^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בית זה מקום מנוחה וגדילה עד שמגיעים לדירה סופית הקטנה, כך שחלום זה מציאות -להנות מכך שלא יושנים בחוץ, להסתפק במועת קצת צניעות ושביעות, לחיות בסביבה מקורבת שמכבדת, בלי לחץ כספי או שיכלי, למה לזרוק כסף לריק, כיף להינות מיכולת שיש.

אמא של א א א מה קרה בהמשך?

דף מעניין.. לי יש שלד של תכנית (בראש) לבית החלומות שלי, מה יהיה שם, מי יהיה שם, איך ירגיש שם. מסקרן מה יקרה עם התכנית

אל - מתרגשת........
כן, גם אני, בעוד יומיים נפגשים עם עוד אנשים.......
ואני ממש חוששת.... פתאום אני שואלת את עצמי ..מה יהיה עם הורי?
ואיך אנחנו נסתדר בלי משפחה כ"כ תומכת?
ובמה נעבוד?
כשמתקרב החלום מתחילה לקבל רגלים קרות - בסה"כ - כנראה שזה טבעי - ונראה איך נרגיש אחרי סוף השבוע הקרוב.
כן , גם אני מתרגשת והמון חוששת.
חלומות יכולים להתגשם אני מאמינה - ודוקא בעניין איך שהבית יראה ניראה לי שלבנות לבד - זה הפתרון התקציבי.
כל פעם עוד קצת.

תמי ,אני איתך, איך מתקדם העניין?
אמא של א א א, לא יכולת לכתוב משהו יותר קרוב לליבי, העניין שמה שמוריד את העניין הוא תקציב....

בית - שתהיה בו קהילה חמה ותומכת - שתעזור להחליף את המשפחה (במקצת) שתתן הרגשה של אמון.שתאפשר להיות מי שאתה.

ואוו...אילו תיאורים מעניינים יש במדור הזה.
גם אני עסוקה בעניין הבית.אני שואלת את עצמי האים העובדה שלא ממש כיף לי בשכונה שאני גרה בה,למרות שהיא שקטה וחמודה,אבל זהלא מה שחלמתי,והפער בין החלום לבין המציאות לא נותן לי מנוחה.נורא קשה לי להחליט לאן הייתי רוצה לעבור.בסכום שיש לנו אנחנו יכולים לקנות בית על אדמה באחד המושבים.אולי באיזור לטרון או רחובות.מעניין אותי איזה בתי ספר יש שם באיזור.אם למישהו יש מידע על מושב כיפי לא פלצני,עם אנשים נחמדים ובית ספר טוב באיזור אשמח לשמוע כל מידע.רצוי שהמושב יהיה גדול .אלה.

בית חלומות :
בבית שלי אני רוצה להרגיש טוב
אני רוצה שכל מי שהבית שלו - כל משפחתי ירגישו שם טוב.
שהוא יאפשר את הגדילה לכל אחד בדרכו.
שהוא יחמם יגן יתן מחסה ומקלט אם צריך.
שהוא יאפשר מפגש עם החוץ חיבור עם החוץ באופן נעים ופורה.
שהוא ישקף אותנו בהרמוניה בין החוץ והפנים.
שהוא יוכל להשתנות, אך ישאר יציב ועל הקרקע.
שהוא יאפשר חלומות ...טובים חדשים ומשמחים.
שתשכון בו השכינה
בין הב והת נצאת ה - י
שהוא יהיה קרוב לכל אהובינו.

