על ידי אנונימי » 20 אוגוסט 2001, 00:52
ד"ר רוני אבירם הוא פילוסוף ועתידן של החינוך. הוא משמש כמרצה בכיר במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון ועומד בראש המרכז לעתידנות בחינוך (
http://www.bgu.ac.il/futuredu, טלפון 6461887-08).
כתב את
לנווט בסערה - הכולל ניתוח נוקב של הכשלים המובנים במערכת החינוך הבית-ספרית והצעות לשינוי. לסקירה מקיפה של הספר ראו:
http://ootips.org/horut/aviram.html. לרכישה:
http://www.mitos.co.il/Book/BookFocus.asp?ID=104424
יזם את הוצאתו לאור של הספר הראשון בעברית על חינוך ביתי:
החינוך מן הבית מאת רונלד מייהן. לרכישה:
http://www.mitos.co.il/Book/BookFocus.asp?ID=116116
התארח בפורום חינוך ב-Yנט:
http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-3214,00.html
תגובות להרצאתו של רוני אבירם מהמפגש הארצי ביוני 2001
- ההרצאה של רוני אבירם היתה מעניינת מאד מבחינתי - אם גם קצת תיאורטית. הצטערתי שהוא התחיל כל כך באיחור לעומת התכנון, משום שכתוצאה מזה נאלצתי לעזוב באמצע.
- אבירם מגיע מתוך הגישה המערכתית ומקעקע את רעיון בית הספר, תוך בדיקת הרעיונות המנחים שעמדו בבסיס הקמת בית הספר ושלילתם. אולם הוא מציע למעשה , על פי הבנתי, החלפת מערכת אחת באחרת.
לפי הבנתי חינוך ביתי חופשי משמעו בין היתר, בחירה של כל הורה וילד, על פי סביבת החיים שלהם, במטרות ובנושאים שמתאימים להם והם חפצים ללמוד אותם. המשפחה בעיני, צריכה להיות מעין אורגניזם חי ומשתנה ולא מערכת בתוך מערכת אחרת. הורה צריך לספק כלים וגירויים ומבחר של רעיונות, דרכים, אמצעים ועזרה כדי שהילד יוכל להחליט ולבחור מה ירצה לעשות בהווה ועתיד.
- גם אני התרשמתי כך מרוני אבירם. מסתבר שבשביל להשתחרר מהתפיסה הבית-ספרית, לא מספיק להשתכנע שבי"ס לא טוב - צריך להיות מסוגלים לראות דרך אחרת.
- אני התרשמתי ש-רוני אבירם טוען שאין הצדקה מוסרית או פרקטית לקיומה של מערכת החינוך, ושהחובה והזכות לחנך את הילד צריכות להיות של הוריו. מבחינתו הבחירה איך לממש אחריות זו נתונה בידי ההורים, וזה לגיטימי שיבחרו לחנך את ילדיהם בבית, וגם לגיטימי שיבחרו לחנכם דרך מסגרת כלשהי אחרת. בסיפרו הוא מתייחס למסגרות כמו-בית-ספריות שמנוהלות על ידי ההורים כאחת האלטרנטיבות, אבל בוודאי לא כאלטרנטיבה יחידה או מועדפת או נכונה יותר. בעיקרו של דבר מה שרוני אבירם אומר זה "רק לא בית ספר"...
יחד עם זאת, אני מסכים עם יונת שמה שמפריע לרוב ה"מיעוט המדוכא" (של משפחות עם ילד במערכת החינוך) לראות את עצמו ככזה הוא העובדה שאינם רואים אלטרנטיבה. במובן הזה הסיכוי הטוב ביותר שלנו ליצירת אימפקט גדול נעוץ בהצגת דרך כזו - אחת או יותר.
- תודה לרוני על ההרצאה והנכונות
תרמו: רועי, שלומית, יונת, יפעת, רני וחדוה
ד"ר רוני אבירם הוא פילוסוף ועתידן של החינוך. הוא משמש כמרצה בכיר במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון ועומד בראש המרכז לעתידנות בחינוך (http://www.bgu.ac.il/futuredu, טלפון 6461887-08).
