על ידי יודה_רונן* » 11 פברואר 2014, 12:39
יו, עדי, שנים!
אני לגמרי אשמח להשתתף במעגל סריגה או משהו בסגנון. אוכל ללמד סריגה במסרגה אחת.
ד״ש חם ליער, ובקלות ובבטחה ובנעימות עם העתידה־לבוא…
בעניין ההצעה, אני לגמרי בעד ליצור מרחב מקורה נעים עם חפצים (ספרים, צעצועים וכד׳), אנשים ופעילות שיהיה אפשר לבוא אליו בשעות שונות (זה משהו שיהיה צריך לדבר עליו). הנה דברים שתמר וייס כתבה פעם, שנוגעים לעניין:
תמר (2012-07-07T22:08:23):
אני רוצה לשתף פה בכמה רעיונות בנוגע למפגשים, על אף שאני לא משתתפת קבועה בהם.
סתם מנסה לעזור מנסיוני, ואם זה לא בכיוון שעוזר בכלל - לא אפגע כלל אם תמחקו. קחו מזה מה שתרצו, או לא...
גרתי חצי שנה ברומא כשבתי הייתה בת שנתיים וחצי וחוויתי פעילות מאוד מסודרת של קבוצת משחק (באנגלית) שפעלה שם. בהשראת קבוצה זו אני מציעה את הדברים. הקבוצה נפגשה שלוש פעמים בשבוע בחדר גדול וקבוע שניתן לה על ידי איזשהו ארגון (ארגון שכנראה קשור לקידום האנגלית בארצות שאינן דוברות שפה זו, ואולי קשור גם לכנסייה - לא הבנתי בדיוק). בחדר חיכה תמיד שטיח וארגז עם צעצועים פשוטים וכלי נגינה לילדים. אני חושבת שהעובדה שהמקום לא היה שייך למישהו מסוים והחפצים לא היו שייכים לאף אחד, ולא היה מארח ספציפי, אפשרה הרבה דברים טובים - לא היו שבועות שבהם לא יודעים איפה להיפגש, לא היה ילד מארח שמתקשה לשתף הרבה ילדים בצעצועים שלו, הייתה קביעות נעימה, לא היה הורה שאחראי על האירוח, וכן הלאה (כמובן, יש רווחים אחרים באירוח).
כל פגישה התנהלה באופן צפוי וזהה: 1. משחק חופשי עם אפשרות ל"יצירה" (כל פעם הורה אחר הביא חומרי יצירה והציע פעילות) . 2. ישיבה במעגל, הורים וילדים) ושירה של שירי ילדים מפורסמים קבועים עם תנועות קבועות ומוכרות (ואם אין תנועות אז למשל ב"לדוד משה" כל ילד מחזיק בובת חיה ועושה בתורו את הקול שלה - בקיצור הילדים פעילים ומשתתפים) 3. ארוחה משותפת - כל משתתף הביא מאכל אחד בלבד, אבל בכמות שמתאימה לכבד את כולם. הילדים ישבו יחד לאורך שולחן ולכל ילד הוגשה צלחת עם קצת מכל דבר. כך הארוחה הייתה באמת משותפת ויצרה אינטרקציה בין הילדים. (במקרה ההוא היא גם הייתה מורכבת בעיקר מממתקים וסנדוויצ'ים עם נקניק חזיר, אז הייתי משנה קצת את התפריט).
בתוך הקביעות הזו מובן שנוצרו חוויות שונות וגיוונים מדי פעם (יום הולדת או חג ועוד).
בתור מישהי שבעצמה ארגנה חוג לילדי חינוך ביתי בתוך מתנ"ס (הוא מתנהל השנה, אבל לילדים גדולים יותר), אני חושבת שאני במקומכם הייתי מנסה לפנות לאחד המתנ"סים בירושלים ומציגה את הצורך הקיים של תושבי השכונות הסמוכות במקום מפגש קבוע לילדים ששוהים בבית (לא הייתי נכנסת להגדרות של חינוך ביתי שיבהילו אותם - יש די ילדים שנמצאים בבית עם הורה או עם מטפלת עד גיל 3, וכולם מחפשים מקום - גם חבורות של מטפלות נפגשות בגינות ציבוריות בחום ובקור וישמחו למקום מפגש סגור וקבוע.) הייתי מנסה לקבוע עם המתנ"ס שיתנו חדר קבוע בבקרים, בלי תשלום או בתשלום נמוך מאוד, שיהיו בו כמה מזרונים (יש להם, מכל החוגים שהם מפעילים) ארגז קבוע של צעצועים (את זה ההורים יכולים לארגן, כל אחד יתרום משהו), ואם יש אז גם שולחנות/כסאות קטנים.