אני חולמת על הבי שלנו
ובזכות האתר והאינטרנט אני חולמת אותו יותר ברור
אני רוצה מתחשב בסביבה
אני רוצה אותו תפור למידותינו וגדל איתנו.
אני רוצה אותו בנוי מאדמה רכה ועץ עבה או עץ מיוחד מגולף ע"י המים שנסחף.
אני רוצה שהרהיטים המרכזיים יבנו בתוכו ברכות בזרימה.
שכשנגיע לבית נדע שהגענו.
שתהיה צמחיה שתקדם את פנינו בצבע למרחוק.
שיהיה שער עם ריח מדהים של יסמין בכניסה.
ושהשער יהיה מדויק - ויראה את ההבדל בין החוץ לפנים ואת החיבור באהבה אל החוץ.
ואח"כ שביל קל עם פרחים וריח של נענע ולוונדר ופה ושם גם פטרוזליה ומרווה בצידיו.
ומשני צידיו חצר עם מבואות משלה ע"פ הצרכים שלנו ושל האדמה.
ובסוף השביל הכניסה הביתה.
פעם חלמתי על מרפסת ארוכה שמשקיפה על הנוף -צופה- עם עמודים - קצת אוסטרלית ואחריה הבית
בנוי מעץ. קומקטי ונוח.
עכשיו אני חולמת על בית יותר רך מאדמה /חימר יותר פיסולי. יותר גאודי.
שהכניסה תהיה מבוא מואר שיזמין פנימה, שיהיה בו מקום לחלוץ נעליים, לתלות מעילים, מראה, ספסל קטן,
שהכניסה תהיה חוץ ופנים ביחד.שיהיה הרבה אור וצמחים.
ואח"כ נכנסים לסלון עגול מקומר עם ריהוט שבנוי בתוכו. עם איתורים על הריהוט
ובצמוד חדר מטבח גדול ונוח שהוא מופרד לבישול לשולחן גדול באמצע שולחן עץ ענק ועבה.
ומהסלון יוצאים החדרים,
חדר הורים נפרד מוגן (גרו איתנו מספיק) שהוא הרחב המקומר והנעים והרךשלנו.
חדר לכל ילד - אבל יותר פינת שינה ולבוש.
ולכולם חדר עם טלוויזיה ומשחקים ופינת מחשב.
שלי יהיה בצמוד לבית אבל לא בתוכו - או מתחת - סטודיו גדול+חדר עבודה.
ושיהיה מחסן בחצר.
וחדר ארוח בצמוד לבית עם כניסה נפרדת.+ ומטבחון קטן.
הכי אני רוצה שלא נצטרך לבנות הכל בבת אחת ושתהיה אפשרות לשנות בקלות בהמשך.
ושאנחנו נבנה ונרגיש את הבית, ונוסיף מה שצריך תוך כדי, .
כמובן שתהיה לבית אפשרות לעמוד בצרכיו בזכות עצמו - יחסית
מקום לאגירת מי גשם לשימוש הגינה.
אנרגיה סולרית או בעזרת רוח או משהו אחר שאיני יודעת עליו עדיין.
שימוש חוזר במים להשקיה.
הטפלת מי טואלט.
וכמובן משק חקלאי קטן - עצי פרי שונים, גן ירק, צמחי מרפא ותבלין, ואולי כמה תרנגולות ועיזים.
מקום בחצר לילדים להשתולל בכייף ובמרחב.
לשחק כדור רגל, כדור סל, מקום להחנות את האופניים ושאר הציודים.
וגם פרגולה בחצר - סוכה - שגפן נהדרת מטפסת עליה.
איזה עצים : זיתים, כרם לגפנים, אגס, עצי הדר, ושיחי פטל, ותאנה, ורימון, ואבוקדו ועוד.......

מה אתם אומרים?
הגזמתי?
לא נראה לי, אני ממש יכולה לדמיין ובקלות אבל אני לא רואה איפה אפשר לבנות את הבית, איפה נגור?
בנטייה הטבעית זה אמור להיות בצפון.
אבל נראה לי שלא נעמוד במחירים שם. ושגם צפוף שם .
מצד שני הדרום - יש בו קסם אבל קשה לי בלי ירוק. אני מתייבשת בלי מים. וחוטפת דכאון.
וקשה לי עם החינוך בדרום.
לא יודעת היכן ןאנחנו יכולים לגייס משהו כמו 120000 $ מקסימום. כולל למגרש ולכל האישורים -
ואני ממש רוצה להפוך את זה לממשי. להוריד את החלום למציאות.

אני חשבתי אל בית חלומות איפשהו שם שנופי סקוטלנד אם נחלים דקים ונוצצים ......................

