על ידי שני_צו* » 01 יולי 2006, 11:45
_לי כל הזמן רצות בראש תמונות מהתיכון של הילד החנון/המוזר/הפריק
שכל הזמן מסתובב לבדו_
אני הייתי חנונית, אבל ברמות. את אולי לא, אז תני לי להכיר לך את עולמנו, כך אולי לא תפחדי ממנו כל כך.
חנון/מוזר/פריק- קווים לדמותו:
קודם כל, הוא לא מסתובב לבד, ברוב המקרים יש לידו איזה חנון/מוזר/פריק נוסף. (ולא, את לא יכולה למצוא אחד כזה בשבילו, כנראה זה מישהו שאת תפסלי כ"השפעה רעה"
). לפעמים הוא גם מוצא מסגרת להסתובב איתה (צופים, חוג נוער וכו, שם רוב נותנים מקום לחנונים והוא לא נראה כל כך יוצא דופן).
כנראה שיש לו עיסוקים משלו (תכנות מחשבים, כתיבת שירים, טיולים, איסוף אבנים, מדע בדיוני, נגינה או משהו..) , שלא קשורים לשיחת היום בתיכון (כי היא פשוט לא מעניינת אותו).
הוא אולי עובד, אבל את הכסף שלו הוא לא מוציא על בגדים ופסים בשיער אלא על התחביבים שלו.
הוא שמע פעם שיש פינת עישון ליד בית ספר, אבל הוא לא סגור לגבי איפה היא בדיוק נמצאת וזה גם לא מעניין אותו, כי מסתובבים שם אנשים שלא מוצאים חן בעיניו.
הוא לא יודע מי הילדים הכי מקובלים בבית ספר, הוא לא מכיר את כל הקודים, הדברים האלה חולפים לו מעל לראש בלי להשאיר שום רושם. למעשה, בעיניו כל זה די מטופש.
הוא חכם מאוד ולא צריך להשקיע בלימודים כדי להצליח. לפעמים יש לו ציונים נמוכים והוא "מבזבז את הפוטנציאל" שלו. בגלל שהוא לא מצליח לקבל את הרעיון שללמוד זה להקשיב למישהו מדבר, לזכור את מה שהוא אמר ואז לכתוב את זה חזרה אליו על דף נייר כשהוא מבקש את זה. אבל לרוב הוא לא עד כדי כך חכם (עדיין) ולכן יש לו ציונים מאוד גבוהים.
הוא בן אדם יצירתי ובגלל שמרבית בתי הספר הם מקומות שמדכאים יצירה הוא מוריד את הראש, שומר על פרופיל נמוך ומחכה שכל זה יעבור והחיים שלו יוכלו להתחיל. הוא סובל יותר או פחות מהסיטואציה, אבל יש לו עולם פנימי מאוד עשיר שהוא שומר עליו בקנאות מפני פגיעה חיצונית.
לפעמים הוא באמת נמצא באיזה סוג של בידוד חברתי (אם אין סביבו אנשים שמתאימים לו) אבל זה רק שולח אותו חזרה פנימה אל המחשבות שלו לגבי מהות העולם ומקומו בעולם. וכל עוד הוא אדם בריא בנפשו עם משפחה תומכת, אז זה רק עושה לו טוב. בכלל, גיל ההתבגרות זה זמן עם פוטנציאל מסוכן וזה לאו דווקא רע להעביר אותו הרחק מרוב האנשים.
ומה שהכי חשוב, ממרום מושבי 10 שנים אחרי סיום התיכון אני יכולה לספר לך ש..
החנונים שולטים אבל לגמרי
אני מזמינה אותך להסתובב בפקולטות למדעים מדוייקים (אותן-אין מה לעשות, אנחנו מאכלסים). מסתובבים שם אנשים נחמדים, מעניינים, שיש להם עיסוקים גם מחוץ ללימודים, שיוצרים, שמתנדבים. שהשיחות שהם מנהלים הן לא על 'כסף, פוליטיקה, טלוויזיה, כוסיות, בגדים ודיאטה' אלא על 'מדע, פילוסופיה, חברה, ספרים'. שלא קוראים את האחרון של רם אורן, אלא את הראשון של דוסטויבסקי. בקיצור, אנשים בסדר גמור.
מה שלא אומר שאם הילדים שלך יהיו למלכי התיכון אז משהו דפוק אצלם
הם בסדר, את בסדר, הכל בסדר, תני להם
מקום לגדול _לי כל הזמן רצות בראש תמונות מהתיכון של הילד החנון/המוזר/הפריק
שכל הזמן מסתובב לבדו_
אני הייתי חנונית, אבל ברמות. את אולי לא, אז תני לי להכיר לך את עולמנו, כך אולי לא תפחדי ממנו כל כך.
