אנו הורים לשבעה ילדים, חיים בבית ומתנסים באפשרויות המזדמנות לחיינו, ילדינו גדלים בבית, אתנו, והחיים מזמנים לנו כהגדרת בתנו את האפשרות לבחור לחיות מתוך הרפתקה על פני עיסוק בהשרדות.
דף זה נוצר מתוך תפישת עולמנו כפי שהתגבשה במהלך עשרים ואחת שנים בהן גדלנו והפכנו לתשעה. בבסיס תפישת העולם כפי שהוא מצטייר בעינינו מתקיים בהכרח חיבור ישיר ואוטומטי בין חינוך ובריאות: דוגמא אישית בחינוך והגשמה עצמית בבריאות. הגדרה ומודעות לכל חלקי החיים (שוב, כפי שמצטיירים בעינינו), מהווים אם כן איזשהו טעם להרפתקה הזו הנקראת חיים. בריאות היא איכות החיים.
בדף זה אנו מציעים לקשור בין היבטים חינוכיים לבריאותיים, לדון בנושאים ובשאלות חינוך חופשי מן הבית מתוך היבטים התנהגותיים-בריאותיים של כל בני הבית מבוגרים כילדים.
במסגרת הדף הזה ינתנו הדרכות/תשובות/עצות/הכוונות לגבי כל מה שקשור ב"פרחי באך", אופן השימוש, אבחון עצמי, ובכלל כל מה שרצית לשאול בנושא.
משפחתנו חיה את "פרחי באך" מזה כשבע שנים. למידת הנושא התרחשה לבד ללא כל הכשרה חיצונית ממסדית אלא הנחייה מהכתובים ובעיקר של המקור: ד"ר אדוארד באך עצמו.
כמובן שכל שיטה נוספת מוזמנת לבוא לכאן ולשתף ולהשתתף.}
{
אורנה
{הסתכלות אחרת על "מחלות חום" אצל ילדים.
"מחלות חום" אני מכנה את כל אותם מחלות בהם עולה החום, לעיתים בתוספת של צינון או שיעול, לפעמים גם בתוספת הקאות ושלשולים. הרופאים על פי רוב מכנים אותן "מחלות ויראליות" כלומר מחלות אשר הוירוסים גרמו להן. כאשר התחילו לברר למה יש הנדבקים במחלות אלה ויש שלא, הגיעו למסקנה כי אותם אלה שגופם נחלש מסיבה כלשהי, גופנית או נפשית, הם אלה אשר בגופם מוצא הוירוס כר נרחב לפעולה.
ואני רוצה להציג הסתכלות שונה. אקדים ואומר כי אין לי "השכלה רפואית" אלא רק ידע שנרכש קצת מקריאה ומאנשים שונים, ומנסיון חיי שלי.
מחלה היא דבר טוב! מחלה היא מנגנון יעיל ביותר לניקוי הגוף והנפש. לעיתים, כאשר מצטברים אצלנו רעלים, מתחים, עומס יתר, בגוף או בנפש, הגוף בוחר לו בדרך היעילה הזו – מחלת חום - לניקוי כל מה שלא נחוץ לו יותר. לא תמיד אנחנו יכולים לדעת מה מנקה הגוף. לא תמיד זה נחוץ. המנגנון הזה יעיל גם כאשר איננו יודעים את הסיבות להווצרותה של המחלה.
כאשר ילד נוטה לחלות שוב ושוב, יש טעם לנסות ולברר מה גורם למחלות. מהו הגורם לעומס שהגוף מגיב אליו בעליית חום.
כשאני מנסה לברר סוגיה כזו אני לא מחפשת ממי הילד "נדבק", אלא מחפשת באורח החיים של הילד את האירועים שבעיצומם או אחריהם מופיעות מחלות כאלה. למשל: תקופת מעבר קשה של המשפחה, או אירועים החורגים מהשגרה בצורה יוצאת דופן – בהתרגשות שהם גורמים לילד או למשפחה כולה, מצב מתוח בין ההורים יכול גם כן להיות סיבה למחלות חוזרות ונשנות. אלה הן רק דוגמאות, יכולות להיות כמובן סיבות שונות, ואנחנו ההורים, יכולים מהתבוננות בילד למצוא מה הסיבה למחלות שלו.
