למה שיהיה אסור?

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

מותר הלכתית להתפלל עם תינוק במנשא?

[u]מצד אחד, חשוב שהילדים יחוו את אווירת בית הכנסת, המזמורים, התפילה, קריאת התורה ועוד, על מנת שיתחנכו להתפלל לכשיגדלו. מצד שני, אסור לשכוח שבית כנסת זה לא גן משחקים שבו ניתן להתנהג ולהתנהל באופן קולני, מלכלך ובלתי מכובד.[/u]
ובגלל זה מביאים את הילדים ומלמדים אותם שכך מתנהגים בבית הכנסת.
אנחו תמיד דואגות בבית כנסת שלנו להביא משחקים לילדים שיעסיקו אותם, הגדולים יותר נהנים גם לקרוא ספרים, כל הילדים עוזרים לאסוף ולסדר כשצריך, ויודעים שהם יכולים לשחק אבל לשמור על רמת ווליום לא גבוהה,ולא להשתולל יותר מדי.
הם גם יודעים שבזמן קריאת התורה הם נדרשים עוד יותר לשמור על השקט.
זה לא שלפעמים הם לא עוברים את הגבול או שלא צריך להזכיר להם, אבל ככה בית הכנסת הוא מקום נעים גם עבורם, אחרת למה שירתו לבוא להתפלל כשיגדלו?...

מצד אחד, חשוב שהילדים יחוו את אווירת בית הכנסת, המזמורים, התפילה, קריאת התורה ועוד, על מנת שיתחנכו להתפלל לכשיגדלו. מצד שני, אסור לשכוח שבית כנסת זה לא גן משחקים שבו ניתן להתנהג ולהתנהל באופן קולני, מלכלך ובלתי מכובד.

[u]הכי נוראיים הם בתי הכנסת של הייקים, שם ילדים זה מוקצה.[/u]

אל תיקחי אישית.
בתור בן לתפוצה, [b]אין אצלנו רגשות[/b] הכל צריך להתנהל ב [b]סדר[/b] אחרת העולם יתהפך.

בית כנסת הוא מקום הראוי לכבוד. ואם משהו צריך להתרכז בתפילתו ו"אמא פיפי" לא מתאים לו שם- כדאי לכבד אותו

לאדם דתי שמקפיד להתפלל במניין- ההצעה שלך לא בדיוק מעשית, כלומר- זה לא שבעלי יכול להחליט פתאום שהוא לא בא לבית כנסת בשבת כי יש שם הרבה קשישים שהילדים מפריעים להם. במקרים אחרים, גם אנחנו נוהגים כמוך.

[u]גם לקונצרט או להצגה לא אקח ילד בן שנה וחצי שעלול להרעיש ולהפריע לכולם[/u]
אז זהו, שבשבילי קבלת שבת זה לא קונצרט או הצגה, אלא משהו ששייך לכל המשפחה.
אם כולם מביאים ילדים (כל מי שיש לו), והמולתם היא חלק מהתפילה (זוכרים את הסיפור על ההוא ששרק בתפילת כל נדרי ביום הכיפורים?) - אז זה לא מפריע.
הפרעה היא עניין סובייקטיבי, ובמובן מסויים "ההפרעה היא באוזני ה'מופרע' ". אני לא הייתי מביא ילדים קטנים למקום שבו הם מפריעים, מתוך כבוד למקום, אבל סביר להניח שפשוט לא הייתי בא למקום כזה אלא מחפש לי מקום שמתאים למשפחתי השלמה, על מגבלותיה (ילדים שעושים רעש...).

