צוויל אין כמוך- תודה!
בדיוק מידע מסוג כזה בקשתי לי (מרגישה שיש עניינים נסתרים מעיני בהתנהלות המצלמות..)
האם אפשר לשאול מדוע הצוויליכית לא מרוצה מהפנסוניק (זאת אומרת, לשאול כבר הרשתי לעצמי אך האם אפשר לקבל תשובה? :-) )

[b]עינב[/b] ,
איזו מצלמה שתקני, שתענה על רצונך בתגובה מהירה (לתפוס את הרגע), חשוב כרטיס זכרון מתאים.
חוץ מהגודל המתאים לך (כמה תמונות תוכלי לשמור עליו), חשוב הCLASS שלו. זהו דירוג המהירות בה ניתן לכתוב עליו את המידע.
היצרן ממליץ על קלאס מסוים של כרטיס זכרון - כדי שהכרטיס לא יהיה צוואר בקבוק ויגביל את היכולות של המצלמה.
קלאס 2 = מהירות מובטחת של לפחות 2 מגהבייט/שניה.
ובהתאמה יש 4, 6 ו-10 , וכדאי לשים לב. על הכרטיס מודפס הקלאס בצורת מספר מוקף בעיגול.
ועוד:
לא ליפול ב"מלכודת" כרטיס מתנה עם המצלמה.
אנו קנינו מצלמה שבאה עם כרטיס 4גיגה מתנה. נחמד?
בררנו, והסתבר שהיצרן אומר "6" והיבואן - יורוקום P-: - מכניס פה בארץ כרטיס קלאס 2 לאריזה. יעני היבואן בעצמו [b]מנצל את חוסר הידיעה כדי לרמות את הלקוח[/b] . הלקוח חושב שהוא זוכה בדיל טוב כשבעצם זה ימנע ממנו להינות מהמצלמה.
התקשרנו לחנות והם הסכימו להחליף את הכרטיס בתיק למצלמה ואנו קנינו בנפרד כרטיס 8גיגה וקלאס 10 - מהירות שתאפשר לנו גם לצלם בBURST, רצף מהיר של כמה צילומים.

(אנו קנינו פנסוניק DMC ZS5 , אני מרוצה, הצוויליכית פחות)

בהצלחה

צוויל

פלונית זמנית
אלו ישויות אור , בתוך כל מצלמה יש קולטן רגישות שבמגע עם גוף אדם מצלם את הישויות הליליות המקיפות אותו . הישויות פעילות בכל שעות היממה אבל בשעות הלילה הן זורחות באור מיוחד. הישויות מתרבות בימים אלו ולכן הן זוהרות במיוחד. האיזור פרדס חנה כרכור יש ריכוזים גבוהים במיוחד של ישויות אור .
אפשר להפטר מהן אם מנקים את העדשה לפני צילום ,לא מכוונים לאור ישיר ,ומצלמים באור יום.
(:
מצטערת לא יכולתי להתאפק...
(:
ואת אלמונית אז לא העלבתי באופן אישי...

קישור למאמר על צילום ילדים שיכול מאוד לעזור גם לגבי צילום משפחתי וכל צילום אחר- [url=http://www.hatchalot.co.il/index.php?m=ar&artd=3080&cat=196]צילום ילדים[/url]

אולי מישהו מהצלמים פה מכיר את התופעה של עיגולי האור המדהימים האלו שרואים אותם בעיקר בצילומי לילה
קצת מזכיר פתיתי שלג, האם אלו טיפות מיקרוסקופיות של מים? או שמא ישויות אור..?
ממש עכשיו צילמתי כאלה וזה די מדהים, אשמח לשמוע תובנות. תודה!

האם אפשר לשנות את שם הדף ל-[po]טיפים לצילום[/po], שיהיה יותר כללי?
כיוון שאני רוצה להוסיף שאלות על צילום בכלל, ונראה לי חבל לפתוח עוד דף נפרד.

פוסט על צילומי משפחה ,לא טיפ.אבל אפשר לקבל השראה...http://noa-photographer.blogspot.com/2011/04/blog-[po]post 1088[/po].html

צילום ילדים -
כשמצלמים את הילדים הקפידו להתכופף לגובה העיניים שלהם. פתאום תראו שיפור משמעותי באיכות התמונות.

