^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום ,מחר אני שנתים בלי אבא שלי,אומנם החיים יותר חזקים אבל הכאב והרייקנות העצומה אי אפשר לתאר אותה,
כל שימחה מהולה בעצב,החיים כבר לא אותו דבר בלי אבא שלי
שלא נדע עוד צער ונדע להגיד תודה ולהעריך את מה שיש

משתתפת גם, וחיבוק גדול.
נפרדתי מאבי לפני שלוש וחצי שנים
והוא כל כך חסר לי ואני מתגעגעת
וזה באמת לא נתפס.. שהוא באמת לא חוזר הפעם.
ואני כן מרגישה אותו מלווה אותי, אבל ככה, מרחוק
לא כמו שדימנתי שארגיש אותו
החיים האלה מתגלגלים בצורה מדהימה
שאני לא מבינה
ומשתאה לנוכח העוצמות האלה
זה עדיין כואב, אבל התחושה מתקהה..
אני זוכרת , אחרי שהוא נפטר, שלא הבנתי איך יכול להיות שכל כך הרבה אנשים יש בעולם, אני רואה אותם מסביבי, ולא יכולה לדעת- מי מהם חווה כבר אובדן כזה?
ואיך יכול להיות שכולם ממשיכים לחיות עם הכאב הזה??
והנה, ממשיכים לחיות
פשוט ככה
מאחלת לך טוב,
וחיבוק

משתתפת בצערך

שלום לכולכם
היום קמתי מהשבעה על אבי ז"ל. לא נתפס. אדם מלא חיים, בריא, שמח בן 64.
קם לפני ארבעה וחצי חודשים באמצע הלילה ומסיבה שאינה חד משמעית נפל, איבד הכרה ומת.
לאחר דקות ארוכות הצליחו להחזיר דופק. אבא שלי שכב בתרדמת עמוקה 4 חודשים ו4 ימים עד שהחזיר את נשמתו לבורא.
ואני כל כך מתגעגעת...

@}

וואו ממש מדהים לחזור לפה ועוד במיוחד שהדף הזה אני יצרתי כבר 6 שנים וזה כמו נצח.. לאחרונה אפילו אני חולם עליו יותר והם חלומות מצחיקים מאד שונים ממנו אבל בטח הוא מנסה לשדר לנו אופטימיות. מה נגיד הרבה מים נשפכו בירדן, מעזיבת מקצוע עריכת הדין שהיה שנוא עלי כל כך ונסיעה למזרח לחצי שנה. מעבר למרכז וחזרה למקצוע שאני כל כך אוהב.. עולם הקריינות.. במשך ה 5 שנים בהם אני עצמאי, מרגיש שעשיתי את הדבר הנכון ושאבא שלי היה מקבל את זה שחלומות שלו לא יכולים להתגשם דרכי..

חומר למחשבה....
ממשיך להודות לכולם על התמיכה ומשתתף בצער אחרים

שלכם
אייל גלברג

שלום,אבא שלי נפטר לפני שלושה חודשיים מדום לב באופן מפתיע אני מבינה את הכאב העצום,ובכלל להבין שאני לא יראה את אבא שלי יותר כמו שלוקחים סכין דוקרים אותי בלב ומסובבים ומסובבים ולא עוצרים ,אני מקווה בשבלנו שהאבות שלו רואים אותנו מלמעלה.

משתתפת בצערכם

h

אייל שלום.
אני חדשה פה....
אבא שלי נפטר לפני 28 יום. עוד יומיים השלושים ואני לגמרי מבינה את ההרגשה.
אני לא מצליחה לבכות, לא מסוגלת להרגיש חולשה, יודעת שלא ככה הוא רצה שאני אתמודד עם זה.
ולמרות הכל הכאב כל כך חזק, כל כך מלווה. אני קמה בבוקר עם כאב בטן נוראי, כל השרירים תפוסים.
מתמכרת לעבודה , ללימודים, לשיגרה, להכרח. לא משאירה לעצמי זמן לאבל האישי, לעיכול,להבנה.
וזה כל כך קשה הלוואי והייתי מרשה לעצמי להיות קצת חלשה.
ממש מחפשת תשובות שיגרמו לימים שאני עוברת להיות פחות טכניים ויותר מלאים בתחושות האמיתיות, אבל איני מוצאת.
איפה מוצאים אותן?!

לאייל היקר
רציתי לחזק אותך , נכון שכאשר מאבדים את אחד ההורים זה נורא קשה מכוון ששום דבר כבר לא אותו דבר
מדהים לחשוב על החלל הריק שהם משאירים אחרי מותם החל מניתוק המשפחה , להורים יש יכולת לגבש את כולם
ואחכ' הכל מתפרק ואנחנו נשארים בחלל ריק ועצוב , תמיד אני אומרת שהמוות זה יותר קשה לאנשים שנשארים
כי המתים כבר לא מרגישים מה הם מפסידים , אנחנו האומללים שכל כך מתגעגעים וזה קשה לחשוב שלא נראה
אותם שוב ,
אז בוא נאומר - שהמתים נחים ולא סובלים יותר - ואילו אנחנו המתים העיקריים כי משהו בתוכנו מת ,
תיהיה חזק חבר - חייבים להמשיך tale aviv@walla.com

אייל, מה שלומך 4 חודשים אחרי?

