מצטערת, אני יודעת שיש דבר כזה מניסיון.
כשצרעה עוקצת (צרעת הפלך בוודאות) היא מחדירה בעקיצה פרומון (הורמון ריח) שמסמן לכל צרעה מהחמולה (דהיינו כל צרעת פלך שהיא) שיש כאן אוייב שצריך לעקוץ.
אני נעקצתי בזמן עבודה בגינה, עדרתי בשוגג קן צרעות פלך בתוך סבך של קש צהבהב. נעקצתי עקיצה אחת חדה בכף היד בחיבור בין האגודל לאצבע. התרחקתי. דקה אח"כ, באיזור אחר בגינה, הגיע אלי נחיל שעקץ אותי בהרבה מקומות, והכי כאבה העקיצה בפיטמה. אפילו קרח אי אפשר להניח שם:-(
אח"כ יום שלם חוויתי סחרחורות ותחושות חולשה וכאבי ראש. שמתי דבש, לבנדר, קרח. כל מה שמוחי הקודח יכל להפיק. העקיצה כבר לא כאבה, כמה ימים אחרי זה הייתי בארוע בשדות (עפיפוניאדה) אבל עדיין הייתי מסומנת ומדי פעם צרעה אקראית בחרה לעקוץ אותי שוב. הייתי לבושה טוב ונעקצתי בעיקר בפנים ובצוואר. לא נעים:-(
הסימון המשיך תקופה של מספר שבועות. המשכתי להעקץ ללא כל התגרות בצרעות בכל יציאה שלי החוצה. כשהבנתי את עיניין הפרומון (כל עקיצה הביאה עוד עקיצות) נמנעתי מיציאה החוצה במשך שבוע בערך בשביל לא לחדש את הפרומון. ואז זה הפסיק.
לא קראתי על זה מאמרים או משהו אבל משיחות עם עוד אנשים ונשים שמעתי על דפוס- והרבה אנשים אמרו שזה משהו שהצרעה משאירה- חומר מושך (וזה נקרא פרומון)
אחרי שנעקצים מצרעה אחת- ממשיכים להעקץ מעוד בלי שום סיבה.
מיץ פטל, תני לה כמה ימים ללכת מוגנת בשרוולים ארוכים ואת מקום העקיצה וזה הכי חשוב- לסגור באיזו רטייה עם שמן עץ התה או ציטרונלה או גרניום, ריח חריף לבלבל את החרקים האלו.
מצטערת, אני יודעת שיש דבר כזה מניסיון.
כשצרעה עוקצת (צרעת הפלך בוודאות) היא מחדירה בעקיצה פרומון (הורמון ריח) שמסמן לכל צרעה מהחמולה (דהיינו כל צרעת פלך שהיא) שיש כאן אוייב שצריך לעקוץ.
אני נעקצתי בזמן עבודה בגינה, עדרתי בשוגג קן צרעות פלך בתוך סבך של קש צהבהב. נעקצתי עקיצה אחת חדה בכף היד בחיבור בין האגודל לאצבע. התרחקתי. דקה אח"כ, באיזור אחר בגינה, הגיע אלי נחיל שעקץ אותי בהרבה מקומות, והכי כאבה העקיצה בפיטמה. אפילו קרח אי אפשר להניח שם:-(
אח"כ יום שלם חוויתי סחרחורות ותחושות חולשה וכאבי ראש. שמתי דבש, לבנדר, קרח. כל מה שמוחי הקודח יכל להפיק. העקיצה כבר לא כאבה, כמה ימים אחרי זה הייתי בארוע בשדות (עפיפוניאדה) אבל עדיין הייתי מסומנת ומדי פעם צרעה אקראית בחרה לעקוץ אותי שוב. הייתי לבושה טוב ונעקצתי בעיקר בפנים ובצוואר. לא נעים:-(
הסימון המשיך תקופה של מספר שבועות. המשכתי להעקץ ללא כל התגרות בצרעות בכל יציאה שלי החוצה. כשהבנתי את עיניין הפרומון (כל עקיצה הביאה עוד עקיצות) נמנעתי מיציאה החוצה במשך שבוע בערך בשביל לא לחדש את הפרומון. ואז זה הפסיק.
לא קראתי על זה מאמרים או משהו אבל משיחות עם עוד אנשים ונשים שמעתי על דפוס- והרבה אנשים אמרו שזה משהו שהצרעה משאירה- חומר מושך (וזה נקרא פרומון)
אחרי שנעקצים מצרעה אחת- ממשיכים להעקץ מעוד בלי שום סיבה.
[po]מיץ פטל[/po], תני לה כמה ימים ללכת מוגנת בשרוולים ארוכים ואת מקום העקיצה וזה הכי חשוב- לסגור באיזו רטייה עם שמן עץ התה או ציטרונלה או גרניום, ריח חריף לבלבל את החרקים האלו.