[list=1]
[*] הסתכלו על תמונות ילדות אהובות שלכם ונסו לשחזר אותן עם הילדים, בבימוי או באופן ספונטני. לשחזר מה? את הזווית, את האור, את הסיטואציות וההעמדות, את האנשים האהובים שמונצחים בתמונה (לא כולם נשארו איתנו ולפעמים יש מעט מדי תמונות איתם, ואפילו המטושטשות והפגומות יקרות ללב).
[*] צאו לצלם הרבה עכשיו - בסתיו יש אור נפלא לצילומים!
[*] צלמו לפני שיוצאים לאירוע חגיגי וכולם לבושים יפה, לפני שהאיפור נמרח ובבגדים דבקו כתמים. כך תוכלו לזכור את האירוע החל מהרגע המרגש הזה של היציאה מהבית.
[*] ותרו על הצטלמויות עם מונומנטים בחו"ל - במקרה הטוב הם נדושים ולכולם יש כאלה, ובמקרה הרע לא רואים טוב את הפנים והמונומנט נראה עקום (מגדל פיזה עוד מילא, אבל מה עם הביג בן? :-) )
[/list]

[url=http://www.lupa.co.il/Presentation.aspx]קורס צילום שלם בחינם על הרשת[/url]

"הקורס, שנקרא לופה זום, יעביר באמצעות סרטוני וידאו, סדרת שיעורים, מערכי לימוד וסדנאות שיקיפו את כל תחום הצילום: מושגי יסוד, חלקי המצלמה, התחשבות בתנאי סביבה, זווית צילום, טיפים ועוד. הקורס נחלק למספר שיעורים, כך שניתן לצפות בו מתחילתו לפי הסדר, או לנווט לנושא לימוד ספציפי".

תהנו @}

אולי מישהו יוכל לפתור עבורי את התעלומה:
אני משתמשת במצלמה דיגיטלית נוראאאא משוכללת (קיבלתי במתנה בטעות - סיפור ארוך ומשעמם). עם זאת, אני ממש הדיוט בנושא, ככה שאודה על תשובה עם מספר מועט ביותר של מינוחים מקצועיים :)
רוב רובן המוחלט של התמונות שאני מצלמת מחוץ לבית מתקבלות בהירות מדי, עד ממש "צרובות", בוהקות.
מה אני לא עושה נכון, והאם אני אמורה לעשות משהו כל תמונה מחדש, או רק לכייל משהו?

לגבי כיוון ההתבוננות בתמונה.
בשיעור על תולדות אמנות שמעתי פעם שהכיוון הוא אלכסוני: משמאל למעלה לכיוון ימינה למטה.
התחלתי לבחון ציורים מנקודת מבט זו, וגיליתי שרמברנדט אכן לקח בחשבון את כיוון תנועת המבט בציוריו, או אולי הוביל את המבט לאן שהוא רצה?

אני חוזרת על עצה שכבר ניתנה פה, וניראית לי הכי חשובה - [b]לצלם המון[/b] - זה מבטיח שני דברים: א. צבירת נסיון. ב. אחוז קבוע מהתמונות יוצא מוצלח (נסיון וכישרון יכולים לשפר את הסטטיסטיקה, אבל עדיין מדובר רק בחלק מהתמונות) ככל שמצלמים יותר כך גדל גם מספר התמונות המוצלחות!

ללמוד לצלם ב [url=http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/anashim.asp?id=215]פורום צילום בתפוז[/url]
[url=http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=215&msgid=47181718]שיעור מס' 1[/url]
[url=http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=215&msgid=47605279]שיעור מס' 2[/url]
[url=http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=215&msgid=48220430]שיעור מס' 3[/url]
[url=http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=215&msgid=48791234]שיעור מס' 4[/url]

שווה לשוטט בפורום, יש שם הרבה אינפורמציה במאמרים, קישורים ובשירשורים עצמם.

ותוספת ל[b]38[/b] - החלק היקר של הצילום הלא דיגיטלי הוא הדפסת התמונות לכן - לקנות פילמים - [b]הרבה[/b] (יש מבצעים, אריזות של 5 סרטים ועוד..) לצלם - [b]הרבה[/b] (עדיף 5 תמונות דומות ולא מאוד מוצלחות מתמונה אחת מעולה בפוטנציה ומטושטשת לחלוטין), לפתח את הסרט בלי להדפיס ולבקש במעבדה שיסרקו את הסרט לדיסק. לחזור הביתה להסתכל בתמונות דרך המחשב, לבחור את התמונות המוצלחות, לחזור למעבדה ולהדפיס אותן, והפחות מוצלחות נשמרות על הדיסק.

[list=1]
[*] בעל חנות צילום אמר לי שהפילם מאבד מאיכותו כשמשאירים אותו הרבה זמן במצלמה - יותר מארבעה חודשים. כך שלא כל כך שווה לחסוך יותר מדי...
[*] הצעה להוזלת הפיתוח (לחסרי-דיגיטלית מסכנים): לפתח את התמונות בגודל קטן מהסטנדרטי (8X13, במקום 10X15). זה זול יותר, ולדעתי לא פוגם בהנאה מהתמונות.
[/list]

_אני לא בטוחה. יש לי חברה שעשתה על זה עבודת MA ("האם יש כיוון קנוני לסריקת גירויים?") ונדמה לי שלא נמצא הבדל בין קוראי עברית וקוראי אנגלית. אצלי, בכל אופן, העין סוקרת משמאל לימין.
זה מעניין, יכול להיות שצריך לשנות את תוכנית הלימודים?_

אולי זה קשור דווקא ליד הדומיננטית? אולי ימניים סורקים משמאל לימין? אני אשאל אותה בהזדמנות.

