לגבי צניחת האגן - תעשי תרגילים בהנקה או בהשכבה של הגדולה - כל פעם שאת נזכרת אפילו קצת. זה מ-מ-ש חשוב!!!! אני יודעת שאין כוח לכלום, אבל מנסיון, זה הדבר שכדאי להשקיע בו, מה גם שאפשר לעשות אותו תוך כדי המון דברים אחרים. אם את צריכה הסבר מה ואיך - בשמחה.
וגם לגבי דיקור או שיאצו - אם תוכלי ללכת בבוקר עם עוד מישהו שיחכה בחדר ההמתנה או יטייל איתו בזמן שאת בטיפול אז זה נטו פחות זמן.
טוב, אני כל הזמן נותנת לך עצות, אני זוכרת שגם זה די מעצבן... [-:
אז בעיקר חיזוקים והרבה אנרגיה חיובית שתעזור לך למצוא את הפתרונות שמתאימים לך!

(())(())

אני,

אני איתך, מרגישה את אותן תחושות.
מנסה כמה שיותר לנוח, אפילו מנטלית - לקרוא תוך כדי הנקה, לדבר בטלפון, לנצל הנקה בלילה לראות סרט...או לישון..!

תודה

מאוד מחזק מה שאתן כותבות

רק לצערי אמא שלי עובדת חלק מהשבוע ויש לה עוד כדי8 נכדים שמחכים לעזרתה ותמיכתה. וחלק מהאחריות שלי במצב טכני יותר קשה ממני (גרושים או על סף גרושין ואני יודעת שעזרתה נחותצה שם מאוד).
ולצערי מהצד של בעלי גם כמעט אין ביקורים כי הם עובדים במשרה מלאה פלוס, וגם עכשיו הסבתא רבה שם חולה בבית חולים אז רוב הזמן הם עסוקים בלטפל בה כך שהם לא מתפנים להגיע אליינו. כמה חבל.
ואני לגמרי מרגישה בגוף את העומס - צניחת אגן וכאבים ביד ובגב. והצינון שלא עובר.
אני רוצה ללכת לשיאצו ודיקור כמו שהלכתי לפניי הלידה אבל כרםגע אין לי מי שיהיה בזמן הזה עם התינוק.

מזל טוב.
כנראה שציפית מעצמך, שלא להיות מופתעת מקטנצ'יק, כפי שבטח היית מופתעת מבתך הבכורה, אבל הפעם מה שבטח מפתיע אותך, זה האינטנסיביות שנדרשת ממך.
הפרש הגילאים של בתי השניה שבני השלישי הוא 3 שנים. לי גם היה ממש קשה בהתחלה:
הנה כמה רעיונות:
לפני שאת חוזרת עם הבכורה והתינוק הביתה- (לדאוג שבתיק יהיה כיבוד בשביל הגדולה, משהו שישביע. גם בשבילך!) לקחת אתכם לגן שעשועים. לשעה.
ככה גם יצאת וגם התארגנת רק פעם אחת.
ביום שאמא שלך מגיעה- להכין אוכל לרוב השבוע. (יחד איתה, או לבד עם התינוק במנשא) והיא משחקת עם הגדולה.
למשל: קציצות/שניצלים/פנקייק/עדשים/עוף גריל.
דברים שאפשר להקפיא, ולשלוף ברגע האמת.
זו תקופה אינטנסיבית, שדורשת ממך המון נתינה טכנית (ואת רוצה לתת מעצמך את הדברים היפים של החיים- הקשבה, נגיעה, חיבוקים) כל הדברים הטכניים, שאי אפשר בלעדיהם, מפריעים לך בתיאוריה, שלפיה את שואפת להגשים את האמהות שלך. נכון?
תראי בזה השקעה לעתיד- עוד כמה שנים יהיה לך עוד זוג נשוי בבית, לבד ממך ובעלך.
בהצלחה, והיי, תבקשי מאמא שלך שתבוא פעמיים בשבוע, ומאמא של בעלך, שתביא לך בישולים, כשהיא מגיעה לביקור. שוב מזל טוב- ואל תשכחי לאכול בעצמך...

