גם אני כתבתי משהו על חגי תשרי

"אחרי החגים יתחדש הכל"- אומר השיר, ואכן תקופת חגי תשרי יוצרת תחושה ממשית של "זמן מעבר" המוביל לשינוי ולהתחדשות. אם נתבונן לעומק ברצף חגי תשרי נבחין בתהליכים שונים שאנו עוברים במהלכם ובאמצעותם המובילים אותנו לאותה תחושה מבורכת. מאמר זה יציע לבחון תהליך תיקון סביבתי- חברתי הנלמד ונובע מחגי תשרי החל מראש השנה, דרך יום הכיפורים ועד סוכות. מי ייתן ונזכה כולנו להביא לתיקון עולם ולביאת משיח בן דוד. May all being be happy.
ראש השנה - תיקון סביבתי

ראש השנה, החג הפותח את חגי תשרי, הינו על פי המסורת יום סיום בריאת העולם ובריאת האדם.

על בריאת האדם מסופר הסיפור הבא (מתוך האינטרנט):

_חברו יחד חוקרים, פילוסופים ומדענים כדי לחקור את העולם, את כל הבריאה לתולדותיה ופרטיה.
מטרת מחקרם הייתה לגלות מהו תפקיד כל יצור ותועלתו.
אכן הצליחו החוקרים למצוא צורך ותפקיד לכל הברואים: יצורים שנועדו לאכילה, בהמות ובע"ח לשימוש האדם, צמחים לרפואה, וכו'.לכל רמש, שרץ וצמח נמצא תפקיד, שום דבר לא נמצא חסר טעם.

החוקרים הגיעו למסקנה זו לאחר שנים של עבודה רבה. סיפוקם היה גדול, והם החליטו לעשות משתה לכבוד סיום מחקרם. לפתע במהלך המשתה, קם אחד החוגגים ואמר: "אל סוד כל הברואים הצלחנו להגיע, אבל על נברא אחד פסחנו במחקרינו ולא ירדנו לסוף סיבת קיומו- אנו , בני האדם. לא שאלנו עצמנו מה אנו מביאים לעולם, מה התועלת בנו".

ישבו וחשבו- מה התועלת בנוכחות האדם בעולם? חשבו וחשבו ומה שהצליחו לראות זה רק נזק: האדם חוטב יערות, שוחט בהמות, מזהם את האוויר ואת האגמים הנהרות והנחלים. כל מעשי האדם הם רק לטובת עצמו, גם אם זה בא על טובת שאר הברואים. העולם היה מסתדר יפה גם בלי נוכחות האדם. .."_

בתיאור האדם בספר בראשית, עונה לנו הכתוב על תפקיד האדם בבריאה בשני פסוקים:
הראשון- ברכת ה' לאדם: " וַיְבָרֶךְ אֹתָם, אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְכִבְשֻׁהָ; וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם, וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבְכָל-חַיָּה, הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ.." (בר' א 28)
השני- תיאור תפקיד האדם "" וַיִּקַּח יְהוָה אֱלֹהִים, אֶת-הָאָדָם; וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן-עֵדֶן, לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ. " (בר' ב 15).

ייעודו של האדם גלום במתח בין שני הפסוקים – בין רדייה לעבודה, בין כיבוש ושמירה. האיזון הנכון בין פיתוח העולם והעלאתו למדרגה גבוהה יותר ובין שמירתו ושימורו. רק מתוך הכרת נבראתו מסוגל האדם לגבור על שרירות לב עצמו, לשמור על חוקי הבריאה, להכיר תודה לכל הברואים ,להודות בקיום ייעוד ותכלית ולהגיע לאיזון אקולוגי מלא .

ראש השנה , יום בריאת העולם , מזכיר לנו שלעולם הזה יש מלך – אנו איננו אדוני הייקום. אנו זוכרים גם כי המלך הזה בחר לברוא אותנו כי הוא מאמין בנו – מאמין ביכולתנו לתקן ולא להרוס, לשמור על הרמוניה בעולם ולא להחריבו. בראש השנה אנחנו נזכרים בבריאת העולם, במלכות ה', ומקבלים עלינו מחדש את התפקיד של "לעבדה ולשמרה" – שימוש בכוחנו כבני אדם לשמירה על איזון בין כל חלקי הטבע ובינינו ובין עצמנו.

יום כיפור – תיקון אישי וחברתי

בראש השנה הזכרנו לעצמנו את אחריותנו על העולם. על מנת שנעמוד באחריות זו עלינו לפתוח בתיקון אישי – על כל אחד מאיתנו לבדוק עצמו, היכן התרחק מן הציווי האלוקי , מה עליו לתקן על מנת שיוכל לעסוק באמת בתיקון העולם ובשמירת ההרמוניה בו.