אצלנו ארונות המטבח סגורים אבל מדובר במטבח פינתי כשלמעלה ישנם שתי יחידות שלא מחוברות בפינה (מעל לגז, יש מקום לקולט אדים פינתי שקשה מאוד להשיג היום, וזה גם יקר מאוד) אז מצד של כל ארון עליון יש מדפים פינתיים פתוחים (היה אפשר לוותר עליהם).
מרפסת יוונית - מרפסת סגורה עם פתחים שהם קשתות, מאוד יפה אבל וויתרנו וחבל.
אצלנו גובה התקרה זה 2.75 ס"מ, נדמה לי ש 2.5 ס"מ זה סטנדרטי.
אני כל הזמן חושבת מה ניתן לעשות עם המטבח, איך אפשר להסתירו מהכניסה אבל כל רעיון נפסל כיוון שיש לי תחושה שהסתרה של המטבח יתן תחושה שהבית יותר קטן.
סה"כ הבית באמת קטן, 110 מטר (3 חדרי שינה, מקלחת+שירותים, מטבח, פינת אוכל, מקום למדרגות לקומה השנייה, סלון (נראה יותר קטן מהמטבח +פינת האוכל יחד),
וממ"ד שממנו עשינו חדר ארונות. בנוסף יש גם מרפסת 25 מטר.
בכל אופן, את היום בו נכנסנו לגור בבית אני לא אשכח, עם ילדה בת שלושה חודשים,
עם תחושה מתקתקה, גרנו יחד עם חלק מהשכנים באתר בנייה של ממש. בלי כיור באבטיה (כן, זה לקח זמן). אבל עם אושר ענקי.
מגיל 12 אני מחכה עם מזוודה וכל חיי חלמתי על מקום משלי, בית... דירה... לא חשוב מה... מקום משלי ולא בשכירות. הארכתי את חופשת הלידה בשלושה חודשים נוספים, ונהניתי, טיילתי בכל יום (זה ישוב קהילתי בן 20 שנים), חיפשתי רהיטים ותמונות לבית (קצת מהרתי אני חושבת), בתוך החופשה הזו גם נסענו לחו"ל והבאנו איתנו וילונות לבית החדש. את תהליך הבנייה לא הפסקנו לצלם.
כשנכנסנו לבית לא היה לנו כסף לבנות אפילו שביל לבית, היינו צריכים לטפס על הר כדי להיכנס, לאחר שחזרנו מחו"ל קיבלנו קצת כסף מהמשפחה (וגם דמי לידה) ואז בנינו את השביל והמרפסת והחנייה, אחרי שנה וחצי נולדה עוד בת ורק אז (דמי לידה וחופשת לידה) ריצפנו את השביל, אחרי שנתיים השתחררה קרן השתלמות ואז עשינו גינה (מגרש 540 מטר).
וואו, זה ממש סיפור חיי, אפילו אותי זה מרגש!
בהצלחה לכל מי שמעוניין.

אדריכלית יקרה
המגרש 500 מ"ר והבית 200 מ"ר ...........בגבעת עדה (כעת בנימינה )
אגב..כעת, כאשר אני מתרווח על שרידי בריאותי ורואה את הנוף המדהים הנשקף מהבית המקסים,כלי הדם הסתומים ....פשוט צורחים בחדווה
(נקודת זכות של כן לבנות לבד)

לפלוני אלמוני - בנית בית יכולה להיות קשה אבל היא גם יכולה להיות קלה (עם הרבה מזל) מאתגרת, מלמדת, מוסיפה לבטחון העצמי. אנחנו בנינו בית פרטי בשומרון, לפני חמש וחצי שנים עברנו לגור בו. התפשרנו על הרבה דברים כיוון שלא היה ברשותנו כסף (האמת כמעט בכלל לא) - אבל זה אפשרי, ואחרינו גם ההורים שלי החליטו לבנות (במרכז הארץ) כי הם ראו כמה זה אפשרי. עשינו סקר שווקים על כל דבר, רוב החומרים הם מהשטחים, מהנדס שנבחר מתוך לחץ מבלי המלצות. אבל הקבלן היה מדהים, היו לנו קצת קשיי תקשורת (מנטליות רוסית) אבל הדייקנות וההמלצות הטובות זה מה ששיחק לנו במזל. כשכל השכונה היתה על הגגות בחורף (נזילות וסדקים) אנחנו ישבנו ממול לקמין ואכלנו ערמונים.
צריך הרבה מזל ולשמוע לעצות של אחרים. אנחנו למשל תיכננו מרפסת בסגנון יווני עם גג רביץ, אנשים בישוב המליצו על גג מבטון, וכמובן התפשרנו על גג בטון (יותר יקר) במקום המרפסת היוונית. את הצבע בבית עשינו לבד, על הריצוף גם התפשרנו (מעשה טיפשי), בגמר הקבלן הביא אנשי מקצוע והוא רק פיקח על העבודה, דבר שהוריד מהעלויות והוסיף הרבה ריצות (לא היתה לנו ברירה) אני בדיוק הייתי אחרי לידה והצלחתי בכל הריצות. בניית הבית לא דבר נורא, קשה לרוץ בקטע של אישורי בנייה.