ילדת לפני 6 שבועות אז את עדיין "יולדת" ולכן תני לעצמך קצת להיות בבית בלי עשיה, עיסוקים אחרים וכו'. זאת אמנם לא מחלה אבל את בהתאוששות והסתגלות. קחי לך את הזמן לזה.
ממה שאני רואה לא משנה כמה עזרה יש או אין עדיין לא קל עם תינוק בן כמה שבועות ועוד ילד או ילדה שבדיוק הפכו לאח או אחות גדולה....
ברור שכדאי ורצוי לקבל כמה שאפשר עזרה אבל לפעמים אין עזרה וגם אז מסתדרים....
מה שאני רוצה להגיד בעצם, זה שהתקופה (עד שנה בערך בהדרגה) אחרי הלידה השניה היא תקופה מאאאד קשה!!!! (גם אצל חברות שכביכול הייתי חושבת שיש להן המון עזרה פיזית או נפשית הן הרגישו הרבה קושי! אז הקושי קיים בכל מקרה גם אם יש עזרה.)
להבין שבכל מקרה החיים שהכרנו השתנו והפכנו למשפחה של 4 נפשות ולוקח זמן עד שהכל "נכנס למקום".
לי מאד עזרה התכתבות באינטרנט (אני חייה בחול) עם אורנה שפרון . אפשר גם טלפונית לדבר איתה.
לזכור שזו תקופה שעוברת....
כמובן שזו גם הזדמנות ללמוד לקבל עזרה ולתרגל
היכולת לחיות כאן ועכשיו מבלי לתכנן, לדעת להנות מהרגע גם אם אני רעבה או אם הבית מבולגן
@}

פיצחת את המתכון לאושר!
הלוואי ואוכל לחיות ככה גם...
@}
הרי בסוף זוכרים את השעות הנעימות, ולא את הכביסה... נכון?!

תמשיכי להנות מהתרחבות המשפחה...

השבוע הכל זורם וקל וטוב. אולי כי גם אבא לקח יום חופש והיה איתנו וכי אמא שלי מלאה את המקרר באוכל.
וגם שעון קיץ - איזה גאוני עוד שעה אור ביום והיום נראה אחרת.
ובינתיים הבנתי מה היה לי הכי קשה יותר מהצורך בעזרה:
הקושי לשחרר, היכולת לחיות כאן ועכשיו מבלי לתכנן, לדעת להנות מהרגע גם אם אני רעבה או אם הבית מבולגן. כי כשיש תינוק אין שום שגרה ואני לא יכולה לדעת מה יקרה עוד חצי שעה.

לכרמיה ולגם אמא תודה על השיתוף זה מאוד מחזק מה שכתבתן. ונערה אחרי הצהריים זה באמת רעיון טוב ופחות מאיים עליי ממטפלת או עוזרת בית ובכלל זה יכול לעזור אחר כך גם לענייני בייביסיטר (שנראה לי דבר רחוק מאוד עם מידת הדביקות של הבת שלי.
בינתיים אני רוצה לספר שכנראה פתיחת הדף כבר עשתה את שלה.
היום בבוקר חברה שכנה הביאה לי אוכל טעים מאוד ובררה לפני מה מותר ומה אסור לנו לאכול. וגם אמא שלי הגיע לבקר והפעם היא עשתה את זה בנחת, היא מאוד עזרה רק בלהיות ולדבר ולהחזיק את התינוק כשהלכתי לשרותים. היא פשוט הייתה איתנו רוב שעות היום והיה כיף איתה ביחד. וגם לקחה את הגדולה לגן שעשעים והיה לי זמן לדבר בטלפון עם חברה שזה דבר שגם לא הגעתי אליו הרבה זמן. וגם לקחתי חצי שעה לעצמי מחוץ לבית. הלכתי למשתלה וקניתי צמחים חדשים ואדמה לעציצים והיה שם גנן מומחה שנתן לי כמה טיפים טובים לגינה אז בכלל היה שווה.