מיכל, איזה יופי, תודה.

מאז שפתחתי את הדף הזה השתחרר אצלי משהו. אני מצלמת ונהנית, ופתאום מתחשק לי לחזור למצלמה הלא-דיגיטלית שלי, וללמוד גם [u]מה חשיפה נכונה, מהירות, צמצם עושים לתמונה[/u] . תודה לכולכם.

[u]תוכלי לתת דוגמה?[/u]
קודם כל - זה לא זה:
[u]להתמקד לפעמים בפרט קטן אך בעל משמעות מתוך תמונה שלמה,[/u]
גם קומפוזיציה כזאת יכולה להיות סגורה.
קומפוזיציה פתוחה בעיקרון היא כזאת שבה המוקד נחתך במסגרת.
אם אני מצלמת לדוגמא ילד על אופניים, אולי לא צריך את כל האופניים בתמונה, או אפילו לא את כל הילד. בעיקר אם הוא בנסיעה.
זה מתאים בעיקר לתמונות שרוצים לתת להם מימד של התרחשות, קומפוזיציה סגורה היא מאוד סטטית, פתוחה נותנת תחושה מאוד דינמית.
לדוגמא, את מצלמת את הילדה שלך כשהיא משחקת בלגו או בובות, קומפוזיציה שבה רואים רק חלק מהגוף שלה (אפילו רק יד, אבל בצורה ברורה שהיא מפעילה את המשחק) ואת רוב המשחק (נגיד משהו שהיא בונה), יוצר תחושה של הצצה לעולמה תוך כדי התרחשות.
זה גם עוזר לתחושה של צילום לא מתוכנן.

[u]אני לא בטוחה. יש לי חברה שעשתה על זה עבודת MA ("האם יש כיוון קנוני לסריקת גירויים?") ונדמה לי שלא נמצא הבדל בין קוראי עברית וקוראי אנגלית. אצלי, בכל אופן, העין סוקרת משמאל לימין.[/u]
זה מעניין, יכול להיות שצריך לשנות את תוכנית הלימודים?

מיכל, תודה.
[u]לגבי כיוון ההתבוננות בתמונה, קוראי עברית מתחילים מימין ומסיימים בשמאל, וקוראי אנגלית - הפוך.[/u]
אני לא בטוחה. יש לי חברה שעשתה על זה עבודת MA ("האם יש כיוון קנוני לסריקת גירויים?") ונדמה לי שלא נמצא הבדל בין קוראי עברית וקוראי אנגלית. אצלי, בכל אופן, העין סוקרת משמאל לימין.
[u]לנסות קומפוזיות פתוחות - כאלה שבהן ההתרחשות נמשכת מחוץ למסגרת של התמונה.[/u] תוכלי לתת דוגמה?

[u]הכי מעניין אותי כרגע נושא הקומפוזיציה.[/u]
פתאום הבנתי כמה אני כבר לא מקדישה מחשבה לנושא וקשה לי לחשוב על "טיפים"
אבל אם את רוצה להתרכז בזה - תנסי להסתכל דרך הכוונת של המצלמה ולראות רק צורות וצבעים ולשים לב אם התוצאה מוצאת חן בעינייך (לפני שאת לוחצת על המחשף), זה גם יעזור לך ליישם ביתר קלות את הטיפים שרשמת
[u]ואילו כאשר הוא נמצא מעט ימינה (או שמאלה?) ביחס למרכז, התוצאה מעניינת יותר.[/u]
זה לא משנה, הרעיון הוא שהנושא יתפוס שליש של התמונה, מימין או משמאל.
להשתדל שבשני שליש השניים אין משהו שמתחרה בנושא, שגוזל ממנו את תשומת הלב, אבל תורם לו ומחזק אותו.
ואפשר גם הפוך - בעיקר בקומפוזיציות עומדות (מה שקראת אורך).
[u]וכאשר המסגרת אופקית, העין סוקרת את התמונה מצד לצד[/u]
לגבי כיוון ההתבוננות בתמונה, קוראי עברית מתחילים מימין ומסיימים בשמאל, וקוראי אנגלית - הפוך.
[list=1]
[*] לנסות קומפוזיות פתוחות - כאלה שבהן ההתרחשות נמשכת מחוץ למסגרת של התמונה.
[/list]

[list=1]
[*] לדאוג לניגודיות בין הנושא לרקע
[*] בצילומי פנים: לצלם סמוך לחלון גדול
[/list]

