כמוני כמוך. ונוסף על כך גם הלקאה עצמית על שאינני עושה דבר

אני מאד צריכה תמיכה ומקווה שתמצא לי. הפסקתי לעבוד לפני חודשיים מכל מני סיבות טכניות, בנינו בית רחוק ועברנו אליו. אני בבית הגדול הריק ואין לי אנרגיות ואין לי כוח. לא לארגן ולא לעשות כלום. בוזה 4 או 5 שעות שאז הזמן להביא את הילדים, איו לי חשק לחברות וגם אין קרובות. אף אחד לא מבין את החלל הנוראי הזה
רוצה להתחיל את הצעד הראשון

הרגשת "רובוט" בדרך כלל קוראת כשמינון התרופה גבוה מדי או שהתרופה לא מתאימה דברי עם הפסיכיאטר שלך.

התחלתי טיפול הומאופתי.
עפ"י עננים הקפה, היתה התנגשות בין הרמוטיב לרמדי - שבוע וחצי הרגשתי רע יותר מיום ליום.
אי יכולת להקום בבוקר, בשעה 14:00 הרגשה שעוד לא התעוררתי לגמרי, וכאב ראש הלך והחמיר לו ככל שעברו הימים (אני לא נוטה לסבול מכאבי ראש).

הרופאה אמרה שזה לא מתאים לתופעות הלוואי של הרמוטיב (למרות שכן כתוב - חולשה! אבל פחות הרגתשי חלשה, ויותר עייפה).
הציעה שאפסקי לכמה ימים ונראה.
בסופ"ש לא לקחתי, ובראשון הייתי בעבודה ב08:30, ערה.

מקווה שעכשיו הרמדי יוכל לעבוד.
ההומאופתית מקסימה ועוקבת צמוד ומתעניינת מה ואיך הולך.

בנתיים אחרי 3מפגשים, במפגש האחרון התחלנו לעבוד עם הEMDR, וממש הרגשתי שזה משתחרר. סוגיה בסיסית שאני סוחבת איזה שנתיים,
שלהבנתי אי טיפול בה לא יאפשר טיפול בדברים האחרים.
אז יש איזו אופטימיות זהירה גם כלפי זה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

גם אני באותה סירה. מתפקדת אבל מרגישה רבה, מתנהגת כמו רובוט. כ ר שנה עושה ספורט, החלטתי שזה התרופה. אבל היום חזרתי הביתה בחצי בדרך

חוזרת לעצמי יקרה,
את נשמעת לי שאת באמת מוכנה וכמהה לשינוי אמיתי, לא רק ל"משככי כאבים".
ניסית להיעזר בהומאופתיה?

מתוסכלת.
שוב ושוב נופלת לאותם בורות.
שוב בחוסר עשייה.
לא מדויק. בדחייה אינספוית של מה שקשה לי ומפחדת להתמודד איתו. לא מבקשת עזרה מהמנהלת שלי, למרות שהיא אומרת לי לבקש אם אני נתקעת.
יושבת וגולשת סתם באינטרנט, ולא עושה דבירם שאני צריכה (למחר!) אישיים ושל העבודה.
פשוט בורחת לי. ושוב בורחת. מתעלמת מכל מה שרוצה לצרוח בפנים. כל כך מיומנת בזה.
נמאס. כל כך נמאס.
מרגישה לבד וחסרת תקנה.

אמא שתלטנית. כדורים שהם כימיקלים הם פשוט לא בשבילי.
בין היתר יש לי אמונות עמוקות נגד זה. אז את יכולה להתייחס לזה כאל אפקט פלצבו הפוך. זה ישפיע פחות.
מה בוער לך לשכנע אותי שזה הדבר היחיד שאני צריכה ויעזור לי? מאיפה את יודעת איזה מחיר משולם וע"י מי?
מה כל כך מפחיד אותך שאני בוחרת אחרת ממך?

