שרירות הניסוח

שליחת תגובה

כל גיל והשמחה שלו
קוד אישור
הזן את הקוד בדיוק כפי שהוא מופיע. כל האותיות הן אותיות גדולות.
סמיילים
|יד1| |תינוק| |בלונים| |אוף| ;-) :-] |U| |נורה| |עוגה| |גזר| |אפרוח| 8-) :'( {@ :-) |L| :-D |H| ((-)) (()) |יש| |רעיון| {} |#| |>| |שקרן| >:( <:) |N| :-0 |תמר| :-S |מתנה| |<| :-( ZZZ :-| |*| :-/ :-P |עץ| |!| |-0 |Y| :-9 V :D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:

BBCode פעיל
[img] פעיל
[url] פעיל
סמיילים פעילים

צפיה מקדימה של הנושא
   

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: שרירות הניסוח

שרירות הניסוח

על ידי דלת_אחורית_נוה* » 27 יוני 2004, 21:35

מצוי רצוי ראוי

שרירות הניסוח

על ידי קלא_אילן* » 27 יוני 2004, 20:13

מצוי.
פתאום אני מצוי.

נסיון אחרון להחזיר את הנדיר.

שרירות הניסוח

על ידי צפריר_שפרון* » 09 יוני 2004, 07:29

רודנות הדבש
מתוקה, מעודנת,
מרחיקה ומקרבת
את המתוק ,
הגעגוע,
העשן והאש,

והילד, רואה, שומע,
מת-קיים.
מתקיים.

מעודן דבש,
רודנותו
מעודנת.

שרירות הניסוח

על ידי נועה_ברקת* » 09 יוני 2004, 06:22

וגם לזכרונות יש פקעת
של שכחה
שממנה יפרצו
בכנפיים צבעוניות
אל יום חדש
<אני גם מנסה>

שרירות הניסוח

על ידי קלא_אילן* » 09 יוני 2004, 00:01

זקנים שאינם רואים או אינם שומעים:
הם כבר התרגלו אל החיים.

כגופו של כוורן הם מחוסנים,
והם מרחיקים אותנו
בעשן וערפל,
למצוא את הדבש.

לאחר שקברן
עושה מחייתו ממותם המתוק,
זכרם נשאר,
תקוות ילד לקבל ממתק שראה אצל מישהו אחר.

לא חמדנות ולא קנאה.
געגועים.

שרירות הניסוח

על ידי צפריר_שפרון* » 08 יוני 2004, 21:42

(מצב הוא ספור של מחשבה(

אין זכרון ואין שכחה
פורחים זה לצד זה.

ודמע הוא שמזכיר, ואבן היא שזוכרת,

דם נקשר-נקרש לדם,
במו רשת הקשר,

בן, אדם.

שרירות הניסוח

על ידי קלא_אילן* » 08 יוני 2004, 20:15

אבנים ודם
ודמע.
זה כל שדרוש בשביל לזכור.

אשר נשכח
לא קיים ולא יהיה.

(ספר הוא מצבה של מחשבה.)

שרירות הניסוח

על ידי צפריר_שפרון* » 08 יוני 2004, 16:15

ואין אפלה מתפרשת לאין

אלא הניצוץ שנגלה שכבה
מאותה דמעת כוכב
שמת זה מכבר ולנצח קיים

לעולם מפיץ את אורו לעולם

שרירות הניסוח

על ידי קלא_אילן* » 08 יוני 2004, 14:34

בתרבויות עתיקות רבות המוות הוא חלק מהחיים ואין לו משמעות כואבת כמו אצלנו

"המוות הוא חלק מהחיים".
אין להלין על שעולמנו ילך בעתיד.
משהו גוסס הוא משהו חי.

האם היקום עצוב כשילדיו עוזבים אותו?
אם כן, דמעותיו הן כוכבינו
נוצצות בעינו האפלה.

שרירות הניסוח

על ידי אנונימי » 08 יוני 2004, 14:34

התחיל ב עץ הדעת

חזרה למעלה