בעבר תכננתי לארגן את זה אבל לא הגעתי לזה... וכיום התכנית היא שילדיי ישתלבו באופן חלקי במסגרות בשנה הבאה, ואני לא חושבת שנהיה פנויים לזה.
אם מישהו מתכנן לדבר עם מתנ"ס, אשמח ליעץ מנסיוני מה כדאי להגיד להם (למשל לפעמים חשוב להם לשמוע שמשתתפים אנשים מהשכונה הספציפית, חשוב להם שזו תהיה באמת עזרה לקהילה ולא משהו למטרות רווח, חשוב שלא יחשדו שזה איזה גן או בית ספר פרטי ועוד).
עד כאן רעיונותיי.
בהצלחה, ושוב - ההודעה ארוכה מאוד, אז אם היא לא בכיוון מועיל, אתם מוזמנים למחוק כדי שהיא לא תפריע לרצף התכתובת.
…
תמר (2013-02-15T00:41:58):
הגיע אליי מודעה בנוגע לערב יוזמות בחינוך. אפשר להציע יוזמות ולקוות למצוא תמיכה...
http://presentense.org.il/hub/events
אילו היה לי כוח... הייתי יוזמת הקמת מקום פתוח ללמידה והנאה לילדים והורים שגדלים בבית, ובכלל לקהילה. מקום שלפחות חלקו מקורה, שאפשר להיות בו גם בחורף ובקיץ הלוהט, בלי לקפוא או להתבשל בגינה, ובלי לשלם 40 ש"ח כניסה לינקותא. איזשהו שילוב בין משחקיה, ספריה, פינת זולה, קצת מקום להתרוצץ. וחינם! פשוט מקום להיפגש, וללמוד, ולפעול (אגב, פעם ביקרתי בסתם ספרייה עירונית בלונדון שזה מה שהיה בה: מרחב, ספרים, קצת משחקים, שטיח, חינם, פתוח כל יום, והיו בה בשעת בוקר הרבה הורים ומטפלות עם הילדים). זה נראה לי כל כך בסיסי וכל כך חסר.
אבל לי אין כוח. לפחות לא כרגע. וכיוון שהשנה ילדיי כן בגן ובבית ספר, גם אם למעט שעות (3-4 ביום), גם המוטיבציה שלי קצת פחתה. אבל מאוד אשמח אם מישהו כאן יחליט לקדם את היזמה שלי... או כל יזמה אחרת שתקדם אפשרות של חינוך-ביתי/קהילתי בירושלים.
אז אני מספרת.
יו, עדי, שנים! (())
אני לגמרי אשמח להשתתף במעגל סריגה או משהו בסגנון. אוכל ללמד סריגה במסרגה אחת.
ד״ש חם ליער, ובקלות ובבטחה ובנעימות עם העתידה־לבוא… :-)
בעניין ההצעה, אני לגמרי בעד ליצור מרחב מקורה נעים עם חפצים (ספרים, צעצועים וכד׳), אנשים ופעילות שיהיה אפשר לבוא אליו בשעות שונות (זה משהו שיהיה צריך לדבר עליו). הנה דברים שתמר וייס כתבה פעם, שנוגעים לעניין:
[b]תמר[/b] (2012-07-07T22:08:23):
אני רוצה לשתף פה בכמה רעיונות בנוגע למפגשים, על אף שאני לא משתתפת קבועה בהם.
סתם מנסה לעזור מנסיוני, ואם זה לא בכיוון שעוזר בכלל - לא אפגע כלל אם תמחקו. קחו מזה מה שתרצו, או לא...
גרתי חצי שנה ברומא כשבתי הייתה בת שנתיים וחצי וחוויתי פעילות מאוד מסודרת של קבוצת משחק (באנגלית) שפעלה שם. בהשראת קבוצה זו אני מציעה את הדברים. הקבוצה נפגשה שלוש פעמים בשבוע בחדר גדול וקבוע שניתן לה על ידי איזשהו ארגון (ארגון שכנראה קשור לקידום האנגלית בארצות שאינן דוברות שפה זו, ואולי קשור גם לכנסייה - לא הבנתי בדיוק). בחדר חיכה תמיד שטיח וארגז עם צעצועים פשוטים וכלי נגינה לילדים. אני חושבת שהעובדה שהמקום לא היה שייך למישהו מסוים והחפצים לא היו שייכים לאף אחד, ולא היה מארח ספציפי, אפשרה הרבה דברים טובים - לא היו שבועות שבהם לא יודעים איפה להיפגש, לא היה ילד מארח שמתקשה לשתף הרבה ילדים בצעצועים שלו, הייתה קביעות נעימה, לא היה הורה שאחראי על האירוח, וכן הלאה (כמובן, יש רווחים אחרים באירוח).
