דסי כל הכבוד לך על פעילותך למען ילדים ללא משפחה תומכת. את מלאך ממש. לא כל אחד מוכן להקריב מעצמו, זמנו, משפחתו, על מנת לעזור לילדים במצב הזה.

סינדרום הילד המאומץ, (כפי שאני מכנה את המצב הזה) הוא לא כל כף פשוט. ילדים שהוריהם הביולוגיים עזבו אותם מסיבות כלשהן, מתקשים ביותר להאמין שמישהו יכול לקבל אותם ולאהוב אותם. " אני כל כך גרוע שאפילו אמא שלי לא רצתה אותי"

זוהי כנראה תחושתם התת הכרתית, המובילה לחוסר יכולת לסמוך על עצמם ועל אחרים. הפחד שיתקשרו ויעזבו אותם מחדש כל כך עמוק ויסודי, שמאוד קשה להם לא "לנסות את אהבתם ורצונם" של כל מי שבדרך על מנת לבדוק את רמת המחוייבות שלהם. הפחד להתקשר הוא הבסיס להתנהגויות הקשות. הצורך בבדיקה בלתי פוסקת של המשפחות החדשות הוא בלתי נשלט.
המצב היחידי שאני יכול להשוות אליו את המצב של ילד כזה הוא למצבה של חייה פצועה התוקפת כל מי שמנסה להתקרב אליה.

מה שאני ממליץ, הוא לפתוח את הנושא בשיחה פתוחה ולהעמיק בו עד כמה שניתן. מהניסיון שלי, ברגע שהילד מבין את מקורות הפחד להתקשר חדש, הוא מסוגל להתחיל לשנות את התנהגותו. השיחה בנושא דורשת התמדה עד שהנושא יתקבל ויופנם. סביר להניח שזה יהייה ביותר משיחה אחת.

הילד חייב להבין שהעזיבה אותו, אינה קשורה אליו בדרך כלשהי. אבל הוא יכול לגרום באמצעות התנהגותו שלא יוכלו להתקשר אליו מחדש. ללא הבנה של אחריותו לשינויים שחלים לאחר שהאם הביולוגית עזבה אותו, אין כמעת סיכוי שיצליח להשתנות. הוא חייב להבין שאין דבר כזה "אהבה ללא תנאים" כשלא מדובר באם הביולוגית.

גם הורים ביולוגיים רבים ביותר מתקשים בתחום האהבה ללא תנאים. ההבדל הוא שבמקום לעזוב הם הורסים.

אשמח להמשך הדיווח עליה.

כל הכבוד על הנכד, תמיד היה מקסים.

למשה תודה על התשובה במיל.
כרגע אני משמשת כאם אומנה לילדה בת קרוב ל12 לקוית למידה מאובחנות כנראה גם בעיות קשב וריכוז מטופלת ע"י מטפלת אלבאום בתוספת הוראה מתקנת , עברה הרבה פרדות בעברה אם בגיל2 פרידה מאב ומעבר למשפחת אומנה בכתה א ובגיל 10 נזרקה מהמשפחה שבה גדלה עם אחיה והגיע אלינו
מאוד עקשנית סקרנית ומניפולטיבית כרגע מוציאה כלפינו המון כעס וביקורת שממש מקשה על חיי היום יום הסדירים. אולי יש למישהוא רעיונות
ושוב מופיע לי "כולנו זקוקים לחסד" אין הארות אחרות או שרק לי מגיע תמיד אותו דבר
מי שזוכר את אריאל הוא עבר לאמא שלו (נכה על כיסא גלגלים עם מטפלת צמודה) וממשיך לשגע את כול העולם בחיוכים שלו אני מגיעה אליו פעם בשבוע -בתפקיד סבתא דרך טובה לשמור על קשר ואפשרות להשפיע קצת ולשמור על שפיות