מכשיר לרעש לבן
זה מאד עוזר! לנו יש מאוורר ישן שמטרטר. זה עוזר עכשיו כשהילדים גדולים, אבל כשהיו קטנים הם ישנו בעיקר עלי, או שהריצו אותי לשכב לידם כל כמה זמן.
בכלל הזכרת לי נשכחות - זו היתה תקופה קשה בחיי, כשהייתי צריכה להרדים ילד אחד בעוד השני עושה רעש בסלון...

אצלנו כשהקטן עושה טובה וישן ביום ולא במנשא או באוטו, הוא ישן למעלה בחדר סגור עם אינטרקום. אם כבר יש את האפשרות ליצור לו מקום שקט לשינה, חבל בעיני לא לנצל את זה.

אולי כדאי לחשוב על פתרון טכני יותר:

1. מכשיר לרעש לבן
2. לסגור את הדלת ולהדליק מכשירי ווקי טוקי בסלון בשבילך ובחדר שלו. כך תשמעי במידה ומתעורר.

שווה לדעתי לרוץ למעלה פעמיים בשעתיים כדי להרדים מחדש מאשר לבלות יום שלם בנרגנות ומסכנות של הילד.
חוץ מזה שבאמת זהו צורך הכרחי בגיל הזה בשביל התפתחות תקינה ולא מותרות כלל.

יש תינוקות שנולדים מאד עירניים (בלי להיות בתווך בעייתי של קשיי שינה ומיעוט כרוני של שינה.) הם ישנים פעמיים ביום בערך, ושנת לילה ארוכה יחסית (עם הפסקות הנקה) ככה היתה הבת שלי.
יש תינוקות שנולדים קצת "בוסר" פחות "מבושלים" וצריכים עוד הרבה זמן רחם-חיצוני לפני שהם מוכנים "לבקוע" אלה יכולים בקלות לישון רוב היום ורוב הלילה, רק על אמא, ולהראות גם עם עיכוב התפתחותי בשבועות ובחודשים הראשונים. ככה היה בני.

התינוק בן 4 חודשים
הבוקר חשבתי שאולי חסר לא ברזל

פספסתי שזה תינוק חדש.
בגיל הזה הם אמורים לישון הרבה שעות רצוף לא?
את מדברת על תינוק שרק נולד?
אם הוא ישן במנשא הוא גם מתעורר?
יכול להיות שמפריע לו משהו אחר ולא הרעש?

התינוק שלי רוצה לישון כל שעה. כלומר שעת ערות זה הרבה בשבילו.
לפיכך כמעט במהלך כל היום צריך ליצור את השקט וזה לא ריאלי...


התינוק מצידו, יצטרך עם הזמן להסתגל לעובדה שיש לו אחים בבית. הוא לא נולד בכור ויחיד ואלה יהיו חייו. אני לא במקום של להרגיל תינוקות, אבל אי אפשר ליצור מציאות סטרילית עבור תינוק. המשפחה תמצא את האיזון הנכון לה וזה חלק מההסתגלות לתינוק, להתחשב בו אבל גם לא להפך את כל העולם שיסתובב סביבו.

נכון! נראה לי שהמציאות חזקה מהכל.

ולי לא קל עם זה.


לגבי קרניו סקראל : משהו בזה מרתיע אותי. המגע בראש.....

יש תינוקות כאלה.
אצלי כל הזמן אמרו לי שזה בגלל שהיא ראשונה ויחידה ואני מפנקת אותה שיוצאת לטיול לילה להרדים במנשא בחוץ, אבל היא צרחה ולא נרדמה ורק צמידות לי הרדימה אותה וגם זה רק בתנאים מסויימים.
לרגע חשבתי שהם צודקים אבל נזכרתי: אני ילדה שניה. גם אם אחי הבכור היה בשקט עבורי, נולדתי בקיבוץ וביליתי בו את השנים הראשונות. כל הילדות (מחוץ לקיבוץ) הייתי מתעוררת מרעשים ושנתי היתה קלה מאד. סבלתי מהבכי של אחותי התינוקת, קמו אליה אבל גם אני הייתי מתעוררת.
אני חושבת שבגדול תינוק כזה והמשפחה יסתגלו זה לזה.
כלומר:
אפשר לבקש מהם לא לעשות דברים מסויימים בזמן שמרדימים, נניח בלי צעקות ובימבה אבל כן לשחק. אולי משהו שדומה למה שניצן הציעה. הבעיה בדרך כלל שהמשחקים הכי אטרקטיביים ומשתיקים הם אלה שהכי בעייתיים. נגיד לא הייתי משיארה ילדים קטנים לבד עם גואש ותלוי בני כמה הם אבל לא בטוח שעם בצק. אבל כן אפשר למצוא משהו שמיועד לזמן הספציפי.
התינוק מצידו, יצטרך עם הזמן להסתגל לעובדה שיש לו אחים בבית. הוא לא נולד בכור ויחיד ואלה יהיו חייו. אני לא במקום של להרגיל תינוקות, אבל אי אפשר ליצור מציאות סטרילית עבור תינוק. המשפחה תמצא את האיזון הנכון לה וזה חלק מההסתגלות לתינוק, להתחשב בו אבל גם לא להפך את כל העולם שיסתובב סביבו.
עו מחשבה שעלתה לי בסוף הכתיבה: אפשר לטפל בזה. אולי קרניו סקראל או שיטות אחרות. מכירה תינוקות עצבניים שנרגעו במחי שני טיפולים אצל מכשפה כזו או אחרת. נשמע לי שווה לנסות.