מזל טוב
גמני מקשיבה לך, ולכותבות..
הזדהתי עם מה שגםאמא כתבה..
גם לי היו רגעים (שאני מתייחסת אליהם כהזויים משהו) כשהרגשתי לא בסדר כשתינוקת שוכבת מבסוטה לגמרי לבד במיטה - ואני אוכלת רגשות אשמה על זה...לשחרר-לשחרר-לשחרר...
וגם הזמן הוא עוד ראשוני כל כך - 6 שבועות זה עוד הורמונים מוטרפים של אחרי לידה והנקות-הכל כל כך רגיש ..וזמני..וחולף..
מישהי לדבר איתה - אפילו בטלפון - לי זה מאד עזר - פשוט לשתף במה שעובר עלי :התרגשויות,רגשות אשמה,קשיים,עייפות,לשמוע מישהו אחר מדבר ומספר ולא רק את עצמי בתוך הראש ..
וגם לבקש ספציפית ממי שרוצה ועוזר בבישולים את מה שאת אוהבת - בלידה השניה החכמתי עם הקטע הזה וכולנו הרווחנו - גם האוכלים וגם העוזרים.

אני, בחרת בשם מעניין מבחינתי - כי מה שתארת באמת גם אני עברתי...
קודם כל, ילדת לפני 6 שבועות אז את עדיין "יולדת" ולכן תני לעצמך קצת להיות בבית בלי עשיה, עיסוקים אחרים וכו'. זאת אמנם לא מחלה אבל את בהתאוששות והסתגלות. קחי לך את הזמן לזה.
ההמלצה הכי טובה שאני יכולה לתת לך היא למצוא תיכוניסטית או אפילו ילדה מחטה"ב שיכולה לבוא אליכם הביתה כמה פעמים בשבוע רק כדי לשחק עם הגדולה או להחזיק את הקטן על הידיים. זה יוצא זול יותר, וגם היא יכולה מאוד להנות מזה. תשאלי בסביבה אפילו אנשים שאת לא מכירה אם הם מכירים מישהי צעירה ואחראית. את לא צריכה להשאיר איתה אף אחד לבד והיא יכולה להיות איתכם בבית. כשהיא תכיר אתכם (ואתם אותה) אולי גם תוכלי לבקש ממנה דברים קטנים שצריך לעשות כמו לקפוץ למכולת או לסדר צעצועים.
בטווח הארוך גם בחופש היא תוכל לבוא אליכם במשך היום, ואז תוכלי להתפנות לחיפוש באינטרנט של מטפלת לבקרים במשרה חלקית, או שתוכלי לעשות דברים מהבית. ובכלל, אם את מטפלת מהבית והטיפול הוא שעה היא יכולה ללמוד ממך לשאת את התינוק במנשא ואז אם הוא בוכה היא יכולה לצאת איתו לטיול של שעה ליד הבית ולרוב זה מרגיע.
בקיצור - מה שתלמדי אותה היא תדע לעשות. גם עבורך וגם עבור עצמה כשתגדל. אני חושבת שכל הצדדים פה יוצאים מורווחים.

ועוד משהו - בילד השני פחות נהנתי לעשות דברים עם התינוק עלי והרגשתי שאני צריכה קצת זמן לעצמי וגם לבדי . כשהבנתי שזה חלק ממה שאני צריכה מצאתי מישהי שהיתה איתו בבית כשאני יצאתי לעשות דברים לעצמי, כשעתיים שלוש בשבוע. הגיע מצב שאפילו ללכת לספריה לשעה היה כיף אם אני לבד וממש לא כיף אם אני לא לבד (ולא בגלל התינוק אלא בגללי...). לכן תבדקי עם עצמך בעוד כמה זמן מה את מחפשת - מה מרגיש לך כיף ומה נותן לך מנוחה אמיתית. לפעמים צריך זמן לבד וזה בסדר כל עוד אבא או מישהו יכול לתת לתינוק מה שהוא צריך וזה לא ל-3 חודשים באוסטרליה...

את עוברת עכשיו שינוי אינטנסיבי, לכן הרבה דברים יישארו לך לא פתורים ויתבהרו לאט. ואת גם נשמעת לי ש"רמת השירות" שלך כאמא היא מאוד גבוהה אז זה בטח קשה כשהדברים קצת פחות מסודרים.