להפתעתנו, דווקא ביום זה של תיקון אישי, אנו מקדישים חלק גדול מהתפילה לווידוי על רשימת חטאים קבועה מראש – בלי להתחשב אם ביצענו אותם או לא, וכל זאת בלשון רבים- "אשמנו, בגדנו, גזלנו, דיברנו דופי ... " . (מתוך תפילת יום הכיפורים) .

הסיבה לכך ברורה אם ניזכר בדרך שעשינו עד כאן – מראש השנה.
בראש השנה נבראנו אנו , בני האדם, וקיבלנו תפקיד בעולם. את התפקיד הזה אי אפשר לקיים לבד !

רק אם נהייה אנשים טובים ומתוקנים , בתוך קהילה טובה ומתוקנת, רק אז נוכל לממש את ייעודנו בתוך הבריאה!

הווידוי הינו קבוצתי-קהילתי, על מנת שלא נראה את עצמנו כ"נפרדים" מהכלל אלא חלק ממנו- גם עבירות שלא אנחנו עברנו, מעצם היותנו חלק מחברה בה עבירות אלו נעשות הרי שהן "קשורות אלינו" ואנחנו מתוודים עליהם. תיקון העולם עובר דרך תיקון חברתי-קהילתי.

תובנה זו מסבירה גם את ההלכה " עבירות שבין אדם למקום, יום הכיפורים מכפר; שבינו לבין חברו - אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חברו". ( מתוך מסכת יומא ח, ז )-– על מנת לתקן את העולם עלינו להיות חלק מחברה מתוקנת, חברה שהשלום שוכן בה.

יום הכיפורים מזמין אותנו לתקן את עצמנו, להשכין שלום סביבנו ולקחת אחריות על הקהילה בה אנו חיים- על מנת שיחד נוכל למלא את ייעודנו בבריאה.

סוכות – חיים בעולם מתוקן

חג הסוכות הינו שיאו של התהליך שהתחלנו בראש השנה:
לאחר שהמלכנו על עצמנו את ה' והכרנו בהיות העולם כולו נברא על ידיו.
לאחר שהבנו את תפקידנו המיוחד בעולם הנפלא הזה.
לאחר שקיבלנו על עצמנו לשמור על הסביבה ועל האיזון בעולם בין הדומם החי.
לאחר שניקינו כפינו מחטאים כגון גבהות לב ושנאת חינם.
לאחר שלקחנו אחריות על היותנו חלק מקהילה – בית כנסת, ציבור, עם, ומין האדם.
לאחר שבחרנו להשכין שלום בינינו ובין עצמנו, בינינו ובין חברינו, בינינו ובין עולמנו.
אחרי כל זאת אנחנו מוכנים לחג הסוכות.

בחג הסוכות אנו שמחים – שמחה אמיתית, מן המקום הפנימי ביותר, שמחה שהיא מצווה " ושמחת בחגך... והיית אך שמח" (דברים טז 14-15).

בחג הסוכות אנו חוזרים לטבע ממקום של ענווה– מצוות החג שולחים אותנו לשוטט בין שבילי ארצנו ולאסוף ארבע מינים שצומחים בה פרא, בארבע סביבות גידול שונות . את המינים אנו מביאים לסוכה- בית ארעי, הבנוי מחומרים טבעיים וגגו (הסכך) מחורר – שנוכל להשתאות ממראה הכוכבים ולזכור מי ברא כל אלה.

בחג הסוכות אנו "מפילים את המחיצות" בינינו ובין החברה – כולנו יושבים בבתי ארעי , בלי חומות , בלא הבדלי עושר ומעמד, וחוגגים יחד. כולנו התפייסנו איש עם רעהו, כולנו טוהרנו ביום הכיפורים. כולנו שמחים.

אין פלא אם כך שעם סיום חג הסוכות אנו בשלים להתחיל מחדש את התורה...

מי ייתן ונשמור על מצב נפשי זה של חג הסוכות לאורך כל השנה , ונתחזק בעשייה חיובית ובתיקון עולם.

שנה טובה
עינט

ראש השנה – בעיני הטבע

תחילת החג (א' בתשרי) מסמלת את יום הדין, שבו נקבע גורלו של כל אדם לשנה הקרובה. ביום זה נברא העולם, ומסיבה זו תוקעים בשופר ומרבים בשמחה.
ראש השנה חל דווקא בתחילת הסתיו, לאחר שהסתיימה מלאכת איסוף הקציר מהשנה שחלפה ובפתח תחילתה של עונה חקלאית חדשה.