< יוצאת עם התינוקת לפגוש את אבא והבכורה בגינת משחקים. לוקחת אתי מצלמה.>

עוד טיפים למתחילים שליקטתי מפה ומשם (הכי מעניין אותי כרגע נושא הקומפוזיציה):
29 (המשך): לעיתים קרובות, כשהעצם המצולם נמצא בדיוק במרכז התצלום התוצאה קצת משעממת, ואילו כאשר הוא נמצא מעט ימינה (או שמאלה?) ביחס למרכז, התוצאה מעניינת יותר.
[list=1]
[*] להקדיש מחשבה לבחירה בין מסגרת אנכית ומסגרת אופקית. ככלל, יש לבחור במסגרת שבה יש כמה שפחות שטחים מתים ו/או אלמנטים שלא תורמים לנושא. כדאי גם לזכור שכאשר משתמשים במסגרת אנכית, העין נוטה לסקור את התצלום מלמעלה למטה, וכאשר המסגרת אופקית, העין סוקרת את התמונה מצד לצד. כך, למשל, נדמה לי שבתצלום קבוצתי בדרך כלל הכיוון העדיף הוא אופקי, מפני שאנחנו רוצים שהעין תנדוד מפרצוף אחד למשנהו (תקנו אותי אם אני טועה).
[*] פרטים לא קשורים שמשתרבבים לתצלום יכולים לקלקל אותו. לכן צריך לשים לב מה נכנס לתוך המסגרת, ולנסות להיפטר מפרטים כאלה. איך? הדרך הפשוטה ביותר היא שינוי זווית הראייה של המצלמה: התקרבות או תנועה ימינה/ שמאלה/למטה/למעלה - עד שמתקבלת תמונה משביעת רצון. בצילום אנשים בסביבה עמוסה מדי בפרטים, אפשר לפעמים להתכופף ולצלם את האנשים על רקע השמיים.
[*] אם מוכנים לוותר על הנוחות של אלבומי כיסים (=אם יש חשק להשקיע בסידור התמונות באלבום), אז -
[/list]
א. תמונות עם מסגרת אנכית יסודרו סוף סוף בכיוון המתאים
ב. אפשר לפתח תמונות בגדלים שונים
ג. אפשר לחתוך את התמונות לאחר הפיתוח ולשפר את הקומפוזיציה שלהן
ד. עצם הגיוון בגדלי התמונות ובפרופורציות שלהן (אחרי החיתוך) צפוי ליצור תחושה של ענין ועושר.

אין לי אותיות ברוסית, אז תצטרכי להסתפק ב - "זֶרְקַלְני (פוטופורט)"

[u]אנלוגית? מכנית? איך קוראים לזה? ברוסית קוראים לה - "מצלמת מראות"[/u]
slr
single lense riflex
או בעגת הצלמים בארץ "מצלמת ריפלקס" - זה אלה שאפשר להחליף עדשה.
הפשוטות מכונות "מצלמת כוונת" כי אין מראה בין הכוונת לתריס.
במכללה קראנו לזה צילום כימי כי זה ההבדל מבחינה טכנולוגית, אבל גם אנלוגי נראה לי פתרון סביר או "מצלמה רגילה"

[u]לא זוכרת את השם "פוטו אלבום",[/u]
יש גם "איי-פוטו" של אפל

אגב עיניים אדומות, טרה רוסה כתבה ליונת ש [u]יש תוכנות של ניהול תמונות בהן אפשר ממש בקלות לתקן עיניים אדומות. בתוכנה שאני מכירה (של אדובי. לא זוכרת את השם "פוטו אלבום", או משהו בסגנון. אפשר להוריד גרסת ניסיון ל-30 יום) מסמנים את העיניים, לוחצים על כפתור ו- ואללה! זה מתקן.[/u]

[u]ברוסית קוראים לה - "מצלמת מראות")[/u]
גילה, את מוכנה לכתוב את המילה ברוסית? אני לא מכירה את זה...
<אז מה שרוסית היא שפת אם שלי :-P)>

אני בדיוק חושבת שיורת בא לי לצלם קצת במצלמה הלא דיגיטלית שלי (אנלוגית? מכנית? איך קוראים לזה? ברוסית קוראים לה - "מצלמת מראות")

לא, אבל את לקחת את זה כמובן מאליו, וזה מבאס (תוסיפי - "למי שיש" או משהו כזה...)

[u]וחוץ מזה שלא כולנו ברי מזל מספיק בשביל שתהיה להם מצלמה דיגיטלית.[/u]

אז מותר פה לתת טיפים רק למצלמות לא דיגיטליות ?

[u]לדוגמה אם מצלמים תינוק שלא זז. פשוט לצלם אותו 20 תמונות בזו אחר זו.[/u]
אני מקווה שאת לא שומרת את [b]כל[/b] התמונות האלה... לא מזמן קיבלנו סט כזה מזוג חברים שרק נולדה להם. משעמם בטרוף! לתמונות זהות אין ערך אחרי הרבה זמן, כדאי ללמוד למיין ולשמור רק את הטובות (כבר דיברו על זה פה).
צילום זה כמו בישול, אחרי שלומדים , כשמחזיקים את המצלמה ביד, באמת כדאי לשכוח את ה"חוקים" ולתת ללב לעשות את שלו.
אבל בהבנה של מה חשיפה נכונה, מהירות, צמצם עושים לתמונה, יש המון כוח, כמו בידיעה של השפעת כמות הסוכר ששמים ברוטב עגבניות.
וחוץ מזה שלא כולנו ברי מזל מספיק בשביל שתהיה להם מצלמה דיגיטלית.

