לילה טוב.

אני לא יודעת בני כמה הילדים, אבל אצלי, בהריון האחרון ויתרנו על שעת סיפור לטובת- אבא מנגן לנו (אמנם לא לכל אחת יש בן זוג מוסיקאי) אבל, עוד פטנט שעבד- הבת האמצעית הקריאה לאחיה סיפור בהמשכים לפני השינה, הרי אין דבר יותר מרדים מלהקריא.
והיום, בהרבה ערבים הם התחלפו בתפקידים והוא מקריא לה.

[u]את השעת סיפור תזיזי לצהריים.. באור יום גם הסיפורים יכולים להתרענן להם.[/u]
אני גם מעדיפה שעת סיפור/ספרות /דיונים אקדמאיים יעברו לשעות הצהרים.עדיף אחרי שעשו איזה משימה נאה .

אני לא סוקלת את גינגית לגבי כלים ח"פ.בעיקר משום שיש כלים אקולוגיים .
אני בעצמי קניתי מדיח .
שימי לב לכך שבמדיח הילדים יכולים להתעסק לבד,אחרי כמה טעיות של ההתחלה -זה כמו צבא של גמדים טובים שבאו מהאגדות לאזור האסון.

[u]תמלאי את המקרר חומוס וסלטים קנויים, מעדנים ושניצלים מוכנים.[/u]
אם היא מקיאה מריח של טונה, נראה לך שמאמא עוף יעבור אצלה? :-)

וגם אפשר אבוקדו או גבינה צהובה במקום טונה, ובכלל אני חושבת שאיפה שאת יכולה לרדת מההר של תזונה בריאה ותקתוק הילדים תפרגני לעצמך.
תמלאי את המקרר חומוס וסלטים קנויים, מעדנים ושניצלים מוכנים.
תביאי בייביסיטר מתי שרק אפשר כלכלית.
שכחי מנקיון כמו שהתרגלת אליו. כולל של הילדים. פשוט לשכוח. שהעזר כנגדו והגדולים ינקו מה שהם יכולים.
אני הייתי מציעה לעבור לכלי מטבח חד פעמי, כי בעיניי זה פיקוח נפש מה שהולך לכם, אבל יסקלו אותי... אז אני בכל זאת אומר ;-)
ואת השעת סיפור תזיזי לצהריים.. באור יום גם הסיפורים יכולים להתרענן להם.

ואיפה הבנזוג בעניין?
מה הקשר לזה שכשעבדת היה לך גיבוי ועכשיו לא?
את בהריון! זה פול טיים ג'וב!

[u]תמונה: אמא על הספה, עליה 4ילדים ופתאום....אמא מעיפה את הילדים מעליה ורצה לשירותים. שכחתי לבקש מהם לשטוף את הידיים והפנים עם סבון.[/u]
:-D

[u]זכית בילדים נהדרים נהדרים[/u]

אוי מתוקה יקרה, זכית בילדים נהדרים נהדרים!