שאלות.

ניסית לא להגיד כלום ולנשום? גם אם יש רעש?
<מתוך הזדהות ותינוק דומה. וניסיון שהראה לי שלפעמים מה שהעיר אותו זה שהתחרפנתי מההרעשות, ולא מהרעש עצמו.>
ניסית להחליט שזה מה שאת עושה בצהריים? <נכנסת איתו לישון וגם אם יש רעש, זז, קולט שאת לידו, ממשיך לישון...>
רק כיווני מחשבה.

בחיי שכבר המון זמן שבאה לנו טוב שנת הצהריים, אבל השבוע, אשכרה השבוע, PMS, קור, רעב ועייפות ואני קולטת שהיא לא נותנת לי "להרדים."
התקשרתי לאיש, שאלתי איך עשינו כי יוצאת מאיזון ולא זוכרת, הזכיר לי את הספר והבקבוק. עבד כמו קסם.
פה, התעדוף היה הפוך.

דיווח בזמן אמת:
בינתיים התינוק שלי ישן ה ר ב ה.
הוא התעורר פעמיים. וחזר לישון.
כלומר הוא זקוק לתנאי שקט ואמא-רק-שלו
אמא-רק-שלו זהו תנאי שלא אוכל לספק לו. לטוב ולרע
ושקט נראה לי שאפשר.לא יודעת עדיין בדיוק איך.
בכל אופן למדתי היום שאם זה היה תלוי בו הוא היה ישן יותר
וההתנהלות הלא-רגועה שלו היא תוצר של התנאים בבית

אצלנו, מגיל די צעיר הקטן (בן שנה וארבע) לא ישן טוב בחוץ במנשא. הוא פשוט סקרן ופעלתן מדיי ולא רוצה להפסיד שום דבר
בימים שאנו כל היום בחוץ, הוא מסוגל להרדם אם הוא ממש מותש- בהנקה או במנשא, אבל הוא לא יישן הרבה ושאר היום יהיה קצת מעוך
לעומת זאת, כשאני משכיבה אותו לישון בבית בצהריים- הוא ישן צהריים 3 שעות
וכל היום של כולנו נראה אחרת. האמת, שגם אני נהנית מהשקט וההפוגה בצהריים
הפיתרונות שמצאתי עבור אחיו בן ה-4.5:

• אבא, או בייביסיטר שיוצאים עם הגדול החוצה בצהריים, שלא יצטרך להיות בבית בשקט (או לשחק, און לשוק או סידורים מעניינים אחרים)
• אם אנו במפגש והגדול לא רוצה לחזור הביתה בצהריים (מה שבד"כ קורה...), אני חותכת עם הקטן הביתה, והגדול נשאר עם בייביסיטר או עם אחת האימהות האחרות עד סוף המפגש
• לפעמים אנו חוזרים הביתה כולנו, ואז אני מכינה מראש פעילות מעניינת לגדול- ספר לעיון, צבעי מים, דיסק עם סיפור, ונסגרת בחדר עם הקטן להניק ולהרדים. אחר כך אני יוצאת ומבלה עם הגדול "זמן של גדולים", בפעילות משותפת שקטה ואז בד"כ יש לו מוטיבציה לשמור על שקט יחסי, כי הוא מרוויח זמן סולו

_היום רק שנינו - אני והתינוק בבית
בודקת אם השקט משפיע על הרוגע שלו?
ואם הוא יישן יותר טוב?_
רעיון טוב.
אולי אפשר ליצור, פעילות שכל שאר הילדים עושים רק כשהתינוק ישן (אולי גם הם ישנים.... סתאם) למשל- ציור בגואש/ אפיית עוגיות מבצק שהכינות מראש/ אולי דודה טלוויזיה
ככה יתעורר בקרבם האינטרס בשינה של הקטני...

היום ניסיון
היום רק שנינו - אני והתינוק בבית
בודקת אם השקט משפיע על הרוגע שלו?
ואם הוא יישן יותר טוב?