[list=1]
[*] לשכוח מכל מה שכתוב פה ומכל המושגים, להוציא את המצלמה הדיגיטלית סתם כך באמצע היום כשהילדים משחקים, לשבת לידם ולצלם שוב ושוב ושוב. לצלם בדיוק אותה תמונה ממרחקים שונים ומזוויות שונות (לדוגמה אם מצלמים תינוק שלא זז. פשוט לצלם אותו 20 תמונות בזו אחר זו).
[/list]

[list=1]
[*] זמן התגובה של המצלמות הדיגיטליות הוא ארוך יחסית, וזה די מתסכל כשמצלמים ילדים. אחד הפתרונות הוא להשתמש בפונקציית הצילום הרציף, ולבחור את התמונות הטובות.
[*] בצילום פורטרטים להשתמש בצמצם פתוח (F Number קטן) כדי להשיג טשטוש של הרקע ומיקוד העין באובייקט
[*] אפרופו רקע: שימו לב גם אליו. את האובייקט רצוי שלא למקם במרכז התמונה כדי לתת גם לרקע להתבטא.
[/list]

תודה רבה @}

[u]אני מבינה שיש לי פה עסק עם מקצוענית, אה?![/u]
סליחה, שכחתי שרוב האנשים לא מצויים בעולם המושגים המקצועיים... ואני לא [b]צלמת[/b] במקצועי, פשוט כל מי שהיה אי פעם סטודנט לאומנות למד גם צילום - אבל זו לא היתה ההתמחות שלי. - אני אוהבת לצלם וכיף לי לחלוק את הידע הזה... ספר בנושא אני כבר לא אכתוב.
[u]אפשר לקנות מיילר בחנות צילום מי זה מיילר ואיפה הוא גר?[/u]
כפי שכתבתי - בחנות צילום, אם תני רמז וכיוון בארץ אני ינסה להמליץ. פשוט לבוא ולהגיד "אני רוצה חתיכת מיילר, והכי קטנה שיש לכם..." זה משהו שנראה כמו נייר פרגמנט, יותר עבה ועשוי מפלסטיק. פשוט אם תחפשי "פילטר מרכך" סביר להניח שלא תמצאי...
[u]אפשר לנסות להכין רפלקטור שזה מה?[/u]
משהו שמחזיר את האור לכיוון הרצוי, אני צריכה לחשוב איך להסביר את זה בכתב (בלי תמונות!) איך אפשר לבצע כזה דבר.
אבל ! מי שמתעניין ברמה כזאת, ורוצה להשקיע אולי באמת כדאי לשקול רכישה של ספר שמיועד לצלם החובב + לא כזה עם אג'נדה של צילום משפחתי, אלה משהו יותר כללי שיתן גם קצת הסברים על אור וצל ועל הטכנולוגיה של הצילום (חשיפה וכו').
[u]האם תסָלח לי הפרה זו של הגינוּנֶט?[/u]
אני הגעתי בזכות דף הבית שלך, את בסדר!.

[po]מיכל שץ[/po], אני מבינה שיש לי פה עסק עם מקצוענית, אה?! :-)
[u]אפשר לקנות מיילר בחנות צילום[/u] מי זה מיילר ואיפה הוא גר?
[u]אפשר לנסות להכין רפלקטור[/u] שזה מה?

[u]איך מכוונים את הפלאש? את מתכוונת רק למצלמות שבהן אפשר לסובב את הפלאש[/u]
כן, בכלל אם יש למצלמה "רגל חמה" hot shue שבה ניתן לחבר פלאש קצת יותר רציני - מומלץ - לא חייבים את הכי יקר, ואפשר גם יד שניה (את כל לימודי הצילום שלי עשיתי עם ציוד יד שניה והיה נפלא)
[u]או למצלמות הרגילות?[/u]
פה יש טיפה בעיה וצריך יצירתיות אפשר להתחיל עם ריכוך של הפלאש (שגם הוא חשוב בפני עצמו) - להדביק נייר פרגמנט על העדשה שלו - החסרון של נייר שהוא מתחמם הצבע שלו משתנה, כך שצריך להחליף לעתים קרובות. אפשר לקנות מיילר בחנות צילום אבל זה יותר יקר.
אם רוצים שהאור יזרק לכיוון אחר (עדיף למעלה) אפשר לנסות להכין רפלקטור מבריסטול לבן ולבחון את התוצאות.
[u]אך בכל מקרה (לדעתי) זה יותר טוב מעיניים אדומות.[/u]
גם לדעתי