כאשר אנו מוצאים את הסיבה נוכל לפעמים לשנות משהו באורח החיים כדי למנוע את השנות המחלה, אך לעיתים לא נוכל לעשות זו ואז נצטרך לשמוח על המנגנון היעיל הזה ולקבל את המחלה בהבנה כי יש לה תפקיד חשוב ביותר, היא מאפשרת לילד להתנקות מפעם לפעם ולהמשיך בחייו. אצל תינוקות, רואים הרבה פעמים קפיצה בהתפתחות אחרי מחלות – ילד מתחיל לזחול, ללכת, לדבר וכו'...
כמובן שהסתכלות כזאת על מחלות מזמינה דרכי טיפול המתאימים לתפישה הזו, אך איני רוצה להכנס כאן לאופן הטיפול (נשמור את זה להזדמנות אחרת). ברגע שמאמצים דרך הסתכלות שונה על המחלה מוצאים גם את הדרך הנכונה לטפל בה, ובילד.}
{
אורנה וצפריר שפרון
{טיפול ברובד הפיזי והנפשי
יש להדגיש כי גם כאשר כתבתי שחרדה ופחד הם הגורם הנפשי לאסתמה, אין הדבר אומר שהטיפול ראוי לו להיות רק בצד הנפשי.
לפיכך, למרות שאנו יכולים לזהות (כולנו, גם את...) את ההיבטים הנפשיים של המחלות הפיזיות, יהיה זה בבחינת מקום לבחון ולטפל
במקביל לטיפול פיזי.
בחינת הדברים אמורה להיות לאו דווקא אצל הילד, עדיף לבחון אצלנו כהוריו ולעיתים ללכת דור אחד נוסף אחורה או אפילו יותר מכך (זה קורה), זאת משום השפעתנו המוחלטת על הילד אשר בלית ברירה "מקבל" מאתנו "הוראות" מה להעלות לפני השטח. כהתנהגות או כחולי גופני.
כאשר אנו מתעלמים מכך ומטפלים רק בצד הפיזי, זרעים אלה, זרעי פורענות אלה, מכים שורשים ש"יניבו" מחלות או בעיות לאורך כל החיים.
כך קרה אתנו, עם הורינו וכן הלאה...
צפריר
{
צפריר
{משהו על הקשר בין חינוך ובריאות.
כאשר אורנה חולה, צליל לא מרגיש טוב, גוני נסעה אבל כואבת לה הבטן, רונן מצונן וכואב לו הגרון, נגה עוד לא גמרה עם השעול הנבחני, נטע מנוזלת, ינאי סובל מחום, ואורין הקטן נוטף נזלת ודלקת עיניים כולל חום קל.
לא נשאר לי בכלל זמן לחינוך.
לא לחינוך ביתי או חופשי או מודרני, פוסט או פרה אנרכיסטי.
לא נשאר לי זמן בכלל.
לכלום.
לא לדאוג, זה אכן היה (בתוספת קלקול קיבה קטן שלי) בדיוק כפי שתואר. נא לשים לב, היה, בלשון עבר.}
{
אורנה וצפריר שפרון
{ילדים משקפים את ההורים
(מועתק מ-
התקף אסטמה)
פחדים, חרדות ושאר היבטים רגשיים או נפשיים שניתן לומר כי הם "שליליים", שמופיעים אצל ילדינו, מצביעים בבירור על אותם רגשות ומצבים אצלנו, ההורים.
כך פחדים וחרדות של הילדים מביעים את הפחדים שלנו, את החרדות שלנו.
כאשר ילד "לא יכול בלי אמא" – אפשר להניח במידה סבירה של דיוק כי האמא עצמה "לא יכולה בלי הילד, או בלי להיות אמו של הילד". כאן, חרדת הנטישה משרתת את שני הצדדים היטב.
הפחד מבעלי חיים (כלבים וכד') נובע מהסביבה ועולה באמצעות הילד אל הגלוי.