אני מסכימה עם עדינה-מאוד,
לגביי ילדים בבית הכנסת, אני בנתיים סוברת שכדאי מאוד שלפחות אחד מאיתנו יתפלל...אז עדיף שיהיו איתי...או בבית או-אם יש מזג האוויר יפה- ברחבה שליד. זה מדבר כמובן רק על הקטנים- הגדולים הולכים להתפלל עם אבא כי הם כבר לא מפריעים ויודעים להיות בשקט כשצריך. אגב, אני די אוהבת את הדקות האלה רק עם הקטנים אחרי הדלקת נרות. אנחנו מתכרבלים, מי שיונק יונק, מספרים סיפור ומשתוללים.
רק ביום כיפור אני משתדלת שנתפלל שנינו- לפי התור, במניינים שונים לפעמים.
אגב גם לקונצרט או להצגה לא אקח ילד בן שנה וחצי שעלול להרעיש ולהפריע לכולם. עניין של חינוך קלוקל שקיבלתי מהבית? אולי.

שרון- מה שאתה מתאר קורה בכל שבת אצלנו בבית, עם חברים או משפחה מורחבת , אבל גם כשאנחנו רק משפחה גרעינית. הילדים הם חלק מרכזי בשולחן שלנו (תרתי משמע) ויש שירים ושיחות וחידות וברכות לילדים ו...גם- בדיחות, סיפורים מצחיקים, אקטואליה ועוד. זה לא מתאים לבית כנסת. שם יש כללים אחרים. הייתי חושבת כן על קהילה אפשרית שתשלב את מה שאתם עושים (שהוא מקסים ומרנין נפש!)עם הפן הדתי עצמו, אבל אז משהו מהתפילה אובד. סעודת השבת היא המקום שלנו בינתיים לעשות קבלת שבת - וזה אחרי בית הכנסת ו....זה קורה גם למחרת בסעודת הצהרים.

אני חשבתי יותר על הטקס (הקראת קטעים שונים, שירה) והשתתפות הילדים.
מעניין, האוכל אצלי הוא תמיד משהו שולי, אז לא שמתי לב לעניין ... (בטח אכלתי רק את החלה והתפוחים בארוחה עצמה...).

בשמת, זה לא דומה לאף קבלת שבת בקיבוץ שאני מכיר.
קודם כל, בניגוד לקיבוצים (שוב, אלו שאני מכיר), לא רק שאלוהים מוזמן, הוא אפילו אורח כבוד.
חוץ מזה התכנים - קטעי קריאה, שירה, ניגונים, ברכות, מדיטציה ותפילה, שהם שילוב בין מסורתי למקורי - עובדו בהתאמה לקהילה האינטימית-למדי הזו (אנחנו משהו כמו 40 איש בגרעין המשתתפים הקבוע, ועוד כמספר הזה או כפליים - משתתפים מדי פעם).
המפגש מופרד מאוכל (שוב, להבדיל מהקיבוצים), למעט פעמים מיוחדות שבהן אנחנו מקיימים סעודה משותפת אחרי קבלת השבת.
אבל אולי זה רק הרפלקס המותנה שלי, כניצול קיבוץ, להתנגד להשוואה הזו...

שרון, התיאור שלך מזכיר את קבלת השבת בקיבוץ (בשני הקיבוצים שאני אישית השתתפתי בהם בקבלות שבת).

טוב, לא ממש בית כנסת, אבל שייך לעניין:
אנחנו משתתפים אחת לשבועיים בקבלת שבת קהילתית בנהלל, של קהילת "ניגון של הלב" - קבוצת משפחות מהאזור (עמק יזרעאל, טבעון וקצת הלאה). [מי שזה מדבר אליו וגר באזור, אני מאד ממליץ לבוא פעם].
בקבלות השבת שלנו ילדים הם חלק מהותי מהעניין. יש להם חלק בטקסים (הדלקת נרות משותפת, ברכה ע"י ההורים, שירים), יש שולחן עם דפים, גירים וטושים (או שמא לורדים?, ע"ע [po]טושים זה הדק[/po] ) לתעסוקה עצמית, יש כיבוד שהוא תעסוקה בפני עצמה, ומדי פעם יש הפעלה עבורם בחדר צדדי שקשורה לפרשת השבוע, לחג או סתם סיפור וכו'. הקטנים יותר זוחלים, משוטטים, ישנים במנשא או יונקים - וזה ממש חלק מהאווירה והעניין.
כן, לפעמים זה רועש ומפריע, ולפעמים המבוגרים מפריעים להם, וזה הכל חלק מהעניין. אני ממש לא יכול לדמיין את קבלות השבת בלי ילדים, ובפעמים שהזדמנתי לבתי כנסת "סטריליים", הנוכחות שלהם מאד חסרה לי.