איך מכוונים את הפלאש? את מתכוונת רק למצלמות שבהן אפשר לסובב את הפלאש או למצלמות הרגילות?
[u](שיסתכלו קצת הצידה)[/u] כשזו תמונה לא מבויימת לא תמיד מצליחים לתפוס את הרגע שהאובייקט בדיוק מסתכל לכיוון הנכון :-)

[u]לאמא שלי גם יש את הטוש הזה ולפעמים היא משתמשת בו, גם איתו צריך לפתח מיומנות, אחרת רואים שזה תיקון[/u]
נכון, כמו בכל דבר צריך לפתח מיומנות. ואם התמונה היא מקרוב, כלומר שהפנים תופסות את רוב התמונה והאישון (של העין, מקווה שככה כותבים את זה נכון) הוא גדול אז אכן רואים שזה תיקון, אך בכל מקרה (לדעתי) זה יותר טוב מעיניים אדומות.

[u]לגבי עיניים אדומות בתמונות (לאלה שאין להם את הפלאש המיוחד שיודע להקטין את התוצאה):[/u]
הפלאש המיוחד לא באמת עוזר, התופעה הזאת נגרמת בגלל שמכוונים את הפלאש הרגיל באופן ישיר לפנים של המצולם, או במקום שיש בו הרבה תאורה מלאכותית, ויש החזרה של אור מהבפנוכו של העין. כיוון של הפלאש באלכסון כלפי מעלה יכול לעזור, או לא לצלם את הפרונט של הפנים של אנשים (שיסתכלו קצת הצידה). כל אלה מצמצים את התופעה. לאמא שלי גם יש את הטוש הזה ולפעמים היא משתמשת בו, גם איתו צריך לפתח מיומנות, אחרת רואים שזה תיקון.

[u]זה נכון כשהפילמים האלה הם הוצאה מוכרת...[/u]
אצלנו זה לא הוצאה מוכרת מבחינת מס הכנסה אבל מבחינתנו זו הוצאה מוכרת ומוצקדת :-P
פעם היא גם הייתה ניכרת עד שצימצמנו קצת את כמות הצילומים (במשך חצי שנה או יותר פיתחנו פילם כל שבוע!) וגם התחלנו לחפש מבצעים שווים על פילמים.

_שמעתי פעם איזה צלם מקצועי שאסור להתקמצן בפילמים כשמצלמים - ואמר שאם מפילם 1 יצאה תמונה 1 מוצלחת - היה שווה וזו הצלחה!
אני מסכימה עם הטענה הזו_
זה נכון כשהפילמים האלה הם הוצאה מוכרת... :-P
אבל עכשיו בעידן של הדיגיטליות - באמת אפשר להתפרע בלי חשבון. מסכימה.

נזכרתי בעוד משהו:
לגבי עיניים אדומות בתמונות (לאלה שאין להם את הפלאש המיוחד שיודע להקטין את התוצאה):
קיים טוש (מוכרים אותו בחנויות צילום והוא עולה בסביבות 50 ש"ח) שאיתו מטשטשים את האפקט המעצבן הזה של עיני ארנב/דרקולה.
הטוש הוא בצבע ירוק ומציירים איתו על התמונה המודפסת והרבה פעמים הוא פשוט מציל את התמונה.
הייתי מראה את ה"לפני" וה"אחרי" אבל אין לי איפה לשים את התמונות ברשת. אז תצטרכו לסמוך עלי (או לא) :-P

בתור אחת שנדבקה בטירוף צילום מאז שנועה שלנו נולדה ועם רקורד של מעל 1,500 תמונות בפחות מ- 3 שנים,
אין לי סעיפים להוסיף כי הרוב באמת כבר נאמר.
אבל מה שמצאתי הוא שככל שמצלמים יותר ורואים תוצאות, הדברים פשוט משתפרים עם הזמן! לדוגמה, כיוון האור ביחס לאובייקט הצילום - אחרי שיוצאות כמה תמונות לא משהו כי מקור האור היה בדיוק מאחורי האובייקט - לומדים לשים לב גם לזה.
או במילים אחרות, עם הכמות באה האיכות :-D
ואם יצאו כמה תמונות דומות - לתת למשפחה/חברים.
כשאני רוצה לצלם משהו (בד"כ לא מבויים) אני מצלמת כמה וכמה תמונות - להגדיל את הסיכוי שלפחות תמונה או שתיים ייצאו כמו שאני מתכננת.
שמעתי פעם איזה צלם מקצועי שאסור להתקמצן בפילמים כשמצלמים - ואמר שאם מפילם 1 יצאה תמונה 1 מוצלחת - היה שווה וזו הצלחה!
אני מסכימה עם הטענה הזו :-)
בהצלחה לכל המצלמות והמצלמים ותהנו!