חנון/מוזר/פריק- קווים לדמותו:
קודם כל, הוא לא מסתובב לבד, ברוב המקרים יש לידו איזה חנון/מוזר/פריק נוסף. (ולא, את לא יכולה למצוא אחד כזה בשבילו, כנראה זה מישהו שאת תפסלי כ"השפעה רעה" ;-)). לפעמים הוא גם מוצא מסגרת להסתובב איתה (צופים, חוג נוער וכו, שם רוב נותנים מקום לחנונים והוא לא נראה כל כך יוצא דופן).
כנראה שיש לו עיסוקים משלו (תכנות מחשבים, כתיבת שירים, טיולים, איסוף אבנים, מדע בדיוני, נגינה או משהו..) , שלא קשורים לשיחת היום בתיכון (כי היא פשוט לא מעניינת אותו).
הוא אולי עובד, אבל את הכסף שלו הוא לא מוציא על בגדים ופסים בשיער אלא על התחביבים שלו.
הוא שמע פעם שיש פינת עישון ליד בית ספר, אבל הוא לא סגור לגבי איפה היא בדיוק נמצאת וזה גם לא מעניין אותו, כי מסתובבים שם אנשים שלא מוצאים חן בעיניו.
הוא לא יודע מי הילדים הכי מקובלים בבית ספר, הוא לא מכיר את כל הקודים, הדברים האלה חולפים לו מעל לראש בלי להשאיר שום רושם. למעשה, בעיניו כל זה די מטופש.
הוא חכם מאוד ולא צריך להשקיע בלימודים כדי להצליח. לפעמים יש לו ציונים נמוכים והוא "מבזבז את הפוטנציאל" שלו. בגלל שהוא לא מצליח לקבל את הרעיון שללמוד זה להקשיב למישהו מדבר, לזכור את מה שהוא אמר ואז לכתוב את זה חזרה אליו על דף נייר כשהוא מבקש את זה. אבל לרוב הוא לא עד כדי כך חכם (עדיין) ולכן יש לו ציונים מאוד גבוהים.
הוא בן אדם יצירתי ובגלל שמרבית בתי הספר הם מקומות שמדכאים יצירה הוא מוריד את הראש, שומר על פרופיל נמוך ומחכה שכל זה יעבור והחיים שלו יוכלו להתחיל. הוא סובל יותר או פחות מהסיטואציה, אבל יש לו עולם פנימי מאוד עשיר שהוא שומר עליו בקנאות מפני פגיעה חיצונית.
לפעמים הוא באמת נמצא באיזה סוג של בידוד חברתי (אם אין סביבו אנשים שמתאימים לו) אבל זה רק שולח אותו חזרה פנימה אל המחשבות שלו לגבי מהות העולם ומקומו בעולם. וכל עוד הוא אדם בריא בנפשו עם משפחה תומכת, אז זה רק עושה לו טוב. בכלל, גיל ההתבגרות זה זמן עם פוטנציאל מסוכן וזה לאו דווקא רע להעביר אותו הרחק מרוב האנשים.
ומה שהכי חשוב, ממרום מושבי 10 שנים אחרי סיום התיכון אני יכולה לספר לך ש.. [b]החנונים שולטים[/b] אבל לגמרי :-)
אני מזמינה אותך להסתובב בפקולטות למדעים מדוייקים (אותן-אין מה לעשות, אנחנו מאכלסים). מסתובבים שם אנשים נחמדים, מעניינים, שיש להם עיסוקים גם מחוץ ללימודים, שיוצרים, שמתנדבים. שהשיחות שהם מנהלים הן לא על 'כסף, פוליטיקה, טלוויזיה, כוסיות, בגדים ודיאטה' אלא על 'מדע, פילוסופיה, חברה, ספרים'. שלא קוראים את האחרון של רם אורן, אלא את הראשון של דוסטויבסקי. בקיצור, אנשים בסדר גמור.
מה שלא אומר שאם הילדים שלך יהיו למלכי התיכון אז משהו דפוק אצלם :-)
הם בסדר, את בסדר, הכל בסדר, תני להם [po]מקום לגדול[/po] :-)
משתמשת רשומה לא צריכה לחכות לאישור ההודעות 
משתמשת רשומה לא צריכה לחכות לאישור ההודעות