לבי איתך, עברתי דברים דומים. אשמח לשמוע עוד על מה שעובר עליך ולחזק ולייעץ עד כמה שתרצי. לפעמים מספיק לדעת שמישהו מקשיב ומבין, הפתרונות שלך הכי נכונים עבורך ואת יודעת מה הכי טוב למשפחה שלך.

בהצלחה ומזל טוב!! @}

אם רק היה לנו קוקוס?

לו רק היה לנו קוקוס. קראת?

בעקבות הדף שפתחה במבי ק ב ב מסע אל ההיסטוריה שלפני ההיסטוריה הפנטזיה הגדולה שלי היא לחיות בתרבות של העוזבים (ובשביל להבין מה הכוונה צריך לקרוא את ישמעל או אפשר את התקציר שבמבי כתבה) . האם יש דרך להגשים את הפנטזיה הזו?

אבל אני לא לבד בעולם כדי לעזוב אני צריכה לגייס את בן הזוג שלי שיעזוב איתי ואבל מה בדיוק לעזוב? האם יש אפשהו בעולם תרבות של עוזבים שמחכה לנו ונוכל להשתלב בה?
והאם יש לי אומץ לעזוב? האם אני באמת יכולה להפקיר את גורלי לחוקי הטבע?

טוב מה שאני צריכה זה שיהיו לי עוד עיסוקים חוץ מתינוק או יותר נכון עיסוק שאפשר לעשות עם תינוק ועם אנשים אחרים במקביל. זה יכול להיות אפילו שעתיים בשבוע וזה יכול להיות אפילו רק עוד כמה חודשים אבל אני צריכה רוצה לדעת שיש משהו שאני יכולה לעשות שיספק אותי מעבר לאמהות לילדים שלי. חשוב לי שארגיש שגידול הילדים משתלב עם הדרך שלי ושלא אצטרך לחכות עכשיו כמה שנים כדי למצוא דרך לחבר בין הדברים.
ומה הדרך שלי? אוף זה גם משהו שקשה לי להגדיר או אבל בגדול זה להזכיר לאנשים את המקום הקדוש שלנו על פני האדמה וגם לעזור לאנשים לגלות ולהנות מהדברים הפשוטים שנמצאים כאן בעולם הן ברגש הן ברוח והן בחומר. או בניסוח אחר לעזור לאנשים להסיר מסכות ולחשוף את האוטנטיות שלהם כדי לחיות חיים פשוטים יותר. ללא צורך במסיכים חיצוניים רבים כל כך כמו טלוויזה בגדים חופשות יקרות וכו'.


הייתה לי פנטזיה להקים קבוצת אמהות או נשים שתיפגש בטבע אחת לכמה זמן כדי לחיות את החזון הזה אבל כרגע אני לא מסוגלת לחשוב על ארגון של כזה דבר זה עדיין גדול עליי בשלב הזה.

אשמח לקבל עוד רעיונות לדברים שאפשר לעשות עם תינוק בתחום הזה ושיבואו לי בקלות.
וגם רעיונות איך להמשיך להתפתח בתחום המקצועי של טיפול באנשים - כרגע זה בעיקר להתנסות בפגישות עם מטופלים אחד על אחד ובמקביל קשר עם המורה שלי כדי לקבל פידבק על ההתנסויות. איך אפשר לעשות את זה עם תינוק בבית? ואם אהיה באמצע טיפול הוא ירצה לינוק או תכאב לו הבטן?
איזה עזרה אוכל לקבל כדי שאצליח להתמיד בעניין הזה? וגם איך אני יכולה לגייס רצון עצמי להתפתח בתחום כשהכל צריך להיות מבוסס על אמביציה שלי? מאיפה אמצע את הכוחות להיות המורה של עצמי כשאין שום מסגרת תומכת שתעזור לי בכך?