כמו שכתבתי - אני לוקחת רמוטיב שהומלץ פה. ביקשתי להחליף אליו את המרשם. הרופאה המחליפה (שלי בחופש), עשתה פרצוף, אבל נתנה מרשם.
את יודעת מה יותר יעיל ולמי?
יש לך יותר ניסיון מלד"ר סרוואן-שרייבר שכתב על כך ספר שלם? - על למה לתרופות ולפסיכותרפיה אין כלים טובים לטיפול בחרדה ודיכאון.

אניכ בר שבוע וחצי נחה.
מקום העבודה שלי לא מפסיק להפתיע לטובה, וללכת לקראתי, ולהציע בערך כל מה שאני רוצה כדי לעזור לי.
הבוסים אשכרה אמרו - אנחנו אוהבים אותך (!) ורוצים לעזור לך וללכת לקראתך בכל דרך שנראה לך שתעזור לך. להוריד עומס, לעזור בהנחיה יותר צודה איפה שמלחיץ לך או חדש או מחוץ לאזור הנוחות שלך. להוריד עומסים מקביליים של שלל מטלות, וכו'.
ואוו. רק זה זו כבר עזרה ותמיכה ענקית.
ואחרי כמה טיפולי תטא מרגישה הרבה יותר טוב.
ומה שניסית לא נשמע לי כמו "הכל". לפעמים אנחנו מנסים הרבה - רק לא את הדברים הנכונים. לי מראש ברור שפסיכולוג הוא לא מה שיפתור את העניין. עומדת ללכת לפסיכולוגית עם התמחות בEMDR (אותו ד"ר ממליץ. וזו תכלס שיטה אלטרנטיבית).
תזונה - לא בטוחה שיש משהו משמעותי לשנות בתזונה שלי שהוא האישיו. זה ממש לא מרגיש לי הכיוון במקרה שלי.
לעומת זאת אינ יודעת - כבר חודשים - שפעילות גופנית תשפר משמעותית את המצב. והיו לי ים התנגדויות לעשות. אז מטפלת בזה גם (גם יש לכך סימוכין מחקרי. לפעילות אירובית והשפעתה על דיכאון והתקפי חרדה).
והומאופתיה.

סחרחורות זה אחד המאפיינים הבולטים אצלי להתקפי חרדה ,אני מבינה את הפחד מכדורים פסיכאטריים אבל לא מדובר כאן בבאסה זמנית אלא בדיכאון של ממש ויש ילדים ויש את הסביבה שגם סובלת מהמצב הזה.מה הבעיה להתייחס לכדורים כאל עוד אלטרנטיבה וללכת על זה אם את רוצה פיתרון מהיר ושזה באמת יעבוד אז קחי כדור לפעמים בדיכאון מפחדים משינוי גם אם הוא לטובה .
תפסיקי לחפש סיבות למה לא לצאת מהמצב הזה יש לך מרשם תתחילי כדורים ואת יכולה במקביל לטפל בצורה הומואופטית .
מצב שלך קשה מאוד עכשיו תירי בכל בכיוונים ותחשבי על המשפחה שלך שמשלמת את המחיר.
בהצלחה
(אני הפלוני אלמונית מקודם ) אני ניסיתי הכל לפני(פסיכולוג ,כח התודעה,דיקור,שינוי תזונתי ) לפעמים צריך עזרה קונבנציונלית אין מה לעשות.

ומעבירה לכאן:

מה זה אומר להיות עם עצמי?
לא להיות בחוץ אלא להיות בפנים.
ברור לי מה זה לא.
אבלמה זה כן?
להיות עם עצמי ולחשוב מחשבות? כנראה שלא.
לעושת כל היום מדיטציה?
אנא שתפו מה זה אומר עבורכם ובאילו כלים אתם משתמשים.
כי אני בחוץ, ובורחת מכל הפחדים והחרדות לעוד בחוץ ובחוץ. לאינטרנט, לדבר עם אנשים. לקרוא ספר.
ועכשיו כשאני רוצה לחזור, אני לא מבינה בדיוק איך לעשות את זה ולאן לחזור.

