תודה רבה לכן. בנתיים, יש לנו תור לרופאת ילדים, לרופאה הסינית ולמומחה אא"ג.
שמתי לב שתמיד כשהבכור מראה סימני מחלה אני הופכת להיסטרית ומשתדלת "לתקוף" בכל הכיוונים ועם כל מה שאני יכולה. אני בהחלט מרגישה שהתגובה שלי, בכל פעם שהמערכת יוצאת מאיזון, יוצאת אף היא מפרופורצייה, ואני משתדלת כמה שפחות להלחץ וכמה שיותר להבין שזה חלק מהטבע
אני מאוד מאוד רוצה להימנע מהתערבות חודרנית- ניתוח כפתורים, הוצאת השקד השלישי וכולי. ולכן, אני מנסה שהזמן יעבור והילד יגדל, וכפי שהבנתי, אז כל המערכת תגדל אף היא ויש סיכוי שהשקד השלישי כבר יהווה פחות בעייה. לגבי הנוזלים- אתמול עשיתי לו נרות הופי ונראה לי שיצאה הרבה שעווה, או הפרשות. הוא מצידו אמר שזה הקל עליו ושהאוזניים לא כואבות לו. לפני כן התלונן ממש מעט, רק על כאב באוזן אחת.

אני חלוקה בנושא כפתורים לאוזניים, ממליצה לנסות קודם טיפול הומיאופתי לפני שרצים לניתוחים.

הי רותם
מסכימה עם תמרולה.
אני לא חושבת שיש מה להכנס להיסטריה אבל אני כן חושבת שצריך לבדוק.
מנסיון מקצועי (בעבודתי) ואישי (עם בני) ממליצה לך על כמה שלבים לבירור הנושא:
רופא אאג - יבדוק האם יש נוזלים באוזניים או הצטברות שעווה.
הטיפול לנוזלים הוא ניתוח כפתורים.
שעווה - הרופא יוכל לנקות לאחר שימוש של טיפות מרככות במשך מספר ימים.
שקד שלישי עלול לגרום לקושי באורור של המערכת ולכן תיתכן סתימה של נוזלים.
ממליצה לך לעשות צילום כדי לברר מה גודל השקד השלישי (משערת שלא מאוד גדול אם הוא ישן בפה פתוח אך אינו מתעורר בלילה). הטיפול לכך הוא ניתוח הוצאת השקד.
במקביל לבירורים הרפואיים ממליצה לך לקרוא חומר בנושא. האינטרנט מלא במידע.

אם תרצי תוכלי לפנות אלי בדף בית.

תודה תמרול ה. בעקרון- ישן טוב בלילה, אבל אכן עם פה פתוח. חשבתי, במקביל לבדיקה אצל הרופא, לעשות לו טיפול עם נר הופי. אשמח לתגובותיכם.
תודה.

הי רותם,
יש מגוון דברים שיכולים להשפיע על השמיעה, ביניהם: נוזלים באוזניים, שעווה, נוזלים במערכת אף אוזן גרון באופן כללי, ולפעמים גם מרכיבים רגשיים, ששומעים דברים ש"לא רוצים לשמוע"...

כדאי לשלול קודם דברים שמשפיעים על ההולכה של הקול, כמו סתימה במערכת, לפני שבודקים דברים עצביים.
שקדים מוגדלים יכולים להשפיע על צלילות המערכת. האם בדקתם אם יש פוליפים? כל אלה יכולים לחסום את המערכת ולהקשות על השמיעה.

האם הוא ישן טוב בלילה, או שמרבה להתעורר? והאם ישן עם פה סגור או עם פה פתוח? אם ישן עם פה פתוח, זה יכול להיות גם אינדיקציה לזה שהמערכת סתומה.