וואו, תודה לכולכן. טדליק - הדיאטה שלי בשבועיים האחרונים היא מלונים ותפוחים. לדברים אחרים אני בכלל לא מסוגלת לפתוח את הפה. ב"ה על העונה הנהדרת הזו שיש בה כ"כ הרבה פירות נהדרים. הילדים כבר על אוטומט. לקח להם שבוע להבין את הרמז לארגן את הארוחות (פרי ולחם בעיקר) בעצמם. כשמנסים לחרוג מהתפריט זה נראה בערך כך:
הוא (פותח את המזווה כדי לראות איך אפשר לגוון את ארוחת הבוקר): אמא - טונה!
אני (לעצמי): אמא'לה, טונה!!!!!!!!
היות ובהחלט מגיע להם קצת חלבון אני מעבירה עצמי החוצה ומחלקת הנחיות מחלון המטבח. אתה רואה את הטבעת שעל מכסה הקופסה? יופי תרים אותה ותמשוך קצת. יש חריץ? יופי. תשפוך דרכו את השמן לפח. [b]פח אמרת? פחחחחככככככככככככך![/b] גם ארון המטבח והרצפה מתכבדים בטונה. בינתיים הגדולה שערכה להם שולחן בחוץ ובדיוק נכנסה להוציא את המלפפונים מתגייסת לעזרתו מצויידת בגליל נייר טואלט. יחד הם סופגים הכל וזורקים לפח ובטובם גם שופכים מעט סבון כלים ומים על הרצפה ומנגבים שוב (עם נייר טואלט כמובן (-: )הקטנה שומעת רעש של מים ורצה לקראתם בשמחה עד השמע הבום!! (שילוב של פעוטה יחפה, מים וסבון כלים). אמא מנחמת פעוטה, הגדולים ממשיכים להרחיק את ריח הטונה מהבית לפח הירוק. הרוחות נרגעות. אמא בתוך הבית, 4 ילדים אוכלים טונה, מלפפונים ולחם בחוץ. גם זה עובר. מחסלים. השלישית מכניסה צלחת עם שאריות פנימה ונופל לה מהידיים. שוב מופיעה הגדולה חמושה בנייר טואלט. מלאכית. כל הכלים בכיור, הוא ממולא בהמון מים פושרים וסבון כלים למיסוך הריח.
הוא: אמא, ראית איך הכנו לעצמנו ארוחה לבד?
אני? גדולים נפלאים שלי, אתם כל כך בוגרים ועצמאיים. אני גאה בכם מאוד. בואו תנו לי חיבוק.
תמונה: אמא על הספה, עליה 4ילדים ופתאום....אמא מעיפה את הילדים מעליה ורצה לשירותים. שכחתי לבקש מהם לשטוף את הידיים והפנים עם סבון.

לא בטוחה שזה תמיד קורה,
אבל התחלתי איזו דיאטה שנתנה לי נטורופתית כשהייתי בשבוע 8 (אם אני לא טועה). באותו יום עברו לי הבחילות.
אני אמנם לא מאד נהנית מאוכל, (אסור לי לאכול כמעט שום דבר נחמד מלבד תפוחים ושמן זית...), אבל באמת שהבחילות פסקו לחלוטין.
מצד שני מעולם לא הקאתי בהריון, ובקודם גם היו לי בחילות חלשות מאד למשך שבוע בערך.
הפעם זה היה קצת יותר מורגש, אבל לא כפי שאת מתארת.
יכול להיות ששווה לנסות.
הבנתי שאם את מחלקת את הארוחות במקום ל3 במשך היום, ל5-6 ארוחות קטנות, יש לכך השפעה משמעותית.
בהצלחה ושיעבור בשלום.

ככה היה אצלנו בשנה שעברה כשהוא את הילד מהגן ומיד אחר כך הגיע הריון. הייתי בבית עם ילד בן שש וילד בין שנתיים, עם בחילות וחולשה איומה. הפתרון שלנו היה אשה שבאה כל יום במשך חודשיים עם הבת שלה (כך גם היתה חברה לגדול), סדרה את הבית נתנה אוכל והשגיחה על הילדים, לקחה אותה לגינה, סיפרה סיפורים וכו'. הן היו גם דוברות אנגלית, אז האנגלית של כולנו השתפרה מאד.

(()):-]

לי היה הריון 3 עם שני קטנים (6 ו-4). רבצתי במיטה, היו לי בחילות, הקאות, חולשות.....
זו היתה הזדמנות להסביר להם את נושא ההריון. לדבר על שינויים ועל ההשפעה שלהם על חיינו.
היו דברים שלא יכולתי לעשות (חביתה למשל :-) ), אז יש גם אבא וסבתא.
ויתרתי על ארוחות צהריים מזינות לטובת פרוסה עם ממרחים טחינה/גבינה/..... הרבה פירות ירקות בצורם הטבעית.
וכמובן, הבייביסיטר המופלא מכל טלוויזיה ומחשב :-)
עכשיו אני 4 חוד' אחרי לידה. חזקה, בלי הבייביסיטר, עם ארוחות מזינות, כי יש כח לצאת מהבית ואין בחילות והקאות.