הקטע של הלאמין הוא טריקי בעקבות משהו שקרה לפני שנתיים.
מצד שני, בעבודה סופר מתחשבים (סופר!), והיום היה יום כייפי,
ויש קצת אופטימיות מחלחלת.

הרופאה אמרה מה שאורורוה אומרת. בעצם דומה, שזה לקל ולא לקשה. מצד שני - כתוב בנט שהוא לדכאון קל עד בינוני.
הרוקחת אמרה ששתי התרופות ממש ואתו הדבר ואין הבדל. היא היתה בכיוון של לגרום לי להבין שזה שטויות כן/לא טבעי - זה ממש אותו הדבר.

ריכוז

רמוטיב הוא בסדר, אבל הבעיה איתו היא שאין איכוז קבוע בכל טבלית של התרופה, כך שקשה מאוד לשלוט על המינונים שלו. בנוסף, הוא יעיל במקרים של דיכאון קל לא של מצבים קשים יותר או כרוניים.

אומגה 3 יש לו השפעה טובה על ההרגשה אך זה לא מספיק.
בי12 וברזל חשוב גם.
ולהתאמן על חשיבה חיובית ולנסות כל פעם להסתכל על חצי הכוס המלאה.
לקחת תרופות אם יש צורך.
ולכתוב ולעשות טיפול נפשי מכל סוג שרק תרצי.

בעיקר להאמין בעצמך שאת יכולה לצאת מזה וגם כשחשוך יש מישהו ששומר עליך.

תודה פלונית,
אני לוקחת (באופן לא רציף) אומגה 3.
זה אמור להועיל לשלל תפקודים גופניים.

תוהה אם לקחת רק את הרמדי ההומאופתי (היום הייתי, ובטח אקבל את הרמדי מחר), או לשלב עם רמוטיב.
בדיוק חבר טוב אמר לי שהיה אצל כמה הומאופתים, מהנחשבים שיש, שכולם אבחנו מעולה, אך לא חל שיפור.
וזה חבר שבדברים מהסוג הזה אני מאור מעריכה את דעתו. ומצד שני - כן מאמינה בהומאופתיה. אבל עד היום לא טופלתי בה.

הי חוזרת,
עוד תוסף תזונה שהוכח שיכול לעזור לדיכאון הוא אומגה 3. אם אני זוכרת נכון, על מנת שיהיה יעיל, מדובר על 9 ממ אומגה 3 ביום, שזה לא מעט כדורים, תלוי במינון הפנימי שלהם,לא מומלץ לאנשים עם בעיות כולסטרול כי הוא יכול להחמיר אותה.

כן. רמוטיב. זו בדיוק התרופה שהמליצו לנו עליה. במידה וייעשה אצלינו בבית שימוש בה, אשמח לעדכן.
תרגישי טוב

תודה פלונית!
מקווה שהרופאה שלי גם תחשוב שזה רעיון מוצלח לתת לי מרשם לזה!

שמעתי מאיזו פסיכולוגית ושיש תרופה טיבעית לגמרי.

http://www.rafa.co.il/Index.asp?Categor ... icleID=493

ודיברתי היום עם הכ"א בעבודה, וממש הופתעתי לטובה.
ממש. הדבר הראשון שהיא אמרה היה - רוצה עוד שבוע ימי מחלה?
וגם שלל הצעות.
ואפשרות שאני העליתי (שעלתה עוד קצת לפני האבחון. לעבור למשהו רגוע יותר, בעצם לא ממש במקצוע שלי, אבל במחלקה שלנו) - אמרה שאם אני רוצה - היא תסדר לי את השינוי הזה.
ואוו. ממש הופתעתי לטובה (ועוד אישית מזו שדיברתי איתה, שאני לא הכי מחזיקה ממנה).