אני קצת בהיסטרייה.. היום נוכחתי שבכורי, ככל הנראה לא שומע טוב. הוא שואל הרבה "מה", לא עונה כשפונים אליו ובאוזן ימין גיליתי בכניסה אליה, מעין פצע, וכשניקיתי מעט עם מקל אוזניים (מעולם לא עשיתי כן לפני כן), יצאה שעווה. יחד עם זאת, הוא שב ואומר שבאוזן שמאל הוא דווקא שומע פחות טוב.
יש לציין שמדובר על ילד עם שמיעה חדה ביותר, ברמה כזו שלא פעם מפריעה לו להתרכז בדברים אחרים, שומע מאוד טוב, עד לאחרונה. שמתי לב שגם התחיל לדבר בקול חזק ולפעמים ממש לצרוח, עד כה ייחסתי את זה למשהו התנהגותי.
לפני מספר חודשים היינו אצל רופא אף-אוזן-גרון כי השקדים שלו נראו לי גדולים מאוד, ואכן הרופא אישר שהם גדולים ונתן הפנייה לצילום לבדוק קיומו של שקד שלישי. מכיוון שהשאיר את הבחירה בידנו ואמר שאם אין הפסקות נשימה ואין הפרעות של ממש כדאי לחסוך מהילד את הצילום, הנחתי לזה.
אז עכשיו אני עושה אחד ועוד אחד וחושבת שאולי קיים קשר בין הדברים (יש לנו תור לרופאת משפחה רק ביום שלישי, חייבת לפרוק עד אז..), האם יש למישהו ניסיון?
ועוד שאלה ברשותכם, מישהו התנסה בחדרי מלח ויכול להגיד האם הייתה השפעה בכל הקשור לירידה בשמיעה?
תודה רבה.

אצלנו אין בעיות שמיעה, יש לפעמים "בעיית הקשבה" (במרכאות- י אני לא רואה בזה בעיה), כשהם מאוד מרוכזים במשהו אחר... כשאני חושבת על זה, גם אני ככה- אם אני מאוד מרוכזת אז אני מתעלמת מכל מה שמסביבי, יכול לעבור לידי טרקטור ואני לא אשים לב...

אנחנו באזור השפלה.
רסיסים, תודה, זה כבר קצת מרגיע!

לא מתחייבת אבל לא נשמע לי קשור ל- CMV.
תופעת ה"מה" די נפוצה אצל ילדים בכל מיני הקשרים ומכל מיני סיבות (מרוכז במשהו ולא ממש קשוב אליכם וכו' וכו' - ).
הייתי מציעה לכם לנסות להתאמן קצת באוזניות בבית, לתת לו לנסות על עצמו, אולי לשמוע קצת מוזיקה ולמצוא דרך שתאפשר לו להתנסות בבדיקה עם אוזניות. אולי הכנה שכזו תאפשר לכם לעבור את הבדיקה ולהרגיע את כל החרדות והחששות. מכל מה שתארת קשה לחשוד בליקוי עצבי בשמיעה !

שאלת לגבי קלינאית תקשורת אבל לא הבנתי מאיזה איזור בארץ
@}

נוזלים באזניים שללנו. הלכנו לרופא אא"ג להוציא הפנייה והוא בדק את האזניים ולא מצא נוזלים. הילד באמת לא היה מנוזל כמעט בכלל החורף ובכלל לא היה חולה כבר המון זמן.

בעיה קשה מן הסתם אין לנו. אם יש, זו בעיה חלקית. לכן אני מבינה את ההכרח באזניות.

לגבי ההתנהלות- על האזניות לא היה שום כיסוי ידידותי. בחדר היו כמובן צעצועים בשפע אבל לא היה שום דבר שריכך את הצורך באזניות. הובטחו לו הרבה אטרקציות אבל רק בתנאי שיחבוש את האזניות. כשיצא לא קיבל כלום באמת חבל, אם היה מקבל זה היה עשוי להשפיע... הקלינאית היתה די נחמדה אבל לא ממש ידעה איך להתמודד עם ההתנגדות שלו.

אני דווקא הכנתי אותו לבדיקה והסברתי לו בדיוק מה יקרה ולמה עושים אותה. רק לאוזניות לא הכנתי אותו כי לא ידעתי. בגיל שנה + לא השתמשו בהן. ובאמת עד שהגענו לאזניות הוא לא היה מבוהל וכן שיתף פעולה.

מרגיעון " תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר"
ללכת לרופא אף- אוזן- גרון ולבדוק אפשרות לדלקת, נוזלים.... שיכולים לגרום לרגישות באזור וירידה בשמיעה
(גם על דלקות/ נוזלים... יש לפקח ולטפל אחרת זה גם עלול להגיע למצב בלתי הפיך )
ורופא טוב, יוכל לתת תשובות להרגיע ולאזור לשמש לעלות
הרבה בריאות
פולניה

