני חסרת אונים , אני כל הזמן בודקת שלא יבוא חתול .... מקווה שישרוד את הסופ"ש , הוא כל כך מתוק , מנסה לקפוץ לספסל ונפנף בכנפיו , הוא בגודל של עופיון , מעניין מתי יוכל לעוף ויהיה בטוח ....

למה אוכל חתולים הם לא חתולים הם יונים

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום. שני גוזלי יונה או תור נמצאים ברשותי מזה שבוע ימים. (הקן נלקח מהיונה בשל בעיות תברואתיות-מחנה קיץ ביער עזריקם)הם בני שבוע וחצי ואני מאכילה אותם באוכל חתולים שאני מרככת במים, דייסת קווקר על בסיס מים. ומחממת אותם בבקבוק מים חמים. אשמח לקבל עצות בכדי לדעת שאכן אני פועלת נכון.(כל כמה זמן להאכיל? האם אפשר לתת להם לחם טבול בחלב? מים? ...) תודה רבה ליאורה.

יש תמ"ל לציפורים, מחתימים איתו גוזלי תוכים וציפורים.

רק מה, זו עבודה קשה... וכן, מאכילים כל שעתיים במזרק.

בצער אנו מודיעים בזאת על פטירתו של הגוזל הקטן.
אתמול בערב התיאבון שלו היה לא מדהים, והבוקר הוא זז קצת ונדם.
הבכורה אומרת: אין דבר אמא, אני אמשיך להרגיש אותו בלב שלי.
הקטן עוד לא ראה. מעניין שבלילה מתוך שינה הוא מלמל : גוזל, קטנטן, אמא, הלך, אמא, גוזל ביי-ביי...
אולי הגוזל נפרד ממנו?

D-: להניק גוזל...זה רעיון גדול!
שמעתי אז בזמנו שאפשר לרסק להם ביצה קשה.
בהצלחה!

אצלנו הגדולים הלכו לבריכה וחזרו עם גוזל של צוצלת...
חשבנו בהתחלה שלא יהיה לו סיכוי לשרוד (וכאן עלתה השאלה - במה להאכיל אותו?)
חברה נתנה לנו תמ"ל של גוזלים שנשאר להם + הוראות האכלה.
4 פעמים ביום, כן..כן..גם בלילה, ממש כמו תינוק רק עם נוצות ומקור...
עוד עניין חשוב - לתת להם טיפת ויטמין A+D פעם ביום למניעת רככת. לבני כבר היה פישוק קל ברגליים.
וללמד אותם לעמוד על מקלות ולעשות להם "אימוני תעופה" - שמים אותם על כף היד ובעדינות מעלים ומורידים את
היד כך שהם יפתחו את הכנפיים וידמו את התנועה.
הוא נמצא אצלנו כבר שבוע ו- בני כבר ממש גדול ועם נוצות של בוגר.
כולנו מאוד אוהבים אותו ורק לכלבה יש קצת אישיו איתו...

הגוזלים מתחילים את חייהם בהזנה על בסיס חלבון (ולכן חלב אם הוא לא רע) ואח"כ עוברים בהדרגה לתזונה המכילה פחמימות (ממש כמו מעבר מיניקה למוצקים)
מאמר באנגלית

מידע על האכלה טיפול ועוד של גוזלים נמצא כאן

עולם ומלואו תודה, אבל אין פה בכלל עורבים בסביבה. יותר סיכוי שזה איזה פרוש או דרור או משהו כזה, הוא נראה כמו ציפור שיר קטנה, ויש לו רגליים עקומות ואולי בכלל הוריו זרקו אותו מהקן, חוק הטבע וכו'.
בינתיים מתפללת שהוא יעבור את הלילה ומנסה להבין כל כמה זמן צריך עוף קטן לקבל אוכל. ואיך אח"כ נטפל בו כשאנחנו יוצאים מהבית ליום שלם...