עשיתי בדיקות דם מקיפות לפני חצי שנה. היו לי סחרחורות.
הכל היה תקין.
לא זוכרת אם הרופאה בדקה את בלוטת התריס.
ועוד מישהי אמרה לי לבדוק את זה.

מכיוון שירדתי במשקל (קצת. מראש לא היה הרבה לאן לרדת. ועדיין אני רחוקה מלהיות שדופה), אז אם כבר יש פעילות יתר, ולא תת פעילות,
וקראתי עכשיו, התופעות של פעילות יתר ממש ממש לא תואמות את מצבי.

חוזרת לעצמי, עשית בדיקות דם ובעיקת תפקודי בלוטת תריס?
אצלי זה היה הגורם לדיכאון קשה.

יש המון המון דעות וגישות בקשר לכדורים פסיכיאטריים.
אני גם לקחתי תקופה
האיש שלי גם עם נטייה ומתחבט בדילמה הרבה זמן אבל בהחלט מחפש מזור
יש אנשים שזה עושה להם פלאים וקסמים
ויש כאלו שפחות
שמעתי מאיזו פסיכולוגית ושיש תרופה טיבעית לגמרי. אבדוק את השם ואשתף
גם בלי דיכאון זה נורא קשה לתפקד. עבודה בית חד הוריות. זה טוב שאת מטפלת בעצמך
מניסיון מה שמאד יכול לעזור זה לדבר על זה לדבר על זה לשתף ולהשתתף להוציא ממך החוצה.
אני הייתי בדיכאון אחרי לידה לא יכולתי לעשות כלום אפילו לחתוך עגבנניה הייתה נראית לי משימה מטורפת. עבר.
לפי מה שאת כותבת נראה שאת מטפלת בעצמך. בראנצ' עם חברה נשמע לי כיף לאלללה
לילה טוב

תודה חמוצית.
קראתי את תופעות הלוואי על התרופה, ומיד תהיתי אם אני באמת רוצה לקחת אותה.
כי עם כל הכבוד, אם אני מכניסה אלי משהו, אני קוראת כל כל העלון לצרכן. וזה אחרי ששאלתי את הרופאה לגבי תופעות לוואי.
בעלון היו עוד מיליון וחצי. כמו שאם אתה בדיכאון, אל תקח את כדורי השינה האלו, ושהם עשויים להחמיר מחשבות אובדניות (שאין לי. ואישית סקפטית שאי פעם יהיו לי. זה טאבו מאוד עמוק אצלי, לא לפגוע בעצמי פיזית. גם ניתוח או שריטה נתפסים אצלי כפגיעה פיזית).

אז לקחתי עכשיו את הכדור שינה הראשון.
קבעתי בבוקר לדבר עם הומאופתית שגרה קרוב.

חברה שגרה בחו"ל כבר ישנה, אבל בעלה היה ער, ומסתבר שלפני כמה שנים טובות הוא סבל מדיכאון קשה (לא באמת מפתיע מהכרותי אותו),
ושמח לתמוך בי. (אל תקחי כדורים!)

מאז התחלתי לכתוב את זה.. דיברתי עם ההומאופתית וקבעתי איתה להמשך השבוע.
הייתי בטיפול תטא מהמם.
חברה שישבתי איתה לבראנצ' סיפרה שלפני שנתיים גם לקחה כדורים נגד דכאון, וכמה היא מפחדת שזה יחזור (בעצם אני הקשבתי לה).
(תקחי ומהר!)

קבעתי עוד בראנצ' להמשך השבוע עם חבר.
החבר שהיה לא זמין, ובקושי דיברנו אתמול, מאושפז שוב עם הלב (הוא בן 40!!!).

וכאב לי הראש מכדור השינה (אין לי כאבי ראש).
ועכשיו הולכת לישון.