ההתפרצויות האלימות של ילד אשר "לא מסוגל להחזיק את עצמו", מייצרות בדרך ההשפעה ההדדית התפרצויות אצל ההורים. כאן נסגר מעגל בו "התאפקות" מוסווית של הורה ש"מתפוצץ" אבל מדבר בנועם (תוך חירוק שיניים) נכשלה כשלון חרוץ: מעבר לתחושת המתח וחוסר האונים של ההורה שעברה בדרך בלתי אמצעית לילד, עבר גם מסר לפיו "אסור" להתרגז או להתפוצץ, או אם תרצו להביע רגשות.
צפריר
{
צפריר שפרון
{עצירות בהריון
(הועתק מ
פטנטים לעצירות)
הסבות לעצירות בהריון למרות שלכאורה הן נתפשות כאילו הן קשורות בהריון הפיזי, קשורות יותר ברבדים נפשיים של תפישת האמהות וההריון כמצב המחייב קורבן.
כביכול אֵם או אשה הרה לא תהיה מספיק אמהית אם היא לא תסבול, תקריב קורבן. לפיכך, על מנת להשתחרר ממצוקות אלו (הדבר נכון גם לגבי הקאות) מתחייב שינוי יסודי בגישה למצב זה ובתפישת הקיום העצמי.
שינוי זה אינו יכול להיעשות מבלי מודעות עצמית, וארשה לעצמי להעיר כי כאן יכול הגבר, האיש, הזכר, הבעל, בן הזוג, להועיל רבות בהיותו תומך ומקבל את הצורך בשינוי הגישה.
שכן תפישת ההריון והאמהות כמחייבים הקרבת קורבן, בדרך זו או אחרת על ידי האשה, ברוב המקרים מונחת בתודעת בן הזוג באופן עמוק וקבוע. מכך, כאשר האשה מבקשת שינוי בהגדרת אמהותה והריונה למצב המביא אושר, עונג ושמחה, ובן זוגה אינו משתף פעולה יקשה עליה להתקדם בכוון זה.
הנושא רחב והוא כולל בתוכו את תפישת האמהות והנשיות הקולקטיבית במובנים רבים. תפישה שאיננה מחויבת המציאות וניתן להאשים בה את שני המינים גם יחד.
אנו הורים לשבעה ילדים, חיים בבית ומתנסים באפשרויות המזדמנות לחיינו, ילדינו גדלים בבית, אתנו, והחיים מזמנים לנו כהגדרת בתנו את האפשרות לבחור לחיות מתוך הרפתקה על פני עיסוק בהשרדות.
דף זה נוצר מתוך תפישת עולמנו כפי שהתגבשה במהלך עשרים ואחת שנים בהן גדלנו והפכנו לתשעה. בבסיס תפישת העולם כפי שהוא מצטייר בעינינו מתקיים בהכרח חיבור ישיר ואוטומטי בין חינוך ובריאות: דוגמא אישית בחינוך והגשמה עצמית בבריאות. הגדרה ומודעות לכל חלקי החיים (שוב, כפי שמצטיירים בעינינו), מהווים אם כן איזשהו טעם להרפתקה הזו הנקראת חיים. בריאות היא איכות החיים.
בדף זה אנו מציעים לקשור בין היבטים חינוכיים לבריאותיים, לדון בנושאים ובשאלות חינוך חופשי מן הבית מתוך היבטים התנהגותיים-בריאותיים של כל בני הבית מבוגרים כילדים.
במסגרת הדף הזה ינתנו הדרכות/תשובות/עצות/הכוונות לגבי כל מה שקשור ב"פרחי באך", אופן השימוש, אבחון עצמי, ובכלל כל מה שרצית לשאול בנושא.
משפחתנו חיה את "פרחי באך" מזה כשבע שנים. למידת הנושא התרחשה לבד ללא כל הכשרה חיצונית ממסדית אלא הנחייה מהכתובים ובעיקר של המקור: ד"ר אדוארד באך עצמו.
כמובן שכל שיטה נוספת מוזמנת לבוא לכאן ולשתף ולהשתתף.}
{[b]אורנה[/b]
{הסתכלות אחרת על "מחלות חום" אצל ילדים.
"מחלות חום" אני מכנה את כל אותם מחלות בהם עולה החום, לעיתים בתוספת של צינון או שיעול, לפעמים גם בתוספת הקאות ושלשולים. הרופאים על פי רוב מכנים אותן "מחלות ויראליות" כלומר מחלות אשר הוירוסים גרמו להן. כאשר התחילו לברר למה יש הנדבקים במחלות אלה ויש שלא, הגיעו למסקנה כי אותם אלה שגופם נחלש מסיבה כלשהי, גופנית או נפשית, הם אלה אשר בגופם מוצא הוירוס כר נרחב לפעולה.