אייל היקר,
איתך בצערך. לנו זה קרה לפני שנתיים וקצת - זה נשמע המון, אבל זה לא. אני עדיין לומדת להתמודד עם האובדן, וצערי הזמן לא מרפא. אני מנסה למצוא נחמות קטנות, רוב הזמן חיה בשקר שהוא יחזור. נכי לא נתפס זה איך העולם ממשיך בשלו, בשעה ששלך חרב עליך..מה שעוד לא נתפס זו העודבה שחשבתי שכשזה (אני קוראת לזה "זה" ולא מסוגלת להגיד נפטר) יקרה לי אני אמות. לא נתפס לי איך הבאתי חיים בשעה שאני מתה מבפנים. הבאתי חיים (ילדה נהדרת) שעוזרים לי להחזיק את הראש מעל המים.
מקווה שתחזיק מעמד, אני כאן אם אתה צריך

אין חיבוק עם פרצוץ עצוב... אבל זו הכוונה

שלא תדע עוד צער

מנסיון קרוב מאד רק כאשר בוכים מצליחים איך שהוא להשתחרר ולא במעט.
גם אם זה קורה אחרי שנים רבות...
משתתפת בצערך

אייל - קודם כל, משתתפת בצערך ושלא תדעו עוד צער.
מקריאה של המילים שלך, נראה שאכן אבא שלך כבר זוכה להרבה נחת. אתה יודע בדיוק מה המסר והמטלות שהוא הותיר אחריו ומצליח לממש אותן. אני מניחה שהדבר ממל א אותו שמחה וגאווה.

חברים, אני חייב לשתף אתכם בהלוויה של אבי, כולם מסביבי בכו מאוד כאשר ירדנו במדרון בדרך לחלקת הקבר שלו הסמוכה לקבר של אביו, ביום אביבי שכזה יבש ככל שיהיה, שלא הצליח ליבש את כמות הדמעות אשר גלשו על אותו מדרון. ואני, יבש וחזק בדיוק כמו שאבא שלי רצה שאהיה, הרגשתי חזק כל כך שהרשתי לעצמי אפילו לחייך ללא סיבה, אבא החזיק אותי מימין סבא החזיק אותי משמאל, כך שאני רואה את הגאווה בעיניהם כאשר הקראתי בביטחון את דברי ההספד שהיו לאחר 3 הספדים אחרים. אבא הזכיר לי רק דבר אחד וזה הביחד. כל כך חשוב עכשיו לשתף להרגיש ולעזור אחד לשני וכמו שאוסף של ענפים מחוברים יחדיו לא ניתן יהיה לשבור, כך גם את משפחתינו. אני וודאי אמשיך לכתוב ולהשתפך וזאת במיוחד שהלב מתמלא געגועים, כי זה צורך שחייבים לפרוק ואין ספק שדבריכם עוזרים, הגם אם אין מבינכם המכירים את הרגשתי.
מודה לכם עד מאוד,
אייל גלברג

תודה אנשים נפלאים, אבא שלי היה איש חזק פיזית ונפשית. היה איש שיחה מרתק שדאג למשפחתו כמו שרק ניתן לחלום.
מעסק של בשר שנסגר עבר לתחום המכירות שכלל מכונות צילום ובסוף מכירת מחשבים שהשיא היה כאשר נחטף לחברת י.ב.מ.
אבי היה איש שיווק ומכירות מחונן, ואני מקווה שירשתי זאת ממנו, לא בגלל הרצון להצליח שקיים ללא קשר, אלא כדרך מצוינת להנציח אותו.
היום זה היום האחרון של השבעה, והדימיון ביני לבין אבי ז"ל הוא רב.
אין תרופה לכאב, אלא רק הזמן הוא שינסה לרפא.

אייל יקר, אני מניחה שעבר עליך יום קשה... אז קח .

אייל יקר,
תקופה לא קלה מתחילה... והיא לא תגמר לעולם. חיים בלי אבא. אבי גם נפטר בגיל 54 מהתקף לב. אני יודעת שאצלי המילים, החיבוקים, המבטים לא עזרו באמת. הדבר היחיד שיעזור הוא שהוא יחזור, לפחות לכמה דקות, לעוד חיבוק אחרון, מילה אחרונה. רק עוד פעם אחת לשמוע אותו צוחק... ואי אפשר לתפוס שזה לא יקרה לעולם, וכשמגיע רגע של הבנה הוא מכאיב כמו ששום דבר קודם לא הכאיב.
השבעה היא פסק זמן "כפוי" ומופלא, להיות מוקף במשפחתו ובחבריו, עוד קצת לחיות את חייו דרך האנשים בהם נגע בדרכים רבות.
להתחיל את הפרידה מוקף באהבה ותמיכה.

ואם אפשר במשהו לעזור, גם אם זה רק דרך המחשב, אני פה.
אם תרצה לשתף, אני אשמח ל"שמוע", עליו, מי הוא היה, עבורך ועבור משפחתך, מה עובר עליך , מה אתה מרגיש..

מקווה שאני בכיוון..

הרע מכל קרה וזה לא נתפס. אבא שלי, ראש המשפחה הלך לעולמו בגיל 54 עקב מחלת הסרטן. כל כך קשה הוואקום שהוא משאיר ובמיוחד הגעגועים אליו. פעם חשבתי שאבא שלי הוא חסין לכל ושום דבר לא יפגע בו. הוא עבר הרבה בחייו הקצרים, אבל דבר אחד הוא העביר לי כדי שאמשיך בחיים וזה הכוח לאהוב את החיים כפי שהוא אהב. בהלוויה של אבי.... לא הזלתי דמעה כאשר כולם מתפרקים לידי, כי ידעתי שהוא רוצה שאני אהיה חזק לידו כשהוא נקבר.
אבי היקר וזה רק בשביל לסבר את האוזן, קבר את אביו 30 יום לפני מותו..... אם ביום שני אמר אבי קדיש לזכרו של סבי, הרי שיומיים לאחר מכן נפטר וביום שישי היה זה אני עם מילות הקדיש. קשה כל כך קשה שאין לי מילים.