הי חוזרת לעצמי. רק תדעי שאת לא לבד. אני קראתי אותך עכשיו ושמחה שהזזת את עצמך הבוקר לאן שצריך. אם בא לך לשתף עוד אשמח לשמוע.

פלונית, חייבת לציין שהמשפט הזה שלך פה בסוף, הזיזי אותי הבוקר לרופאה.
אחרי שהתעוררתי ב03:00 בלילה ולא הצלחתי לחזור להרדם. התקף חרדה.
גמורה מעייפות. כבר איזה שנה עם המון קשיים וחוסר חשק לעשות כל דבר שהוא. בעבודה ובבית.
לפעמים עושה בגלים טובים יותר, וגם אז בעיקר דברים כיפיים (להכין משהו לילדה, אבל לא לשטוף את הבית נאמר).
עם עומס מטורף. בעבודה. עם הילדה (חד הורית).

החלטתי שאני הולכת לבקש כדור שינה.
הרופאה נתנה לי שבוע חופש. כדורי שינה לשבוע. וכדורים נגד דיכאון ל-4 חודשים, עם מעקב לאחר חודש.
אני שלא לוקחת אפילו אנטיביוטיקה.
הגעתי לכזה שפל של חוסר חשק, חוסר עשיה, חוסר תוחלת, חוסר אופטימיות.
בעיר הכל נראה לי אפור, ואני לא רואה מתי משהו יכול להשתפר.

שלושה מבחני דיכאון שונים ברשת - כולם הובילו לתוצאה: דכאונית.
פרט למצב רוח עצוב ולנטיות אובדניות - אני עונה על כל שאר ההגדרות

אני חייבת להגיד שאני אחרי שלוש שנים של דיכאון תוך כדי טיפול פסיכולוגי ואלטרטיבי בסוף לקחתי כדורים ואני מצטערת שלא לקחתי לפני זה פשוט הציל אותי וכשיש חוסר איזון כימי כנראה שצריך לקחת משהו כימי....

לפעמים דיכאון זה מדברים בחיים שלנו שאנחנו לא מסתדרים איתם.מה מפריע לך? על מה את חושבת?ואיך אפשר לשנות את המצב?
תנסי לחשוב על זה חצי שעה ביום ובשאר הזמן להתמקד במה כן טוב לך בחיים מה את אוהבת לעשות ומה משמח אותך.
תפילה ומדיטציה מאוד עוזרים.

אני ממליצה לך על ההומיאופטית הקלאסית טובה סלע , מקבלת ברמת אביב .
היא מנוסה , עמוקה , איכפתית , ונראה לי שזה בדיוק המקרה להומיאופטיה ...
בהצלחה

ממליצה לך להפגש עם פסיכיאטר. לא בכדי לקחת תרופות, אלא כדי לשמוע. הפגישה יכולה להיות דרך קופ"ח ובמחיר נמוך. אם את רוצה לחיות ולא מצליחה, אולי השלילה האוטומטית לא במקומה! חוץ מזה, פעילות גופנית יכולה מאד מאד לסייע. בעיקר פעילות אירובית, שמעוררת הפרשה של הורמונים שעוזרים למצב הרוח.
בהצלחה!
(חוץ מזה מי אבחן פרנויה?)
בהצלחה!

הי כולן תודה על מה שכתבתן זה מעודד אותי קצת. בקרוב אני עושה בדיקות דם, אך הסבירות שיש לי חוסרים נמוכה מאוד.
באמת חשבתי על הומאופטיה. אנסה את זה אין לי מה להפסיד. יש המלצות על מטפל/ת?