רק שתדעי, שבדרך כלל לא רצוי "להרים" גוזל של עורב. הם זוכרים, ועלולים לתקוף אותך אחר כך כאילו גזלת אותו מהם. אם תרצי אפנה אותך למאמר בעניין.

זה קל, כי אין בלנדר, וחוצמזה איפה מוצאים תולעים בכלל? חשבנו למעוך לו יתושות, זה יש בשפע. בכולופן הוא אחרי הנקה שלישית כבר, והקקי שלו נראה טוב (מניקה פנאטית, מודה.) אם הוא שורד את הלילה- עלינו על משהו (סטארט אפ? התזונה האידיאלית לגוזל השורד?)

אולי רסק ירוק אבל מתולעים
ומי ינקה אח"כ את הבלנדר?

אולי רסק ירוק אבל מתולעים P-:

לוטם, מציעה לך לשאול בפורום שמירת טבע בתפוז..

יא אללה. הרגת אותי.
חלב אם לגוזל? שוס
מה אוכלים גוזלים? אולי זרעונים קצוצים או חרקים קטנים?

ועכשיו אנחנו- מצאנו גוזל.
בדרך חזרה הביתה, כמעט דרסנו אותו עם העגלה ופתאום שמנו לב למשהו קטן, ולא ראינו הורים בסביבה.
רק חתולים.
חזרנו, הבכורה עוטפת בכפותיה גוזל עטוף בטישו מהעגלה. קופסא קטנה, קצת פליס וכותנה ולבד שיהיה לו נעים, הוא מציץ שקט שקט ופוער פה רעב. קטנטן. טוב, מה הכי הגיוני לתת לגוזל קטנטני כזה?
מה הדבר היחיד שלוטם יכולה לחשוב עליו כמזון?
אין ברירה, מה יש להפסיד, על המדרכה שורצת העגלות והחתולים והאופניים הוא ממילא היה נגמר.
חלב אם, סחוטרי במזרק 5מ"ל בעדינות לתוך הפה. מילא את הזפק ב"יניקה" פעורת מקור. אח"כ נח וכשחזרנו אחרי האמבטיה- הזפק כבר התרוקן, הגוזל שוב פוער מקור. עוד כמה סחיטות מהירות לקערית, ולמזרק- למקור הרעב. הזפק מתמלא מאוד ואז הוא נח, מוריד ראש למטה ומתנדנד.
יודעת מראש שסיכוייו קלושים, אמרתי גם לילדה. חלב אם נועד לתינוקות אנושיים. יש רעיונות לתזונה טובה לגוזלים?
אגב, יש לו ציציות כמו לבן גוריון, מצחיקון כזה. יש רעיון של איזו ציפור הוא? הבכורה חושבת שאולי הוא עורב, אני בטוחה שאינו דרור בזכות שפע גוזלי הדרורים שהצלתי מפה החתולה בילדותי.

אני לא יודעת... לא הכנסנו אותו הביתה רק שמתי אותו בקן. עד איזה שהוא שלב חשבתי שהוא עוד שם אבל כששמתי שם את ציפציף הקן היה ריק.
ד"א נראה שציפציף מטייל לו אי שם בין ענפי הבוגנביליה וחי באוש ועושר עד עצם היום הזה, שמעתי אותו שר שירים קטנים להורים שלו...

הי יסמין
איזה יופי
אבל לא הבנתי מה קרה לגוזל השני

תודה על ההתיחסות קראתי את הדף שלך...עוד לא הגעתי לשלב שאהיה מסוגלת להגיב...אני עוד מעבדת...הכאב נורא.

זה מקסים ומרגש מרגש.

אני ממש מקווה שציפציף הקטן ישאר בקן עד שהוא באמת יוכל לעוף
אמן! אבל איזו מסירות מצידך לנסות לעזור, ואיזה דו שיח מקסים בינך לבין ההורים.

תודה, לוטם!