כתב את [b]לנווט בסערה[/b] - הכולל ניתוח נוקב של הכשלים המובנים במערכת החינוך הבית-ספרית והצעות לשינוי. לסקירה מקיפה של הספר ראו: http://ootips.org/horut/aviram.html. לרכישה: http://www.mitos.co.il/Book/BookFocus.asp?ID=104424
יזם את הוצאתו לאור של הספר הראשון בעברית על חינוך ביתי: [b]החינוך מן הבית[/b] מאת רונלד מייהן. לרכישה: http://www.mitos.co.il/Book/BookFocus.asp?ID=116116
התארח בפורום חינוך ב-Yנט: http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-3214,00.html
[hr]
[b]תגובות להרצאתו של רוני אבירם מהמפגש הארצי ביוני 2001[/b]
[list=1]
[*] ההרצאה של [po]רוני אבירם[/po] היתה מעניינת מאד מבחינתי - אם גם קצת תיאורטית. הצטערתי שהוא התחיל כל כך באיחור לעומת התכנון, משום שכתוצאה מזה נאלצתי לעזוב באמצע.
[/list]
[list=1]
[*] אבירם מגיע מתוך הגישה המערכתית ומקעקע את רעיון בית הספר, תוך בדיקת הרעיונות המנחים שעמדו בבסיס הקמת בית הספר ושלילתם. אולם הוא מציע למעשה , על פי הבנתי, החלפת מערכת אחת באחרת.
[/list]
לפי הבנתי חינוך ביתי חופשי משמעו בין היתר, בחירה של כל הורה וילד, על פי סביבת החיים שלהם, במטרות ובנושאים שמתאימים להם והם חפצים ללמוד אותם. המשפחה בעיני, צריכה להיות מעין אורגניזם חי ומשתנה ולא מערכת בתוך מערכת אחרת. הורה צריך לספק כלים וגירויים ומבחר של רעיונות, דרכים, אמצעים ועזרה כדי שהילד יוכל להחליט ולבחור מה ירצה לעשות בהווה ועתיד.
[list=1]
[*] גם אני התרשמתי כך מרוני אבירם. מסתבר שבשביל להשתחרר מהתפיסה הבית-ספרית, לא מספיק להשתכנע שבי"ס לא טוב - צריך להיות מסוגלים לראות דרך אחרת.
[/list]
[list=1]
[*] אני התרשמתי ש-[po]רוני אבירם[/po] טוען שאין הצדקה מוסרית או פרקטית לקיומה של מערכת החינוך, ושהחובה והזכות לחנך את הילד צריכות להיות של הוריו. מבחינתו הבחירה איך לממש אחריות זו נתונה בידי ההורים, וזה לגיטימי שיבחרו לחנך את ילדיהם בבית, וגם לגיטימי שיבחרו לחנכם דרך מסגרת כלשהי אחרת. בסיפרו הוא מתייחס למסגרות כמו-בית-ספריות שמנוהלות על ידי ההורים כאחת האלטרנטיבות, אבל בוודאי לא כאלטרנטיבה יחידה או מועדפת או נכונה יותר. בעיקרו של דבר מה שרוני אבירם אומר זה "רק לא בית ספר"...
[/list]
יחד עם זאת, אני מסכים עם יונת שמה שמפריע לרוב ה"מיעוט המדוכא" (של משפחות עם ילד במערכת החינוך) לראות את עצמו ככזה הוא העובדה שאינם רואים אלטרנטיבה. במובן הזה הסיכוי הטוב ביותר שלנו ליצירת אימפקט גדול נעוץ בהצגת דרך כזו - אחת או יותר.
[list=1]
[*] תודה לרוני על ההרצאה והנכונות
[/list]
[b]תרמו:[/b] רועי, שלומית, יונת, יפעת, רני וחדוה