יש לי התנהגות מסוימת במשך שנים כבר שמושרשת עמוק מאוד והיא פוגעת מאוד בי ובסובבים אותי. אני מנסה להפטר ממנה, אך זה מאוד קשה. ברוב המקרים היותר קשים אני בכלל לא שמה לב שאני עושה את זה וזה פשוט קורה. מאוד אימפולסיבי. כבר נמאס לי מזה ונמאס לי לפגוע ולהפגע כל הזמן. אתמול לדוגמה הצלחתי לזהות את זה והשתלטתי על עצמי. היא גורמת לי לאבד אנשים ואני לא יכולה יותר לאבד אנשים.
אני רק פחות משנה מאז התחתית שהגעתי אליה ורק כמה ימים אחרי ההחלטה שלי שאני רוצה לחיות כבר. אני בטוחה שאצליח אך זה לא פשוט.

החלטתי גם בזמן האחרון להתעסק יותר בעצמי. התעסקתי בשנים האחרונות הרבה בסביבה והתרכזתי בכמה שהיא נוראית וניסיתי לשנות את המצב ואולי גם זה החריף את הדכאון.
מישהו אמר לי לפני כמה ימים "את מופרעת כשמשהו מפריע לך". החלטתי להתרכז יותר בעצמי, ואז כשאהיה בסדר עוד כמה שנים(פחות?) אוכל לשנות את הדברים שאני רואה לנכון וגם לעשות את זה ממקום שלא ממוטט אותי.

כשאני הייתי מעל שנה במצב כמעט לא תפקודי ,לקחתי כדורים לתקופה וזה מאד מאד מאד עזר לי,לא היתה בעיה גדולה להפסיק כשהרגשתי יותר טוב,ככה לידע כללי,לפעמים זה יכול מאד לעזור נקודית לעלות קצת ומשם לתחזק עשיה פנימית וחיצונית מבריאה
כל פעם כשהייתי לוקחת כדור הייתי רגע עושה לו הילינג בין הידיים ומברכת עליו מה שהיה לי בלב באותו יום
רק רציתי גם להציג את הפן הזה,שאם את מרגישה "כמעט" שם אולי זה בסדר,אין בזה שום דבר רע מיסודו -באמת! ויסלחו לי האנטי כימיקלים שמבין הקוראים -לפעמים זה מה שעוזר ,העקר לקבל תרופה שמתאימה לך ע"י פסיכיאטר טוב שגם תהיי קצת במעקב תוך כדי הטיפול התרופתי לראות שהטיפול מתאים..
בהרגשה שלי הכדורים לא יצרו "חיים אחרים" או נהייתי מישהי שונה בתכלית ,ממש לא - הם עזרו לי להתרומם לנקודה שממנה יכולתי לתפקד יותר טוב,פחות לדאוג ,פחות להיות עייפה מעצמי ומהעולם..וגם אחרי כמה חדשים ההשפעה שלהם נהייתה יותר מתונה-עד לא מורגשת ואז הפסקתי - וההתמודדות עם עצמי והחיים המשיכה וממשיכה מתי יותר בשמחה ומתי פחות
אבל אין ספק שבנקודה ההיא הם עזרו,מאד!
תרגישי טוב
ותכתבי עוד
חיבוק

מיקי,
מבינה אותך מאוד.
אממ...ליווי טוב אותי הציל מבורות שכאלה.
לא פסיכולוג, לא כושר, פשוט ליווי נכון וטוב, אולי כמה פעמים בשבוע אולי עם מגע.
תלוי.
תתבונני מתי את צפה מעל פני המים, מתי התחושה שלך סבירה אולי סבירה פלוס.
הרבה עבודת התבוננות, קבלה של העובדה שאנחנו מעט מכורים למחשבות \פחדים \עצבות שבנו.
והסכמה לשינוי.