עדכונים "מהשטח", אז ככה... בבוקר האכלתי אותו כרגיל ואז יצאתי לשעתיים...חזרתי ולא מצאתי אותו....לעומת זאת שני ההורים המודאגים ישבו על החלון וצעקו עלי...הבנתי שהוא פשוט מתחבא איפה שהוא במרפסת...אחרי איזה חצי שעה הוא התחיל לעשות רעש מאיזו שקית, שמתי אותו בארגז וככה זה המשיך, אני חוזרת אחי חצי שעה- שעה והוא על החלון או על הספה...ממש נראה שההורים קוראים לו והוא מנסה להתקרב אליהם, הם מגיעים כל פעם עם משהו בפה (אני לא ממש ראיתי אותם מאכילים אותו בתוך הבית זה בטח קרה כשיצאתי).
שמתי לב שכשאני סוגרת את דלת המרפסת מאחורי הם משתתקים וכשאני פותחת לראות מה קורה הם בעצם מנסים להגן עליו מפני עם ה"צעקות" שלהם...
וכל הזמן ההתלבטות הזו : אולי בכל זאת יהיה לו יותר טוב בקן? אבל הוא כבר נפל משם אז הוא יכול לפול שוב...מה לעשות?
וגם...חברה אמרה לי שצפרים לא יטפלו בגוזל שאנשים נגעו בו....
בקיצור בסוף התגבר האינסטינקט שלי שאמר שהדבר הנכון יהיה לתת לטבע לעשות את שלו.
לקחתי שוב את הסולם הידוע והכנסתי אותו בחזרה לקן, חזרתי הביתה ישבתי במרפסת וצפיתי בדרמה...

בהתחלה זוג הבולבולים לא היו בכלל מודעים לנוכחותו בקן...הם עפו וחזרו, ישבו על ענף וצעקו עלי ושוב חזרו...הם כנראה חשו שהוא כבר לא בתוך הבית כי הם כבר כמעט לא עמדו על החלון...
אחרי כרבע שעה פתאום אחת מהציפרים (בשיח הפנימי שלי היא האמא...) גילתה את הגוזל....
איזו שמחה וצהלה!
כשאני ניסיתי לדחוף לו אוכל למקור עם המזרק הוא בקושי פתח את הפה פעם אחת ואחרי שטעם את מה שנתתי לו לא פתח שוב את הפה.
כשהאמא הביאה לו איזה מעדן הוא פשוט בלע אותו וגם נורא התרגש שר לה איזה שיר נחמד וגם היא שרה לו והוא נפנף קצת בכנפיים בהתרגשות...בקיצור... ממש מחזה מרגש!

ל"אבא" (כלומר הציפור השניה, אני לא באמת יודעת איזו הנקבה ואיזה הזכר, זו סתם הנחה כזו...) לעומת זאת לקח קצת יותר זמן לגלות שהבן שב הביתה...הוא המשיך בכל זאת לעמוד בחלון ולצעוק עלי עוד קצת...

זהו...עכשיו כבר כמעט אין יותר אור בחוץ והם כנראה הלכו שלושתם לישון...

אני ממש מקווה שציפציף הקטן ישאר בקן עד שהוא באמת יוכל לעוף,
ושזה הפרק האחרון בסיפור!

לדעתי הסיפור הזה שם בכיס הקטן את "מחפשים את נמו" ולו רק בגלל שהוא אמיתי!
בשבילי זו פעם ראשונה בחיים שיש לי מפגש כל כך מרגש עם הטבע (אפילו שהוא בחצר תל-אביבית).
כמו שכבר כתבתי, לא תיארתי לעצמי שבולבולים יכולים להיות הורים כל כך מסורים...אני רואה לפעמים ילדים שבהחלט היתי מאחלת להם הורים כאלה!

יסמין המתרגשת .

איזה יופי! מחכה להמשך...