המנהג של אכילת תפוח בדבש בראש השנה מסמל את התקווה לשנה טובה ומתוקה. ומברכים עליו את ברכת "בורא פרי העץ".
נוהגים לאכול גם תרד, סלק ותמרים ואומרים: "יהי רצון מלפניך... שייתמו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתינו"
את הרימון שעל-פי המסורת אומרים שיש בו כ-613 גרעינים כמניין תרי"ג המצוות. ועליו אומרים: "יהי רצון מלפניך... שירבו זכויותינו כרימון"
על-פי המסורת בערב החג השני נהוג לשים פרי חדש על השולחן, ולברך עליו.

ביהדות מאמינים שכל הבא עלינו הוא לטובה, ושאלוהים נמצא לצידנו בכל רגע. אנו מאמינים שכל המאורעות בשנה הקרובה יהיו לטובה. מסיבה זו אנו מברכים בשנה מתוקה ומקווים לחוות בה אושר ושמחה כמו ברגע טעימת המתוק.
זהו יום קדוש מאוד לעם היהודי, וגם לאלו מאיתנו שלא מקיימים מצוות על פי ההלכה, יש הזדמנות נהדרת לנצל יום זה לעבודה על עצמנו. זהו יום מצוין לארגן מחדש ולקבוע אילו מטרות אנו רוצים להגשים בשנה הקרובה, אילו שינויים אנו רוצים לעשות בחיינו.
אנו יכולים לבחור בדרך חדשה של לימודים שיש בהם תכלית עבורנו, עבודה חדשה ומספקת, תזונה בריאה יותר, גמילה מהתמכרויות מזיקות, פעילות גופנית מאתגרת, והחשוב מכול – דרך חדשה לטיהור וחיזוק נפשנו.
נפש חזקה היא הכוח האמיתי שמניע אותנו בכל משעול. בחירה בדרך חדשה של עבודה פנימית מסורה לניקוי וטיהור מחשבות שליליות והחלפתם במחשבות חיוביות תוביל למעשים טובים ולחיים מאושרים. שהרוח נמצאת באחדות עם הגוף הפיסי, התחושות כולן הופכות מעודנות ונעימות יותר. תחושות הגוף נעשות ברורות יותר והבריאות משתפרת.
כשהגוף מתחזק, כך גם ההתפתחות הרוחנית מתעצמת. בגוף חולה האפשרויות דלות יותר.
וכפי שאמרו חכמי ישראל בעבר: רבי יעקב בעל הטורים: "מצווה להנהיג עצמו במידה טובה והנהגה טובה לשמור בריאותו, כדי שיהא בריא וחזק לעבודת הבורא יתעלה." וכך גם רבי מאיר אבן אלדובי – נכד הרא"ש: "אחר שהגיע השלמות הראשון [של בריאות תקינה] אזי אפשר לו להגיע אל השלמות האחרון [תיקון הנפש] אשר הוא נכבד ממנו בלא ספק... כי הגוף הוא כלי הנפש, ולכן צריך האדם לשום כוונת כל ענייניו לצורך בריאות הגוף ולהנעימו לצורך תועלת הנפש ובריאותה."

אני מאמין שתמיד צריך לפעול ולהתמיד במה שעושה לנו טוב, ולהפסיק לחזור על טעויות העבר.
את הטוב בראש השנה אני רואה במצווה לחגוג ולהיות בשמחה גדולה כהוקרה ליום בריאת העולם. היופי של הברכות הרבות שאנשים רבים מרעיפים על כל אדם שפוגשים בדרכם.
וגם בהזדמנות ליהנות משפע הפירות הנהדרים שהטבע עמל על הכנתם במשך כל ימות השנה.
אני ממליץ לאכול בחג מבחר רב ככל האפשר של פירות מתוקים וטריים ! ולברך עליהם בשנה של התחלות חדשות ומתוקות ובבריאות טובה יותר שתאפשר לנו להגשים את שאיפות ליבנו.

התפוח – הוא אחד העצים הראשונה בהיסטוריה שבויתו על-ידי האדם. יש יותר מ-7500 זנים שונים של תפוחים ! השונים בטעמם, צבעם, מרקמם וצורתם. הפרי עשיר בויטמינים ומינרלים שונים והוא עשיר בסיבים תזונתיים החשובים לניקוי פסולת העיכול ולמניעת מחלות רבות.
התפוחים הנמכרים היום בשווקים הם מתוקים בהרבה מהתפוחים בעבר. אני נהנה מהמתיקות והטעם הייחודי של כל תפוח, ואני לא רואה שום צורך להמתיקו בדבש. הדבש הוא סוכר ללא ערך תזונתי, לעומת התפוח העשיר במרכיבים תזונתיים רבים. מי שבכל זאת חפץ במתיקות רבה יותר, ימצא עניין רב בתמרים שמצויים בשפע בתקופה זו של השנה.
"תפוח מידי יום ירחיקו מכם את הרופא" – זוהי אמרה ישנה התקפה גם בימים אלו.
התפוח עשיר מאוד בנוגדי חמצון רבים ובמחקרים רבים נמצא שאכילתו תורמת להורדת רמת הכולסטרול בדם, ולמניעת שכפול תאים סרטניים. קליפת התפוח מכילה את רוב הסיבים ואת רוב הויטמינים והמינרלים, מסיבה זו יש לאכול את התפוח על קליפתו.