הכי נוראיים הם בתי הכנסת של הייקים, שם ילדים זה מוקצה ואסור להגיע בכלל לפני גיל שלוש...
מצד שני גם לי לא היה נעים להיכנס עם ילד שאין לו ממש מה לעשות בבית כנסת בגיל שנתיים, ולנסות להתמודד עם כך שהוא מביע את זה בקול רם....לכן לא הייתי מגיעה כמעט לבית הכנסת בשנים האחרונות.
עכשיו כשהם גדולים ויושבים עם אבא אני כמו נסיכה - מדברת עם אלוהים ומסביבי שקט ושלווה, זה כיף אבל מתגעגע לי לאיזה משהו על הידיים- עניין של הרגל?!

רציתי לספר שזה מאד תלוי בבית הכנסת, ונכון - הרב מכתיב לעיתים קרובות את הטון והאוירה.
אם רוב המתפללים צעירים, והורים בעצמם, הגישה לילדים סובלנית. פשוט מקבלים את העובדה שיש רעש של ילדים בבית הכנסת. האימהות מצידן לא מתעקשות לשבת בתוך בית הכנסת עם תינוק צורח.
אנחנו מתפללים בבית כנסת מקסים. משה, לדוגמה הולך לבית הכנסת כבר שלש שנים עם תינוק במנשא (ואח"כ, עם הגיל, בעגלה). מצד שני, שני הילדים היו בדרך כלל מאד שקטים במהלך התפילה.

יש בתי כנסת שמארגנים חדר או פינה עם צעצועים, מארגנים בנות צעירות שאוספות את הילדים ומתפללות איתם בחדר נפרד (תפילות קצרות)
אלה מקומות שרוצים את הילדים קרוב, אבל לא מוכנים לוותר על אווירה ושקט בתפילה.
ויש מקומות שפשוט רוצים שלא תפריע להם עם הדבר המלוכלך והרועש הזה שנקרא ילדים.

בקיצור, כמו כל קהילה של אנשים, לכל בית כנסת יש אופי משלו.

התחיל בדף [po]הנקה ביהדות[/po]:

...
החברה שסיפרה לי באה ביום כיפור לאותו בית כנסת גם היא עם תינוק שהשמיע קולות, ופשוט נדחפה, לאט אבל בטוח, לכיוון הדלת, ובסוף נדחפה החוצה לגמרי והדלת נסגרה. אשת הרב הציעה מסתבר ל[b]חברתי[/b] לממן בייבי סיטר (והחברה תוהה אם זה מותר היה לה כך לסחור ביום כיפור וכו'), באותו יום כיפור, ולא לאותה אשה ראשונה עם תינוק בוכה .

שום קשר להנקה כמו שאתן רואות .סליחה . לא שהרב הזה לא דורש מכות . הוא הסביר : בית כנסת זה לא מקום לילדים, והוסיף "לי לא זכור שנהניתי בבית כנסת כילד" .משהו כזה.

{[b][po]בשמת א[/po][/b] (2003-04-02T16:46:00):
[u]בית כנסת זה לא מקום לילדים[/u]
אין מלים בפי.
דורי דורות של יהודים מתהפכים בקברם.
ואני אומרת את זה גם בקריצה (בגלל הטיעון הדמגוגי) וגם ברצינות (וכרגיל על שתי רגליים בעמידה וביד שמאל).