פלוני אלמונית בעל בית חדש ומצונתר,
תודה על השיתוף בחוויה. האמת היא שאני כרגע מתלבטת בקשר לאפשרות לתכנן ולבנות לי ולמשפחתי, והדברים שכתבת חידדו את מה שהרגשתי (מנסיון שצברתי בבתים של אחרים)-שפשוט אין לי כוח לכל הפרוצדורה הזו....
והתכנון הוא באמת החלק הכיפי שבכל העניין.
אפשר לשאול באיזה איזור רכשתם מגרש בסכום שציינת, וכמה מ"ר בניתם בסכום כנ"ל?
מקווה שאתה מרגיש טוב עכשיו(ותוכל להנות מהבית (-:).

לכל המפנטזים והמפנטזות...בדיוק היום סיים הקבלן את בניית הבית הפרטי שלנו, על חצי דונם. תכננו אותו לפי צרכנו.. והתכנון מדהים.
אך קחו עצה בחינם... לכו ותקנו בית פרטי מוכן. כי למעט התכנון (שזה ממש תענוג) הכל, אבל הכל, סיוט אחד מתמשך ..מהרשויות ,ועד לאחרון הקבלנים. עליכם לעבור שבעת מדורי גהנום ,רק על מנת לקבל את היתר הבנייה הנכסף.ועוד מספר לא קטן של מדורים כאלה..למצוא קבלן ביצוע אמין. ורק שיהיה לכם מושג =120.000 $ מגרש 120.000 $ בנייה 12.000 $ אגרת היתר הבנייה לוועדה המחוזית,ועוד 10.000 $ שאין לי מושג להיכן נעלמו ,פשוט נשאבו לתוך יסודות הבניין ....2 אירועי לב...1 צינתור....ואני רק בן 50 ...אז בבקשה...תמשיכו לפנטז

ליחה, טעות התחלנו לבנות עם 20,000 ש"ח (ולא דולר) =הצ'קים מהחתונה.

אני אדם צנוע מטבעי, החלומות שלי הסתכמו בדירת שלושה חדרים בבבניין, אבל איך שהוא יצא שהחלטנו לבנות בית (עם 20,000 דולר ומשכנתא) קטן כ- 110 מטר, גדול ממה שחלמנו ורצינו, אבל כשהתחרר לנו קרן השתלמות עשינו גינה מדהימה עם המון פרחים, תבלינים וירקות, עצי פרי ודשא, בנינו מרפסת גדולה עם גג רעפים. היום אני מרגישה שהגשמנו חלום. נכון שהייתי רוצה עוד ג'קוזי בקומה העליונה ופיסת נוף הרים, (הרים יש בלי נוף.).
אבל בכל יום כשאני חוזרת מהעבודה אני עושה טיול בגינה, איזה ורדים חדשים צמחו, איזה ירק צריך להיכנס לסלט הערב אני מרגישה ממש בתוך חלום, לאחרונה בנינו בריכת דגים כשקול פכפוך המים מרענן ונהדר. נכון שאין סוף לחלומות אבל הריאות שלי כבר די רחבות מהתחושה.

