אכן כך. לקח זמן עד שזה עלה (ומאז שמצאתי את הקישור) אבל זו ההודעה. הכתבה לא זמינה יותר. חבל.

הגעתי לקישור הזה
אבל הוא כותב לי
this content was deleted by its respective owner

הלינק לכתבה לא עדכני
באמצעות חיפוש "מחפשים שורשים" באתר http://www.mako.co.il

הגעתי לקישור הזה
http://www.mako.co.il/tv/[po]ilana dayan[/po]/d0a2066bd9686110VgnVCM1000004801000aRCRD/1e9dba003aa7c110VgnVCM2000002a0c10acRCRD/Articles/itemId=3e166ce479519110VgnVCM100000290c10acRCRD

ומה שסקרן אותי: האם באמת אמרתם שמי שאוכל 'מהצד' עף מהקבוצה
בהחלט לא אמרנו כזה דבר ואין סיכוי שנגיד.
אנחנו מזמינים אנשים לתקופה קצרה (רק 24 שעות במקרה הזה..) בה אנחנו מפנים מקום ונותנים הזדמנות לדברים אחרים שלאו דווקא קיימים בחיים הרגילים.
חבל לי שהוא המציא כזה דבר.. אבל יכול להיות שככה הוא הרגיש - או חשב.. והוא הציג את זה כאילו "אמרו"..

בתור צופה בכתבה "מהחוץ" - כלומר אחת שמעולם לא השתתפה בטיול כזה - אני מסכימה עם התגובות שאומרות שהמלקטים הוצגו באופן מעט ביזארי (ריבוי הפרומואים שמראים את רוני קובן מהסס להתכופף ולתלוש עלים בפיו תרמו לתחושה) ואכן היה עיסוק מוגזם בתחושות והחרדות של קוני קובן (כמו גם בעוד כתבות שלו) במקום בעניין עצמו. לא היה דיון מספיק עמוק על קירבה לטבע, על אלטרנטיבה, לא הייתה ביקורת חברתית, אף מילה על קפיטליזם או האדם המודרני האומלל. וחבל.
אישית לא נרתעתי מהסצינה בה המלקטים מתכופפים לאכול (לרעות, בעצם) שיחים חיים אבל חברתי שצפתה איתי אמרה "מה הם מפגרים??" ומבחינתה העניין נסגר (וכן מדובר באדם אוהבת טבע, צמחונית, מודעת לבריאותה ולבריאות הסביבה וכו'), כלומר במקום לקרב אנשים לנושא זאת סצינה שמרחיקה.

מצד שני, אותי אישית העניין כנראה מספיק מעסיק והכתבה כן הצליחה לעורר בי משהו כי מאז התעניינתי והרהרתי עוד יותר באופציות טבעונאיות, חיים קרובים לטבע ועוד (בעיקר ע"י קריאה באתר זה, מן הסתם) - ועובדה שאני יושבת כאן ומגיבה חודשים רבים אחרי השידור שלה.

סוסת פרא, משתתפת בחששות שלך, השתתפתי בשני טיולים, בראשון התחושה שלי בסוף הטיול הייתה - איזה יופי - מעבר לזה שלא הייתי רעבה עלתה בי תחושה מעניינת של - זה לא נורא להיות רעבה.
בקשר ללהביא אוכל ושיהיה מספיק... אני לקטית כפייתית, כל פעם כשעצרנו ליד משהו טעים ומרגש הכנסתי אחד לפה ושניים לכיס- מהפחד שאחר כך לא יהיה, בסוף תמיד בסוף הטיול נשאר לי בכיס אוכל, ובכלל לא הייתי רעבה.
ביני לביני החלטתי שמטרת הטיול הבאה תהיה להפסיק לאגור ולנסות להסתמך על מה שיש, כי כמו שאמרתי יש המון, וגם אם רעבים - זה כל כך קשה , הרי גם ככה רוב הזמן אני אוכלת מתוך אכילה רגשית... ברור לי שככה אני אבל זה ממש הפתיע אותי ושחרר אותי הידיעה שלא(!) צריך להביא אוכל מהבית ושיש המון(!) מה לאכול..

אהבתי מאוד את מה ששימי אמר על תחושת ה"יהיה בסדר".
גם אני.
מאוד אהבתי את הדברים הנכוחים של שימי רף, הרגשתי שהוא דיבר ממש בעדינות ובנועם.

סליחה - גמד קטן שלח את התגובה במקומי...

הרבה אנשים בוודאי היו "מזועזעים" שילדים אוכלים רק עלים ופירות.

יופי שאפשר לראות את כל הכתבה! ממש רציתי לראות איך יצא ופיספסתי כששידרו...

אהבתי מאוד את מה ששימי אמר על תחושת ה"יהיה בסדר". אולי כי הרגשתי אותה בעצמי.

קצת חבל לי שהכתב בחר להדגיש יותר את החוויה שלו במקום את חווית הליקוט ואתכם הלקטים (אבל אולי זו הייתה הבחירה שלכם?). נראה לי שלאיש מהמיינסטרים שרואה את הכתבה יהיה מן הסתם קל יותר להזדהות עם הכתב, ויש חלקים בכתבה שהוא הוציא את עצמו ממש מסכן - יעיפו אותי אם אני יאכל, אני כ"כ רעב וכו'... זה אולי יכול קצת להרתיע.