הרימון – הרימון הוא אחד משבעת המינים, ומקורו באיראן. מקור שמו ככל הנראה קשור לגבנונים בראשו, "הרמים" מכל עבריו.
במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה מצאו שמיץ רימון מונע התפתחות של טרשת עורקים, ובמחקרים רבים נוספים מצאו שהוא יעיל במניעת מחלות סרטן ומחלות אחרות.
לרימון מיוחסות פעילויות רפואיות רבות וביניהן גם טיפול באנמיה וחיזוק מערכת הדם כולה.
את הרימון יש לאכול כשהוא בשל במלואו, וכשסוחטים ממנו מיץ יש לשתות אותו קרוב ככל האפשר לזמן הסחיטה. ככל שחולף הזמן המיץ מתחמצן ומאבד את רוב ערכו התזונתי העשיר.



התמר – התמר עשיר מאוד בסוכר, ועל כן אין להרבות בצריכתו. הוא גם עשיר במרכיבים תזונתיים רבים ובסיבים תזונתיים. הוא עשיר מאוד באשלגן הידוע כ-"מינרל הנעורים".
ישנו התמר הלח והתמר היבש. כמות הסוכר בתמרים הלחים היא קטנה יותר, אך טריותם ותכולת הנוזל שבהם הופכת אותם לפרי מתוק מושלם. התמרים היבשים מתוקים מאוד ואכילה מוגזמת מהם עלולה לגרום להידבקותם בשיניים ולגרימת נזק.
המג'הול הוא התמר היבש הגדול ביותר והטעים ביותר. הוא נחשב לזן המשובח ביותר בארץ.
במקורות אומרים שבזמן שאבותינו נדדו במדבר, התמר היווה את עיקר תזונתם. הוא מספק אנרגיה מיידית והוא טוב מאוד לאכילה לפני פעילות גופנית מאומצת.
מטע התמרים הגדול בעולם נמצא בקיבוץ טירת צבי, בעמק בית שאן.


ראש כבד\דג – מה באשר למנהג לאכול ראש כבד או ראש דג כסימן לברכה ? ובכדי לקוות "שנהיה לראש ולא לזנב". ההתפתחות הרוחנית וניסיון חיינו מלמדים אותנו ומבהירים לנו שיש סיבות רבות להימנע מהמנהג חסר התועלת. אתייחס בקצרה לנזק הבריאותי שבו.
הבשר כבד לעיכול, והוא גורם לעייפות. בתוספת האנטיביוטיקה, הורמוני הגדילה וחומרי ההדברה השונים הבשר מהווה סיכון של ממש. הבשר עשיר בשומנים (רווים) מהסוג הגרוע ביותר לגוף האדם. גם הדגים החיים במים מזוהמים אינם ראויים למאכל אדם, ויש להימנע מצריכתם. בני אדם האוכלים בשר ודגים הופכים את קיבותיהם לבתי קברות וקוברים בהן את גוויות בעלי החיים המתים
אני ממליץ לקחת את הטוב שבמסורת ולהשתמש במנהגים שבהם טמונה הברכה באמת. בחג זה נחגוג בדרך חדשה ומתוקה יותר, ונוסיף עוד פירות ומזון טבעי לארוחת החג, ונימנע ממזון "מת" שהנזק הטמון באכילתו משפיע גם על הגוף וגם על הנפש.

אוסיף מספר אמירות של חכמי ישראל בנוגע לבשר:
הרמב"ם – רבי משה בן מימון: "ואלו מיני הבשר... והשומן כולו רע, ישביע, [אבל] ויפסיד הבישול [יפריע לעיכול תקין] וימנע תאות המאכל ויוליד ליחה לבנה."
חז"ל: "לימדה תורה דרך ארץ שלא יאכל אדם בשר... בתדירות גבוהה, אלא בהזדמנויות מיוחדות כגון בשבתות וימים טובים. גם בהזדמנויות אלו אין להרבות באכילת בשר".
הרב מרדכי אליהו: "ובזמן הזה שיש אנשים ששמחים ב[אכילת] ירקות ופירות ואינם שמחים בבשר, אינם חייבים להצטער ביום טוב, לכן אם באותו יום נח לו שלא לאכול בשר אינו מחויב להצטער בזמן הזה."

הקשיבו לגופכם והיו מודעים לסביבת חייכם ! החיים יפים ויש לחגוג אותם בכל יום ובכל רגע.
היו צדיקים "צדיק כתמר יפרח" והרבו בשמחה