קראתי שוב את מה שכתבתי, באמת נשמע יפה. פשוט הרגשתי ככה כלפי הבית שלי בזמן שכתבתי את זה.
אני מאמינה שיש קשר חזק מאוד בין הבית שלנו לביננו, ואם נדע לבנות/ לעצב בית שיענה לצרכינו בצורה מאוזנת אז הבית יתפקד כבית במלוא מובן המילה.
והרי לא סתם נאמר "ביתי הוא מבצרי" (ומבצר לא חייב להצטייר כדבר שלילי ומסוגר)

זה מזכיר לי ספר שנקרא "The House as a Mirror of Self ". כתבה אותו מעצבת שראיינה הרבה אנשים וביקשה מהם לצייר את הבית שלהם, ואח"כ דיברה איתם על עצמם. התברר שיש קשר הדוק בין מראה הבית לאישיות שלנו וגם לדברים שמטרידים אותנו.
אני זוכרת שאחת המרואיינות דיברה על חוסר היכולת שלה לזרוק דברים (בעיקר חפצים שהורישה לה אמא שלה שנפטרה), והבית שלה היה לכן עמוס בצורה מוגזמת. הסתבר שגם חייה עמוסים בזכרונות שאינה יכולה להפרד מהם ולהמשיך הלאה . אם אני זוכרת נכון, המראיינת שכנעה אותה להפטר מחלק מהדברים (בין השאר חפצים של אמא שלה), והדבר גרר שינוי משמעותי בחייה.

ענן, אני לוקחת את השטויות במיץ... בחזרה, נשמע יפה מה שתארת.

אני מאוד מסכימה איתך מאיה, יש בנו איזה חיפוש אחרי בית ובעצם אנחנו יכולים להיות הכי מאושרים בדבר הכי רחוק מחלום הבית, וההיפך, גם אם הבית הפיסי יתגשם זה לא אומר ששם נהיה מאושרים.

אבל בכול זאת בית חלומות לא נראה לי לגמרי "שטוית במיץ עגבניות", הרי יש להרבה אנשים את בית החלומות בראש, אולי כמקום שייתן מענה מוחשי לבית האמיתי שבתוכנו, שיחזק תחושות או שיעצים אותן.

אני גם חושבת שאיך שהבית שלנו נראה משפיע על אורח החיים. בשבילי זה להקיף את עצמנו בהרבה דברים מחומרים חמים ככול האפשר: עץ, וכלים מחימר , וצליל עדין של פעמוני רוח מבמבוק בחוץ, וצמחייה בתוך הבית ובחוץ, וכלי נגינה שמסתובבים להם נגישים לכול מי שרוצה. חשוב לי גם שיהיה הרבה אור טבעי בבית. (אולי זה בשבילי בית החלומות האמיתי)
וביום שמח, הבית שלי מהווה עוד נדבך בחגיגת השמחה, וגם אם יש יום קצת עצוב או לחוץ אז הבית עדיין שם ומקרין מהטוב שלו, ומאזן את המצב.

גיליתי ששום בית פיזי לא יביא לי את האושר, אני מאוד נהנת לפנטז על בית משלי, עם חצר ירוקה, גינה אורגנית, איזה עז ותרנגולת בצד, אני גם אוהבת לדפדף במגזינים של דיור ולרצות לרהט את הבית שלי בדיוק כמו שם, אני יכולה גם לגשת לחנות ולרכוש לבית אביזר שחשקתי בו מאוד, וזה יגרום לי אושר אבל רק זמני.
זה שטויות במיץ עגבניות, הבית חלומותי הזה, שום דבר חיצוני לא גורם לאושר אמיתי, הבית האמיתי הוא בתוכי, כשארגיש עם עצמי שלמה אז אני אהיה באמת בבית.

בית הוא דבר בסיסי ועמוק,
בית הוא כמיהה
בית הוא רעיון

לחלקנו יש בראש בית חלומות: הבית שבו היינו רוצים לגור ואליו עוד לא הגענו
לפעמים בית הוא מיקום (על הר, בתוך יער),
לפעמים מה שחשוב הוא גג הרעפים האדום, שיסוכך ויגן על הכול.
ולפעמים העניין הוא שיהיה עשוי מעץ ,או מבוץ או מקש.

יש שרוצים בית שיהיה דומה לבית שראו פעם (ואולי גם קרה להם שם משהו טוב)
יש כאלה שרוצים חצר גדולה,
או שיודעים בדיוק מה יגדלו בגינה (והבית הוא רק תירוץ, משהו שיעמוד ליד החצר היפה שלהם)
יש כאלה שרוצים בית ג ד ו ל , עם הרבה מקום לשים את עצמם, חפציהם וגוזליהם
ויש כאלה, שכבר הגשימו את החלום ופשוט רוצים להשאר ולחיות בבית שיש להם....

מהו בית החלומות שלך?