ואני רוצה להציג הסתכלות שונה. אקדים ואומר כי אין לי "השכלה רפואית" אלא רק ידע שנרכש קצת מקריאה ומאנשים שונים, ומנסיון חיי שלי.
מחלה היא דבר טוב! מחלה היא מנגנון יעיל ביותר לניקוי הגוף והנפש. לעיתים, כאשר מצטברים אצלנו רעלים, מתחים, עומס יתר, בגוף או בנפש, הגוף בוחר לו בדרך היעילה הזו – מחלת חום - לניקוי כל מה שלא נחוץ לו יותר. לא תמיד אנחנו יכולים לדעת מה מנקה הגוף. לא תמיד זה נחוץ. המנגנון הזה יעיל גם כאשר איננו יודעים את הסיבות להווצרותה של המחלה.
כאשר ילד נוטה לחלות שוב ושוב, יש טעם לנסות ולברר מה גורם למחלות. מהו הגורם לעומס שהגוף מגיב אליו בעליית חום.
כשאני מנסה לברר סוגיה כזו אני לא מחפשת ממי הילד "נדבק", אלא מחפשת באורח החיים של הילד את האירועים שבעיצומם או אחריהם מופיעות מחלות כאלה. למשל: תקופת מעבר קשה של המשפחה, או אירועים החורגים מהשגרה בצורה יוצאת דופן – בהתרגשות שהם גורמים לילד או למשפחה כולה, מצב מתוח בין ההורים יכול גם כן להיות סיבה למחלות חוזרות ונשנות. אלה הן רק דוגמאות, יכולות להיות כמובן סיבות שונות, ואנחנו ההורים, יכולים מהתבוננות בילד למצוא מה הסיבה למחלות שלו.
כאשר אנו מוצאים את הסיבה נוכל לפעמים לשנות משהו באורח החיים כדי למנוע את השנות המחלה, אך לעיתים לא נוכל לעשות זו ואז נצטרך לשמוח על המנגנון היעיל הזה ולקבל את המחלה בהבנה כי יש לה תפקיד חשוב ביותר, היא מאפשרת לילד להתנקות מפעם לפעם ולהמשיך בחייו. אצל תינוקות, רואים הרבה פעמים קפיצה בהתפתחות אחרי מחלות – ילד מתחיל לזחול, ללכת, לדבר וכו'...
כמובן שהסתכלות כזאת על מחלות מזמינה דרכי טיפול המתאימים לתפישה הזו, אך איני רוצה להכנס כאן לאופן הטיפול (נשמור את זה להזדמנות אחרת). ברגע שמאמצים דרך הסתכלות שונה על המחלה מוצאים גם את הדרך הנכונה לטפל בה, ובילד.}
{[b][po]אורנה וצפריר שפרון[/po][/b]
{טיפול ברובד הפיזי והנפשי
יש להדגיש כי גם כאשר כתבתי שחרדה ופחד הם הגורם הנפשי לאסתמה, אין הדבר אומר שהטיפול ראוי לו להיות רק בצד הנפשי.
לפיכך, למרות שאנו יכולים לזהות (כולנו, גם את...) את ההיבטים הנפשיים של המחלות הפיזיות, יהיה זה בבחינת מקום לבחון ולטפל [b]במקביל[/b] לטיפול פיזי.
בחינת הדברים אמורה להיות לאו דווקא אצל הילד, עדיף לבחון אצלנו כהוריו ולעיתים ללכת דור אחד נוסף אחורה או אפילו יותר מכך (זה קורה), זאת משום השפעתנו המוחלטת על הילד אשר בלית ברירה "מקבל" מאתנו "הוראות" מה להעלות לפני השטח. כהתנהגות או כחולי גופני.
כאשר אנו מתעלמים מכך ומטפלים רק בצד הפיזי, זרעים אלה, זרעי פורענות אלה, מכים שורשים ש"יניבו" מחלות או בעיות לאורך כל החיים.