אצלי ,אחרי הרבה עבודה עם אשה מבורכת מכאן, ואחרי שכבר עברו עוד שנתיים ,התחלתי להבין איפה הייתי,
ואיפה אני עכשיו.
אז גם זמן זה מימד חשוב כאן.
@}

מיקי שלום! טוב מאוד שאת רוצה לחיות!
אני מקשיבה וקוראת מה שאת כותבת. תמשיכי !
אפשר ללמוד הרבה ממה שאת אומרת.
אם בא לך לדבר את מוזמנת להתקשר 0544795241
ואם את רוצה קצת לשחרר את המתח לבדך , את יכולה לבדוק בגוגל אם שיטת ה"עבודה"של ביירון קייטי
יש שם דפי עבודה עם שאלות מכוונות ,שעוזרות להתכוון ולדייק בזיהוי הרגשות שלך.
אני אוהבת את השיטה הזו ,בגלל שזה עוזר לי להרהר ולסדר את המחשבות בלי תגובות מעצבנות .
אני משחררת את כל הכעסים והפחדים הדף קולט ושותק. (זה בחינם כך שאין רגשי אשמה על בזבוז כסף על "מומחים")

מיקרו שלום.
יש רופאה אנוקולוגית שכתבה ספר על טיפול בחולים אונקולוגים.
היא עצמה סבלה מדכאון קשה, עם נסיונות התאבדות.
היא טופלה אצל הומאופט ולטענתה הוא הוציא אותה מהמצב.
היא כתבה לו הקדשה בספר שלה.
אני לא זוכרת את שם הספר.
אני אישית מאמינה בחיבור למקורות עזרה רוחנים- תחפשי מה מתאים לך-
מי המורה, או דרך הלימוד שיסיעו בידך.
המון המון בהצלחה.

לא יודעת אם בדקת כבר את המצב הגופני, אבל אצלי עזר כשהקפדתי לקחת b12 (בגלל שאף פעם לא מקפידה לאורך זמן החוסר חוזר די מהר..), אני מאמינה שגם מאכלים עשירים באומגה 3 כמו זרעי פשתן יכולים להועיל. חוץ מזה, לראות ולדבר עם אנשים זה גם טוב (למרות החרדות החברתיות שזה עלול לעורר אם יש לך בעיה כזו, עדין יש יותר תועלת בד"כ) הדיכאון לא חייב להיות נושא השיחה כמובן, אולי רק משהו קטן ממה שיושב בראש, או לגרום למי שלידך לדבר על נושא שמטריד\מעניין גם אותך, זה עוזר לקבל פרופורציות ולצאת קצת מהבלגן בראש שבתוכו הכל מרגיש נורא וגדול יותר...

הי כולם/ן
טוב, אז אני מעל התחתית ומקווה לא לחזור לשם. המצב הנפשי משתפר ואני עובדת על עצמי אך זה עדיין מאוד קשה. בין 30 ל 70 אחוזים מהזמן אני בדכאון לא ממש נוראי כפי שהיה פעם אך עדיין דכאון שכזה. אני כבר יותר מתפקדת אך זה עדיין בכלל לא פשוט. ונמאס לי כבר להיות במצב הזה זה כבר כמה שנים יותר מדי. אובחנתי לפני מספר שנים כסובלת מפרנויה, כרגע המצב איתה יותר טוב ואני יותר שולטת בזה. אני רוצה כבר לחיות ואני יודעת שאני יכולה לפני הרבה הרבה שנים הייתי במצב הרבה יותר טוב ואני כן מסוגלת לתפקד מצוין אך זה קשה כרגע. נמאס לי כבר וכבר התחלתי להרהר בלקחת כדורים פסיכיאטריים אף על פי שאני הכי נגד בעולם. המצב הבריאותי הפיזי מעולה.

יש פתרון? בבקשה אל תאמרו לי תנסי ככה להרגע ללכת לטייל לכתוב לעשות כושר להיות אצל פסיכולוג כי עשיתי ואני עושה את הכל אך עדיין זה כמעט ולא משפר את המצב
אם יש לכם תגובות מגעילות שמרו אותן לעצמכם.


תודה וחיים נפלאים!!!