רציתי לראות שזה באמת קורה...שיש לי דף...
אז אני ממשיכה... תוך פחות מחמש דקות הוא שוב פרח מהקן...הבולבולים הרעשניים הדפו בצפצופים רמים ומעופי קמיקזה חתול אפור שנקלע לסביבה וחמד את הגוזל הקירח...
החזרתי אותו לקן, חצי מיואשת אין סיכוי שנצליח לגדל שני גוזלים! במיוחד שהקירח נראה יחסית חסר סיכוי...
את הגוזל שלנו השארנו בבית, הוטרינרית לא ידעה מה להציע, בנזוגי הביא קצת אוכל לתוכים מחנות חיות וטלפון של מומחה לצפרים (שבנתיים לא עונה).

מאוחר יותר, הצפצף שלנו בקרטון במרפסת, אני ישבתי לעבוד קצת יותר ממטר ממנו והבולבולים מצפצפים בחלון.... פתאום תפסו אומץ שני ההורים המתוסכלים האלה והתחילו לאט לאט להכנס למרפסת, אחד מהם עף פנימה התישב על שולי הקרטון, השני מגבה אותו בציפצופים עזים מהחלון... גם הגוזלון גילה פתאום יכולות ציפצוף נעימות ולא אופייניות ליונים (עד כמה שידוע לי).

בקיצור, יש לנו גוזל (של בולבול!) ושני הוריו הנרגשים במרפסת כבר התחילו להרגיש מספיק בטוחים ומביאים לו אוכל לתוך הקרטון שלו...
איזו התרגשות! כל כך כיף שאפילו בדירה קטנה בלב מזוהם האויר של תל-אביב יכולים לקרות ניסים קטנים כאלה!
לא תיארתי לעצמי שבולבולים יכולים להיות כל כך מתוחכמים ונאמנים....

ועכשיו השאלות...
כדאי להחזיר אותו לקן, או שהוא ינסה שוב לעוף ובחוץ יהיה פחות בטוח?
מישהו טיפל פעם בגוזל?

יו...איזו התרגשות! פעם ראשונה שאני פותחת פה דף...
זה דף על גוזל...אתמול בערב הופיע בדירתנו הקטנה (לב ת"א) גוזל אפור...בנזוגי שמע ציפצופים והגיע בדיוק בזמן כדי להציל את הצפצפן הקטן מצפורניו של פונץ' החתול...
אפרפר, בכנפיים כבר צומחות כמה נוצות אבל הראש עדיין מכוסה פלומה...הייתי בטוחה שזה גוזל של יונה, מצאתי קופסת קרטון בפח שמנו אותו בפנים עם קצת פירורי לחם ומים.

לפני השינה בדקנו מה שלומו ומצאנו מקור פעור, האינסטינקט ההורי עבד אוטומטית ישר הבנו מה תפקידנו ודחפנו לתוך המקור פירורי לחם. הצפצף הביע את הערכתו על ידי הטלת לשלשת וכך הבנתי שהמערכות הרלוונטיות כנראה עדיין עובדות! איזו שמחה!
טוף סגרנו הקרטון (מפחד שהאינסטינקטים של פונץ' יעבדו גם הם) והלכנו לישון.

קמנו בבוקר לקולות של מהומה קטנה... הבולבולים התבלבלו... יושבים על המטפס בחוץ וצועקים צועקים...אפילו מעיזים קצת לעמוד על הסורגים....
יצאתי החוצה לבדוק, אולי צריך להחזיר את הקטנצ'יק לקן? מצאתי בחוץ עוד קטנצ'יק יותר קירח וקצת שונה במבנה, גם הוא החליט לעוף מהקן תרם זמנו... מה עושים?
הבאנו סולם, טיפסתי על המטפס העבות שלנו ולאחר התלבטויות מרובות (ונסיון אחד מצחיק לשים אותו בתוך סל קש קטן על העץ). מצאתי את הקן !
מכוון שהיו כבר שני גוזלים שאחד מהם היה גוזל של יונה לפי מיטב אבחנתי... שמתי בקן את הגוזל השני (זה שיותר קירח).

מדריך: מה עושים כשמוצאים גוזל טל' מעודכן רשות הטבע והגנים:3639* שלוחה 3