הפנטזיה שלי:

שאוכל להיות אמא מושלמת עבור הילדים שלי, להיות פנויה עבורם כשהם צריכים אותי ולהזין אותם בכל מה שהם זקוקוים לו (חיבוקים הנקה וכו' ובעיקר פנויות לצרכים שלהם)

ומצד שני להיות גם באינטראקציה עם עוד אנשים ולהרגיש מסופקת, להגשים את הדרך שלי לא רק בהורות. לא רק בבית עם תינוקות או מול מסך המחשב. עם ביתי הראשונה כבר שהייתה בת שבועיים יצאתי איתה למפגשים ולימודים וסדנאות וטיולים, אבל איתו זה פחות מסתדר גם כי אני צריכה יותר לנוח אחרי הלידה וגם כי חורף ויותר קר להיות בחוץ ואני גם מוגבלת בשעות כי יש ילדה גדולה שצריך לקחת ולהחזיר מהגן והוא גם יותר רגיש וסובל מכאבי בטן כך שכרגע לא מתאים ללכת איתו לכל הדברים שיכולתי לעשות איתה.

לפני הלידה התחלתי לעשות סטאג' בתחום טיפולי כלשהו שלמדתי במהלך ההריון, הייתי מאוד רוצה למצוא דרך להמשיך בזה. זה נתן לי המון סיפוק ועניין. אין לי מושג כרגע איך לעשות את זה. אחרי הלידה של ביתי הראשונה הייתי לגמרי בשבילה המון זמן וזה היה לי קשה. כשהבנתי שזה בא על חשבון הצרכים שלי הכנסתי אותה לגן והייתי מאושרת שיש לי זמן להתפתחות אישית ולעבודה בתחומים שאני מאוד אוהבת. אני פוחדת שגם הפעם ארגיש לא מסופקת מלהיות אמא במשרה מלאה לאורך זמן. אבל עדיין יש לי את האידאל שהוא צריך להיות עם אמא כמה שיותר ואני לא יודעת איך לצאת מהתפיסה הזו. וגם היה לי נסיון לא כל כך טוב עם לקבל עזרה בתשלום,רציתי לקחת עזרה במינון מאוד נמוך נגיד פעמיים בשבוע בכל פעם לשעתיים והיה מאוד קשה למצוא מטפלות מתאימות. כמו כן אף אחת לא התמידה יותר מכה שבועות כל אחת מסיבותייה. אולי אני יואשת מראש מהאופציה למצוא עזרה מתאימה בתשלום מהסיבה הזו.

הייתי רוצה לחיות במקום בו התינוקות והילדים משתלבים בעשייה היום יומית כך שאמא כמוני לא תהיה בבית עם תינוק כל היום. למשל הייתי לפני כמה ימים במפגש שבטי בטבע בו ישבו נשים וקלעו סלים, ליד ישבו אנשים וילדים אחרים והכינו ארוחת צהריים לכולם. אמנם לא ממש הצלחתי לתת יד למלאכות השונות אבל הרגשתי שייכת, הרגשתי חלק ממשהו. היה לי נעים לדבר עם אנשים והיה לי נעים שאני לא לבד. והיה כיף להיות בחוץ בטבע ולא בתוך 4 קירות.

הייתי רוצה להיות במקום בו אני לא צריכה לשלם למישהו כדי לעשות את המובן מאליו - לתמוך אחד בשני, לחיות בקהילה תומכת ומתפתחת.

אני רוצה שיהיה לי מה לעשות עם תינוק במנשא, כן אני נהנית שהוא על הגב שלי ובזמן הזה לעבוד - לזוז. אבל כמה עבודה כזו יש בבית? שעה ביום? ואז הבעיה היא שבזמן הזה הוא ישן כמובן ואז כשהוא ער דווקא אז אני מתעייפת ורוצה לנוח. או כשהוא ער אני ממש לא יודעת מה לעשות איתו. אולי זה נשמע מצחיק אבל נראה לי שמשעמם לו איתי שאני לא מבדרת אותו. לא נראה לי כל כך מעניין לשבת על אמא מול מסך מחשב.
עכשיו למשל חשבתי שהוא עייף והנחתי אותו בחדר, חשבתי שהוא נרדם אבל כעבור כמה דקות ראיתי שהוא שם ער לגמרי ומוצץ בכיף, ואני קוראת נלהבת של 'עקרון הרצף' חשבתי לעצמי אוי ואבוי התינוק בלי אמא כמה נורא, והוצאתי אותו ועכשיו אני כאן ליד המחשב והוא עליי והוא ממש לא מרוצה מהעניין.