בני כמה הילדים שלך?
הגדול בן שמונה

_יכולה להגיד לך שאני מלאת רגשות אשמה
שהשתקתי את הגדולה כשנולדה מס' 2._

מבינה אותך. ומה עם התינוק הוא צריך לישון טוב
את מי לתעדף? (משתמשת במונח של ניצן אמ)

אמא שקט,
בני כמה הילדים שלך?

יכולה להגיד לך שאני מלאת רגשות אשמה
שהשתקתי את הגדולה כשנולדה מס' 2.
עכשו כשיש לנו תאומים ו 2 בנות בבית - אין מצב שאני אשתיק אותן.
רעשים מעצבנים כמו משרוקיות וחלילים צורמים או ממש צרחות אני מבקשת שיעשו בחדר משחקים או בחצר.
התאומים ישנים מעולה עלינו
ובשום פנים ואופן לא במקום אחר...
בעלי גם יכול לקדוח בקיר עם מנשא והם ימשיכו לישון אם הם עייפים - אבל זה רק כשהם עלינו...
כבר שלושה חודשים שהם לא יורדים מאיתנו לשניה - אם זה מנחם קצת...(-:

התינוק שלנו צריך הרבה נשיאה על הידיים תוך כדי ניענוע (הליכה, כדור פיזיו..)
הדבר מצריך הרבה משאבי זמן ותשומת לב
כאשר הוא נרדם אני רוצה שיפיק מהשינה את מה שהוא צריך
ואז זה מגיע: אחד הילדים מעיר אותו שלא במזיד
ההתנהלות הזו חוזרת על עצמה הרבה פעמים ביום ומכניסה מתח
ומביאה אותנו למקום נטול חיוניות ומותש
אני מרגישה שמשהו פה יכול להתנהל אחרת

יש הגורסים, שכשתינוק מתרגל לרעש, הוא יישן ברעש.
גם אני לא מהגורסים האלו-
עובדה- הבן שלי אומר אמא אבא ציצי ו- שששששש (מלווה באצבע לפני הפה)

אני לא חושבת שאת מתכוונת אליי, אבל אני גם חברה שלך, וגם אני שונאת את האמירה הזו.
וואללה? בתור חברות, אנחנו כנראה לא מדברות מספיק.

אני במצב דומה ופשוט התחלתי לקחת את התינוקת לישון למעלה. אם היא מתעוררת אני רצה אליה ומרדימה אותה בהנקה.
למטה היא פשוט לא ישנה. ככה היא גם ישנה תמיד באותו מקום, יודעת איפה היא תתעורר (אם אנחנו בבית הכוונה. אם אנחנו בחוץ היא ישנה עלי בעקרון, אלא אם כן יש לי איפה להניח אותה ואז כמובן אם הצלחתי היא מתעוררת אחרי כמה דקות).

כשהיא ישנה אני מבקשת מהילדים לא לצרוח אבל אני לא משקיטה אותם.

_יש הגורסים, שכשתינוק מתרגל לרעש, הוא יישן ברעש.
חברה שלי שונאת את האמרה הזאת, וטוענת בתוקף שזה מאוד תלוי בתינוק._
אני לא חושבת שאת מתכוונת אליי, אבל אני גם חברה שלך, וגם אני שונאת את האמירה הזו. פעם חשבתי ככה, ואז נולד הבן שלי
הפעוט שלי עדיין לא מצליח להרדם ברעש, לישון ברעש, וקשה לו לישון אם אני לא לידו. הוא היה ככה ממש מרגע לידתו (שאז לא הסכים לישון אם זה לא היה ממש פיזית עליי. והיה מתפתל ללא הרף.)

המיקוד צריך להיות בדברים אחרים, לדעתי.
קודם כל - בד"כ רחשים לא מפריעים. שקט מוחלט הוא בעייתי, כמו שצעקות ורעשים חזקים פתאומיים בעייתיים (יש יותר סיכוי לרעשים פתאומיים בשקט מוחלט מאשר בהתנהלות שקטה יחסית רוחשת.)
המשפחה שלי נשכרת מזה שיש שעה שעתיים כל יום של זמן שקט יחסית. באופן כללי לא רצות פה צעקות, אבל הבחנתי שכשהיה קטן יותר, הגדולה לא יכלה להיות בשקט בזמן הזה, אפילו להיפך, וזה היה מרגיז אותי.