כך קרה אתנו, עם הורינו וכן הלאה...
צפריר
{[b]צפריר[/b]
{משהו על הקשר בין חינוך ובריאות.
כאשר אורנה חולה, צליל לא מרגיש טוב, גוני נסעה אבל כואבת לה הבטן, רונן מצונן וכואב לו הגרון, נגה עוד לא גמרה עם השעול הנבחני, נטע מנוזלת, ינאי סובל מחום, ואורין הקטן נוטף נזלת ודלקת עיניים כולל חום קל.
לא נשאר לי בכלל זמן לחינוך.
לא לחינוך ביתי או חופשי או מודרני, פוסט או פרה אנרכיסטי.
לא נשאר לי זמן בכלל.
לכלום.
לא לדאוג, זה אכן היה (בתוספת קלקול קיבה קטן שלי) בדיוק כפי שתואר. נא לשים לב, היה, בלשון עבר.}
{[b][po]אורנה וצפריר שפרון[/po][/b]
{ילדים משקפים את ההורים
(מועתק מ- [po]התקף אסטמה[/po])
פחדים, חרדות ושאר היבטים רגשיים או נפשיים שניתן לומר כי הם "שליליים", שמופיעים אצל ילדינו, מצביעים בבירור על אותם רגשות ומצבים אצלנו, ההורים.
כך פחדים וחרדות של הילדים מביעים את הפחדים שלנו, את החרדות שלנו.
כאשר ילד "לא יכול בלי אמא" – אפשר להניח במידה סבירה של דיוק כי האמא עצמה "לא יכולה בלי הילד, או בלי להיות אמו של הילד". כאן, חרדת הנטישה משרתת את שני הצדדים היטב.
הפחד מבעלי חיים (כלבים וכד') נובע מהסביבה ועולה באמצעות הילד אל הגלוי.
ההתפרצויות האלימות של ילד אשר "לא מסוגל להחזיק את עצמו", מייצרות בדרך ההשפעה ההדדית התפרצויות אצל ההורים. כאן נסגר מעגל בו "התאפקות" מוסווית של הורה ש"מתפוצץ" אבל מדבר בנועם (תוך חירוק שיניים) נכשלה כשלון חרוץ: מעבר לתחושת המתח וחוסר האונים של ההורה שעברה בדרך בלתי אמצעית לילד, עבר גם מסר לפיו "אסור" להתרגז או להתפוצץ, או אם תרצו להביע רגשות.
צפריר
{[b][po]צפריר שפרון[/po][/b]
{עצירות בהריון
(הועתק מ [po]פטנטים לעצירות[/po])
הסבות לעצירות בהריון למרות שלכאורה הן נתפשות כאילו הן קשורות בהריון הפיזי, קשורות יותר ברבדים נפשיים של תפישת האמהות וההריון כמצב המחייב קורבן.
כביכול אֵם או אשה הרה לא תהיה מספיק אמהית אם היא לא תסבול, תקריב קורבן. לפיכך, על מנת להשתחרר ממצוקות אלו (הדבר נכון גם לגבי הקאות) מתחייב שינוי יסודי בגישה למצב זה ובתפישת הקיום העצמי.
שינוי זה אינו יכול להיעשות מבלי מודעות עצמית, וארשה לעצמי להעיר כי כאן יכול הגבר, האיש, הזכר, הבעל, בן הזוג, להועיל רבות בהיותו תומך ומקבל את הצורך בשינוי הגישה.
שכן תפישת ההריון והאמהות כמחייבים הקרבת קורבן, בדרך זו או אחרת על ידי האשה, ברוב המקרים מונחת בתודעת בן הזוג באופן עמוק וקבוע. מכך, כאשר האשה מבקשת שינוי בהגדרת אמהותה והריונה למצב המביא אושר, עונג ושמחה, ובן זוגה אינו משתף פעולה יקשה עליה להתקדם בכוון זה.
הנושא רחב והוא כולל בתוכו את תפישת האמהות והנשיות הקולקטיבית במובנים רבים. תפישה שאיננה מחויבת המציאות וניתן להאשים בה את שני המינים גם יחד.
משתמשת רשומה לא צריכה לחכות לאישור ההודעות 
משתמשת רשומה לא צריכה לחכות לאישור ההודעות