כלומר אני יודעת מה אני רוצה אבל זה לא אפשרי כרגע
זו נקודת מוצא מצויינת.
תכתבי פה את הפנטזיה. מה שאת רוצה. לא חשוב אם זה לא אפשרי כרגע!

את תכתבי את המתכון לעוגה שלך - אנחנו נעזור לך להתאים את זה למתכון בלי גלוטן (-:

אני צריכה לחשוב באמת מה אני הכי צריכה ורוצה, הלוואי שהייתי יודעת. הרי בשביל זה פתחתי את הדף.
כלומר אני יודעת מה אני רוצה אבל זה לא אפשרי כרגע.

בפנטזיה שלך, איזו עזרה הכי נחוצה לך?
מה הכי היית רוצה?,
שפכי באמת, מעבר לכעס על בן זוגך.

ושכחתי לציין, שהרבה פעמים הבייביסיטר הזו עוזרת לי לצאת עם שניהם החוצה, וזו עזרה משמעותית, כי זה קשה לי נורא.

אבל, כשאנחנו כבר בחוץ - כל קושי מתגמד, כי כל כך הרבה יותר קל לכולם, אנחנו משחקים ורובצים בשמש, והתינוק הרבה יותר רגוע.

אני יכולה לשתף אותך במה שמתרחש כאן.

אצלי יש ילד בבית בן שנה ועשרה חודשים, ותינוק קטנטן בן 6 שבועות.

אבא בעבודה ולא מעט פעמים שב מאוחר, למשל, לפחות פעם בשבוע מגיע ב10 בלילה.

אז מה עושים?
יש מישהי שמגיעה כל יום, סטודנטית, אבל בגלל שגם אני שונאת שמנקים לי, אז היא מגיעה בבוקר לשעתיים שלוש, מחזיקה את התינוק אם אני עם הילד, משחקת עם הילד בזמן שאני בעבודות הבית או סתם באמבטייה חצי שעה...

אבא קם לפחות פעם בלילה להאכיל ולחתל (ותסלח לי ההנקה, אבל בלילה יש פעם אחת בקבוק, יש גבול..)
וההורים באים פעם בשבוע בלילה עד 10 כשהוא חוזר.

מעבר לזה, אמא והבעל שלי מבשלים, וכשהוא חוזר מהעבודה - אנו עושים כביסות וכו, הוא יותר, אני יותר כלים.


זהו, בעצם, ברור לי שזה זמני, אבל לבינתיים זה נותן לי אוויר.

מצב השוק עגום משהו, אין מצב שאבא ייקח חופש או ירד במשרה. לגבי עזרה הייתה מישהי שבאה בהתחלה אבל לא יכולה לצערי להמשיך. אני צריכה לאגור כוחות ולמצוא מישהי אחרת. ואכשהו לא כל כך נעים לי לבקש מנשים אחרות שיסדרו לי את הבית, כשהיא היתה העזרה אני מצאתי את עצמי הרבה פעמים עובדת איתה. וזה העניין איך לדעת לקבל עזרה ולהוריד ממני את כל האחריות שאני רגילה לקחת. איך להנמיך ציפיות שלא הכל יהיה כמו שאני רוצה.

ועוד משהו שהבנתי הוא שלא מספק אותי להיות אמא במשרה כפולה. לפני הלידה הייתי מאוד עסוקה בעבודה ובלימודים מאוד מספקים ועכשיו זה חסר לי. המחסור הזה גם משפיע על העצבנות מהמצב. וזה מתנגש עם הרצון וההבנה להיות פנויה בשביל הילדים שלי עד כמה שאפשר ולהניק הנקה מלאה.