אז למרות שהוא מאד ברור בעייפות שלו ובצורך שלו, תמיד עובד לי הכי טוב אם קודם אני מכינה לה חלב אגוזים טרי בבקבוק, שמה אותה על פוף עם ספר ואז לוקחת אותו אליי לישון. לחילופין, אני מציעה שכולנו נלך למיטה לנוח ולקרוא ביחד. זה בבית.
אנחנו לא מוטרפי פעילויות, ואני לא חותכת פעילויות בשגרה (למרות שיש מצבי תשישות שאחרי כמה ימים שהוא לא הצליח לישון בגלל גורמים חיצוניים שאני מתעדפת אותו וזהו) אבל אני אשתדל למצוא את הזמן בין לבין לעזור לו להרדם (הוא נרדם בהנקה ובשקט בלי קהל. הכל מאד מסיח אותו. ותוך כדי שינה הוא זז מדי פעם ובודק שהגוף שלי שם. הרבה פעמים הוא לא, אז אני צריכה לחזור אליו ולהרגיע... כזה יצא לי.) נגיד לתפוס כסא או ללכת לאוטו השקט, להניק, לשים במנשא ולחזור. כאלה.

הילדות שלי נרדמו כשהיו עייפות וישנו בכל מצב. לא יכולה להסיק מזה ולעשות הכללות, יכול להיות שהייתי "מגרילה" תינוקת שמתעוררת מכל רחש והייתי צריכה להתאמץ יותר.
אני חושבת שאם מצליחים למצוא דרך שהתינוק ישן ללא תנאים מיטביים זה משאיר את כל האפשרויות פתוחות. אני מכירה משפחה עם תינוק בן שנה וחצי שבצהריים חותכת כל פעילות בשביל לחזור הביתה כדי שהתינוק ישן את השנ"צ שלו. ויש לו אחים גדולים! הם מפסידים הרבה מזה.

יכול להיות ששינה במנשא תהיה טובה יותר מאשר במיטה. שווה לנסות.

לדעתי, גם אם מתרגלים לישון ברעש, דפוסי השינה אינם אופטימליים. אם יש רעש ואתה מתעורר אפילו חלקית וחוזר מיד לישון - רציפות השינה נקטעה על ידי גורם חיצוני. כל זה מפריע, לדעתי, להתפתחות ולרוגע.

במינשא קורה את אותו הדבר. הוא לא מבודד רעש....

קודם כל מזל טוב...
תודה!
אני מציעה, שהשינה של התינוק תהיה חשובה גם לאחים
הם קטנים וקשה להם להפנים את חשיבות ההתחשבות בתינוק הישן.
חוצמזה, בגלל שאנחנו ביחד כל היום, כמה כבר אפשר לנטרל את עצמך? הם שרים ושמחים ורבים ובוכים ונוסעים על בימבה.
מה כל היום יישבו דומם.
אני מרגישה שאני גוזלת מהם משהו חשוב. ומבקשת מהם שליטה עצמית שלפעמים קשה גם למבוגרים.

???

אני גם לא מסכימה לדיעה של להתרגל לישון ברעש
אני הוכחה לכך- אני השלישית במשפחתי, אף אחד מעולם לא שמר על קדושת שנתי, ועד היום אני ישנה קל ומתעוררת מכל רחש

יש הגורסים, שכשתינוק מתרגל לרעש, הוא יישן ברעש.
חברה שלי שונאת את האמרה הזאת, וטוענת בתוקף שזה מאוד תלוי בתינוק. שיש אמנם מידה מסוימת של יכולת להסתגל, אבל יש תינוקות שיירדמו בכל מקום וזה לא יזיז להם, ואחרים (כמו הבת שלה, כמובן) שזקוקים לתנאים מאוד מסוימים כדי להירדם ואין מצב "להסתגל".
פתרונות? לא יודעת.... נראה לך שהוא עשוי לישון יותר טוב במנשא? נראה לך פרקטי מבחינתך?

אמא שקט, קודם כל מזל טוב...
יש הגורסים, שכשתינוק מתרגל לרעש, הוא יישן ברעש.
אני מציעה, שהשינה של התינוק תהיה חשובה גם לאחים, כלומר- שהם יזכו ממשהו- אפילו מאמא שיותר רגועה, כי היא זוכה לנוח... שיהיה להם שווה. למשל לשחק במשחק, שכאשר התינוק באיזור, לא מומלץ לשחק בו.

טוב אז ככה,
אנחנו בחינוך ביתי. יש תינוק חדש בבית. השינה שלו מאוד חשובה לי. אם לא היו לו אחים הוא היה ישן יותר ואיכות השינה היתה טוב יותר.
אני מוצאת את עצמי בסיטואציות אבסורדיות של השתקת האחרים. מצד שני אני רוצה לתת לו תנאים טובים. המשמעות של להפריד אותו לחדר אחר לא פשוטה כי אני צריכה לרוץ אליו לקומה השנייה אם הוא מתעורר ואין לי כוח לפרפר. כשהגדולים היו קטנים זה היה יותר פשוט כי גרנו בדירה קטנה והפרדתי.
מה לעשות?