מעניין ומעורר מחשבה, צריכה לחשוב על ההבדלים במושגים, כללית אני חושבת שהמושגים חופפים בפרמטרים מסויימים.

פשוט מניחה את זה כאן

[url=http://shinuytodaati.co.il/a9-education/%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9D/]אחריות הורית? ילדים עצמאיים, אתר שינוי תודעתי[/url]

אלה הגדרות מעניינות.
אני רואה את האחריות כמרכיב בעצמאות: כדי להיות מסוגלת להיות עצמאית בביצוע מטלה מסוימת, את צריכה להבין מהי רמת האחריות הכרוכה בכך.
למשל, כדי לחתוך בעצמך פרי בסכין חד, את צריכה להבין את הסכנה שבחוד ואת האחריות שיש לך (להשתדל) להימנע מלחתוך את עצמך או עצמים / בני אדם אחרים.
כדי להיות מסוגל להגיע בעצמו לבית הספר (משהו שהבן שלי מאוד רוצה לעשות), הילד צריך להיות מסוגל לשאת באחריות לחציית הכבישים בבטחה.
וכו'.
אבל גם ההגדרה הזאת נראית לי נזילה משהו, ולא אתפלא אם מישהי אחרת תבוא ותגדיר את אותם המושגים (עצמאות ואחריות) באופן אחר... ;-)

[u]אחריות זה לרוב משהו שהורה צריך לדרוש מהילד או לחנך אותו[/u]
המממ.
לא הייתי קוראת לזה בשם המופשט "אחריות". נכון, חלק מהדברים אנחנו רואים באופן מקובל מזוית הראייה שלנו, המבוגרים, כ"אחריות".
אבל כשאני מלמדת את הילדים, אני לא מלמדת אותם "אחריות" אלא משהו יותר קונקרטי:

למשל, אני מבקשת מהילדה להתקשר כשהגיעה בשלום למקום רחוק, כי אני דואגת. היא גם רואה שאני מתקשרת להודיע.
אני מלמדת את הילדים לאט לאט ובהדרגה את כל האספקטים של שטיפת הכלים - אני לא רואה בזה "אחריות" לנגב את השיש או להוציא את הלכלוך מהכיור, כמו שאני לא רואה בזה "אחריות" שהכלים הרחוצים יהיו גם נקיים. אני פשוט מלמדת שהנוהל כולל עוד חלקים: לרחוץ את הכלים כך שיהיו נקיים, לסדר אותם במייבש כך שיהיה מקום לכולם והם גם לא יישברו, אחרי כן לנקות את הכיור ולהשאיר שיש וכיור שטופים ומנוגבים.

אז "להשאיר את המטבח כמו שקיבל אותו" נשמע לי מופשט, וגם מורכב. הייתי פשוט מלמדת מה מנקים אחרי הבישול, על מה מסתכלים, איך המטבח צריך להיות בסוף התהליך, מה הסטנדרטים שלך.

חלק מזה הוא גם הסתכלות:
יש ילדים שלומדים מהסתכלות.
יש כאלה שהעיניים שלהם תמיד מכוונות פנימה. את יכולה לנקות לידם את השולחן בסמרטוט כל חייהם, וזה יכול להיות 15 שנה, ועדיין כשהם לוקחים את הסמרטוט ליד ברור לך שהם לא יודעים מה לעשות בו ונראה שמעולם לא קלטו מה את עושה.
אז זו לא בעיה של "אחריות" בהכרח, אלא בעיה שהם לא בנוכחות, או פשוט - לא לומדים מראייה.

יש ילדים שלוקחים אחריות בעצמם, זה נראה לי שילוב של אופי וגיל. כאלה שדואגים לא ספציפית לעצמם אלא למצב בכללותו.

מחשבות שלי בנושא:
עצמאות היא היכולת של הילד לדאוג לצרכיו בעצמו, בהתאם לגיל שלו.
למשל, ילד בן 9 יכול להכין לעצמו חביתה.
עצמאות ילדים לוקחים לבד אם מאפשרים להם.

דוגמאות קלאסיות לאחריות זה למשל לטפל בחיית המחמד או לדעת להתקשר להודיע איפה הוא נמצא.
אבל גם דברים אחרים כמו להשאיר את המטבח כמו שקיבל אותו לפני שהתחיל להכין את החביתה.

אחריות זה לרוב משהו שהורה צריך לדרוש מהילד או לחנך אותו לכך (לפחות אצלי בבית).


מוזמנים להמשיך.