וד"א - טוב שלא הבאתם איתכם ילדים. אני אישית הייתי שמחה לראות ילדים לקטים בכתבה, אבל אז חשבתי על זה - זה היה גונב את כל הפוקוס, והרבה אנשים בוודאי ה;

כתבת שהמטרה היתה: לחשוף את אנשי הפריימ-טיימ למסרים שלא מופיעים בד"כ על גבי המסך

כשאנשים צופים בכם יורדים על שש ואוכלים את העלים בלי הידיים (כי ככה זה יותר אותנטי/טעים, לא זוכרת מה בדיוק אמרו שם)
זה נראה די ביזארי ובודאי שלא מקרב...

אני הרגשתי פיספוס בכתבה שלא דיברתם מספיק על החשיבות של אכילת אוכל row ובעיקר הכתבה הדגישה את הצדדים המוזרים והפחות מקובלים.

ומה שסקרן אותי: האם באמת אמרתם שמי שאוכל 'מהצד' עף מהקבוצה, או שהוא אמר את זה כסתם בדיחה?

גם אני מאוד אהבתי את הכתבה. עשתה לי חשק.

ובכל זאת, אני אמנם מה'משוכנעים' אבל הכתבה דווקא שכנעה אותי שכדאי להביא סנדוויצ'ים מהבית. מאוד הזדהיתי עם האמא של רוני קובן, שהגוזל שלה היה מורעב כבר יותר מחצי יום.
בקיצור, בתור אחת שתמיד דואגת שיהיה לה מספיק אוכל (ומספיק זה אומר מ-ס-פ-י-ק) - זה החלק הפחות אטרקטיבי בעיניי.

אהלן -
באופן כללי אני מאד מבסוט מהתוצאה - הצוות בסה"כ עמד במילה שלו וייצר פרספקטיבה אותנטית מנקודת המבט של הכתב רוני קובן. כמובן שיש לי מספר הסגות\תיקונים\הסברים לחלק מהדברים - אשתדל לפרט בקרוב - או שאולי עד אז אחרים שהיו (אורי? שימי?) בטיול - יעשו זאת כבר.

למרות שהכתבה חיובית - לא ברור לי אם המסרים באמת הגיעו "אל מעבר למשוכנעים" ואני בכלל לא בטוח שזה היה שווה את המאמץ מהבחינה הזו. איך יודעים חוץ מזה?

תודה מעומק הלב ללקטים התומכים, ללקטים החדשים, ולצוות העובדתי.. מתגעגע אליכם ומחכה בסבלנות לעונת הטיולים הבאה...

אופק

איזו כתבה נחמדה. הכתב ממש חמוד, איך שהוא ירד על עצמו... זה נתן לכל הכתבה אופי נעים ולא שיפוטי.

שמתם לב לפסקול? זה השיר:
http://www.youtube.com/watch?v=1yIDt97zQgY

ראיתי בעובדה, נשארתי עם טעם של עוד.
ראיתי פעם שניה ונהניתי אפילו יותר.
אני מאוהבת בכל האנשים המקסימים האלה D-:

אחלה כתבה , מצחיקה ומרגשת.

צפיתי ועוד הראיתי את זה לאחותי, והרושם שנוצר בי הוא חשק לעוד ומשום מה אף אחד מהמשפחה שלי לא רוצה לבוא. אין לי שמץ של מושג למה, זה נראה כ"כ כיף כל השבטיות הזאת... כשתהיה לי חופשונת קצרה אני ארשם מיד כמובן.

ארדן.

אנחנו ב{{}}מדור לקטים | לקטים מטיילים


_{(רואים מאיפה השמש זורחת? מהטוסיק של אורי!)}

התוכנית "עובדה" פנתה אלינו בחורף וביקשו להצטרף לטיול הבא - אנחנו סירבנו בתוקף.. זוהי חוויה אישית ופרטית וסדר העדיפויות שלנו שונה מאד מזה של תוכניות בערוץ השני.. אולם לאחר דיבורים ביננו ואיתם ויצירת אמון מסוים, החלטנו לארגן טיול נוסף מקוצר (לילה אחד) במיוחד כאשר כל המשתתפים ידעו על הצטרפות הצוות מראש (כמובן). המטרה שלנו: לחשוף את אנשי הפריימ-טיימ למסרים שלא מופיעים בד"כ על גבי המסך... והמסר העיקרי - יש אנשים מהתרבות המוכרת שבוחרים לדעת את הטבע כחלק שווה ממנו... ולהנות! וכך לקטים מטיילים יצא לאור.

אפשר לראות את הכתבה במלואה (15 דקות) בקישור הבא:
http://www.keshet-tv.com/UvdaVideoPage. ... iaID=33220
לצערינו כדי לראות חייבים חלונות וחייבים אקספלורר... מומלץ ללחוץ על pause ולתת לזה לטעון קצת - ואז להגדיל למלוא המסך.