דולה פוסט פארטום? בייביסיטר כמה פעמים בשבוע? ירידה ב10% משרה לתקופה של כמה שבועות/חודשים?
מנסיון, מצאי לך סטודנטית באיזו מכללה בסביבת מגורייך. הן לא פעם גמישות בזמנים ובמוכנות שלהן ועושות עבודה טובה וכלבויניקית בזמנים לא שגרתיים. בפרט שנשים צעירות אוהבות עבודות עם ילדים ועושות אותן לא רע. _{זה גם פחות יקר}

מי שאני הבאתי בתקופת הביניים אחרי שזוגי שב לעבוד מלא והקטנה עוד היתה קטנה ואני עוד התאוששתי מהאישפוזים אחרי הלידה... באה יומיומית, הורידה את הכלב לחצי שעה (מאד אהבה כלבים) ניקתה את המטבח, עשתה שתי מכונות כביסה (הכניסה אחת כשהגיעה ואחת כשהלכה) תלתה, קיפלה את של אתמול, הכניסה מדיח, ופעמיים בשבוע בישלה לפי מתכונים שאני נתתי לה. אם היה לי שכל, הייתי מבקשת ממנה לעבור בדרך בחנות האורגנית ולהביא את המצרכים בעצמה. זה היה חוסך לי המון טרטורים עם תינוקת שתיעבה נסיעות...
זה עלה לי 25 שקלים לשעה. והיא היתה אחלה. אז זה 50 שקלים ליום, 4 ימים בשבוע, ועוד פעמיים קצת יותר כי הבישולים לקחו יותר זמן. כלומר 800-1000 ש"ח בחודש נניח למשך חודשיים שלושה. לא זול, אבל ממש הצלה. וזה יותר זול מלהחזיר את הבנזוג יותר מוקדם הביתה. במיוחד במצב השוק הנוכחי העגום משהו.

את צריכה גלגל הצלה כרגע, ולא סתם משהו נידף שדורש ממך מאמצי ארגון והסתנכרנות, משהו יציב ויומיומי.

אני גם כועסת על המצב שאין לי עזרה ושבן הזוג שלי לא פנוי ולא יכול להיות כאן כי בעצם אני לא רוצה עזרה מאף אחד חוץ ממנו.
זה נראה לי שורש העניין... אני מאוד מבינה אותך. מעבר לעזרה הפיזית יש צורך שגם האבא יהיה בתמונה...
האם אין מצב שבנזוגך ייקח חופש ללא תשלום מהעבודה לכמה זמן? האם העבודה של בנזוגך לא גמישה בכלל, או שהוא לא מעוניין בדבר כזה?

נראה לי לא הגיוני לשלם על עוד עזרה. במיוחד אם תבוא מישהי לטפל בתינוק ובדיוק הוא יישן שעתיים, מרגיז אותי לחשוב לשלם למישהי כסף על זמן שבעצם התינוק ישן.
אני זוכרת היטב את המחשבה הזו... אבל גם אם היא תבוא והוא יישן תמיד אפשר לתת לה לבשל, לנקות, לכבס... ותנסי שהיא תבוא בשעות שאת בטוחה שהוא לא ישן, נניח על הבוקר או משהו כזה.
אפשרות אחרת היא שבאמת הבייביסיטר תבוא בין ארבע לשש, או שהיא זו שתסיע את הילדה לגן וממנו, כי נראה לי שזו אחת מהנקודות המעיקות של היום. תמצאי לך בייביסיטר כלבוניקית כזו

כך שאני מכינה את רוב האוכל כדי שיתאים לדרישות שלנו עכשיו.
מבשלת בתשלום.
שירד ממך עניין האוכל בתור התחלה.

בייביסיטר שתבוא להיות אחר צהריים איתך, לכל עזרה שלא תהיה - לנגב טוסיק של ילדה בשירותים, להחזיק רגע תינוק כשאת מחבקת רגע את הילדה וכו' וכו'. עוד בן אדם שיהיה איתך בשעות הלחץ. שארוחת הערב לא תהיה עליך, שסידור הבית לא יהיה עליך. את אחרי לידה - את צריכה לנוח.

אם הןא יישן, שתהיה עם הגדולה ותפנה אותך לעצמך

אני לא מבינה.

יש לך זמן לבד עם התינוק עד 4, ובעלך חוזר ב6.
כמה זמן לבד זה?
מעבר לזה, תנסי למצוא בייביסיטר שתגיע להיות איתכן בשעתיים האלה, זה מאוד עוזר.