כל פגישה התנהלה באופן צפוי וזהה: 1. משחק חופשי עם אפשרות ל"יצירה" (כל פעם הורה אחר הביא חומרי יצירה והציע פעילות) . 2. ישיבה במעגל, הורים וילדים) ושירה של שירי ילדים מפורסמים קבועים עם תנועות קבועות ומוכרות (ואם אין תנועות אז למשל ב"לדוד משה" כל ילד מחזיק בובת חיה ועושה בתורו את הקול שלה - בקיצור הילדים פעילים ומשתתפים) 3. ארוחה משותפת - כל משתתף הביא מאכל אחד בלבד, אבל בכמות שמתאימה לכבד את כולם. הילדים ישבו יחד לאורך שולחן ולכל ילד הוגשה צלחת עם קצת מכל דבר. כך הארוחה הייתה באמת משותפת ויצרה אינטרקציה בין הילדים. (במקרה ההוא היא גם הייתה מורכבת בעיקר מממתקים וסנדוויצ'ים עם נקניק חזיר, אז הייתי משנה קצת את התפריט).
בתוך הקביעות הזו מובן שנוצרו חוויות שונות וגיוונים מדי פעם (יום הולדת או חג ועוד).
בתור מישהי שבעצמה ארגנה חוג לילדי חינוך ביתי בתוך מתנ"ס (הוא מתנהל השנה, אבל לילדים גדולים יותר), אני חושבת שאני במקומכם הייתי מנסה לפנות לאחד המתנ"סים בירושלים ומציגה את הצורך הקיים של תושבי השכונות הסמוכות במקום מפגש קבוע לילדים ששוהים בבית (לא הייתי נכנסת להגדרות של חינוך ביתי שיבהילו אותם - יש די ילדים שנמצאים בבית עם הורה או עם מטפלת עד גיל 3, וכולם מחפשים מקום - גם חבורות של מטפלות נפגשות בגינות ציבוריות בחום ובקור וישמחו למקום מפגש סגור וקבוע.) הייתי מנסה לקבוע עם המתנ"ס שיתנו חדר קבוע בבקרים, בלי תשלום או בתשלום נמוך מאוד, שיהיו בו כמה מזרונים (יש להם, מכל החוגים שהם מפעילים) ארגז קבוע של צעצועים (את זה ההורים יכולים לארגן, כל אחד יתרום משהו), ואם יש אז גם שולחנות/כסאות קטנים.
בעבר תכננתי לארגן את זה אבל לא הגעתי לזה... וכיום התכנית היא שילדיי ישתלבו באופן חלקי במסגרות בשנה הבאה, ואני לא חושבת שנהיה פנויים לזה.
אם מישהו מתכנן לדבר עם מתנ"ס, אשמח ליעץ מנסיוני מה כדאי להגיד להם (למשל לפעמים חשוב להם לשמוע שמשתתפים אנשים מהשכונה הספציפית, חשוב להם שזו תהיה באמת עזרה לקהילה ולא משהו למטרות רווח, חשוב שלא יחשדו שזה איזה גן או בית ספר פרטי ועוד).
עד כאן רעיונותיי.
בהצלחה, ושוב - ההודעה ארוכה מאוד, אז אם היא לא בכיוון מועיל, אתם מוזמנים למחוק כדי שהיא לא תפריע לרצף התכתובת.
…
[b]תמר[/b] (2013-02-15T00:41:58):
הגיע אליי מודעה בנוגע לערב יוזמות בחינוך. אפשר להציע יוזמות ולקוות למצוא תמיכה...
http://presentense.org.il/hub/events
אילו היה לי כוח... הייתי יוזמת הקמת מקום פתוח ללמידה והנאה לילדים והורים שגדלים בבית, ובכלל לקהילה. מקום שלפחות חלקו מקורה, שאפשר להיות בו גם בחורף ובקיץ הלוהט, בלי לקפוא או להתבשל בגינה, ובלי לשלם 40 ש"ח כניסה לינקותא. איזשהו שילוב בין משחקיה, ספריה, פינת זולה, קצת מקום להתרוצץ. וחינם! פשוט מקום להיפגש, וללמוד, ולפעול (אגב, פעם ביקרתי בסתם ספרייה עירונית בלונדון שזה מה שהיה בה: מרחב, ספרים, קצת משחקים, שטיח, חינם, פתוח כל יום, והיו בה בשעת בוקר הרבה הורים ומטפלות עם הילדים). זה נראה לי כל כך בסיסי וכל כך חסר.
אבל לי אין כוח. לפחות לא כרגע. וכיוון שהשנה ילדיי כן בגן ובבית ספר, גם אם למעט שעות (3-4 ביום), גם המוטיבציה שלי קצת פחתה. אבל מאוד אשמח אם מישהו כאן יחליט לקדם את היזמה שלי... או כל יזמה אחרת שתקדם אפשרות של חינוך-ביתי/קהילתי בירושלים.
אז אני מספרת.