אפרופו קומפוזיציה והתקרבות לאובייקט:
ההורים שלי מעבירים אלינו מדי פעם תמונות שצולמו במצלמה שלהם. משום-מה הם נוהגים לפתח אותן בגודל שלא נכנס לאלבום כיסים סטנדרטי (נדמה לי שהסטנדרטי הוא 10X15 ס"מ והם מפתחים בגודל 13X18 ס"מ). בלית בררה אני חותכת את התמונות שלהם לגודל המתאים. להפתעתי גיליתי שהחיתוך לא רק שלא משחית את התמונה אלא שהוא בדרך כלל משפר אותה! עכשיו אני מבינה שהסיבות לכך הן:
א. אחרי החיתוך, נושא התמונה תופס חלק גדול יותר מהקומפוזיציה.
ב. כשאני מחליטה איך לחתוך, אני יכולה לשחק עם הקומפוזיציה.

[list=1]
[*] לדעת לתפעל את המצלמה בצורה טובה ומהירה. פחות קריטי בדיגטליות. אבל אחד הדברים השנואים עלינו בילדתנו היה הזמן הארוך שהיה לוקח לאבשלי "לעשות פוקוס". אם צריך - להתשמש במשקפיים!!!.
[*] כשמצלמים מישהו (גם מבויים) - לנסות זויות מעניינות, יותר צדודית וחצי-צדודית. לנסות אפילו מהגב.
[*] לצלם במהירות איטית ילדים בתנועה (קיטשי אבל מקסים).
[/list]

[u]יא. לתת את הדעת על הקומפוזיציה של התמונה ולא רק על הנושא שלה.[/u]
מאוד חשוב - לשים לב למיקום הדמויות בתמונה, ושהן תופסות את רוב הקומפוזיציה. (הרחבה של "להתקרב לאובייקט")

[list=1]
[*] לא לחסוך בפילים, לא לפחד לזרוק תמונות לא טובות ולפתח עין ביקורתית על הצילומים שלנו, וללמוד מטעויות.
[/list]

[list=1]
[*] לשים לב לתנאי התאורה - ואם יש צללים כהים (נגרמים בדר"כ כשיש מקור אור אחד ויחסית ממוקד), להוסיף פלאש.
[/list]
זה בעצם הסבר והרחבה של זה: [u]אם רוצים לצלם בתנאי שמש חזקה, להשתמש במבזק (זה הפלש, כן?)[/u]
אבל זה בתוקף גם לצילום פנים.

ואם הגענו לפלש:
[list=1]
[*] כשמצלמים בפנים לכוון את הפלש כלפי מעלה באלכסון, האור לא צריך ליפול באופן ישיר על האובייקט המצולם, אם יש מרכך בפלש - להשתמש בו
[/list]

וטיפ מבילויי סוף השבוע האחרון:
[list=1]
[*] במפגשים חברתיים / משפחתיים, אפשר להציע למישהו שאוהב לצלם להסתובב קצת עם המצלמה שלכם.
[/list]

[po]נוסעת סמויה[/po] - לגבי צילום של תמונות מבויימות - אני מסכימה באופן עקרוני שהן פחות מוצלחות בדרך כלל, אבל אסור לוותר עליהן.
למשל - תמונה של כל המשפחה ביחד (לא שלנו יש, אבל זה נראה לי חשוב שיהיה)
[list]
[*] השן הראשונה
[*] ימי הולדת וכו'
[/list]

והנה התוספות שלי :

[list=1]
[*] אם משהו לא רוצה להצטלם, להציע לו שתצלמו ותראו לו ראשון את התמונה (זה מאד קל בדיגיטלית).
[/list]

[list=1]
[*] כשמצלמים ילדים- לנסות לצלמם מגובה עיניהם. אלא אם רוצים לעשות אפקט של "גמדים" ואז צילום מלמעלה של חמולה או אנשים נותן תחושה של "ממעוף הציפור" ויוצר תחושה ממזערת.
[*] אם במקרה מושא הצילום עומד ליד שלולית, מראה, חלון ויש השתקפות- להשתמש בפלש -מבזק ולצלם את ההשתקפות. ככה גם תמונה שגרתית הופכת למיוחדת ומנציחה את הרגע עם תחושת "מציצים".
[/list]

בקשר ליא. - לעשות מסגרת לתמונה (ענפי עץ למשל)
[list=1]
[*] להחזיק את המצלמה בתיק - כל הזמן.
[*] גם לא-דיגיטאלית - למיין למיין למיין.
[*] אם זו תמונה טובה בעיני אבל מטושטשת קצת- להשאיר
[*] בתמונות נוף מטיול - תמיד עם אנשים (אפילו ראש קטן בפינה)
[/list]
16 . אני מאד אוהבת תמונות משפחתיות חמולתיות כאלה שהסבים יושבים באמצע עם התינוקות על הברכיים למשל )

כן, אתן לגמרי צודקות בקשר לד'. אני חושבת שהתכוונתי למשהו קצת אחר ולא התנסח לי טוב. אולי לכך שתמונות נוף/טבע שאין בהן משהו אישי או חד-פעמי נוטות להיראות כמו גלויות לתיירים - יפות אבל משעממות.