לי יש תינוק בגיל הזה ועוד ילד בן שנה ןעשר.

אני צריכה עזרה אחרי הלידה ואני לא כל כך יודעת לדעת מה לבקש וממי, אשמח לקבל רעיונות איזה עזרה לקבל.
ובכלל כנראה לא קל לי לקבל עזרה, אני רגילה לקחת את הכל על עצמי ועכשיו אני מצוננת ועייפה מאוד וברור לי שאני צריכה עזרה וצריכה ללמוד לבקש אבל איזה?

הנה המצב:
יש לי ילדה בת שלוש וחצי ותינוק בן שישה שבועות. אבא עובד כל יום ורואים אותו רק מ6 בערב (במקרה הטוב) כשהוא חוזר הביתה הוא עייף מאוד.
אמא שלי משתדלת לבוא פעם בשבוע אחרי הצהריים ולעזור.
ההורים של בעלי מאוד עסוקים וקשה מאוד לתאם איתם זמן וגם כשהם מגיעים זה לא תמיד קל לי לקבל מהם עזרה.
חברות שלי כולן במצב די דומה לשלנו והן לא גרות במרחק הליכה כך שקשה לבנות עלייהן.
הבת שלי כל יום בגן עד 4 (גן מקסים מאוד), הייתי שמחה שתיהה פחות אבל גם כך אני לא מסתדרת עם שנייהם לבד בשעות שאבא לא נמצא. אני מסיעה ומחזירה אותה מהגן כל יום וקשה למצוא עזרה מהורים אחרים כי הם לא גרים כל כך קרוב ואלו שגרים קרוב לא יכולים לקחת אותה כי אין להם מקום באוטו.
חוץ מזה הבן שלי סובל מגזים וכאבי בטן ונזלת, הלכתי לאבחון באייפק והוא רגיש להמון מאכלים כך שאני מכינה את רוב האוכל כדי שיתאים לדרישות שלנו עכשיו. גם אם אבקש אוכל מההורים שלי או של בן זוגי אני מאוד לא אוהבת את האוכל שהם מכינים כך שזאת לא אופציה.
הבת שלי בזמן שהיא איתי מאוד נצמדת ורוצה תשומת לב ממני (ואני מבינה את זה ומנסה לתת לה כמה שיותר ולהיות סלבנית).
קשה לי מאוד להיות עם שנייהם לבד כי אז היא הכי נצמדת ובעיקר כשאני מניקה, וגם צריך להשגיח כל הזמן שלא תעשה לו דברים לא נעימים כמו לנסות להרים אותו וכו'.
ניסיתי למצוא לכל יום אחרי הצהריים עד שאבא חוזר עיסוק כמו ללכת לחברה או להזמין חברים או ללכת למשחקיה, אבל זה מעייף אותי מאוד, אין לי כח וגם לא נראה לי נכון שכל יום תהיה תכנית.

אני משתמש רוב הזמן במנשא ומקבלת גם עזרה פעם בשבוע בניקיונות הבית אבל זה לא מספיק. ואני גם הולכת לטיפול בעצמי (אבל הוא בא איתי).
ומכל המצב הזה אני עייפה וגם כרגע הוא מצונץ וצריכה לנוח ואני לא יודעת איזה עזרה לקבל.
אני לא חושבת שנכון שהבת תלך לסבתא סבא לסוף השבוע כי נראה לי נכון שתהיה איתנ ו במיוחד אז גם אבא בבית ואפשר סוף כל סוף להרגיש כמו משפחה מתפקדת.
אני גם כועסת על המצב שאין לי עזרה ושבן הזוג שלי לא פנוי ולא יכול להיות כאן כי בעצם אני לא רוצה עזרה מאף אחד חוץ ממנו. או יותר נכון נראה לי לא הגיוני לשלם על עוד עזרה. במיוחד אם תבוא מישהי לטפל בתינוק ובדיוק הוא יישן שעתיים, מרגיז אותי לחשוב לשלם למישהי כסף על זמן שבעצם התינוק ישן.

מישהי? רעיונות פתרונות?

תודה