בהצלחה

לי אין שום תוכניות להגיע ל5 .אני כבר מצינת את זה.
תמיד זה נראה לי שאם יש לך כבר 4 ילדים וכבר צברת קילומטרז' -עם החמישי וההריון וכל מה שכרוך בזה ,את עושה עם עינים עצומות וידים קשורות .
בעצם יש לך 4 ילדים , הידים שלך קשורות(יד אחת בוחשת בקדרה, יד אחת עם המגב ,יד אחת על ההגה ויד אחת בכביסה) והעינים עצומות(מעיפות).

וחוץ מזה ,למה שלא תושיבי את כולם ,תעשי להם קצת חינוך מיני ,על הדרך:הזרע פגש ביצית, ההורמונים ,השיליה לה לה לה-הנה לזה קוראים הריון.בסוף,אי"ה ,תהיה לכם אחות /אח. פאדדם!
ועכשיו את מסמיכה את עצמך כמנהלת על ורוב הזמן צריכה לרבוץ איפהשהוא נוח ולחלק משימות.
זה לא אומר שאת לא עושה שום דבר.כי ישאר לך .את הזמן שבו את זזה תחשבי לשעות שמתאימות לך ולא סתם על כל פיפס .
אבל אם הילדים האלה כל כך נהנים מהשירות האין סופי שאת נותנת , הם גם יתנו. זה המהות של חיים ביחד בשבילי.(ח"ב או כל כותרת אחרת.אחרת זה פשוט חיים שלא שווה לחיות אותם).
ככה זה בחיים: מקבלים ונותנים.
עובדות החיים.

ליבי איתך.
לא נראה לי שזה הולך להיות מצחיק בכלל, זה מאוד מאוד קשה.
הנחמה היחידה היא שזה עובר סביב שבוע 12 13 15. וששוכחים......
אני הייתי בבית רק עם שלושה, אבל הקטן היה קטן והגדולה היתה גדולה והיה לי זועה.
עכשיו אני בבית עם ארבעה. תודה לאל אני לא בהריון.
נוחי הרבה וזה יעבור אין לי המלצות אופרטיביות.

למה נראה לי שזה הולך להיות בלוג מצחיק בטירוף תרתי משמע...

...ואם מישהי מזהה - אנא החרישי (-:

הריון חמישי, פעם ראשונה בחינוך בייתי. ה-צ-י-ל-ו!
איך עוברים את ההתחלה? מילא הבית שנראה כמו.....מילא הגדולים שרואים את אמא מקיאה בלי סוף ומקבלים הסבר ש"אמא לא מגישה כ"כ טוב" (ואז שואלים- מתי תבריאי?). מילא זה שאני בקושי מגרדת עצמי מהמיטה בבוקר ונרדמת להם מול הפנים בצהריים. מה עושים עם הארוחות שאני לא מצליחה לבשל? מה עושים עם זה שאני לא יכולה לשבת איתם לייד השולחן בארוחה? מה עושים עם סדר היום שמשתבש להם לגמרי בגלל אלה? מה עושים כשאין לי כוח, פשוט אין, לרוץ, לטייל, לשחק בכדור, ללכת לגן שעשועים? מה עושים עם ההרגלים הקטנים והאהובים שאני לא מצליחה לעמוד בהם (למשל בלילה כשהקטנים ישנים לשבת עם הגדולה עם ספר בהמשכים כמו תמיד, כי אני לא מחזיקה את העיניים פקוחות? כמו לקום עם השני מוקדם (מאוד!) בבוקר כשכל השאר עוד ישנים ולהנות מהזמן הזה שהוא רק שלנו?). אני מכירה את תחילת ההריון אצלי. יודעת שזה לא קל. אבל כשעבדתי תמיד סיפרתי לחלק מהצוות שלי והיה לי גיבוי ועכשיו הלבד הזה - אני כ"כ מפחדת. יש לי לפחות עוד חודשיים כאלה. מה לעשות? ושלא לדבר על החששות שכבר עולים למה יהיה אחרי הלידה?