ואללה. יש לי תמונה מילדותי (9-10) בפוזת הקריאה החביבה עלי. אני נורא אוהבת את התמונה, בין השאר כי האי לא רק מראה את גילה, אלא גם אומרת "גילה, כשהיתה כזו קטנה, קראה ככה".

מוזר אני מוצאת שד הוא פשוט לא נכון
אחת התמונות הכי "שוות" שיש לי היא תמונה שלי יושבת בדירה הראשונה שלי על הספה כמו איזו בטטה. למה היא כל כך מיוחדת כי בבית ההוא פשוט אהבתי לשבת ולהסתכל על הבית ולדעת שהוא שלי .
והתמונה שיקפה את זה והיום כשאני מתסכלת על תמונות מהתקופה אני הכי אוהבת את התמונה הזאת ולא נגיד תמונה של מסיבה חד פעמית שהייתה שם כי התמונה הזאת שידרה שיגרה שנגמרה
אני צריכה לבקש ממישהו לצלם אותי מול [po]מה חדש[/po]

טוב, יצאתי לדוג קישורים רלוונטיים ברשת, וזה שלל הגיחה הראשונה:
http://www.ifotonet.com/howto/tips/shootpeople/page1.htm

בתמצית:
ז. להנות מהצילום, לא לקחת את עצמנו ברצינות יתרה ולהשתדל שמושא הצילום ירגיש גם הוא נינוח.
ח. לנסות לפעמים לצלם אנשים/ילדים כשהם לא מודעים לכך שמצלמים אותם.
ט. לצלם בחוץ בימים מעוננים. אם רוצים לצלם בתנאי שמש חזקה, להשתמש במבזק (זה הפלש, כן?)
י. להשתמש בטיימר כדי שגם הצלם יוכל להצטרף למצולמים.

הסברים, פירוט ודוגמאות במאמר הנ"ל.

ועוד משהו מאותו אתר:
יא. לתת את הדעת על הקומפוזיציה של התמונה ולא רק על הנושא שלה.

ו. לדאוג שהסוללות יהיו תמיד טעונות.

בביקור האחרון שלי בצומת ספרים ראיתי מדריך בשם דומה וכמעט התפתיתי לקנות אותו, כי הוא נוגע לי בנקודה רגישה: אנחנו לא מצלמים מספיק, ונדמה לי שזה במידה רבה בגלל תחושה בסיסית של חוסר מיומנות בתחום. באלבום של בתנו הקטנה (חודשיים וחצי) יש רק שלוש או ארבע תמונות, ואנחנו מנחמים את עצמנו בכך שהיא דומה שתי-טיפות-מים לאחותה הגדולה, ותמיד נוכל לשתול תמונות של האחת באלבומה של האחרת :-S
בסוף לא קניתי את הספר כי:
א. יש לי בבית חצי מדף של מדריכים שנקנו ברגעים של רצון לעשות שינוי מהותי באיזה תחום בחיים, וקנייתם הייתה הצעד הראשון והאחרון שלי בדרך לאותו שינוי. בכל פעם שאני עוברת ליד המדף הזה, אני מרגישה שהם נועצים בי מבטים מאשימים (מישהו זקוק למדריך לתזונה מאקרוביוטית? אשמח להעביר אותו הלאה).
ב. מדפדוף שטחי נראה לי שהרעיונות במדריך הנ"ל נופחו ונמתחו בצורה מלאכותית כדי למלא ספר שלם שנמכר ב-120 ש"ח (!). זה לא נראה לי מוצדק.

חשבתי, על כן, לפתוח כאן דף ולהזמין אנשים שאוהבים לצלם ונהנים מהתוצאות לתרום עצות מניסיונם לטובת הכלל.
כמה טיפים בסיסיים שאני זוכרת (אבל שוכחת ליישם):
א. כשיש מצלמה דיגיטלית: לצלם הרבה, אפילו המון, ואז לברור את התמונות הטובות ביותר.
ב. להרבות בתמונות ספונטניות על חשבון תמונות מבוימות.
ג. להחליט מה נושא הצילום ולהתקרב אליו כמה שיותר.
ד. לנסות לתפוס רגעים ומצבים לא לגמרי "טיפוסיים/ייצוגיים" אלא כאלה שיש בהם משהו ייחודי או חד-פעמי.
ה. להתמקד לפעמים בפרט קטן אך בעל משמעות מתוך תמונה שלמה, שהוא מטונימי למכלול כולו (כמו כפות הידיים של החתן והכלה אוחזות זו בזו מתחת לחופה - רעיון שכבר נשחק והפך לקיטש).

זהו. אשמח, כאמור, אם תתרמו רעיונות מניסיונכם. אפשר כמובן לצרף גם צילומים לדוגמה וקישורים רלוונטיים.
http://www.esposa.co.il

[sub]ראו גם: [po]איזה מצלמה דיגיטלית לקנות[/po] / [po]חשיפה דרך הצילום[/po][/sub]