זהו, באמת רציתי לכתוב שיש לפעמים בעיה של נוזלים באוזניים, ודווקא לזה יש בדיקה שכמעט ולא דורשת שיתוף פעולה, צריך להכניס אוזניה קטנה לאוזן לרגע קצר מאד ומפעילים מכשיר שיכול לתת מהר מאד אינדיקציה אם יש בעיה של נוזלים באוזניים. זה יכול לעזור בשיקולים לגבי ההמשך.
הבדיקה עם האוזניה אכן יותר מדוייקת, אבל אפשר לקבל אינדיקציה לבעית שמיעה גם בהפעלות שעושים בלי אוזניה, בחדר האטום עם משחקים ודברים שמשמיעים קולות. ואם יש בעיה קשה אפשר לעלות עליה. לגבי בעיות עדינות יותר שדורשות כיוונון מדויק יותר זה לא מתאים.
יתכן גם שהילד קצת נבהל מכל המצב, וצריך אולי להסביר שזו בדיקת מעקב שעושים, והרבה ילדים עושים את הבדיקה הזאת, וזה לא כואב.
אולי לתת לו לשחק עם אוזניות דומות בבית, שיתיידד איתן.
לפעמים שמים על האוזניות מין כיסוי ידידותי של חיה, שיהיה יותר נעים לילדים לשים על האוזניים. האם יש להם? האם הם היו נעימים איתו? ידידותיים? האם קיבל בסוף מדבקה/בלון, משהו? אלה דברים שעבור ילדים מאד מקרבים את המקום.

עד כמה באמת נפוצה תופעת ה"מה" בגיל הזה?
אצלנו היו כמה תקופות כאלה - אחרי מחלת חורף. קשור להצטברות נוזלים באוזניים, עובר לבד.

רקע:
הילד בן 4.
כשהייתי בהריון איתו, חליתי ב CMV.
הבדיקות שעשינו היו תקינות, מי שפיר בחרנו לא לעשות, החלטנו שגם אם העובר נדבק לא נפיל.
אחרי הלידה הסתבר שאכן נדבק. אבל לא נפגע.
עשינו מעקב שמיעה במשך כשנה וחצי. בדיקת ברה בגיל חודשיים ושתי בדיקות שמיעה בתא אקוסטי בגילאים 8 ו 15 חודשים (בערך), כולן תקינות. בשלב הזה שלחו אותנו הביתה והפסיקו את המעקב. בינתיים הילד התחיל לדבר, היום מדבר שפה עשירה ורהוטה, הוגה היטב את כל ההגאים.
אבל מה- לאחרונה כל הזמן שואל "מה". לפעמים אני צריכה לחזור על דברי פעמיים ושלוש. גם אבא שלו.
שאלנו בגן (הולך לגן כפעמיים בשבוע) ושם לא נתקלו בתופעה.
הבנתי שזו יכולה להיות תופעה התנהגותית ללא קשר לבעיית שמיעה.
אבל בגלל ה CMV- אני לא שקטה. בזמנו קראתי שבעיות שמיעה יכולות להתעורר עד גיל חמש.

בקיצור, החלטנו שנעשה בדיקת שמיעה.
הלכנו לבדיקה (בקופת חולים). נכנסנו לתא האקוסטי. הילד שיתף פעולה מצוין. ואז הקלינאית בקשה שיחבוש אזניות. הילד סרב. לא עזרו שכנועים ונסיונות שוחד- כלום. הלכנו הביתה כלעומת שבאנו בלי לבצע את הבדיקה.
ברור לי שהבדיקה חייבת להתבצע עם שיתוף פעולה שלו כדי להיות אפקטיבית. אז איך עושים את זה?
האם יש מקומות שעושים את הבדיקה בצורה שונה- בלי אזניות, עם אזניות קטנות יותר? איך משכנעים את הילד לשתף פעולה? האם עדיף ללכת באופן פרטי? ואם כן האם יש המלצות?
ובנוסף- האם באמת יש בסיס לחששות שלנו? האם העובדה שהילד מדבר שוטף ורהוט אינה שוללת בעיית שמיעה? האם באמת יש אפשרות של השפעה מאוחרת של CMV אחרי 4 שנים? כי אלמלא ה CMV לא חושבת שהייתי טורחת לבדוק.
עד כמה באמת נפוצה תופעת ה"מה" בגיל הזה? יש לציין שנולד לו אח קטן לאחרונה, הבנתי שזה יכול להיות קשור.

אשמח לתשובות מקלינאיות תקשורת או כל מי שיש לו מידע/נסיון בנושא. תודה
בינתיים לא קבעתי תור נוסף לבדיקה אבל אני לא רגועה.